Quality Over Quantity- Countless Ramifications | Rabbi Ari Shvat | Beit Midrash

Beit Midrash

Jewish Laws and Thoughts
Ein Aya
Ein Aya

קטגוריה משנית

The media server is dedicated by the Green family to the souls of their loved ones

Female Lesson Parashat Hashavua Series'Library Piskei Din (Hebrew)Test Yourself

ב"ה
"Quality Over Quantity: A Principle with Countless Implications"

1. מסכת שבת דף סב ע"א
ואמר אביי, יו"ד של תפילין הלכה למשה מסיני.

Ein Aya (73)

Rabbi Ari Shvat

41 - Purim- the Real Acceptance of Torah & Why the Costumes?!

42 - Tzaddikim are not Infallible or Naive but Identify &Fight Evil

43 - The Educational Punishment Necessitating the Splitting of Judea & Israel

2. הראי"ה קוק, עין איה שבת ו, כא על מסכת שבת דף סב ע"א
ואמר אביי, יו"ד של תפילין הלכה למשה מסיני.
א. החיים וכל החזיונות שבההויה מתחלקים לאיכות וכמות. רוב עמל בני אדם וכל הסיבוכים שבדרכי החברה הנם באים מהסבה של חסרון ההסתכלות בבחירת עושר החיים מצד איכותו, מבלי העמד את כל היסוד על הכמות שבו, שאינו כ"א מעוור את העין ומרמה את הדעה. רק באורה אלהית עליונה יוכל עם להתרומם עד אותה המדה העליונה, לבחור דוקא בעושר האיכותי, בלא שום הקפדה אם העושר הכמותי ידמה להיות דל ורזה מאד.
ב. אמנם סוף הכבוד לבא, העושר האיכותי ישפיע ג"כ על הכמות, אבל מתי יהיה לקנין הגון, כשידבק העם בהאיכות בבחירה עמוקה פנימית אפילו בתנאים שהעושר הכמותי יתנגד לזה מאד. זאת היא מתנת ד' לישראל, "כי יעקב בחר לו יה ישראל לסגולתו" (תה' קלה, ד), וישראל בחר בד' אחד לדבקה בו באהבה, ויבז את כל אלהי הנכר הרבים, כי הכיר את אליליותם, את ריקניותם ואפסותם, ובזה יתעלה ויתרומם עדי עד.
ג. ומראשית ההכרה הנמוכה, שהלב תמה ומתמרמר על מיעוט הכמותיות הגסה, בא יבא לידי העושר המוחלט של רוב כל. "לא 5 כאלה חלק יעקב כי יוצר הכל הוא" (ירמ' י, טז). זהו ערך היו"ד, הקטן באותיות בכמותו, ומרובה במקוריות עושר מספרו, אשר ממנו הכל. זאת היא התכונה המשלמת, הפוסקת את הזוהמא של הנחש, ההולך אחר תאות עינים הגסות.
ד. ובהתקבצות כל הסגולות, הכרת פילוס כל ארחות החיים בלי נטיה מיוחדת לצד אחד, ע"י סקירת האחדות האמיתית, יסוד השי"ן, והנטיה המגמתית לצד הימין והמעלה, יסוד הדל"ת, וההחלטה הפנימית של ידידות אהבת האיכות והאורה הפנימית, לשֹומה עיקר לעומת כל הִתרבות הכלים הגסים מרחיבי המקום המגושם, יסוד היו"ד, הנם כולם מכשירים אותנו לחפיפת צל שדי, שדי באלהותו לכל בריה, ושאמר לעולמו די (חגיגה יב, א). כי לעומת הצמצום המוגבל של הכמות, יוכל להיות מואר בשטף אור יקרות, כאור עולם, ההולך ומוסיף מנחל עדנים האיכותי וטל עליון להחיות כל נשמה, ולהופיע אור חיים על כל אפסי ארץ, באור ישועה, בחכמה בחסד וענות צדק, הנובעים מדעת ד' ודרכי טובו באמת, לעטר בהם את ישראל בתפארה, בדרך חיים ו"הליכות עולם, הלכה למשה מסיני" 13.

