Wealth: When is it a Worthwhile Assignment? | Rabbi Ari Shvat | Beit Midrash

Beit Midrash

Jewish Laws and Thoughts
Ein Aya
Ein Aya

קטגוריה משנית

The media server is dedicated by the Green family to the souls of their loved ones

Female Lesson Parashat Hashavua Series'Library Piskei Din (Hebrew)Test Yourself

ב"ה
"Wealth: When is it a Worthwhile Assignment?"
1. שבת דף סב ע"א
א"ר אבהו, וא"ל במתניתא תנא, שלשה דברים מביאים את האדם לידי עניות, ואלו הן, המשתין מים לפני מטתו ערום, והמזלזל בנטילת ידים, ומי שאשתו מקללתו בפניו... על עסקי תכשיטיה, והני מילי הוא דאית ליה ולא עביד.

Ein Aya (75)

Rabbi Ari Shvat

41 - Purim- the Real Acceptance of Torah & Why the Costumes?!

42 - Tzaddikim are not Infallible or Naive but Identify &Fight Evil

43 - The Educational Punishment Necessitating the Splitting of Judea & Israel

2. הראי"ה קוק, עין איה שבת ו, כג על מסכת שבת דף סב ע"א
א. שלשה דברים הנם יסודות תעודת העושר הכולל הרחקת העוני: הרחבת עידון החיים מצד הנקיון והטוהר שהעניות מנוולת אותם. והשני, הוא הארת הרוח ורוממות הנפש האישית, המביאה את האדם לידי קדושה ומעשים טובים וחיים טהורים. והשלישי הוא שלום המשפחה והשפעתה הטובה ביחש אישיה זה לזה, שפועל הרבה על החינוך הכללי של בני האדם. ולמי שאלה היסודות אינם נפגמים בנפשו, הנהו מוכן להשפעת העושר ע"פ סדרי ההשגחה העליונה, הממלאה את תפקיד כל יצור, "ומשביע לכל חי רצון" (תה' קמה, טז).
ב. אבל מי שיורד לעמקי הניוול בחיים, עד שאין בקרבו מקום אפילו להתעוררות חפץ של פינוק אנושי ראוי של חיים טהורים, ע"פ הנהגתו הביתית הבזויה, זה אין לו כ"א תעודת העניות המנוולת, הראויה לו ע"פ מדתו, כי לא יסכן לו העושר ולא ידע להשתמש בו, מאחר שאחד מיסודותיו המתאימים לו חסר בנפשו.
ג. זה המשתין מים לפני מטתו ערום, שהוא אחד מהציורים היותר בולטים של חיים ביתיים מנוולים, שאין עמהם שום תביעה פנימית להרחבה נפשית עדינה, הבאה ע"י שלילת העניות. המטרה השניה של העושר, הארת הרוח ורוממות הנפש, היא מובלטת בנטילת ידים לסעודה, "'והתקדישתם' (ויק' כ, ז) אלו מים ראשונים" (ברכות נג, ב). יש מקום בתביעת האכילה, שישפל על ידה האדם והיה יהי' כאחת הבהמות והחיות בהרגשה גסה בתוכן החיים, ויוכל גם הוא להתעלות ע"י היתרון האנושי, שכבר יוכל השולחן המסודר אשר להאדם, שהשכל, הנעם העליון, תופס בו מקום גדול, שהתחלתו היא תלויה בנטילת ידים לשם קדושה, להיות מכיר את השולחן לשולחן ד', ואכילתו לפעולה קדושה, עדינה, לא רק הכרחית ובזויה. המזלזל בזה אין לו מקום לתביעת עשירות ושלילת העניות, שכל יסוד העשירות והעדר העניות לא יפעל פעולה ניכרת על הסיפוק החומרי הגס של האדם, כ"א על העידון הפנימי המתרחב מצרכי החומר לצרכי הרוח.
ד. והיסוד השלישי, תעודת שלום המשפחה וקישורה הטוב. מי שאשתו מקללתו בפניו ע"י אשמת הנהגתו הרעה, כבר אזל מנפשו כל רגש וכל כשרון איך לבצר את מעמד יחש המשפחה בצורה מוסרית הגונה, ומה יסכן לו העושר. ע"כ הוא רק מוכן לעוני, "כי פועל אדם ישלם לו וכארח איש ימציאנו" (איוב לד, יא). והיסוד היותר עקרי המעמיד את פרטיות מצבו של האדם למעלה או למטה, הנם באמת מעשיו והנהגתו הפועלים על התהוות תכונתו, שיד ד' העליונה מניעה דוקא על פיהם את כל המאורעות הקרובים והרחוקים להגיעם לתפקידם, "[כי לא ממוצא וממערב ולא ממדבר הרים] כי אלהים שופט זה ישפיל וזה ירים" (תה' עה, ח).

