YeshivaThe torah world Gateway
Beit Midrash
- Shabbat and Holidays
- Jewish Holidays
- Simchat Torah and Shmini Atzeret
The media server is dedicated by the Green family to the souls of their loved ones
ב"ה
עדשים ויראה- רק לפעמים אך בעיקר שמחת תורה!
"Beans, Fear & Simchat Torah: A Spiritual Recipe for the Heart & Soul"
1. ברכות מ ע"א
אמר רב מרי א"ר יוחנן הרגיל בעדשים אחד לשלשים יום מונע אסכרה מביתו, אבל כל יומא לא, מ"ט משום דקשה לריח הפה.
2. הראי"ה קוק, עין איה, ברכות ו, ל על מסכת ברכות מ ע"א
א. הערה מוסרית יש להסמיך, שעדשים הם מאכל אבלים ובמזון המוסרי ראוי לפרקים ג"כ להעיר לב על חלק המוסרי של זכרון המיתה [כהסיבות] המתרגשות בעולם, ויראת העונש הפשוטה מביאה גם היא תכלית טובה ע"י מה שמשברת לבו של אדם להתרחק מגאוה שמביאה לשכחת השם ית'.
ב. אמנם רק לפרקים ראוי להשתמש בכח המוסרי הזה, אבל בתמידות ראוי להיות משתמש בצד הגבוה של המוסר, באהבת הטוב והצדק בנועם השם ית'. כי התמידיות ברעיון המוסר הפשוט של יראת העונש מביאה לידי עצב ושיעמום, שבסתר הלב הוא מחולל דיעות רעות, כי האדם שלם בדיעותיו ובמדותיו רק בעת שנפשו שמחה, ואז שפתותיו שושנים נוטפות מר, ששמחת הנפש מרחבת את הדעת ומגבהת את הלב ביראת ד'. אבל קדרות הנפש ועצבונה מורידה את האור הנפשי עד שתקצר נפשו ולא יערבו לו דברי תורה וארחות יושר.
ג. כמו שע"י רוע העיכול יש לו ריח הפה, שלא יטעם טעם הגון במאכלו, וביותר יחסר לו הצד הרוחני שהוא הריח הטוב שנלוה אל כל מאכל במצב הבריאות הנכונה. כמו כן הנלקה בעצב יותר על המדה, תרד מעלת נפשו ולא ירגיש ההוד שבמאור התורה ודרכי היושר, ע"כ לא יפריז בזה על המדה כ"א לפרקים באורח חכמה, כדי להפיק התועלת הרצויה להנצל משחיתות היצר.
3. בבא בתרא טז ע"ב- דכתיב: ויבא עשו מן השדה והוא עיף, ותנא: אותו היום נפטר אברהם אבינו, ועשה יעקב אבינו תבשיל של עדשים לנחם את יצחק אביו. [ומ"ש של עדשים]? אמרי במערבא משמיה דרבה בר מרי: מה עדשה זו אין לה פה, אף אבל אין לו פה. דבר אחר: מה עדשה זו מגולגלת, אף אבילות מגלגלת ומחזרת על באי העולם. מאי בינייהו? איכא בינייהו לנחומי בביעי [רש"י: אין להם פה אבל אינם מגלגלים כגלגל].
4. דברים ח, יד- וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ אֶת ד' אֱ-לֹהֶיךָ הַמּוֹצִיאֲךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים:
5. הראי"ה קוק, שמונה קבצים, ח, צג; אורות הקודש ד, עמ' תכא
יראת העונש ודאי קודמת היא בזמן ליראת הרוממות ולאהבה. אבל אחר כך, כאשר היראה העליונה מתבססת באדם והאהבה מתחילה להתישב בנשמה מרוב זיו החכמה האלהית שמאיר בה, יש שיראת העונש, שנכנסה בעצמות, עד כדי בעיתה חודרת, היא מעכבת את התפשטות האור הקדוש של האהבה ויראת הרוממות, והיא ג"כ גורמת חלאים רעים, נפשיים וגופניים, כלליים ופרטיים. כדי לנקות את הנשמה היחידית, ונשמת הכלל כולו, מאותו הסיג של יראת העונש, המפחידה ומחליאה, נוצר בעולם כל היסוד השלילי. והארס של הכפירה הגסה, המחרבת את העולם, נוסד ביסודו כדי להיות ארס נגדי נגד הסיגים הללו של יראת העונש, כשהיא יורדת מטה מטה, והיא ניתקת מאור התורה מיסוד יראה עילאה, ואהבה אמיתית.
6. שמונה קבצים, א, קעח; אורות הקודש ד, עמ' תכא2- חסרון יש ביראה מצד החיצוני שלה, שהיא מרככת את הלב יותר מדאי, עושקת מן האדם את תכונת גבורתו..
7. מידות הראי"ה, מידת הכבוד, ג- כבוד א-להים, תחת מושג זה מונח הגבורה והרפיון. הנטיה לתן כבוד לשם ד' היא מולדת גבורת האדם, הכרת הממשלה של הטוב היותר עליון בעולם, שהיא מתפשטת והולכת באותה מדה שדעת-אלהים בתכונתה העליונה, הגוררת אחריה את רחשי-הכבוד היותר עליונים, מתגברת בעולם. אבל בני-אדם הנפחדים ונרעשים, ומתוך פחדם אינם שמים על לב ואינם מעיזים לחקור בגודל הציור האלהי ובחקר כבודו, והציור עצמו נהפך להם לרועץ, וחובת הכבוד לאלהים מתגלמת אצלם בתור תביעה אכזרית מעצם שואף כבוד לאין חקר, שהיא משפלת בקרבם רגש עדין וטוב, ומהפכת אותם לעבדים עצובים ואכזרים שונאים זה את זה ושונאים את אלהים באמת בתוכיות לבם, אע"פ שיאמרו תמיד דברי אהבה וכבוד כשמזכירים את השם, בפיו ובשפתיו יכבדוהו ולבם רחק ממנו.
