עמוד ראשי

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search

ויקישיבה

שלום וברוכים הבאים. זהו עמוד הבית של ויקישיבה - פרוייקט האנציקלופדיה למושגי תורה ויהדות של אתר ישיבה מיסודה של קרית הישיבה בבית אל. עד כה נכתבו 23,594 ערכים בפרוייקט ויקישיבה.

ויקישיבה נכתבת ונערכת ע"י הגולשים וגם אתם יכולים לכתוב, להוסיף ולתקן ערכים בויקישיבה, רוצים לדעת איך? פשוט! עיינו כאן!
נא לעיין בויקישיבה:עקרונות עריכה לפני שמתחילים לערוך עמודים באתר.

בשיתוף עם אוניברסיטת בר אילן - פרוייקט השו"ת, ויקישיבה יצרה תבנית לקישור ציוני מקורות מאתר ויקישיבה לעמוד המכיל את הטקסט במקורו מתוך אתר "פרוייקט השו"ת". נשמח לכל עזרה של הגולשים בעדכון ערכים קיימים ובשימוש בתבנית לערכים חדשים.

לפרטים: תבנית:מקור.

חפשו ערכים בוויקישיבה:

EnTal.jpg

אנציקלופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית החדשים בפרסום בלעדי בוויקישיבה. חפשו ערכים באנציקלופדיה התלמודית וויקישיבה:

מיקרופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית מקוצרים וערוכים לקהל הרחב. גרסה דיגיטלית מיוחדת בוויקישיבה.


פרוייקטים

עזרו לוויקישיבה להתפתח, תרמו לאחד מן הפרוייקטים הפעילים באתר.

פרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לפירוש מאגרי מידע בתורה ויהדות של אתר ישיבה

דרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לעידוד כתיבה תורנית יוצרת של אתר ישיבה



TALMUDD.png
SHUAAA.png
IYUNN.png
KASHH.png

מרחבים מיוחדים

מילון ויקישיבה - ביאור מושגים ע"פ חז"ל ופרשנים. בואו לתרום למאגר!

מילון הראי"ה - הספר מילון הראי"ה בעריכת הרב יוסף קלנר. מושגים בכתבי הראי"ה קוק מבוארים ע"י דברי הראי"ה בעצמו.

רשימת קטגוריות

(כל הקטגוריות) (כל הערכים)

ערכים על פי א"ב: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת



MicTalCat3.png
Emuna.png
Books.png
EretzIsrael.png
מיקרופדיה תלמודית אמונה ומחשבת ישראל ארון הספרים היהודי ארץ ישראל


BeinAdam.png
Geula.png
GdoleyIsrael.png
Mamonot.png
בין אדם לחברו גאולה ועולם הבא גדולי וחכמי ישראל דיני ממונות


Lev.png
Taharah.png
Kashrut.png
Mabat.png
הלב טומאה וטהרה כשרות מבט על המציאות


Korbanot.png
Mishpuche.png
Mishpat.png
Sviva.png
מקדש וקרבנות משפחה משפט סביבה


SederYom.png
AmIsrael.png
Ekronot.png
Pash.png
סדר היום עם ישראל עקרונות הלכתיים פרשות השבוע


Wikimedic.png
Shabbat.png
Torah.png
Taryag.png
רפואה והלכה שבת ומועד תורה תרי"ג מצוות


ערך אקראי
שותפין
כמה בני אדם יחד בעלים על נכס אחד. לדוגמא, שני בני אדם קנו שדה ביחד. דינים דומים: יש ארבעה מקרים שבהם יש לחפץ אחד כמה בעלים יחד: @...
להמשך הערך
ערך אקראי מתוך מיקרופדיה תלמודית
ברכת המזון

=ברכת המזון= הגדרה

- ברכת השבח לה' אחר אכילת מזון של לחם חייב אדם מן התורה לברך אחר אכילת מזון, שנאמר (דברים ח י): וְאָכַלְתָּ...
להמשך הערך
ערך אקראי מתוך אנציקלופדיה תלמודית
גרושה לכהן

הגדרה - איסור קדושין וביאה לכהן באשה שנתגרשה מבעלה

אסור לכהן הדיוט לישא גרושה - בין שנתגרשה מאחר, בין שנתגרשה ממנו בעצמו (ריב"ש שמח) -...
להמשך הערך
הידעת?

שיר השירים- קודש קודשים

המלבי"ם בהקדמתו לשיר השירים שיר השירים מליצה "החרש-והמסגר מסביר את הפער בין דברי חז"ל האומרים כי "שיר השירים קודש קודשים" ומתעסק בעניינים רוחניים, לבין פשט הפסוקים המורים על שיר אהבה בין שני בני זוג. לדבריו, בניגוד לשאר ספרי התנ"ך המדברים על מאורעות גשמיים שהתרחשו, שיר השירים מנסה לתאר מושגים שאין להם אחיזה בעולמנו הפיזי, ואין לו אפשרות לדבר על נושאים רוחניים ללא מילים מתאימות לעניין. אין לנו אפשרות להעביר מידע על דברים שמחוץ לשפה שלנו, ואיננו אפילו מסוגלים לחשוב עליהם אם לא נמצא אנלוגיה מתאימה, ולכן התייחד שיר השירים בדרכו הציורית לתאר דברים שמחוץ לעולמנו על ידי דימויים גשמיים.

פרשת השבוע

פרשת תרומה היא הפרשה השביעית בספר שמות. שמה של הפרשה לקוח מהפסוק השני שלה: "דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ-לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת-תְּרוּ...
להמשך הערך

דבר בעתו

"משנכנס אדר מרבין בשמחה" היא מימרא מהגמרא בתענית הקובעת ששמחת פורים מתחילה כבר מתחילת חודש אדר. מלבד ההלכה המעשית הנובעת מהכלל, הדבר מרמז על אופיו השמח של חודש אדר שהיה לדורם של אסתר ומרדכי- "הח...
להמשך הערך