Yeshiva Beit Midrash
The media server is dedicated by the Green family to the souls of their loved ones
Achdut- Uniting (Even!) the Opposites as THE Central Theme in Rav Kook
Both R. Moshe Tzvi Neria and Prof. Avinoam Rosenak have summarized the philosophy of Rav Kook in the term, "Uniting the Opposites", which is the ultimate in monotheism and unity. This very important class deals with this concept via Rav Kook's understanding of the unique role of the House of David, the splitting of the kingdoms of Judea and Israel, the benefits of galut, and the subsequent current gathering of the exiles, as well as the current rift in Israeli politics and how to achieve Achdut, unity
"Uniting the Opposites as the Central Theme in Rav Kook
1. הראי"ה קוק, עין איה שבת ה, ע על מסכת שבת דף נו ע"ב
א"ר יהודה א"ר, אלמלי קבל דוד לה"ר, לא נחלקה מלכות ב"ד, ולא עבדו ישראל ע"ז, ולא גלינו מארצנו.
א. התכלית העליונה המקיפה את כל האמצעיים המובילים אליו, בתכונתם של ישראל, בכח אור הנשמה האלהית השורה בקרבם, "ושכנתי בתוך בני ישראל והייתי להם לאלהים" 1, הוא החותם הגדול של האחדות, החובק [ת] את כל צדדי החיים השלמים והמאירים בכל גווניהם המתחלפים והנראים כמתנגדים וסותרים זה לזה, הכל בחטיבה אחת מכח האור של האחדות העליונה המאירה עליהם, "אתה אחד ושמך אחד ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ" 2. ע"כ, כל מה שהוא מיוחד בשלמות הצורה והכשרון המוסרי והמדעי, המתלוה לטובה של כל הנהגה וכל סדר, אע"פ שכפי הנהוג בכל עם שיש להם אופי מוגבל וקבוע, וכל עיקר הוייתם תלוי הוא ביסוד צמצומם זה, והתיחדותם ההעדרית לעומת דברים אפילו טובים שבסגולת אומה אחרת, "לא כאלה חלק יעקב כי יוצר הכל הוא, וישראל שבט נחלתו" 3, "יצב גבולות עמים למספר בני ישראל" 4, ע"כ בשורש נשמת מלכות הקיימת לעד, מלכות ב"ד, הוכן הכל.
אמנם ההכשר להתנגדות של איזה כח (על) [אל] הטוב הכללי, שנמצא כפתחו של מחט ויצא אל הפועל בראשית השורש, גרם שיתרחב אח"כ. התכסיס הזה, של קושי ההתכללות של פרטים רבים שונים וחלוקים לאחדות עליונה חטובה ומתאמת, והולכת למעלה למעלה בקודש, זה גרם החילוק הראשי של חלוקת המלוכה. התקטנות הכחות גרמה עוד, שתחת אשר כל כשרון, כל שלמות, כל רגש טוב ונעים, כל רעיון מחיה משמח ומרטיב את כל רוח ונפש, בין בחיי הזמן בין בחיי הנצח, בין בחיי הפרט בין בחיי הכלל, כל מה שהוא מאיר ומפאר, כל מה שיש בו אהבה, תפארת, חן וכבוד, עז וגבורה, הכל נכלל ונשאב ממקור החיים, מעבודת ד' אחד. כיון שהוקטנו הכחות ולא יכלה ההרחבה
העליונה של גדולת הנשמה הישראלית הפנימית להרחיב את כחותיה העליונים כפי עצמות סגולתה, והחפץ הגדול נטוע הוא באומה אל הכל, אל ריבוי פרטים של אורות חיים, שרק בהתרחבות הגדולה של האמת העליונה של אורן של ישראל היא מתגלה באחדותה העליונה, ממקור חיי החיים ב"ה, "דודי צח ואדום דגול מרבבה" 5. אבל כיון שנחלקה התיומת, התחיל יצרא דע"ז למצא מקום, זה הקלקול גרם באמת שכ"כ הוקלשו הכחות ונפלו, כ"כ נתקלקלו הנפשות שהוכנו להיות במעלה כ"כ רמה ועליונה, כ"כ מקיפה וכוללת, עד שבעמידת האומה על מכונה לא תוכל להרפא, והוכרחה להגלות מארצה, להתפרד בין עמים רבים וממלכות שונות, להפעיל את כולם באורה, ולשאוב מכולם את פרטי אורותם. ורק אחרי נסיון כביר וארוך תבא אל מטרתה, להכיר שכל הכינוס שתמצא ידה, בין ע"י עצמה, בין ע"י פעולתה על אחרים, בין ע"י פעולות אחרים עליה, הכל נובע הוא ממקור קרן ישעה, ותשוב באהבה אל אישה הראשון.
