רבי פרידא: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(כ' בויקיפדיה)
 
(←‏זמנו ומקומו: תיקונים אחרונים)
 
(3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''רבי פרידא''' היה [[אמורא]] בדור השלישי לאמוראי בבל. תלמידו המובהק של [[רבי אמי]]{{הערה|מנחות נב ב, ושם נע"א.}}.
'''רבי פרידא''' היה [[אמוראים|אמורא]] [[ארץ ישראל]]י בדור השלישי.{{הערה|חנוך אלבק, '''מבוא לתלמודים''', עמ' 679}}
 
==זמנו ומקומו==
רבי פרידא מוזכר פעמים בודדות בספרות חז"ל.
 
ב[[תלמוד הבבלי]] מוזכרות שתי שאלות ששאל את [[רבי אמי]], אמורא ארץ ישראלי מהדור השלישי.{{הערה|מנחות נב ב ונג א}} כן מופיע שם סיפור על פגישתו עם רבי עזרא בן בנו של רבי אבטולס, שהיה דור עשירי ל[[רבי אלעזר בן עזריה]].{{הערה|שם=מנחות נג א|מנחות נג א}} בנוסף מופיעים בתלמוד שני סיפורים על אריכות ימיו, וסיפור אחד על סבו, שמצא [[גולגולת]] בשערי [[ירושלים]].{{הערה|עירובין נד ב; מגילה כז ב; סנהדרין פב א וקד א}} על פי המוסכמה, הקידומת "רבי" בתלמוד מציינת חכמים שנסמכו בארץ ישראל, בניגוד לקידומת "רב" הניתנת לאמוראי בבל שלא נסמכו (מכיוון שאין סומכין בחוץ לארץ).
 
יש שזיהו את רבי פרידא עם חכם בעל שם דומה המוזכר פעמיים ב[[תלמוד הירושלמי]], ששוחח עם [[רבי יהודה הנשיא]] (ה[[תנא]]) או [[רבי יהודה נשיאה]] נכדו (בן הדור הראשון לאמוראים). לדבריהם רבי פרידא האריך ימים מאז עד ימי רבי אמי.{{הערה|1={{תנאים ואמוראים|ג|199|עמודים=1033-1032}}. יעקב נחום אפשטיין, '''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40976&st=&pgnum=223 מבואות לספרות התנאים]''', עמ' 230-229}} אחרים חלקו על זיהוי זה.{{הערה|1=[[הרב יחיאל היילפרין]], '''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46819&st=&pgnum=320 סדר הדורות]''', עמ' 318–319. חנוך אלבק, '''מבוא לתלמודים''', עמ' 262}} ב[[אגרת רב שרירא גאון]] מוזכר השם "רבי פרידה" ברשימת החכמים שהיו בדורו של [[רבן שמעון בן גמליאל]], אביו של רבי יהודה הנשיא.{{הערה|אגרת רב שרירא גאון אות יג}}


==אריכות ימים==
==אריכות ימים==
רבי פרידא ידוע, בעיקר אודות סיפור הממחיש את גודל [[ענווה|עוותנותו]] ו[[סבלנות|סבלנותו]]: אחד מתלמידיו, היה בעל מוח חלש קשה הבנה, אך רבי פרידא, למרות היותו אמורא מפורסם, ישב ללמוד איתו את הגמרא, ורק לאחר ארבע מאות פעמים שהסביר לתלמיד את ביאור המשנה הנלמדת, הוא הבין אותה. באחד מהימים, בא אדם באמצע הלימוד, ורבי פרידא אמר לו שימתין מעט, כי הוא תיכף גומר את סדר הלימוד. כאשר סיים רבי פרידא ללמוד ארבע מאות פעמים עם התלמיד, אמר לו התלמיד כי לא הבין את המשנה, מכיוון ששמע מרבו שהוא תיכף הולך להתפנות לענייניו של הלה, ומכיוון שכך לא הייתה דעתו פנויה לשמוע את דברי ההסבר, מרוב דאגה, כי כל רגע ורגע חשב בליבו, שתיכף יסתלק רבו מהמקום ויפסיק את הלימוד המשותף. כאשר שמע זאת רבי פרידא, הוא לא התרגז, אלא אמר: עכשיו אחזור על דברי ההסבר שוב ארבע מאות פעמים, תן את דעתך לשמוע כי לא אסתלק באמצע. לאחר ארבע מאות הפעמים הנוספות הוא הבין.
רבי פרידא ידוע בעיקר בשל סיפור הממחיש את גודל סבלנותו ומסירותו לתלמידיו:  
 
