סדר מועד: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־17:22, 19 בנובמבר 2024

סדר מועד הוא הסדר השני בששת סדרי המשנה. הסדר עוסק ב"מועדים ובחגים וחובתם, וחילוקי דיניהם, והאסור בהם, והרצוי והמותר, ומה שנכון לצרף לכל מועד מהם מהדינים והמצות" הקדמת הרמב"ם למשנה.

הרמב"ם גם טוען כי הסדר שובץ שני כסדר הכתוב, שנאמר: "ושש שנים תזרע את ארצך ואספת את תבואתה והשביעית תשמטנה ונטשתה" ואחריו "ששת ימים תעשה מעשיך, שלש רגלים תחג לי בשנה" (שמות כג י).

הסדר נקרא גם סדר "עתיך", חלק מן הפסוק "והיה אמונת עתיך חוסן ישועות חכמת ודעת" (ישעיהו לג, ו) הנדרש על ששת סדרי המשנה.

המסכתות בסדר ונושאיהן[עריכה]

מסכת שבת - דיני שבת (ל"ט אבות מלאכות, הטמנה, נר שבת) ומקצת דיני הוצאה מרשות לרשות וכדומה).
מסכת עירובין - שאר דיני הוצאה מרשות לרשות (תחום שבת, עירוב חצרות, שיתוף מבואות, ארבע רשויות וכדומה).
מסכת פסחים - דיני חג הפסח (איסור חמץ, ערב פסח, קרבן פסח, ליל הסדר וכו').
מסכת שקלים - דיני הבאת מחצית השקל והתנהלות גזבר ההקדש.
מסכת יומא - עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים, והלכות יום הכיפורים עצמו.
מסכת סוכה - פרטי חג הסוכות: בניית הסוכה וישיבה בה, ארבעת המינים ועניני החג במקדש.
מסכת ביצה - הלכות יום טוב.
מסכת ראש השנה - ענייני ראש השנה ועיבור השנה.
מסכת תענית - דיני תענית.
מסכת מגילה - קריאת מגילת אסתר, חג הפורים.
מסכת מועד קטן - הלכות חול המועד, הלכות אבילות.
מסכת חגיגה - כמה מפרטי העליה לרגל: קרבן חגיגה, עולות ראיה, שלמי שמחה ודיני טומאה וטהרה.

סה"כ 12 מסכתות

מסכתות התלמוד על הסדר[עריכה]

בתלמוד הבבלי יש את כל המסכתות, להוציא מסכת שקלים, אך בתלמוד הירושלמי מופיע כל הסדר.

טעם סדר המסכתות ע"פ הרמב"ם[עריכה]

מסכת שבת ראשונה - משלוש סיבות: א)חשובה ביותר, ראשונה במעלה. ב)תדירותה גבוהה, היא בכל שבוע. ג)היא צוינה ראשונה בפרשת המועדות בתורה.
מסכת עירובין שנייה - כי היא מעניין השבת, לכן באה אחריה.
מסכת פסחים שלישית - מכיוון ש: א)היא המצווה הראשונה שניתנה ע"י משה רבינו. ב)היא שנייה בפרשת המועדות.
מסכת שקלים רביעית - כפי הסדר בתורה.
מסכת יומא חמישית - כי ענייני יום הכיפורים הנשנים במסכת הם בפרשה שאחרי פרשת כי תשא בה דיני מחצית השקל.
מסכת סוכה שישית - אחרי שסידר רבי את דיני הפסח ונספחיהם בסדר התורה, בא ללמד את שאר דיני הרגלים. לשבועות לא היו לו דינים מיוחדים לציין, לכן שנה את ענייני הסוכות.
מסכת ביצה שביעית - כי היא מכילה השלמות קטנות לעניין יום טוב.
מסכת ראש השנה שמינית - המועד האחרון שנשאר לשנות מהאלו שהוזכרו בתורה.
מסכת תענית תשיעית - אחרי לימוד כל הלכות חגי התורה, שנה התנא הלכות התעניות שהם בתקנת נביאים ראשונים.
מסכת מגילה עשירית - אחרי לימוד דיני צומות נביאים ראשונים, סודרו כאן דיני פורים שהם בתקנת נביאים אחרונים.
מסכת מועד קטן סודרה האחת עשרה - שאיסור הספד ותענית זהה בפורים ובחול המועד.
מסכת חגיגה סודרה השתיים עשרה (אחרונה) - כי איננה דנה בעניין כללי, שהרי חובת העליה לרגל מוטלת על הזכרים בלבד.

