Tolerance but Not at All Costs | Rabbi Ari Shvat | Beit Midrash

Jewish Laws and Thoughts
Ein Aya

קטגוריה משנית

4 min read • 48 min listen

The media server is dedicated by the Green family to the souls of their loved ones

ב"ה
"Shlomo HaMelech's Mistake in How to do Kiruv- Understanding Idolatry"
Balancing Tolerance & Kiruv (Advancement)
1. מסכת שבת דף נו ע"ב
והכתיב "אז יבנה שלמה במה לכמוש שקוץ מואב" (מל"א יא), שבקש לבנות ולא בנה.

Ein Aya (52)

Rabbi Ari Shvat

48 - The Solution to 'Risky' Intellectual Topics

49 - Tolerance but Not at All Costs

50 - Relating to That Which is Difficult to Believe

2. הראי"ה קוק, עין איה שבת ה, עג על מסכת שבת דף נו ע"ב
א. אין דבר רע ודמיון כוזב נמצא בעולם, שלא תהיה סבתו ופנייתו הרחוקה דבר טוב ונשגב , אלא שע"י ערבוביות שונות ירד ונחשך. וע"ז עצמה, בין אם נצייר שהיתה התחלת הנטיה לתן כבוד לצבא השמים בתור הגדלת כבוד ד', כהגדלת כבוד המלך בכבוד עבדיו (רמב"ם, הלכות ע"ז פ"א, ה"א), בין לפי הנטיה הפשוטה, שעצם נטיית האמונה היא באה מפני העריגה הנמצאת בנפש האדם לאלהים אמת, שהיא תכלית מנוחת הנפשות כולן, ותכלית העילוי הכללי של כל היצורים וכל החברה האנושית כולה, אלא שקודם שההכרה של זאת התביעה היא מתברכת יפה יפה, היא מתעכרת בצללים ודמיונות של ע"ז.
ב. וע"כ, לחינוך האדם ישנם שני אופנים: או להוציא ממנו את כל ציורי הדמיונות שנאחזו ג"כ במעשה ובהרגל, כדי להעלותו אל ההכרה העליונה שעל פיה ישיג את רוממות מטרתו, או להניח לו את הרגליו וללמדו איך שהם עצמם נובעים ממקור החפץ הפנימי הגדול של דעת אלהים אמת, ונמצא שמעצם החושך הדמיוני יבא להכרה היותר שלמה ועליונה. משפט התורה הוא לגדע ולהשחית את כל סימני ע"ז, מפני שעמדה תורה על סוף דעתן של בריות, שההרגלים החשכים יוסיפו להם ירידה וטומאה.
ג. שלמה שהיה חפץ לנסות בחכמה , לבא אל המטרה הנשגבה של תכלית התורה לפעמים ע"פ הסרה מאיזו מצוה , כמו שאמר ארבה ולא אסור סנהדרין (כא ע"ב), כן היתה דעתו לרומם את המצב הכללי של כל המין האנושי מתוך עומק החושך שלהם. הוא ראה שאין אפשר[ות] להפריע מהרגלם וממה שהנחילום אבותיהם, אמר אולי יהיה אפשר שע"פ אותו ההרגל עצמו יבאר להם את סיבת הנטיה ואת הילדות שבה, וע"פ אותה התכונה עצמה של העבודה החיצונית והזרה יתעלו לדרוש שם אלהי ישראל.
ד. אמנם מנוקה אותו צדיק מעון זה ממש בפועל, כי סוף כל סוף אסרה תורה, והעידה שלא יהיה אפשר להזיז את יושבי חושך מטומאת ע"ז כ"א ע"י השחת שרוף וכלה (סנהדדרין נה ע"א). ועפ"ז, לרוממות נפש תחשב מה שבקש לבנות אבל לא בנה . בעולם הרעיון, המחשבה החפצה במהירות הבאת הטובה לעולם יותר מגדרי המציאות, היא משובחת, ומוכיחה על עומק הטוב שבנפש הגדולה, אבל המעשה הוא משועבד לעצמות המציאות , לדרכיו מסומנים ע"פ עצת ד' העליונה, שכגבה שמים מארץ כן גבהו דרכיו מדרכינו ומחשבותיו ממחשבותינו עפ"י (ישע' נה, ט).
3. רמב"ם הלכות עבודה זרה פרק א, הלכה א- בימי אנוש טעו בני האדם טעות גדול ונבערה עצת חכמי אותו הדור ואנוש עצמו מן הטועים היה, וזו היתה טעותם, אמרו הואיל והא-להים ברא כוכבים אלו וגלגלים להנהיג את העולם ונתנם במרום וחלק להם כבוד והם שמשים המשמשים לפניו, ראויין הם לשבחם ולפארם ולחלוק להם כבוד, וזהו רצון הא-ל ברוך הוא לגדל ולכבד מי שגדלו וכבדו, כמו שהמלך רוצה לכבד העומדים לפניו וזהו כבודו של מלך , כיון שעלה דבר זה על לבם התחילו לבנות לכוכבים היכלות ולהקריב להן קרבנות ולשבחם ולפארם בדברים ולהשתחוות למולם כדי להשיג רצון הבורא בדעתם הרעה, וזה היה עיקר עבודת כוכבים, וכך היו אומרים עובדיה היודעים עיקרה, לא שהן אומרים שאין שם אלוה אלא כוכב זה, הוא שירמיהו (י, ז) אומר "מי לא ייראך מלך הגוים כי לך יאתָה כי בכל חכמי הגוים ובכל מלכותם מאין כמוך" ובאחת יבערו ויכסלו מוסר הבלים עץ הוא, כלומר הכל יודעים שאתה הוא לבדך אבל טעותם וכסילותם שמדמים שזה ההבל רצונך הוא.

