YeshivaThe torah world Gateway
Beit Midrash
- Jewish Laws and Thoughts
- Ein Aya
- Ein Aya
The media server is dedicated by the Green family to the souls of their loved ones
ב"ה
צניעות לעומת חיפוש החן בעיני אחרים
"Tzni'ut" vs. the Desire for Cheap Attention
1. שבת דף סב ע"א - "(יען כי גבהו בנות ציון ותלכנה נטויות גרון) ומְשֹקרות (ל' לסקור, וי"א ל' סיקרא-אודם/כחול) עינים (ישעי' ג, טז)", דהוו מלאן כוחלא לעינייהו ומרמזון
Ein Aya (87)
Rabbi Ari Shvat
79 - "Stuck Up"- Too High & Mighty for His Own Good
80 - "Tzniut vs. Cheap Attention"
Load More
א. הקצוות פוגשים הם זה את זה מתוך הגאוה העוברת כל גבול, המסכמת שכבר הגיע האדם למרום השלמתו עד שאינו צריך עוד לבקש ולשאוף השלמה פנימית אמיתית. הנפש החופשת היטב את תוכן הפנימי שלה, מרגשת מיד בריקניותה ואפסותה, שכיון שחסר לאדם אותו תוכן החיים של חפץ ההתעלות מפני ארסה של הגאוה, כבר אין לחייו שום תוכן. ולמלא את הריקניות הנוראה מוכרחת היא למצא את עולמה לא בקרבה פנימה כ"א בחוץ, במציאת חן של הסביבה.
ב. נמצא שההתגדלות הקיצונית שהיתה חפצה להתגדר בה, נהפכת לה לשפלות גדולה, עד שהיא חפצה רק להיות משועבדת למצב הנפש של הסובבים אותה ותשתדל ביפוי חיצוני במדה מופלגת. וההשתדלות הזאת לא תשאר רק בגבול ההסכמה, הלוקחת רק איזה זמן ואח"כ הרושם הולך לו, כ"א היא מטבעת עמוק יפה את המבוקש של התמכרות למצא חן, עד שמלבשת את התנועות הטבעיות בזה הזרם, וזה הולך עד הקצה האחרון של אבידת העצמיות לגמרי ושל שפלות הנפש היותר קיצונה, עד שבהתפשטה באומה מביאה לה הרס גמור, שמביא אותה לידי התרוקנות פנימית ולידי שפלות נוראה, לבקש את כל כבודה ורוממותה רק בעין הזר ולא בתוכה פנימה, עד שנעשים סדרי פעולות החיים מכוונים רק אל החנופה החיצונית.
ג. ולא די בזה, כ"א עוד נבנית והולכת בזאת השיטה ג"כ השתדלות שפלה להסב את העין החיצונית על אותו היפוי הזר החיצוני שפארה בו את עצמה בלא צדק ושכל, דהוו מלאן כוחלא לעינייהו ומרמזון.
3. "החינוך"- מאמרי הראי"ה, ע' 230- אנחנו מוכרחים להיות גבורי כח לכבוש לנו דרך לעצמנו במהלך החנוך, ולא לההפך לקופים מחקים, אפילו אם נתרגם את הכל עברית.
4. הראי"ה קוק, עולת ראיה ב, עניני פסח, עמ' רמד-רמה
א. ההבדל שבין העבד לבן-החורין איננו רק הבדל מעמדי, מה שבמקרה זה הוא משועבד לאחר וזה הוא בלתי-משועבד. אנו יכולים למצא עבד משכיל שרוחו הוא מלא חירות, ולהיפך בן-חורין שרוחו הוא רוח של עבד. החירות הצביונית היא אותו הרוח הנשאה, שהאדם וכן העם בכלל מתרומם על ידה להיות נאמן להעצמיות הפנימית שלו, להתכונה הנפשית של צלם א-להים אשר בקרבו, ובתכונה כזאת אפשר לו להרגיש את חייו בתור חיים מגמתיים, שהם שוים את ערכם.
ב. מה שאין כן בבעל הרוח של העבדות, שלעולם אין תכן חייו והרגשתו מאירים בתכונתו הנפשית העצמית, כי-אם במה שהוא טוב ויפה אצל האחר השולט עליו איזה שליטה שהיא, בין שהיא רשמית בין שהיא מוסרית, - במה שהאחר מוצא שהוא יפה וטוב. ואנחנו לאורה הפנימי של החירות העצמית הזאת, "חַרות על הלוחות, אל תקרא חַרות אלא חֵירות", נסע ונלך להבליט יותר ויותר את עצמאותנו הרעננה הפנימית, שקנינו ע"י גילוי שכינה, אותה החירות שקנינו ע"י הפלא הגדול היחיד בעולם, שנעשה עמנו בעת שגאלנו ה' יתברך וגאל את אבותינו ממצרים לחירות עולם. בואו נא, אחים, אל הסדר כולנו, יוודע לנו שהננו בני-מלכים, ועם שהחירות היא גורלו הנצחי, לא עבד ישראל ולא יליד-בית ולא יהי לבוז, מאז אשר נשא ברמה, מיום חג חירותנו, את דגל החירות וביעור החמץ, אשר יבאו כמים בקרבנו וכשמן בעצמותינו על-ידי כוח-האיתנים של המפעל הקדוש והנאמן, בקיימנו את דבר-ד' גואל ישראל מעולם ועד עולם, אשר צונו לשמור את המצות. שמרו את החירות ואת ביעור החמץ, והגאלו מהרה גאולה שלמה.
