Beit Midrash
  • Jewish Laws and Thoughts
  • Ein Aya
  • Ein Aya
קטגוריה משנית
undefined
4 min read 44 min listen

ב"ה
When Galut is Necessary & When Not?
1. שבת דף סב ע"א
"השוכבים על מטות שן וסרוחים על ערשותם", אר"י בר"ח, מלמד שהיו משתינים מים בפני מטותיהם ערומים. מגדף בה ר"א, א"ה היינו דכתיב "לכן עתה יגלו בראש גולים", משום דמשתינים מים בפני מטותיהן ערומים יגלו בראש גולים. אלא אר"א, אלו בנ"א שהיו אוכלים ושותים זע"ז, ודובקין מטותיהן זו בזו, ומחליפין נשותיהן זע"ז, ומסריחין ערשותיהם בש"ז שאינו שלהם.

2. הראי"ה קוק, עין איה שבת ו, כב על שבת דף סב ע"א
א. הניוול של ההנהגה יוכל באמת להביא ירידה גדולה לאומה והשפלת מוסרה, כשם שהטהרה והנקיון הוא מעדן את הרוח ומועיל לרוממות הנפש.
ב. אבל עלינו להבדיל בין החלאים המוסריים, שהם יכולים להשתרש בעומק החיים, עד שלא תהי' שום תרופה לאותו הציבור כ"א כליונו מן העולם, ולאומה הישראל[ית] שהכליון א"א לה כי עם ד' הוא עם עולם (ישע' מד, ז), וכשם שא"א לעולם בלא רוחות כך א"א לעולם בלא ישראל (תענית ג, ב), והננו כרותי ברית על עצם הקיום הנצחי, "ויסרתיך למשפט ונקה לא אנקך" (ירמיה ל, יא, "כִּי אִתְּךָ אֲנִי נְאֻם ה' לְהוֹשִׁיעֶךָ, כִּי אֶעֱשֶׂה כָלָה בְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הֲפִצוֹתִיךָ שָּׁם אַךְ אֹתְךָ לֹא אֶעֱשֶׂה כָלָה וְיִסַּרְתִּיךָ לַמִּשְׁפָּט וְנַקֵּה לֹא אֲנַקֶּךָּ.") מסבבת המחלה האיומה ההיא שהיא מחוברת עם תכונת ההעברה מן העולם, את הפיזור והגלות, שע"י הגלות נעקרין חיי הציבור ממקורם, ועי"ז מסתלקים מהם ג"כ עוצם ליקוייהם המוסריים שהתאזרחו בהם.
ג. ע"כ, הנה הניוול החיצוני, אע"פ שהוא עלול להביא תוצאות רעות, לבד מה שהוא רע ומזיק מצד עצמו, מ"מ עצם ההפרחה הלאומית והתעלות החיים, בפרט העירוב בין הבריות, וההכרח של הישוב המדיני, כשמתרבה, הוא בעצמו הכח המרפא היותר גדול לאלה התחלואים הבאים רק מידי פראות וחסרון נימוס תכסיסי. ע"כ, אין הגלות קשורה בעקבם, ביחוד אין הגלות קשורה בהם עצמם, כ"א בתוצאותיהם הרחוקות, שגם אלה יכולות להרפא עם ישוב האומה והתכוננותה.
ד. אבל הדבר הממאיר שכשהוא מכניס את ארסו, אין עוד רפואה כ"א ע"י הגלות והחרבן הלאומי והמדיני, והפיכת חיי הציבור משרשן שרק אז יוכלו יחידים הפזורים להתחיל לצאת מתוך הבצה של הרשע והזוהמא הוא רק אותה הנבלה של השחתת המוסר המתלבשת בכלים של נימוס, שאין השכלול המדיני מכריח את סתירתם, והוא כנחש ישך (משלי כג, לב) ויפיל למשואות (עפ"י תהילים עג, יח) כל עם ולשון בקיומו החמרי והרוחני,
ה. אלו בנ"א שאוכלין ושותין זה עם זה, אלה בעלי נימוס וריעות, והזוהמא והנבלה היא מלופפת בסדרי חייהם פנימה עמוק עמוק. נגע זה כשמתפשט בארץ אין לו רפואה. אם תוסיף המדינה שכלול ואם יוסיף הלאום גבורה ועז, יוסיפו החיים החיצונים לתן עוד אמץ לשיקוע של הנבלה המגועלה. ואם לא תוקדם לזה רפואה של מהפכה עזה, המהרסת ומכלה את כל מוסדי החברה הרעים עם כל הנימוסים המנוולים, תוכל הנהגה כזאת לכלות את כל היחידים מנפש עד בשר (עפ"י ישעיה י, יח), ולהביא כליון שלם לאומה, בצורה של צרעת ממארת בגוף האנושיות כולה.
ו. ע"כ, דוקא למחלה המתועבת, המלובשת סדרים נימוסיים, מוכרחת היא התולדה לבא, שיגלו עתה, בלא איחור זמן בראש גולים. אמנם יוכל להיות שהניוול ההמוני עזר לידי ירידה נוראה מטונפת כזאת בשדרות העשירות והתקיפות של העם, שההרגשה של עדנת הנשמה כשהיא נאבדת עלול כל כשלון להוסיף אומץ, אבל מרכז המחלה המחייב את הגלות, הוא רק בבאו למרום פסגתו, לתיעובו הפנימי, שהוא דוקא יכול להיות מתלבש עם הנימוס החיצוני, ואלה יגלו בראש גולים.