3. רמ"ח לוצאטו, ספר מסילת ישרים פרק א
כי כל עניני העולם בין לטוב בין (למוטב) לרע הנה הם נסיונות לאדם, העוני מצד אחד והעושר מצד אחד כענין שאמר שלמה (משלי ל): פן אשבע וכחשתי ואמרתי מי ה', ופן אורש וגנבתי וכו'. השלוה מצד אחד והיסורין מצד אחד, עד שנמצאת המלחמה אליו פנים ואחור. ו

4. ר' בחיי אבן פקודה, חובות הלבבות (תרגום: ר"פ ליברמן), שער חשבון הנפש, פרק ג
וכבר הזהיר אותנו שלמה המלך החכם, לא להשקיע חריצות והתמסרות בצבירת הרבה ממון, באמרו (משלי כג, ד), "אל תיגע להעשיר"... וכן ביקש החסיד אגור בן יקה מא-להיו... להרחיק ממנו את העושר המביא לידי מותרות, ואת העניות המביאה לידי התרוקנות מהתורה והמוסר באמרו (משלי ל, ז), "שתים שאלתי מאתך: רש ועושר אל תתן לי הטריפני לחם חוקי, פן אשבע וכחשתי אמרתי מי ה' ופן אושר וגנבתי". וכן יעקב אבינו ע"ה ביקש מא-להיו רק לתת לו כדי סיפוקו, כמו שאמר (בראשית כח, כ), "ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש".
5. רמב"ם, מורה נבוכים, ג, יב
המין הראשון מן הרעות, מה שיארע לאדם מצד טבע ההויה וההפסד, כלומר מחמת שהוא בעל חומר, כי משום כך נפגעים מקצת בני אדם במומים וחסרונות מלידה, או שיארעו מחמת שנוים הנעשים ביסודות כקלקול האויר או הברקים ושקיעת האדמה...
והמין השני מן הרעות הוא מה שיארע לבני אדם זה מזה בהשתלטם זה על זה. והרעות הללו יותר מרעות המין הראשון, וגורמי זה רבות וידועות, והם הם ממנו...
והמין השלישי מן הרעות הוא מה שיארע לאדם ממנו מפעולתו הוא עצמו, וזה הוא המצוי הרבה, והרעות האלה יותר מרעות המין השני בהרבה, ומרעות המין הזה צועקים כל בני אדם, וזהו אשר לא תמצא מי שאינו חוטא בו על עצמו כי אם מעטים, וזהו אשר ראוי לגנות עליו את הנפגע באמת, ולומר לו כמו שנאמר "מידכם היתה זאת לכם" (מלאכי א, ט)... כי האדם הוא אשר ממציא את המין הזה מן הרע... ומין זה נספח הוא לכל המגרעות, כלומר לגרגרנות באכילה ובשתיה ובתשמיש, והעסק בהם בהפרזת כמות, או באי-סדר, או בהפסד איכות המזון, ויהיה זה סיבה לכל התחלואים והפגעים הגופניים והנפשיים.

Ein Aya