לרבי פרידא היה תלמיד קשה תפיסה, שהיה רבי פרידא שונה לו את הנלמד ארבע מאות פעמים עד שתפס. יום אחד הזמינו את רבי פרידא לדבר מצווה. שנה רבי פרידא לתלמידו, אך אותו יום לא תפס התלמיד. אמר לו רבי פרידא: "מה נשתנה היום?" ענה לו התלמיד: "מאותה שעה שאמרו לו לרבי 'יש דבר מצווה' הוסחה דעתי, וכל רגע חשבתי 'עכשיו יעצור רבי, עכשיו יעצור רבי'". אמר לו רבי פרידא: "תן דעתך ואשנה לך". חזר ושנה לו ארבע מאות פעמים נוספות. יצאה [[בת קול]] ואמרה לרבי פרידא: "האם אתה מעדיף שיוסיפו לך ארבע מאות שנים, או שתזכו אתה ובני דורך ל[[עולם הבא]]?" ענה רבי פרידא: "שנזכה אני ובני דורי לעולם הבא". אמר להם הקב"ה: "תנו לו זו וזו".{{הערה|ערובין נד ב. [https://agadastories.org.il/node/338 תרגום לעברית והפניות למאמרים על הסיפור] באתר ספר האגדה}}


יצאה בת קול משמים, כי יכול רבי פרידא לבחור לעצמו אחת מהאפשרויות הבאות: לחיות במשך ארבע מאות שנה, או שהוא וכל דורו יזכו לחיי ה[[עולם הבא]]. רבי פרידא, בחר באפשרות השנייה, המזכה את כל בני דורו, במקום לבחור באפשרות הראשונה הקרובה יותר לליבו. כאשר שמעו זאת בשמים, גזרו שיזכה לשני הדברים גם יחד; כשכר על כך שלא דאג רק לעצמו אלא לבני דורו בשווה{{הערה|ערובין נד ב}}.
מכיוון שהמספר "ארבע מאות" נראה מוגזם, הציע [[הרב יהודה יודיל אפשטיין]] שהגרסה המקורית הייתה "ד' ומ'", כלומר ארבע וארבעים (ב[[גימטריה]]), והיא נעתקה בשיבוש לנוסח "ד' מאות".{{הערה|{{היברובוקס|הרב יהודה יודיל אפשטיין|מנחת יהודה|49467|וורשה, תרל"ז, עמ' 92|עמוד=92}}}} [[הרב אהרון הימן]] כתב שארבע מאות השנים הן לשון גוזמא, כיוון שאחרת רבי פרידא חי עד ימי ה[[גאונים]], והם ודאי היו מזכירים זאת.{{הערה|1={{תנאים ואמוראים|ג|199|עמודים=1033-1032}}}} משיקולים דומים, טען [[הרב ראובן מרגליות]] שהגרסה המקורית הייתה "תשעים" וקוצרה על ידי מעתיקים ל-"ת'", ופוענחה בטעות על ידי מעתיקים מאוחרים יותר לארבע מאות (כגימטריה של ת').{{הערה|[[הרב ראובן מרגליות]], '''מחקרים בדרכי התלמוד וחידותיו - עוללות''', ירושלים: [[מוסד הרב קוק]], תשמ"ט, עמ' נח-ס}}