אבל אלמלי קבל דוד לה"ר, ולא היה שום מקום התרחבות למניעת התאמה של כל מה שבפנים וכ"מ שבחוץ להיות מתאחד ונכלל, חי ומתענף, לטובה ולברכה, לשם ולתפארת, לא נחלקה מלכות ב"ד , הלאומיות החולית והמקודשת היתה מאוחדת בברכה כלולה בתוכה פנימה, והמון הנטיות הרעיונות וגווני החיים היו מתרחבים ברחבה ממקור האחדות העליונה, ולא עבדו ישראל ע"ז . וכל מה שהוא טוב ונשא בכל עם ולשון היה צץ ופורח בישראל ממקורו השופע על אדמת הקודש, ולא גלינו מארצנו , ו"אחר ישובו בני ישראל ובקשו את ד' אלהיהם ואת דויד מלכם, ופחדו אל ד' ואל טובו, באחרית הימים" 6.
1 שמות כט, מה.
2 מנחה של שבת.
3 ירמיה י, טז.
4 דברים לב, ח.
5 שיר השירים ה, י.
6 הושע ג, ה.
3. אורות ישראל / פרק ו / ד
א. מִפְּנֵי הַנְּטִיָּה הַחָמְרִית הַיְתֵרָה, שֶׁאִבְּדָה אֶת שִׁוּוּי הַמִּשְׁקָל לְעֻמַּת הַנְּטִיָּה הָרוּחָנִית, הוֹלְכִים עַמִּים וְכָלִים. בְּיִשְׂרָאֵל שִׁוּוּי הַמִּשְׁקָל חָקוּק בְּעֶצֶם טִבְעוֹ . אָמְנָם זֶהוּ רַק לְעִנְיָן שֶׁלּא תִּשָּׁאֵר מַחֲלַת הַנְּטִיָּה הַיְתֵרָה קְבוּעָה בְּאפֶן שֶׁאֵין לָהּ רְפוּאָה, אֲבָל פְּגִיעָה מִפְּנֵי הַנְּטִיָּה הַיְתֵרָה פּוֹגַעַת בְּיִשְׂרָאֵל, וְעוֹד בְּיוֹתֵר מִשְּׁאָר הָאֻמּוֹת , מִפְּנֵי חֲרִיפוּת הָאפִי שֶׁלּוֹ. הָאֱלִילִיּוּת, שֶׁפָּגְעָה בָּנוּ כָּל יְמֵי הַתְּקוּפָה הָאֲרֻכָּה שֶׁעַד חֻרְבַּן הַבַּיִת הָרִאשׁוֹן, הָיְתָה תּוֹלָדָה מִנְּטִיָּה חָמְרִית יְתֵרָה, וְהִיא קָבְעָה גַּם-כֵּן אֶת תּוֹלְדוֹתֶיהָ בָּאֻמָּה בְּאפֶן הַמְחוֹלֵל מִדּוֹת נִשְׁחָתוֹת רַבּוֹת.
ב. בִּזְמַן הַבַּיִת הַשֵּׁנִי , שֶׁהָאֱלִילִיּוּת נֶחְלְשָׁה, יָצְאָה הַפְּגִיעָה הַזּאת לְהִגָּלוֹת בְּצוּרָתָהּ שֶׁל שִׂנְאַת חִנָּם, שֶׁלּא הָיְתָה שׁוּם תְּרוּפָה לַמַּחֲלָה כִּי-אִם עַל-יְדֵי שְׁבִירַת הָאֻמָּה, בְּאפֶן שֶׁלּא יִהְיֶה לָהּ יָמִים רַבִּים מַה לַּעֲשׂוֹת בְּעִנְיָנִים חָמְרִיִּים בִּכְלָלוּתָהּ , וְנִשְׁאֲרָה פְּנִיַּת הָאֻמָּה כֻּלָּהּ, בְּכָל יְמֵי הַגּוֹלָה הָאֲרֻכָּה, רַק לִדְבָרִים נִשְׂגָּבִים וְנֶאֱצָלִים.
