Beit Midrash

  • Jewish Laws and Thoughts
  • Ein Aya
To dedicate this lesson
Ein Aya, Shabbat 2, 248

Rav Kook's Life-Long 'Love-Affair' with "Kerem b'Yavne"

From age 14 (!) & on, Rav Kook had a long going love-affair with the concept of Kerem B'Yavneh, & dreamt of starting a new universal, modern & Zionist yeshiva there. The beginning of this class mentions the various stages of the implemention of this dream, which was ironically realized after his, & his benefactor, R. Gutz's passing. But the main topic dealt with is Rav Kook's explanation why this is the only yeshiva, & only "stop" of the Sanhedrin, which was uniquely & consistently called: Kerem (vineyard)? Rav Kook thought that if the Torah left Jerusalem via Yavneh, than it should conversely, 1st return to Yavneh, with the dream of Yr-m coming later. He connects this to division which enables indiv. development, & exile/sparks gathering.

undefined

Rabbi Ari Shvat

Kislev 23 5781
5 min read 39 min listen


1. מסכת שבת לג ע"ב
ת"ש כשנכנסו רבותינו לכרם ביבנה...

2. הראי"ה קוק, עין איה, שבת ב, רמח
א. ת"ש כשנכנסו רבותינו לכרם ביבנה. הבנין הכללי אפשר להתכונן ע"י מרכז אדיר פנימי השרוי בקרבו, שהוא מאחד את הכחות הפזורים כולם למקום אחד ו[ל]מדה אחת כללית גדולה המקפת את (אושר) [עושר] הכלל כולו לפרטיו.

ב. וכשיש תוקף גדול למרכז היחידי, אין הכחות הפרטיים הנמצאים בכללות האומה תופסים מקום כל אחד בפני עצמו, אך כפי אותו הערך שהם מתקבלים בכח המרכז היחידי הראשי הכולל הכל.

ג. אמנם בביטול המרכז הראשי היותר רענן ואדיר, אז מוכרח הוא שתעזר האומה ע"י מציאות מקום הגון לכל כח מחלקיה החשובים באופן כללי. ודרך התפשטות בהליכות כללות האומה ודעותיה.

ד. ע"כ ביבנה , כשכבר נשקע האור הזורח מציון, ונעתק המרכז הראשי ממקום עיקר מוסדו שהוא ירושלים עה"ק ת"ו, שאז לא היה מקום לצורך של היכר איך הכחות הפועלים עומדים כל אחד בסדר מיוחד, פועל ע"י חטיבה מיוחדת, רק ביבנה היה המעמד של הכרם נדרש , שורות שורות ככרם. רק סדר נכון היה נצרך שלא יעכבו הגידולים איש על אחיו , ושלא ידחקו אחד את רגלי חבירו, ושיאחדו כל הנטיעות והשורות לכלל כרם גדול אחד, אבל שורות שורות ככרם הוא עשוי ואין כל שורה נוגעת בחבירתה, וכל דרך ישר המוצא לו דרכי תורה פועל הוא לפי תכונתו המיוחדת על חיי האומה, ומהתאחדות כולם יוצאים הפעלים הטובים, שעושים פרי חמד המשמח אלהים ואנשים. "ביום ההוא כרם חמר ענו לה (ישע' כז, ב)".

3. שיר השירים רבה, ח', ב
'כרם', זו סנהדרין, דתנינן תמן שלשה דברים העיד רבי ישמעאל לפני חכמים בכרם ביבנה וקבלו דבריו, וכי בכרם היו יושבין? אלא זו סנהדרין שעשויה שורות שורות ככרם ".