ב[[מסכת מגילה]]{{הערה|מגילה כז ב}} מסופר כי שאלו תלמידיו של רבי פרידא את רבם במה האריך ימים, ואמר להם שלוש מהמצוות עליהן הקפיד במיוחד: להיות הראשון ב[[בית הכנסת]], כיבד תמיד [[כוהן]] לברך ב[[ברכת המזון]] -ואפילו כאשר הכהן היה תלמידו<ref>תוספות למסכת מגילה דף כח עמוד ב</ref>, וזהירות לא לאכול כלום מבשר בהמה שחוטה שה[[שוחט#מתנת זרוע לחיים וקיבה|שוחט]] לא הרים ממנה מתנת ה[[זרוע לחיים וקיבה]].
ב[[מסכת מגילה]] מסופר כי תלמידיו של רבי פרידא שאלו את רבם באיזו זכות האריך ימים, והוא השיב להם שהקפיד כל ימיו על שלושה דברים: להיות הראשון ב[[בית המדרש]]; לכבד תמיד [[כהן]] שיברך את [[ברכת המזון]], כאשר נכח כהן [[תלמיד חכם]] בסעודה; ולא לאכול מבשר בהמה לפני שהפרישו ממנה את [[מתנות כהונה|מתנות הכהונה]] - [[זרוע לחיים וקיבה]].{{הערה|מגילה כז ב - כח א. יש מפרשים את ההקפדה השנייה אחרת, ולפיהם רבי פרידא הקפיד לא לעלות קודם לכהן תלמיד חכם ב[[עליה לתורה]], גם אם הכהן היה פחות חשוב ממנו (ראו בפירוש ה[[תוספות]] שם).}}


==השקפה==
==השקפה==
רבי פרידא, היה מורה להסתכל בעיקר על היחוס העצמי של אדם, ולא על יחוס אבותיו. כך למשל מסופר, כי אמרו לפני רבי פרידא, שבא האמורא רבי עזרא (הכהן), שיחוסו כפול ומכופל: מלבד היותו נכדו של [[רבי אבטולס]], הוא דור עשירי לרבי [[אלעזר בן עזריה]], שהיה דור עשירי ל[[עזרא הסופר]]. נענה רבי פרידא בתרעומת: למה הינכם מאריכים כל כך? הן אם הוא תלמיד חכם מיוחס, והן אם הוא תלמיד חכם לא מיוחס, חשוב הוא אצלי, ואם מיוחס הוא ואינו בן תורה - תאכלהו אש! נענו השומעים ואמרו: בן תורה הוא, וגם מכאן חשיבותו{{הערה|מנחות נג א}}. ה[[ריב"ש]] מביא ראיה מגמרא זו, כי ניתן להקל בכבודו של כוהן עם הארץ, ואין לו חשיבות דין כוהן, בין אם הוא [[כהן מוחזק]] ובין אם הוא [[כהן מיוחס]]{{הערה|שו"ת הריב"ש תשובה צ"ד.}}.
רבי פרידא הורה להסתכל בעיקר על מעשיו של האדם, ולא על ייחוס אבותיו:
 
בתלמוד מסופר שאמרו לרבי פרידא שבשער ממתין רבי עזרא (הכהן) בן בנו של רבי אבטולס, שהוא דור עשירי ל[[רבי אלעזר בן עזריה]], שהיה דור עשירי ל[[עזרא הסופר]]. נענה רבי פרידא: מהו כל זה? אם בן תורה הוא - נאה; אם בן תורה הוא ומיוחס הוא - יפה ונאה; ואם מיוחס הוא ואינו בן תורה - תאכלהו אש! אמרו לו: בן תורה הוא. אמר להם רבי פרידא: אם כן, שיכנס ויבוא. התלמוד ממשיך ומספר על הדרשות שנשאו שני החכמים בפגישה.{{הערה|שם=מנחות נג א}}  
 