ג. אָמְנָם הַנְּטִיָּה הַיְתֵרָה הַיּוֹצֵאת-מֵהַשִּׁוּוּי אֶל הָרוּחָנִיּוּת גַּם-כֵּן מַזִּיקָה הַרְבֵּה , עַד שֶׁהִיא מְאַבֶּדֶת אֶת הַהוֹד הָאֲמִתִּי מֵהָרוּחָנִיּוּת עַצְמָהּ, וּמִכָּל-מָקוֹם בְּתוֹר רְפוּאָה לִנְטִיָּה חָמְרִית מֻפְלֶגֶת מְשַׁמֶּשֶׁת הִיא בְּכָל אפֶן. עַל-כֵּן אַף-עַל-פִּי שֶׁהַיְחִידִים נָטוּ לְחָמְרִיּוּתָם, כְּפִי מִדַּת הֶכְרַח הַחַיִּים וְתַאֲווֹתֵיהֶם, מִכָּל- מָקוֹם הָאֻמָּה בִּכְלָלָהּ לֹא הָיָה לָהּ שׁוּם עֵסֶק חָמְרִי מֵאָז גָּלוּתָהּ. וְהִנֵּה עַתָּה בְּעֵת הַהִתְעוֹרְרוּת שֶׁל הַתְּחִיָּה הַלְּאֻמִּית הִיא לָנוּ הָאוֹת שֶׁכְּבָר נִתְרַפְּאָה הַמַּחֲלָה הַכְּלָלִית, בְּאפֶן שֶׁכְּבָר נִתְּנָה רְשׁוּת לָאֻמָּה לִהְיוֹת לָהּ שִׂיחַ בְּעִנְיָנִים חָמְרִיִּים בִּכְלָלוּתָהּ. הַנְּטִיָּה הָרִאשׁוֹנָה מֵהַהַפְלָגָה הָרוּחָנִית אֶל הַחָמְרִית מֻכְרַחַת לִהְיוֹת בְּהַפְרָזָה קְצָת לַצַּד הָאַחֲרוֹן [עי' רמב"ם הל' דיעות] , וְזֶהוּ מְקוֹר חֻוצְפָּא שֶׁל עִקְבָא דִּמְשִׁיחָא .
ד. מִכָּל-מָקוֹם לֹא יֶאֱרַךְ הַזְּמַן שֶׁל הַנְּטִיָּה הַקִּיצוֹנִית הַזּאת, כֵּיוָן שֶׁבִּיסוֹד הָאֻמָּה מֻנָּח שִׁוּוּי הַמִּשְׁקָל. עַל-כֵּן אַךְ יָנוּחַ הַסַּעַר וְיֵלְכוּ הָעִנְיָנִים לְצַד מַעְלָה וְהַמִּשְׁקָל הָרָאוּי. בַּעֲלֵי הַהַשְׁפָּעָה צְרִיכִים לִמְצא אֶת הָאוֹרָה הָרוּחָנִית, שֶׁיֵּשׁ בַּנְּטִיָּה הַחָמְרִית , וְאֶת מַטְּרָתָהּ הַפְּנִימִית, וּכְפִי מַה שֶּׁיְּגַלּוּ זֶה בָּרַבִּים כֵּן תִּתְרַפֵּא מַחֲלַת הַחֻצְפָּא וּתְאַבֵּד אֶת סִימָנֶיהָ הָרָעִים, וְתִתְעוֹרֵר הָאֻמָּה בִּכְלָלָהּ לִמְצִיאוּתָהּ הַטִּבְעִית, וְיִגָּלֶה עָלֶיהָ הֲדַר נִשְׁמָתָהּ.

Kuzari -Rabbi Ari Shvat Kuzari class 18- Revelation at Sinai Even More Miraculous than we Thought(87-88)
fast navigation
Search lessons

Kuzari -Rabbi Ari Shvat Kuzari class 18- Revelation at Sinai Even More Miraculous than we Thought(87-88)

Kuzari -Rabbi Ari Shvat Kuzari class 17- "Miracles Don't Make a Messiah (87)
After learning about the unique "mass-revelation" at Sinai, the question was asked: what about the Christian claim that their "messiah also did miracles in front of people. The class summarizes the 3 significant differences between that claim and Israel's "mass-revelation".


