לקריאה נוספת[עריכה]

פירוש על סדר מועד בפרויקט פרשני

מסכתות הש"ס

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{בעבודה}}
+'''סדר מועד''' הוא הסדר השני בששת סדרי ה[[משנה]]. הסדר עוסק ב"מועדים ובחגים וחובתם, וחילוקי דיניהם, והאסור בהם, והרצוי והמותר, ומה שנכון לצרף לכל מועד מהם מהדינים והמצות" {{מקור|פרשנות-משנה:הקדמת הרמב"ם למשנה  $הקדמת הרמב"ם למשנה}}.
-'''סדר זרעים''' הוא הסדר הראשון בששת סדרי ה[[משנה]]. הסדר עוסק בדיני קריאת שמע, תפילה וברכות ([[מסכת ברכות]]), ובמצוות התלויות בארץ (שאר כל המסכתות בסדר). [[הרמב"ם]] ב{{מקור|פרשנות-משנה:הקדמת הרמב"ם למשנה  $הקדמת הרמב"ם למשנה}} טוען כי הסדר שובץ ראשון מכיוון שהוא עוסק בזרע הארץ, מקור החיות לכל היצורים החיים.
-הסדר נקרא גם סדר אמונה מפני שהוא מכיל את הנושאים המבטאים אמונה: הזורע מקווה שירד גשם כדי שתצמח תבואה, המתפלל והמברך בוטח בה' שיענה לתפילתו וישמע את ברכתו.
+[[הרמב"ם]] גם טוען כי הסדר שובץ שני כסדר הכתוב, שנאמר: "ושש שנים תזרע את ארצך ואספת את תבואתה והשביעית תשמטנה ונטשתה" '''ואחריו''' "ששת ימים תעשה מעשיך, שלש רגלים תחג לי בשנה" ({{מקור|תנ"ך:שמות כג י}}).
+הסדר נקרא גם סדר "עתיך", חלק מן הפסוק "והיה אמונת עתיך חוסן ישועות חכמת ודעת" ({{מקור|תנ"ך:ישעיהו לג ו$ישעיהו לג, ו}}) הנדרש על ששת סדרי המשנה.
 ==המסכתות בסדר ונושאיהן==
-*[[מסכת ברכות]] - [[קריאת שמע]], זמנה וברכותיה. תפילות [[מוסף]] ו[[שמונה עשרה]]. ברכות והנהגות סעודה.
+*[[מסכת שבת]] - דיני שבת (ל"ט [[אבות מלאכות]], [[הטמנה]], [[נר שבת]]) ומקצת דיני [[הוצאה מרשות לרשות]] וכדומה).
-*[[מסכת פאה]] - לקט, שכחה, פאה, פרט, עוללות ועניינים כלליים הקשורים ל[[מתנות עניים]].
+*[[מסכת עירובין]] - שאר דיני [[הוצאה מרשות לרשות]] ([[תחום שבת]], [[עירוב חצרות]], [[שיתוף מבואות]], [[ארבע רשויות]] וכדומה).
-*[[מסכת דמאי]] - [[דמאי]] ודיניו, הלכות "[[חבר]]" ו"[[נאמן]]" והפרשת [[תרומות ומעשרות]] במקרים חריגים.
+*[[מסכת פסחים]] - דיני [[חג הפסח]] (איסור [[חמץ]], [[ערב פסח]], [[קרבן פסח]], [[ליל הסדר]] וכו').
-*[[מסכת כלאיים]] - חמשת מיני ה[[כלאיים]], מינים שאינם כלאיים זה בזה.
+*[[מסכת שקלים]] - דיני הבאת [[מחצית השקל]] והתנהלות [[גזבר]] ה[[הקדש]].
-*[[מסכת שביעית]] - כל דיני ה[[שמיטה]].
+*[[מסכת יומא]] - [[עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים]], והלכות [[יום הכיפורים]] עצמו.
-*[[מסכת תרומות]] - דיני ופרטי [[תרומה גדולה]] הניתנת ל[[כהן]].
+*[[מסכת סוכה]] - פרטי [[חג הסוכות]]: בניית ה[[סוכה]] וישיבה בה, [[ארבעת המינים]] ועניני החג במקדש.