3. אסתר רבה (וילנא) פרשה ז, יא
כך אמר לו הקדוש ברוך הוא להמן הרשע אי שוטה שבעולם אני אמרתי להשמידם כביכול ולא יכלתי, שנאמר (תהלים ק"ו) ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו להשיב חמתו מהשחית, ואתה אמרת להשמיד להרוג ולאבד חייך רישך מתורם חלף רישיהון דאינון לשיזבא ואת לצליבא.

4. חולין צב ע"א-ב
אמר עולא: שלושים מצוות קיבלו עליהם בני נח, ואין מקיימין אלא שלוש. אחת: שאין כותבין כתובה לזכרים, ואחת - שאין שוקלין בשר המת במקולין, ואחת - שמכבדין את התורה.

5. הר"י עראמה פירוש עקידת יצחק, שער כ, פ' וירא
כי החטא אשר יחטא בו היחיד... הוא דבר נגד התורה... אבל כאשר יסכימו עליו דעת הרבים והיה לחוק... הנה זהו המרד הגדול והחזק אשר אי אפשר שיסבלו אלוקים.

6. הראי"ה קוק, עין איה שבת ג, ב על שבת דף מא ע"א
דאר"י, כל העולה מבבל לא"י עובר בעשה, שנאמר "בבלה יובאו ושם יהיו עד יום פקדי אותם".
א. תכלית חיבור ישראל וארץ ישראל היא שתהיה אומה אחת בעולם שכבוד ד' אלהי עולם חופף עליה, ע"י התגלות יד ד' בה, במאורעותיה ובכל שלשלת תולדתה, ותהיה היא המקור היחידי למין האנושי לשאוב ממנו דעת ד' ודרכיו בארץ, בתור מוסר אלהי שיוכל למלא אומה שלמה, למען יהיו דרכיה לקו לא רק בהליכות החיים הפרטיים של איש פרטי, כ"א גם בהליכות עמים וממלכות ויחוסם זה לזה, ע"פ עומק דרכי ד' המלאים חסד משפט וצדקה.
ב. לזה התכלית מוכרח הוא שחותם האלהי הכללי יהיה מונח על האומה בכללה, שתדע שהיא מצויינת מכל העמים בהיותה עם ד', ושאַרצָה היא ארץ ד'. אמנם בעת עזב ישראל את צור מעוזו, אע"פ שהפרטים היו מקיימים איזה מצות, מ"מ כיון שמהכלל נפקע החותם המיוחד, מבלי להכיר את הארץ לארץ ד', ואת הגוי והממלכה לעם ד', בהיותם מוצאים בעצמם שגם להם ישנם ענינים אנושיים כלכל העמים, ארץ ותוקף ממשלה, ע"כ גלה ישראל מארצו, כדי שיהיה נודד בגולה בין עמים רבים, בלא שום קנינים פרטיים לאומיים, ומ"מ ימצא את עצמו מצויין ומופרש מכל העמים, בזה ידע כי לו יש ענין מיוחד שנושא עליו את נושא עצמיות לאומיותו, והוא שם ה' אשר עליו נקרא.
7. אורות המלחמה ג, עמ' יד
עָזַבְנוּ אֶת הַפּוֹלִיטִיקָה הָעוֹלָמִית מֵאנֶס שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רָצוֹן פְּנִימִי, עַד אֲשֶׁר תָּבוֹא עֵת מְאֻשָּׁרָה, שֶׁיִּהְיֶה אֶפְשָׁר לְנַהֵל מַמְלָכָה בְּלֹא רִשְׁעָה וּבַרְבָּרִיּוּת; זֶהוּ הַזְּמַן שֶׁאָנוּ מְקַוִּים... אֲבָל הָאִחוּר הוּא אִחוּר מֻכְרָח, בָּחֲלָה נַפְשֵׁנוּ בַּחֲטָאִים הָאֲיֻמִּים שֶׁל הַנְהָגַת מַמְלָכָה בְּעֵת רָעָה. וְהִנֵּה הִגִּיעַ הַזְּמַן, קָרוֹב מְאד, הָעוֹלָם יִתְבַּסֵּם וְאָנוּ נוּכַל כְּבָר לְהָכִין עַצְמֵנוּ, כִּי לָנוּ כְּבָר אֶפְשָׁר יִהְיֶה לְנַהֵל מַמְלַכְתֵּנוּ עַל יְסוֹדוֹת הַטּוֹב, הַחָכְמָה, הַיּשֶׁר וְהַהֶאָרָה הָאֱלֹהִית הַבְּרוּרָה. "יַעֲקב שָׁלַח לְעֵשָׂו אֶת הַפּוּרְפִירָא": "יַעֲבָר נָא אֲדנִי לִפְנֵי עַבְדּוֹ" (בראשית רבה עה, ד), אֵין הַדָּבָר כְּדַאי לְיַעֲקב לַעֲסֹק בַּמַּמְלָכָה, בְּעֵת שֶׁהִיא צְרִיכָה לִהְיוֹת דָּמִים מָלֵאָה, בְּעֵת שֶׁתּוֹבַעַת כִּשְׁרוֹן שֶׁל רִשְׁעָה. אָנוּ קִבַּלְנוּ רַק אֶת הַיְסוֹד כְּפִי הַהֶכְרֵחַ לְיַסֵּד אֻמָּה, וְכֵיוָן שֶׁנִּגְמַל הַגֶּזַע הֻדַּחְנוּ מִמְּלֹךְ, בַּגּוֹיִים נִתְפַּזַּרְנוּ, נִזְרַעְנוּ בְּמַעֲמַקֵּי הָאֲדָמָה, עַד אֲשֶׁר עֵת הַזָּמִיר תַּגִּיע וְקוֹל הַתּוֹר יִשָּׁמַע בְּאַרְצֵנוּ.



Popular Lessons
Popular Lessons
Recent Lessons
Recent Lessons
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il