4. הראי"ה קוק, אורות האמונה, האמונה הטבעית / עמ' 116

עומק הטבע הנפשי הוא טבע האמונה הא-להית, תאות הדבקות הא-להית ברעיון ובחפץ פנימי, היא תאוה וחמדה עליונה חזקה וגדולה יותר מכל התאות שבעולם, ויסוד שרשה והתפשטותה הפנימית היא בודאי בקדושה, אמנם יצאה לחוץ ונתחללה על-ידי יצרא דעבודה זרה. ולעתיד לבא יואר העולם וכח הטומאה יקלש, אז תתעורר התאוה היסודית תאות הקודש האמונית, ויתברר לכל כי בטהרתה היא נמצאת להתמלא רק באמונת א-להים אמת, ד' א-להי ישראל, וממילא ימלא כל העולם כולו בזה הרעיון וברדיפה זו, לבא אל תוך החידור של החיים אשר בטבעיות הקודש.

5. תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף כא ע"ב
ואמר רבי יצחק: מפני מה לא נתגלו טעמי תורה? שהרי שתי מקראות נתגלו טעמן נכשל בהן גדול העולם. כתיב לא ירבה לו נשים (דב' יז), אמר שלמה: אני ארבה ולא אסור, וכתיב ויהי לעת זקנת שלמה נשיו הטו את לבבו. וכתיב לא ירבה לו סוסים, ואמר שלמה: אני ארבה ולא אשיב וכתיב ותצא מרכבה ממצרים בשש וגו' (מל"א י, כט, רש"י על דב' מוכיח שהסוסים באים ממצ').

6. מסכת ברכות ס ע"ב
אמר רב הונא אמר רב משום רבי מאיר וכן תנא משמיה דר' עקיבא: לעולם יהא אדם רגיל לומר כל דעביד רחמנא לטב עביד.

7. הראי"ה קוק, אגרות הראיה א, סימן מד
ועם כל המרחב המתפשט והולך היא באה בבטחה אל אוצר החיים הפרטי של ישראל, ששם היא מוצאת כל, כל גרעיני הצמיחה לאושר ולחיים, עד שאינה צריכה להמית מאומה, היא מהפכת את הכל לאור, חשיכא לנהורא, ומרירו למתיקא, זאת התורה חתים רב מתיבתא בהיכלא דמשיחא (בהק' הזוהר). אבל אנכי רק מאמרים כתבתי, רק הערות קלות, דלות וקטנות, שיועילו רק להעיר לב חכמים אנשי סגולה, והתעוררות הלב תביא את פריה, היא צריכה להיות מתחלת בהכרזתה הכבירה דוקא בארץ ישראל . זאת היא משאת נפשי ותקותי. והטוב שבמטריאליזמוס ההיסתורי יעמוד בעצמו לימיננו, כשנברר בבטחה איך שאי אפשר שתתקיים כשיטה קבועה, ישנה או מחודשת, עם כל ענפיה ושריגיה, כ"א צריכה היא זימור וניכוש, צירוף וזיכוך, והחלק הטוב שבה יהיה לעולם, ככל טוב, מתאים עם אורם של ישראל, עוזם ונצחם.

8. הראי"ה קוק, אורות הקודש ב, עמ' תנה- א. מתגלה במהות האידיאליות המרוממה שאין הפכים במציאות, אין טוב שלעומתו יש רע, אבל יש מדרגות במציאות , יש טוב שלעומתו יש טוב יותר עליון, חיים וחיין דחיין.
ב. ומזיו אורו מתגלה שהתיאור של רע, שאנו מתארים במציאות המוגבלה, הוא רק תיאור עראי , לפי הגבלתה של הכרתנו , ובאמת כל שַחרות היא רק לבנונית מוקטנה, וכל רשע הוא צדק מוזער.

9. שם, עמ' תסח
והרע המוסרי בעולם גם הוא, לולא הטוב הנשאף, להעלות את הכל להטוב המלא, וזהו הטוב המתהוה , הטוב העולה, הפורה, הטוב העצמי, המקורי, הטוב שיסודו וטובו עצור בו ומפכה ממנו במקוריותו

10. פסחים נ ע"א
"והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד" (זכריה יד, ט). אטו האידנא לאו אחד הוא? אמר רבי אחא בר חנינא לא כעולם הזה העולם הבא העולם הזה על בשורות טובות אומר ברוך הטוב והמטיב ועל בשורות רעות אומר ברוך דיין האמת לעולם הבא כולו הטוב והמטיב .

Ein Aya