Beit Midrash
  • Jewish Laws and Thoughts
  • Ein Aya
  • Ein Aya
קטגוריה משנית
undefined
4 min read 42 min listen

ב"ה
Tefilin 'Dalet' Knot Combines G-dly Wisdom & Kindness with Sinai's
1. מסכת שבת דף סב
ואמר אביי, דל"ת של תפילין הלכה למשה מסיני.

2. הראי"ה קוק, עין איה שבת ו, כ על מסכת שבת דף סב
א. תורת אמת, מורשה קהלת יעקב (דב' לג, ד), הכוללת את כל ארחות החיים לעד ולעולמי עולמים, ליחידים ולרבים, לאומה ולעולם, צריכה היא לכל[ו]ל בקרבה את כל תכני החיים הטובים והמאושרים לעד, את כל העצות היותר טובות לבקש דרך הטוב עדי עד.
ב. ע"כ בכל הצדדים של החיים היא מנחה, "בעצתך תנחני ואחר כבוד תקחני" (תה' עג, כד), ו"מי מנה עפר יעקב" (במ' כג, י), מי מנה מצות שמקיימים בעפר (במדב"ר כ, יט), בכל ארחות החיים היותר נמוכים וארציים.
ג. אבל בין כל הנטיות של הפעולות, התכליתית שבהן היא הנטיה הימנית, קו האור והחסד לכל אשר נשמת רוח חיים באפיו. ומכל ההארות השכליות אותה ההתפשטות של צד המעלה, המאירה את הנשמה באור אל עליון, וזה הצד של המעלה, של ההתעלות הרוחנית המושכלת, הוא תופס מקום יותר מורחב עוד מהצד המוסרי של אהבת החסד המעשית, כי פרי חכמה באור ד' יקום עדי עד, וזהו אור החסד היותר עליון ונשגב. ואור ד' החופף עלינו בקריאת שמו הגדול ב"ה עלינו, פועל עלינו מני אז קבלנו אור תורה ע"י רועה נאמן, איש האלהים (דב' לג, א), שהאורה האלהית היא אור חייו והחסד האמיתי הוא חפצו וישעו, להיות בקרבנו הכשר נטוע לדורות עולמים בציור הדל"ת, המרחיב ומעבה את הקו הנוטה לצד המעלה שלו, ומוציא מקרבו את הקו הימני להיות לו לבסיס, "כי אמרתי עולם חסד יבנה" (תה' פט, ג),
ד. ובזה הוא ה-דל"ת של תפילין הלכה למשה מסיני, כי החכמה שהענוה* שרשה, יודעת להמשיך קו ימין קיים ממנה, לכבד את ערכי הישועה של כל שחים ודכאים, ולחבוש לשבורי לב (ע"פ ישע' סא, א), ולהושיע כל ענוי ארץ, מה שאין כן החכמה המתלבשת בגאה וגאון, השוכחת את כל אביוני אדם וסבלותיהם. לא כן משה עבד ד' (דב' לד, ה), אשר דבר ד' אליו מהר ד' "ראה ראיתי את עני עמי אשר במצרים ואת צעקתם שמעתי מפני נוגשיו כי ידעתי את מכאוביו וארד להצילו וגו' [מִיַּד מִצְרַיִם וּלְהַעֲלֹתוֹ מִן הָאָרֶץ הַהִוא אֶל אֶרֶץ טוֹבָה וּרְחָבָה אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ...:]" (שמ' ג, ז ח), יחוס על דל (תה' עב, יג), וישכון את דכא (ישע' נז, טו), דל"ת של תפילין הלכה למשה מסיני.

3. במדבר רבה, פ' בלק פרשה כ- מי מנה עפר יעקב מי יוכל למנות מצות שהן עושין בעפר (שם /דברים/ כב) לא תחרוש בשור ובחמור לא תזרע כרמך כלאים (במדבר יט) ואסף איש טהור את אפר הפרה ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן (ויקרא יט) שלש שנים יהיה לכם ערלים וכן כולם.