ה[[ריב"ש]] הביא ראיה מסיפור זה כי ניתן להקל בכבודו של כהן [[עם הארץ]], ואף אם הוא [[כהן מיוחס]].{{הערה|'''שו"ת הריב"ש''' תשובה צ"ד}}


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
שורה 18: שורה 31:
{{אמוראים}}
{{אמוראים}}


{{אמוראי ארץ ישראל}}
{{מיון רגיל:פרידא}}
{{מיון רגיל:פרידא}}
[[קטגוריה:אמוראים]]
[[קטגוריה:הדור השלישי לאמוראי ארץ ישראל]]
[[קטגוריה:הדור השלישי לאמוראי בבל]]

גרסה אחרונה מ־15:17, 3 במאי 2023

רבי פרידא היה אמורא ארץ ישראלי בדור השלישי.‏[1]

זמנו ומקומו[עריכה]

רבי פרידא מוזכר פעמים בודדות בספרות חז"ל.

בתלמוד הבבלי מוזכרות שתי שאלות ששאל את רבי אמי, אמורא ארץ ישראלי מהדור השלישי.‏[2] כן מופיע שם סיפור על פגישתו עם רבי עזרא בן בנו של רבי אבטולס, שהיה דור עשירי לרבי אלעזר בן עזריה.‏[3] בנוסף מופיעים בתלמוד שני סיפורים על אריכות ימיו, וסיפור אחד על סבו, שמצא גולגולת בשערי ירושלים.‏[4] על פי המוסכמה, הקידומת "רבי" בתלמוד מציינת חכמים שנסמכו בארץ ישראל, בניגוד לקידומת "רב" הניתנת לאמוראי בבל שלא נסמכו (מכיוון שאין סומכין בחוץ לארץ).

יש שזיהו את רבי פרידא עם חכם בעל שם דומה המוזכר פעמיים בתלמוד הירושלמי, ששוחח עם רבי יהודה הנשיאתנא) או רבי יהודה נשיאה נכדו (בן הדור הראשון לאמוראים). לדבריהם רבי פרידא האריך ימים מאז עד ימי רבי אמי.‏[5] אחרים חלקו על זיהוי זה.‏[6] באגרת רב שרירא גאון מוזכר השם "רבי פרידה" ברשימת החכמים שהיו בדורו של רבן שמעון בן גמליאל, אביו של רבי יהודה הנשיא.‏[7]

אריכות ימים[עריכה]

רבי פרידא ידוע בעיקר בשל סיפור הממחיש את גודל סבלנותו ומסירותו לתלמידיו:

לרבי פרידא היה תלמיד קשה תפיסה, שהיה רבי פרידא שונה לו את הנלמד ארבע מאות פעמים עד שתפס. יום אחד הזמינו את רבי פרידא לדבר מצווה. שנה רבי פרידא לתלמידו, אך אותו יום לא תפס התלמיד. אמר לו רבי פרידא: "מה נשתנה היום?" ענה לו התלמיד: "מאותה שעה שאמרו לו לרבי 'יש דבר מצווה' הוסחה דעתי, וכל רגע חשבתי 'עכשיו יעצור רבי, עכשיו יעצור רבי'". אמר לו רבי פרידא: "תן דעתך ואשנה לך". חזר ושנה לו ארבע מאות פעמים נוספות. יצאה בת קול ואמרה לרבי פרידא: "האם אתה מעדיף שיוסיפו לך ארבע מאות שנים, או שתזכו אתה ובני דורך לעולם הבא?" ענה רבי פרידא: "שנזכה אני ובני דורי לעולם הבא". אמר להם הקב"ה: "תנו לו זו וזו".‏[8]