4. הראי"ה קוק, "דרשה לפרשת תרומה", מהדיר: הרב ארי שבט, אסיף ג, עמ' ג (תשע"ה), עמ' 646, ואח"כ במאמרי הראי"ה, תשע"ו, עמ' 2219
ונגד החלק השני שעליו היה רומז קדושת ההיכל , אמר אתם כרם ואני השומר , שהשומר אינו מוסיף בכרם, כ"א לשמור שיוציא אל הפועל השלמות שיש בחוקו. כמו כן היתה הסגולה לשמור את ה שכל האנושי שלא יארע בו פגע והשחתה, ע"י קדושת ההיכל שבו המנורה. ע"כ אמרו חז"ל בכרם ביבנה , כי ביבנה היתה הסנהדרין שהמה עצמם היו אצל ביהמ"ק, ונמשלו לכרם המוציא יין "משמח אלהים ואנשים". ועיין ס' גן נעול לרב נפתלי הרץ ויזל ז"ל המשיל את השכל האנושי הנשלם ביין.

5. פנקסי הראי"ה - חלק שני / פנקס מתקופת ירושלים - פנקס מ"א / קיא- בענין הרבנות הראשית- ביבנה, זה המקום אשר הציל ע"י רבן יוחנן בן זכאי את נשמת האומה, נטע כרם, אמרו חכמים בכרם ביבנה. עכשיו אנו באים ליטע כרם בירושלים. הכרם ניטע לפעמים מגרעינים ולפעמים ניטע משתילים, מנצרים. חושב אני שאנו צריכים עכשיו לנטע את השתילה הראשונה, לנטע גרעינים כדי שיצמחו לנו נצרים שעל ידיהם יוכלו הדורות הבאים לנטע את הכרם, ויהיו "נצר מטעי, מעשה ידי להתפאר".

6. שיחות הראי"ה / הרב משה צבי נריה / פרק כו - בדרך לארץ ישראל- "אעלה לארץ-ישראל, לירושלים עיר הקודש ואייסד שם ישיבה ... ככרם ביבנה!"
בימי שחר ילדותו, מקבלים ביטוי חזק ומעשי בסיפורו של חבר נעוריו, בשנות לימודו בלוצין, הסופר ר' אברהם שוער ז"ל: "זוכר אני ליל-משמר אחד, אופייני לתכונתו של הגאון הזה שהיה אז בן ארבע-עשרה, – – – למדנו בבית-המדרש על הבימה. מסביב לנו הס, דממה. לפנינו דולק – ממעל לארון הקודש – נר התמיד, ואנחנו נחנו קצת מעמל הלימוד. – – – ובעודני שקוע בחזיונותי, והנה אברהם-יצחק מדבר: 'יבוא יום ואני אהיה גדול מאוד בתורה, אעלה לארץ-ישראל, לירושלים עיר-הקודש, ואייסד שם ישיבה גדולה מאוד, כעין "כרם ביבנה", ונאספו אלי בחורים מכל אפסי ארץ, ואני אהיה ראש הישיבה, ומירושלים תצא תורה...'" (זרעים, תמוז תרצ"ו).

7. אגרות הראיה (מוסד הרב קוק) / כרך ב / תצז, עמ' קלו-קלז, משנת תרע"ג, לסניף המזרחי בס' לואיס-יש רעיון אחד, שאיננו רחוק מהתגשמות מעשית. יבנה הידועה בחבתה, אפשר כעת ע"י אמצעים ממוצעים לקנות חלק חשוב ממנה, ליסד בה מושבה, לפחות קטנה, ביחד עם ישיבה הדורה באיכותה, המתקרבת, כמה דאפשר לנו, לאותו החזיון המזהיר, המעודד את כל כחות חיינו הרוחניים, מהעבר הרחוק של "כרם ביבנה" , אשר עם כל קטננו הבלתי-משוער לעומת ענקי-אל אלה, בנים אנחנו להם, ובעקבותיהם הננו חפצים ללכת. החילונו כבר להתקרב לזה איזה צעד המביא לידי מעשה בעה"י, אבל המון כחות עוזרים צריכים לזה...

