Beit Midrash
  • Jewish Laws and Thoughts
  • Ein Aya
  • Ein Aya
קטגוריה משנית
undefined
3 min read 40 min listen

ב"ה
צניעות לעומת חיפוש החן בעיני אחרים
"Tzni'ut" vs. the Desire for Cheap Attention

1. שבת דף סב ע"א - "(יען כי גבהו בנות ציון ותלכנה נטויות גרון) ומְשֹקרות (ל' לסקור, וי"א ל' סיקרא-אודם/כחול) עינים (ישעי' ג, טז)", דהוו מלאן כוחלא לעינייהו ומרמזון
2. הראי"ה קוק, עין איה שבת ו, כט על מסכת שבת דף סב ע"א
א. הקצוות פוגשים הם זה את זה מתוך הגאוה העוברת כל גבול, המסכמת שכבר הגיע האדם למרום השלמתו עד שאינו צריך עוד לבקש ולשאוף השלמה פנימית אמיתית. הנפש החופשת היטב את תוכן הפנימי שלה, מרגשת מיד בריקניותה ואפסותה, שכיון שחסר לאדם אותו תוכן החיים של חפץ ההתעלות מפני ארסה של הגאוה, כבר אין לחייו שום תוכן. ולמלא את הריקניות הנוראה מוכרחת היא למצא את עולמה לא בקרבה פנימה כ"א בחוץ, במציאת חן של הסביבה.
ב. נמצא שההתגדלות הקיצונית שהיתה חפצה להתגדר בה, נהפכת לה לשפלות גדולה, עד שהיא חפצה רק להיות משועבדת למצב הנפש של הסובבים אותה ותשתדל ביפוי חיצוני במדה מופלגת. וההשתדלות הזאת לא תשאר רק בגבול ההסכמה, הלוקחת רק איזה זמן ואח"כ הרושם הולך לו, כ"א היא מטבעת עמוק יפה את המבוקש של התמכרות למצא חן, עד שמלבשת את התנועות הטבעיות בזה הזרם, וזה הולך עד הקצה האחרון של אבידת העצמיות לגמרי ושל שפלות הנפש היותר קיצונה, עד שבהתפשטה באומה מביאה לה הרס גמור, שמביא אותה לידי התרוקנות פנימית ולידי שפלות נוראה, לבקש את כל כבודה ורוממותה רק בעין הזר ולא בתוכה פנימה, עד שנעשים סדרי פעולות החיים מכוונים רק אל החנופה החיצונית.
ג. ולא די בזה, כ"א עוד נבנית והולכת בזאת השיטה ג"כ השתדלות שפלה להסב את העין החיצונית על אותו היפוי הזר החיצוני שפארה בו את עצמה בלא צדק ושכל, דהוו מלאן כוחלא לעינייהו ומרמזון.

3. "החינוך"- מאמרי הראי"ה, ע' 230- אנחנו מוכרחים להיות גבורי כח לכבוש לנו דרך לעצמנו במהלך החנוך, ולא לההפך לקופים מחקים, אפילו אם נתרגם את הכל עברית.

4. הראי"ה קוק, עולת ראיה ב, עניני פסח, עמ' רמד-רמה

א. ההבדל שבין העבד לבן-החורין איננו רק הבדל מעמדי, מה שבמקרה זה הוא משועבד לאחר וזה הוא בלתי-משועבד. אנו יכולים למצא עבד משכיל שרוחו הוא מלא חירות, ולהיפך בן-חורין שרוחו הוא רוח של עבד. החירות הצביונית היא אותו הרוח הנשאה, שהאדם וכן העם בכלל מתרומם על ידה להיות נאמן להעצמיות הפנימית שלו, להתכונה הנפשית של צלם א-להים אשר בקרבו, ובתכונה כזאת אפשר לו להרגיש את חייו בתור חיים מגמתיים, שהם שוים את ערכם.

ב. מה שאין כן בבעל הרוח של העבדות, שלעולם אין תכן חייו והרגשתו מאירים בתכונתו הנפשית העצמית, כי-אם במה שהוא טוב ויפה אצל האחר השולט עליו איזה שליטה שהיא, בין שהיא רשמית בין שהיא מוסרית, - במה שהאחר מוצא שהוא יפה וטוב. ואנחנו לאורה הפנימי של החירות העצמית הזאת, "חַרות על הלוחות, אל תקרא חַרות אלא חֵירות", נסע ונלך להבליט יותר ויותר את עצמאותנו הרעננה הפנימית, שקנינו ע"י גילוי שכינה, אותה החירות שקנינו ע"י הפלא הגדול היחיד בעולם, שנעשה עמנו בעת שגאלנו ה' יתברך וגאל את אבותינו ממצרים לחירות עולם. בואו נא, אחים, אל הסדר כולנו, יוודע לנו שהננו בני-מלכים, ועם שהחירות היא גורלו הנצחי, לא עבד ישראל ולא יליד-בית ולא יהי לבוז, מאז אשר נשא ברמה, מיום חג חירותנו, את דגל החירות וביעור החמץ, אשר יבאו כמים בקרבנו וכשמן בעצמותינו על-ידי כוח-האיתנים של המפעל הקדוש והנאמן, בקיימנו את דבר-ד' גואל ישראל מעולם ועד עולם, אשר צונו לשמור את המצות. שמרו את החירות ואת ביעור החמץ, והגאלו מהרה גאולה שלמה.

5. הרצי"ה קוק, לצניעות וטהרה בישראל, עמ' 185

"העז והענוה- לחי עולמים". ו"בכל מקום שתמצא גדולתו וגבורתו שם אתה מוצא ענותנותו". אותן מידות, אשר בצמצום מדתה וקטנות ערכה של הבחינה האנושית הן מנוגדות וסותרות זו לזו, הנה במרחב מדתה וגדלות ערכה של הבחינה האלהית הן מתאימות יחד. הענוה, אשר בשטחיותה של מדתה הקטנה היא כאלו מזדהה עם חולשת-כח ורפיון מציאות, הנה באמתתה של מדתה הגדולה היא מזדהה דוקא אם הגבורה והעז.


6. הראי"ה קוק, מוסר אביך, עמ' סג, בירור המידות ונסירתן
הענוה היא מדה טובה... אבל בהשקפה שטחית תמשך אחרי מדת הענוה מדת העצבון, מפני שציורן החיצוני הוא קרוב זל"ז, שהשמחה היא מפזרת הכוחות הנפשיים והגאוה ג"כ מפזרת, אלא שהשמחה מפזרת באופן הטוב, והגאוה מפזרת על דרך רע, והענוה מקבצת ומישבת וכן העוצב, אלא שזה על דרך טוב וזה על דרך רע.

7. מגילה לא ע"ב
אמר ר' יוחנן כל מקום שאתה מוצא גבורתו של הקב"ה אתה מוצא ענוותנותו דבר זה כתוב בתורה ושנוי בנביאים ומשולש בכתובים כתוב בתורה (דברים י, יז) כי ה' אלהיכם הוא אלהי האלהים ואדוני האדונים וכתיב בתריה עושה משפט יתום ואלמנה שנוי בנביאים (ישעיהו נז, טו) כה אמר רם ונשא שוכן עד וקדוש וגו' וכתיב בתריה ואת דכא ושפל רוח משולש בכתובים דכתיב (תהלים סח, ה) סולו לרוכב בערבות ביה שמו וכתיב בתריה אבי יתומים ודיין אלמנות


Popular Lessons
Popular Lessons
Recent Lessons
Recent Lessons
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il