מכיוון שהמספר "ארבע מאות" נראה מוגזם, הציע הרב יהודה יודיל אפשטיין שהגרסה המקורית הייתה "ד' ומ'", כלומר ארבע וארבעים (בגימטריה), והיא נעתקה בשיבוש לנוסח "ד' מאות".‏[9] הרב אהרון הימן כתב שארבע מאות השנים הן לשון גוזמא, כיוון שאחרת רבי פרידא חי עד ימי הגאונים, והם ודאי היו מזכירים זאת.‏[10] משיקולים דומים, טען הרב ראובן מרגליות שהגרסה המקורית הייתה "תשעים" וקוצרה על ידי מעתיקים ל-"ת'", ופוענחה בטעות על ידי מעתיקים מאוחרים יותר לארבע מאות (כגימטריה של ת').‏[11]

במסכת מגילה מסופר כי תלמידיו של רבי פרידא שאלו את רבם באיזו זכות האריך ימים, והוא השיב להם שהקפיד כל ימיו על שלושה דברים: להיות הראשון בבית המדרש; לכבד תמיד כהן שיברך את ברכת המזון, כאשר נכח כהן תלמיד חכם בסעודה; ולא לאכול מבשר בהמה לפני שהפרישו ממנה את מתנות הכהונה - זרוע לחיים וקיבה.‏[12]

השקפה[עריכה]

רבי פרידא הורה להסתכל בעיקר על מעשיו של האדם, ולא על ייחוס אבותיו:

בתלמוד מסופר שאמרו לרבי פרידא שבשער ממתין רבי עזרא (הכהן) בן בנו של רבי אבטולס, שהוא דור עשירי לרבי אלעזר בן עזריה, שהיה דור עשירי לעזרא הסופר. נענה רבי פרידא: מהו כל זה? אם בן תורה הוא - נאה; אם בן תורה הוא ומיוחס הוא - יפה ונאה; ואם מיוחס הוא ואינו בן תורה - תאכלהו אש! אמרו לו: בן תורה הוא. אמר להם רבי פרידא: אם כן, שיכנס ויבוא. התלמוד ממשיך ומספר על הדרשות שנשאו שני החכמים בפגישה.‏[3]

הריב"ש הביא ראיה מסיפור זה כי ניתן להקל בכבודו של כהן עם הארץ, ואף אם הוא כהן מיוחס.‏[13]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. חנוך אלבק, מבוא לתלמודים, עמ' 679
  2. מנחות נב ב ונג א
  3. 3.0 3.1 מנחות נג א
  4. עירובין נד ב; מגילה כז ב; סנהדרין פב א וקד א
  5. אהרן היימאן, "רבי פרידא", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, עמודים 1033-1032, באתר HebrewBooks. יעקב נחום אפשטיין, מבואות לספרות התנאים, עמ' 230-229
  6. הרב יחיאל היילפרין, סדר הדורות, עמ' 318–319. חנוך אלבק, מבוא לתלמודים, עמ' 262
  7. אגרת רב שרירא גאון אות יג
  8. ערובין נד ב. תרגום לעברית והפניות למאמרים על הסיפור באתר ספר האגדה
  9. הרב יהודה יודיל אפשטיין, ‏מנחת יהודה, וורשה, תרל"ז, עמ' 92, באתר HebrewBooks
  10. אהרן היימאן, "רבי פרידא", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, עמודים 1033-1032, באתר HebrewBooks
  11. הרב ראובן מרגליות, מחקרים בדרכי התלמוד וחידותיו - עוללות, ירושלים: מוסד הרב קוק, תשמ"ט, עמ' נח-ס
  12. מגילה כז ב - כח א. יש מפרשים את ההקפדה השנייה אחרת, ולפיהם רבי פרידא הקפיד לא לעלות קודם לכהן תלמיד חכם בעליה לתורה, גם אם הכהן היה פחות חשוב ממנו (ראו בפירוש התוספות שם).
  13. שו"ת הריב"ש תשובה צ"ד