8. הראי"ה קוק, אגרת מי"ח כסלו תרע"ח, מאבני המקום, קובץ יג-
ד' עמכם גבורי החיל, החכמים הנעלים, מר נחום סוקולוב , ומר ד"ר חיים ווייצמאן נ"י... לדעתי ראוי להסכים שתיכף כשתכנס "יבנה" ברשותנו, נשתדל לקבע שמה במקום "הכרם" ביבנה, ישיבה, לתורה, במובן רחב, שתכלל בקרבה כל חכמת ישראל, לכל מקצעותיה, לזכרו של רבן יוחנן בן זכאי, ע"ה... אנכי יצאתי לחו"ל לשם מטרה זו לכתחילה, ועתה הגיעה שעת המעשה. הבו נשלבה ידים לשאת ברמה את דגל התחיה בכל מחנה ישראל, ונִסו יראה גם בכל קצוי תבל, גם מעל לגבול ישראל.

9. הרצי"ה קוק, צמח צבי, סי' פ, עמ' ק, סיון תרע"ט (לרב זלמן פינס, "דגל ירושלים" בשוייץ)-
לתעודת הקרן הקימת יש לחשוב אולי גם את גאולת הכותל המערבי וכל סביבותיו ואת גאולת הכפר יבנה או לפחות ה"כרם" וה"כניס אל יהוד" אשר שם, שכבר התחילו בזה בעסקנות פרטית קטנה ולא עלה הדבר עד עתה... לרכוש לו לישראל את אלה שתי הנקודות המרכז הראשיות של קדושת רוח ישראל בארצו: כותל פליטת בית קדשנו... ומקום הצלת והמשכת עבודת רוחנו ופעולת חייו הנפלאה אחרי הריסות מעמדנו הלאומי-הממשי, שיהיו קנויים לעמנו בדרך קנין רשמי גמור ומוחלט... וישמשו בזה בסיס ומכון... להתעוררות יסוד הרוח הפנימי בתוך עבודת ישובנו ובנין ארצנו...

10. אגרות הראיה ג, סיון תרע"ח, סי' תתפט, עמ' רא-אמנם בתחילה היתה מחשבתי שצריכים אנו לשאוף שמקום הישיבה יהיה דוקא "יבנה" ממש, אבל אם מצד האנשים העולמיים יתיסדו בירושלים בעצמה כונניות לחכמות חול, חושב אני שאין אנו רשאים לרכז את היסוד היותר איתן של גדולתה של תורה במקום אחר, אפילן אם יהיה חביב כמו "יבנה", ע"כ נכתב בהמטרות שהישיבה צריכה להוסד בירושלים .

11. אורות הקודש / חלק א / עמוד טו / ערך הנגודים- כל הניגודים הנמצאים בהדעות, וכל אותה האפסיות שלפעמים נראה מחוג אחד על חברו, והניגודים הללו מתגדלים ביותר כל מה שהדעות תופסות מקום יותר גדול ברוח האדם, למסתכל פנימי מתראים הם בתואר ריחוקים מקומיים של שתילים, שהם משמשים לטובת רעננותם ושביעת יניקתם, כדי שכל אחד ואחד יתפתח במילואו, ותהיה הסגולה המיוחדת של כל אחד מחוטבה בכל פרטיה, מה שהקירוב היה מטשטש ומקלקל הכל. והאחדות המתואמה באה רק מתוך זה הריחוק, שרי בפירודא וסיים בחיבורא.

12. אורות הקודש / חלק ב / עמוד תלט / הבדלה והכללה – כח- וזאת היא נחלת ד' בכל דרך הקודש, הפרדה על מנת התחברות, להיפך מההכללה הגסה, המדברת גדולות ואומרת לאגד הכל בחבילה אחת, ומאבדת את כל הוד רוחני ואצילי. וסוף כל סוף על ידי החשכת החיים נעכר אור הדעת הצלול, והאהבה הגסה המיוחדה של כל בריה מתגברת ונעשית מזוהמה, עד שהכל מתפרד, והארץ כולה תנוע כשכור מכובד פשעה. סטרא אחרא שרי בחיבורא וסיים בפירודא, וסטרא דקדושה שרי בפירודא וסיים, בחיבורא, ושם גופיה איקרי שלום.




את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il