4. הראי"ה קוק, ראש מילין, האותיות- "דל'ת", עמ' ז-ח
"דל'ת"
הדלת השכלית, פתיחת ההשגות העליונות, הבלתי מוגבלות, קשורה היא בכל המוגבל הקצובן, הדלות, העניות של השפעת היש שבמציאות המוגבלה, זאת היא הגורמת שיוכלו היצורים המוגבלים בכח השגתם לפתוח את הדלת וללכת מחיל אל חיל. הדלת היא ג"כ מרוממת, ושואבת את לשד החיים ממעינות התהום העליון, דלה דלה, ע"י המון הרשמים הגשמים במקומם, וע"י כל מוגבל בכלל. הדל"ת בשני קויו, יתאר את הכמות ואת האיכות של העולם המוגבל. האיכות זהו תוכן העליון היסודי המעובה, החוק במציאותוי, אשר קצהו הימני, כח העז שבו המהוה ומחיה, מחולל בחילו את הכמות המתרבה. משאיר הוא הקו הכמותי, את היו"ד מלאחריו, היסוד המספרי, הכח המרבה, עומד הוא ומנצח על התוכן הכמותי מתוך החיל של התוכן האיכותי, וההויה המוגבלה הולכת ומתגדלת, הדלת הננעלת הולכת ומתפתחת. הקו הדק הוא התוכן הממועט, הכמות, ההולך ונמשך משפעת האיכות, שהיסוד המספרי האיכותי נותן בו לשד החיים וכח ההתרבות.
5. שמות פרק כב, כ-כג
(כ) וְגֵר לֹא תוֹנֶה וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם: (כא) כָּל אַלְמָנָה וְיָתוֹם לֹא תְעַנּוּן: (כב) אִם עַנֵּה תְעַנֶּה אֹתוֹ כִּי אִם צָעֹק יִצְעַק אֵלַי שָׁמֹעַ אֶשְׁמַע צַעֲקָתוֹ: (כג) וְחָרָה אַפִּי וְהָרַגְתִּי אֶתְכֶם בֶּחָרֶב וְהָיוּ נְשֵׁיכֶם אַלְמָנוֹת וּבְנֵיכֶם יְתֹמִים:
6. מסכת מגילה לא, א
אמר ר' יוחנן כל מקום שאתה מוצא גבורתו של הקב"ה אתה מוצא ענוותנותו דבר זה כתוב בתורה ושנוי בנביאים ומשולש בכתובים כתוב בתורה (דברים י, יז) כי ה' אלהיכם הוא אלהי האלהים ואדוני האדונים וכתיב בתריה עושה משפט יתום ואלמנה שנוי בנביאים (ישעיהו נז, טו) כה אמר רם ונשא שוכן עד וקדוש וגו' וכתיב בתריה ואת דכא ושפל רוח משולש בכתובים דכתיב (תהלים סח, ה) סולו לרוכב בערבות ביה שמו וכתיב בתריה אבי יתומים ודיין אלמנות.

7. מסכת סוטה דף ה, א
ואת דכא ושפל רוח] כִּי כֹה אָמַר רָם וְנִשָּׂא שֹׁכֵן עַד וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ מָרוֹם וְקָדוֹשׁ אֶשְׁכּוֹן וְאֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ לְהַחֲיוֹת רוּחַ שְׁפָלִים וּלְהַחֲיוֹת לֵב נִדְכָּאִים ( ישע' נז, טו) ... שהרי הקב"ה הניח כל הרים וגבעות והשרה שכינתו על הר סיני, ולא גבה הר סיני למעלה. א"ר יוסף: לעולם ילמד אדם מדעת קונו, שהרי הקב"ה הניח כל הרים וגבעות והשרה שכינתו על הר סיני...
דרש רב עוירא, ואיתימא רבי אלעזר: בא וראה שלא כמדת הקדוש ברוך הוא מדת בשר ודם, מדת בשר ודם - גבוה רואה את הגבוה ואין גבוה רואה את השפל, אבל מדת הקדוש ברוך הוא אינו כן, הוא גבוה ורואה את השפל, שנא': כי רם ה' ושפל יראה.


Popular Lessons
Popular Lessons
Recent Lessons
Recent Lessons
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il