8. מאמרי הראי"ה אחדות ושניות, עמ' רלה
לפעמים, אמנם, אנו רואים שבעלי הרוחניות, צדיקי הדור, נוטים לנזירות ופרישות ומואסים בחומריות. אבל זהו סימן שבא קלקול בעולם, וכדי להתרפאות מן הקלקול הם משתמשים בסמים חריפים, שהבריא, כמובן, אינו צריך להם כלל. משל נתנו המקובלים מקדושת השבת וקדושת יום הכפורים. קדושת השבת גדולה מקדושת יום הכפורים, ובכל זאת מצוה לאכל ולשתות בשבת ולהתענג בחיים והיא תדירה, ולהיפך יום הכפורים קדושתו פחותה מקדושת השבת ואסור לאכל בו ולהתענג, מפני שהוא בא לכפר על החטאים, ועל כן אינו בא אלא פעם, בתקופה ידועה. וכשהחטאים מתמרקים, אז הרוחניות והחומריות מתאחדים יחד, והעולם מתמלא חדוה וענג זמן שמחתנו.
9. הר"א דסלר, מכתב מאליהו א, עמ' קי–קיא
התאווה היא כאש הבוערת בלב האדם… ואין דרך לנצחה אלא באש נגדית — אש היראה. כשם שהאש שורפת את הגוף, כך מחשבת אש הגיהנום יכולה להרתיע את האדם ולקרר את להט התאווה… על כן, חכמים ז"ל נתנו לאדם אמצעי זה — להתבונן באש הגיהנום, כדי להעמיד את עצמו על האמת ולהתגבר על יצרו.
P'ninat Mishpat P'ninat Mishpat: Realtor’s Fee on Large Commercial Building – part I
(based on ruling 85031 of the Eretz Hemdah-Gazit Rabbinical Courts)
Rabbis in Midrash
Lessons
fast navigation
Shoftim TESHUVA IN COURT OF LAW?
Parshat Shoftim-Chodesh Elul
Why does parshat Shoftim always come out during Elul? This innovative and central explanation is an eye-opener regarding many aspects of Judaism.
The Month of Elul TESHUVA IS THE ANSWER
The month of Elul serves as a vital time for self-reflection and personal accountability to prepare for true repentance.
P'ninat Mishpat P'ninat Mishpat: Realtor’s Fee on Large Commercial Building – part I
(based on ruling 85031 of the Eretz Hemdah-Gazit Rabbinical Courts)
(based on ruling 85031 of the Eretz Hemdah-Gazit Rabbinical Courts)
P'ninat Mishpat Complaints about Contractor’s Work – part II
(based on ruling 83037.1 of the Eretz Hemdah-Gazit Rabbinical Courts)
(based on ruling 83037.1 of the Eretz Hemdah-Gazit Rabbinical Courts)
Chemdat Yamim Moreshet Shaul: The Goal of an Agricultural Yeshiva – part I
Based on Siach Shaul, Pirkei Machshava V’Hadracha p. 263 (address at the laying of the cornerstone of the Yeshiva Chakla’it in Kfar Haroeh)
Based on Siach Shaul, Pirkei Machshava V’Hadracha p. 263 (address at the laying of the cornerstone of the Yeshiva Chakla’it in Kfar Haroeh)
Chemdat Yamim The Goal of an Agricultural Yeshiva – part II
Based on Siach Shaul, Pirkei Machshava V’Hadracha p. 263 (address at the cornerstone laying for the Yeshiva Chakla’it in Kfar Haroeh – 1938)
Based on Siach Shaul, Pirkei Machshava V’Hadracha p. 263 (address at the cornerstone laying for the Yeshiva Chakla’it in Kfar Haroeh – 1938)
Re'e NEVER EXTREME EXCEPT ISRAEL
Parshat Re'eh
Judaism is against extremism, so how can we understand the seemingly extreme statements found in our sages in favor of living in the Land of Israel and against living in Chutz laAretz? The article deals with the seeming contradiction between the strength of Free-Will and the strength of being influenced by our surroundings.
Ekev DANCE FOR ISRAEL- FOR YOUR BENEFIT
Parshat Eikev
Description: The 7 Haftarot we read after Tisha B'Av ("Shiva D'Nichemta") surely get us excited that they're coming TRUE, and awaken us to yearn, dance & join the return to Zion! The short article also deals with the problems and solutions facing the American Jewish community as discussed at a recent panel, as well as the question why Jews come from America to Israel to help when we face problems, but Israelis don't come to aid Jews in America when they face anti-Semitism.
P'ninat Mishpat P'ninat Mishpat: Complaints about Contractor’s Work – part II
(based on ruling 83037.1 of the Eretz Hemdah-Gazit Rabbinical Courts)
(based on ruling 83037.1 of the Eretz Hemdah-Gazit Rabbinical Courts)
Chemdat Yamim Moreshet Shaul: Twin Foundations
Based on Siach Shaul, Pirkei Machshava V’Hadracha p. 690
Based on Siach Shaul, Pirkei Machshava V’Hadracha p. 690