3. דב' ז, ז- (ז) לֹא מֵרֻבְּכֶם מִכָּל הָעַמִּים חָשַׁק ה' בָּכֶם וַיִּבְחַר בָּכֶם כִּי אַתֶּם הַמְעַט מִכָּל הָעַמִּים:

4. הראי"ה קוק, ראש מילין, האותיות, "יו'ד", עמ' יב
א. המספר בשלמותו בהתאחדותם של הפרטים כולם, בכללותם כבראשית הוייתם באחריתם, מציין את תכונת היו"ד בציורה הנקודתי, צמצום וריכוז, נגיעה ציורית, והתעלות אל מה שאפס בו כל תואר וכל ציור. והציור בעצמו הוא רק דמות אפיסת ההכרה, נקודה שחורה שאין בה שום חישוף של לובן ושל בוהק, זהו האוצר הנשגב, שכח הי"ד הפועלת מתמלא בגינו באוצר החיים.
ב. והמשכת התנובה העליונה, שמבטאת את הביטוי של היו"ד, הנקודה, הקו והשטח, שהם מתגלים בהדרגה בהבטאת היו"ד, בהתגלמות מבטאו ע"י היו"ד הוי"ו והדל"ת שבו, מורים שהולכים הציורים פה ונגשים כבר להגלמת המפעלים, ליצירות מפעליות, המזדרחות מתוך השיגוב המופשט, הנשגב והעליון מכל רעיון.
ג. ההסתעפות לא באה עד הציור המעוקב, כי אם עמדה על הגבול של השטח, להודיע כמה רמו ושגבו ארחות המפעלים בהיותם עומדים בשיגובם הצורתי אשר בהעמדה הרוחנית, כי כל הגבלה חמרית לא תגע בה, כ"א במגע היותר דק וקלוש, המתקרב אל ההויה המגושמה, שתחתיתה היא רק השטחיות הגוונית, שמראה העין, רק הוא, יכול להקשר בו, אבל לא תפיסת היד.

5. משנה מסכת אבות פרק ד, א- בן זומא אומר איזהו חכם הלומד מכל אדם.. איזהו גבור הכובש את יצרו.. איזהו עשיר השמח בחלקו.. איזהו מכובד המכבד את הבריות...

6. אסתר ט-
(א) וּבִשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ הוּא חֹדֶשׁ אֲדָר בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר יוֹם בּוֹ אֲשֶׁר הִגִּיעַ דְּבַר הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ לְהֵעָשׂוֹת בַּיּוֹם אֲשֶׁר שִׂבְּרוּ אֹיְבֵי הַיְּהוּדִים לִשְׁלוֹט בָּהֶם וְנַהֲפוֹךְ הוּא אֲשֶׁר יִשְׁלְטוּ הַיְּהוּדִים הֵמָּה בְּשֹׂנְאֵיהֶם: (כב) כַּיָּמִים אֲשֶׁר נָחוּ בָהֶם הַיְּהוּדִים מֵאוֹיְבֵיהֶם וְהַחֹדֶשׁ אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לָהֶם מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים:

7. מהר"ל, אור חדש, עמ' קצו, כלל הדבר במגילה הזאת כי היה המן הכנה למרדכי שכל דבר שרצה המן לעשות נהפך עליו ודבר זה יסוד המגילה.

8. תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת מגילה פרק א
ר' יוחנן אמר הנביאים והכתובים עתידין ליבטל וחמשת סיפרי תורה אינן עתידין ליבטל מה טעמא [דברים ה יט] קול גדול ולא יסף רשב"ל אמר אף מגילת אסתר והלכות אינן עתידין ליבטל נאמר כאן קול גדול ולא יסף ונאמר להלן [אסתר ט כח] וזכרם לא יסוף מזרעם הלכות [חבקוק ג ו] הליכות עולם לו.

Ein Aya