-*[[מסכת מעשרות]] - [[מעשר ראשון]] הניתן ל[[לוי]], חיובו והיתרו ב[[אכילת עראי]].
+*[[מסכת ביצה]] - הלכות [[יום טוב]].
-*[[מסכת מעשר שני]] - [[מעשר שני]] ו[[נטע רבעי]], הדומים בדיניהם, פדיונם ו[[ביעור מעשרות]].
+*[[מסכת ראש השנה]] - ענייני [[ראש השנה]] ו[[עיבור השנה]].
-*[[מסכת חלה]] - הלכות [[הפרשת חלה]].
+*[[מסכת תענית]] - דיני [[תענית]].
-*[[מסכת ערלה]] - דיני [[ערלה]], חיובה, איסורי הנאה ו[[דיני תערובת]].
+*[[מסכת מגילה]] - קריאת [[מגילת אסתר]], [[חג הפורים]].
-*[[מסכת ביכורים]] - דיני [[ביכורים]], סדר הבאתן והלכות הנוגעות ל[[טומטום]] ו[[אנדרוגינוס]].
+*[[מסכת מועד קטן]] - הלכות [[חול המועד]], הלכות [[אבילות]].
+*[[מסכת חגיגה]] - כמה מפרטי ה[[עליה לרגל]]: [[קרבן חגיגה]], [[עולות ראיה]], [[שלמי שמחה]] ודיני [[טומאה וטהרה]].
+סה"כ 12 מסכתות
 ==מסכתות התלמוד על הסדר==
-ב[[תלמוד הבבלי]] יש רק את מסכת ברכות, אך ב[[תלמוד הירושלמי]] מופיע כל הסדר. ההנחה המקובלת היא שמשום שדיני עבודת האדמה לא היו שייכים בגולה, נמנעו אנשי בבל מלהתעסק בהם. היה עדיף ללמוד ולהתעמק בהלכות המעשיות יותר.
+ב[[תלמוד הבבלי]] יש את כל המסכתות, להוציא מסכת שקלים, אך ב[[תלמוד הירושלמי]] מופיע כל הסדר.
 ==טעם סדר המסכתות ע"פ [[הרמב"ם]]==
-*[[מסכת ברכות]] ראשונה - מכיוון שכמו שרופא מתחיל במלאכתו ע"י נתינת מזון בריא לחולה, כך מתחילה המשנה בדיני ברכות המתקנות את המזון הנכנס לגופנו. אזב דיני ברכות סודרו במסכת גם דיני תפילה.
+*[[מסכת שבת]] ראשונה - משלוש סיבות: א)חשובה ביותר, ראשונה במעלה. ב)תדירותה גבוהה, היא בכל שבוע. ג)היא צוינה ראשונה ב[[פרשת המועדות]] ב[[תורה]].
-*[[מסכת פאה]] שנייה - כי היא המתנה הניתנת ראשונה מהשדה, עוד לפני הקצירה.
+*[[מסכת עירובין]] שנייה - כי היא מעניין ה[[שבת]], לכן באה אחריה.
-*[[מסכת דמאי]] שלישית - משתי סיבות: '''א.''' יש לעניים זכות בו עוד לפני שהופרשו תרו"מ ממנו. '''ב.''' מסכת פאה מסתיימת בדינים הקשורים לנאמנות, ולכן באה אחריה מסכת דמאי, העוסקת בנאמנות [[עם הארץ]] על הפרשת תרו"מ מיבולו.
+*[[מסכת פסחים]] שלישית - מכיוון ש: א)היא המצווה הראשונה שניתנה ע"י [[משה רבינו]]. ב)היא שנייה ב[[פרשת המועדות]].
-*[[מסכת כלאיים]] רביעית - מסכת [[דמאי]] קטעה את הסדר כי היא בעצם אותו העניין של מסכת פאה. לאחר הפאה הגיע עניין הכלאיים, כפי סדר הופעתם בכתוב.
+*[[מסכת שקלים]] רביעית - כפי הסדר ב[[תורה]].
-*[[מסכת שביעית]] חמישית - היה ראוי שתהיה מסכת ערלה אחרי כלאים, לפי שכך הוא סדר הכתוב, אבל בגלל שהשמיטה נוגעת לכל אדם, שכל אדם אוכל, דחה את מסכת ערלה הנחוצה רק עבור נוטעים והביא את שביעית.