5. הרצי"ה קוק, לצניעות וטהרה בישראל, עמ' 185
"העז והענוה- לחי עולמים". ו"בכל מקום שתמצא גדולתו וגבורתו שם אתה מוצא ענותנותו". אותן מידות, אשר בצמצום מדתה וקטנות ערכה של הבחינה האנושית הן מנוגדות וסותרות זו לזו, הנה במרחב מדתה וגדלות ערכה של הבחינה האלהית הן מתאימות יחד. הענוה, אשר בשטחיותה של מדתה הקטנה היא כאלו מזדהה עם חולשת-כח ורפיון מציאות, הנה באמתתה של מדתה הגדולה היא מזדהה דוקא אם הגבורה והעז.
6. הראי"ה קוק, מוסר אביך, עמ' סג, בירור המידות ונסירתן
הענוה היא מדה טובה... אבל בהשקפה שטחית תמשך אחרי מדת הענוה מדת העצבון, מפני שציורן החיצוני הוא קרוב זל"ז, שהשמחה היא מפזרת הכוחות הנפשיים והגאוה ג"כ מפזרת, אלא שהשמחה מפזרת באופן הטוב, והגאוה מפזרת על דרך רע, והענוה מקבצת ומישבת וכן העוצב, אלא שזה על דרך טוב וזה על דרך רע.
7. מגילה לא ע"ב
אמר ר' יוחנן כל מקום שאתה מוצא גבורתו של הקב"ה אתה מוצא ענוותנותו דבר זה כתוב בתורה ושנוי בנביאים ומשולש בכתובים כתוב בתורה (דברים י, יז) כי ה' אלהיכם הוא אלהי האלהים ואדוני האדונים וכתיב בתריה עושה משפט יתום ואלמנה שנוי בנביאים (ישעיהו נז, טו) כה אמר רם ונשא שוכן עד וקדוש וגו' וכתיב בתריה ואת דכא ושפל רוח משולש בכתובים דכתיב (תהלים סח, ה) סולו לרוכב בערבות ביה שמו וכתיב בתריה אבי יתומים ודיין אלמנות
P'ninat Mishpat P'ninat Mishpat: Realtor’s Fee on Large Commercial Building – part I
(based on ruling 85031 of the Eretz Hemdah-Gazit Rabbinical Courts)
Rabbis in Midrash
Lessons
fast navigation
Shoftim TESHUVA IN COURT OF LAW?
Parshat Shoftim-Chodesh Elul
Why does parshat Shoftim always come out during Elul? This innovative and central explanation is an eye-opener regarding many aspects of Judaism.
The Month of Elul TESHUVA IS THE ANSWER
The month of Elul serves as a vital time for self-reflection and personal accountability to prepare for true repentance.
P'ninat Mishpat P'ninat Mishpat: Realtor’s Fee on Large Commercial Building – part I
(based on ruling 85031 of the Eretz Hemdah-Gazit Rabbinical Courts)
(based on ruling 85031 of the Eretz Hemdah-Gazit Rabbinical Courts)
P'ninat Mishpat Complaints about Contractor’s Work – part II
(based on ruling 83037.1 of the Eretz Hemdah-Gazit Rabbinical Courts)
(based on ruling 83037.1 of the Eretz Hemdah-Gazit Rabbinical Courts)
Chemdat Yamim Moreshet Shaul: The Goal of an Agricultural Yeshiva – part I
Based on Siach Shaul, Pirkei Machshava V’Hadracha p. 263 (address at the laying of the cornerstone of the Yeshiva Chakla’it in Kfar Haroeh)
Based on Siach Shaul, Pirkei Machshava V’Hadracha p. 263 (address at the laying of the cornerstone of the Yeshiva Chakla’it in Kfar Haroeh)
Chemdat Yamim The Goal of an Agricultural Yeshiva – part II
Based on Siach Shaul, Pirkei Machshava V’Hadracha p. 263 (address at the cornerstone laying for the Yeshiva Chakla’it in Kfar Haroeh – 1938)
Based on Siach Shaul, Pirkei Machshava V’Hadracha p. 263 (address at the cornerstone laying for the Yeshiva Chakla’it in Kfar Haroeh – 1938)
Re'e NEVER EXTREME EXCEPT ISRAEL
Parshat Re'eh
Judaism is against extremism, so how can we understand the seemingly extreme statements found in our sages in favor of living in the Land of Israel and against living in Chutz laAretz? The article deals with the seeming contradiction between the strength of Free-Will and the strength of being influenced by our surroundings.
Ekev DANCE FOR ISRAEL- FOR YOUR BENEFIT
Parshat Eikev
Description: The 7 Haftarot we read after Tisha B'Av ("Shiva D'Nichemta") surely get us excited that they're coming TRUE, and awaken us to yearn, dance & join the return to Zion! The short article also deals with the problems and solutions facing the American Jewish community as discussed at a recent panel, as well as the question why Jews come from America to Israel to help when we face problems, but Israelis don't come to aid Jews in America when they face anti-Semitism.
P'ninat Mishpat P'ninat Mishpat: Complaints about Contractor’s Work – part II
(based on ruling 83037.1 of the Eretz Hemdah-Gazit Rabbinical Courts)
(based on ruling 83037.1 of the Eretz Hemdah-Gazit Rabbinical Courts)
Chemdat Yamim Moreshet Shaul: Twin Foundations
Based on Siach Shaul, Pirkei Machshava V’Hadracha p. 690
Based on Siach Shaul, Pirkei Machshava V’Hadracha p. 690