+*[[מסכת יומא]] חמישית - כי ענייני [[יום הכיפורים]] הנשנים במסכת הם בפרשה שאחרי פרשת כי תשא בה דיני מחצית השקל.
-*[[מסכת תרומות]] שישית - היא התרומה הראשונה המופרשת מן התבואה.
+*[[מסכת סוכה]] שישית - אחרי שסידר [[רבי]] את דיני הפסח ונספחיהם בסדר ה[[תורה]], בא ללמד את שאר דיני הרגלים. ל[[שבועות]] לא היו לו דינים מיוחדים לציין, לכן שנה את ענייני ה[[סוכות]].
-*[[מסכת מעשרות]] שביעית - שמפרישים את המעשר אחרי התרומה.
+*[[מסכת ביצה]] שביעית - כי היא מכילה השלמות קטנות לעניין יום טוב.
-*[[מסכת מעשר שני]] שמינית - הפרשת המעשר השני היא אחרי המעשר הראשון.
+*[[מסכת ראש השנה]] שמינית - המועד האחרון שנשאר לשנות מהאלו שהוזכרו ב[[תורה]].
-*[[מסכת חלה]] תשיעית - אחרי הפרשת כל התרו"מ, עושים מהתבואה עיסה כדי לאפות לחם, ועושים בה הפרשת חלה.
+*[[מסכת תענית]] תשיעית - אחרי לימוד כל הלכות חגי התורה, שנה ה[[תנא]] הלכות התעניות שהם בתקנת [[נביאים]] ראשונים.
-*[[מסכת ערלה]] עשירית - אחרי שגמרו לשנות את דיני התבואה, עברו לדון בדיני האילנות.
+*[[מסכת מגילה]] עשירית - אחרי לימוד דיני צומות נביאים ראשונים, סודרו כאן דיני פורים שהם בתקנת [[נביאים]] אחרונים.
-*[[מסכת ביכורים]] סודרה האחת עשרה - במקרא, עניין ביכורים בא לאחר עניין הערלה.
+*[[מסכת מועד קטן]] סודרה האחת עשרה - שאיסור [[הספד]] ו[[תענית]] זהה ב[[פורים]] וב[[חול המועד]].
+*[[מסכת חגיגה]] סודרה השתיים עשרה (אחרונה) - כי איננה דנה בעניין כללי, שהרי חובת העליה לרגל מוטלת על הזכרים בלבד.
-==קישורים חיצוניים==
-*[http://kodesh.snunit.k12.il/b/h/h1.htm סדר זרעים] הטקסט המקורי - מתוך מאגר ספרות הקודש
+==לקריאה נוספת==
+* [https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99_(%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99) פירוש על סדר מועד] בפרויקט פרשני
 {{מסכתות}}
+[[קטגוריה:סדר מועד|*]]

סדר מועד: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־17:22, 19 בנובמבר 2024

תוכן עניינים

המסכתות בסדר ונושאיהן[עריכה]

מסכתות התלמוד על הסדר[עריכה]

טעם סדר המסכתות ע"פ הרמב"ם[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

תפריט ניווט

סדר מועד: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־17:22, 19 בנובמבר 2024

המסכתות בסדר ונושאיהן[עריכה]

מסכתות התלמוד על הסדר[עריכה]

טעם סדר המסכתות ע"פ הרמב"ם[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

תפריט ניווט

חיפוש