עמוד ראשי

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ויקישיבה

שלום וברוכים הבאים. זהו עמוד הבית של ויקישיבה - פרוייקט האנציקלופדיה למושגי תורה ויהדות של אתר ישיבה מיסודה של קרית הישיבה בבית אל. עד כה נכתבו 24,140 ערכים בפרוייקט ויקישיבה.

ויקישיבה נכתבת ונערכת ע"י הגולשים וגם אתם יכולים לכתוב, להוסיף ולתקן ערכים בוויקישיבה, רוצים לדעת איך? פשוט! עיינו כאן!
נא לעיין בויקישיבה:עקרונות עריכה לפני שמתחילים לערוך עמודים באתר.

בשיתוף עם אוניברסיטת בר אילן - פרוייקט השו"ת, ויקישיבה יצרה תבנית לקישור ציוני מקורות מאתר ויקישיבה לעמוד המכיל את הטקסט במקורו מתוך אתר "פרוייקט השו"ת". נשמח לכל עזרה של הגולשים בעדכון ערכים קיימים ובשימוש בתבנית לערכים חדשים.

לפרטים: תבנית:מקור.

מיזמים פעילים

עזרו לוויקישיבה להתפתח, תרמו לאחד מן הפרוייקטים הפעילים באתר:

ערכים מבוקשים- מקבץ ערכים חשובים שטרם נכתבו, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים אותם!

פרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לפירוש מאגרי מידע בתורה ויהדות של אתר ישיבה

דרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לעידוד כתיבה תורנית יוצרת של אתר ישיבה


חפשו ערכים בוויקישיבה:

אנציקלופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית החדשים בפרסום בלעדי בוויקישיבה. חפשו ערכים באנציקלופדיה התלמודית וויקישיבה:

מיקרופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית מקוצרים וערוכים לקהל הרחב. גרסה דיגיטלית מיוחדת בוויקישיבה.



מרחבים מיוחדים

מילון ויקישיבה - ביאור מושגים ע"פ חז"ל ופרשנים. בואו לתרום למאגר!

מילון הראי"ה - הספר מילון הראי"ה בעריכת הרב יוסף קלנר. מושגים בכתבי הראי"ה קוק מבוארים ע"י דברי הראי"ה בעצמו.

רשימת קטגוריות

(כל הקטגוריות) (כל הערכים)

ערכים על פי א"ב: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת



מיקרופדיה תלמודית אמונה ומחשבת ישראל ארון הספרים היהודי ארץ ישראל


בין אדם לחברו גאולה ועולם הבא גדולי וחכמי ישראל דיני ממונות


הלב טומאה וטהרה כשרות מבט על המציאות


מקדש וקרבנות משפחה משפט סביבה


סדר היום עם ישראל עקרונות הלכתיים פרשות השבוע


רפואה והלכה שבת ומועד תורה תרי"ג מצוות


__NOCACHE__
ערך אקראי
ב' תשרי
'''אירועים ביום זה:'''
  • ראש השנה
  • היום השני של עשרת ימי תשובה

'''נפטרו:'''

__NOCACHE__
הידעת?

י"ג מידות של רחמים

ישנם דרכים שונות למנות את י"ג מידות, כאשר לדעת כולם אין מונים מהמילים "לא ינקה". שני המניינים המקובלים הינם:

  • מניין א': 1) ה' 2) ה' 3) א-ל 4) רחום 5) וחנון 6) ארך אפים 7) ורב חסד 8) ואמת 9) נוצר חסד לאלפים 10) נושא עוון 11) ופשע 12) וחטאה 13) ונקה. (ראב"ע).
  • מניין ב': "ה' ה'" אינו מן המניין. 1) א-ל 2) רחום 3) וחנון 4) ארך 5) אפים 6) ורב חסד 7) ואמת 8) נוצר חסד 9) לאלפים 10) נושא עוון 11) ופשע 12) וחטאה 13) ונקה. (סידורים ספרדיים - ע"פ האר"י).
__NOCACHE__
פרשת השבוע

פרשת שופטים היא הפרשה החמישית בחומש דברים. הפרשה עוסקת בדינים רבים אותם חוזר משה לפני בני ישראל, וברובה מתמקדת בדינים ציבוריים ובתוכם מינוי שופטים, דיני פסיקת בית הדין, מינוי מלך ודיני מלחמה ועגלה ערופה.

תוכן הפרשה

  • מינוי שופטים ושוטרים- הפרשה מתחילה עם ציווי מינוי שופטים ושוטרים אותו משה מעביר לעם ישראל. יחד עם הציווי הכללי על הקמת מערכת משפטית, מובאים גם ציווים נוספים הקשורים לדין, כגון איסור לקיחת שוחד או הטיית הדין, וציווי כללי על רדיפת הצדק.
  • עבודה זרה- משה מזהיר את העם מפני איסור עבודה זרה ומזהיר שהעובד עבודה זרה דינו בסקילה. בפרטי איסורי עבודה זרה מובא האיסור על נטיעת אשירה המשמשת לעבודה זרה ובהקבלה לכך, איסור על נטיעת אילן במזבח ה'. בנוסף, משה מזהיר את העם שלא להקריב על במה מחוץ לבית המקדש, או לזבוח קורבן בעל מום.
  • פסיקת הדין- כהמשך לדיני עבודה זרה, מובא דינו של העובד עבודה זרה, ודיני העדות על ידי עדים כשרים, חיוב לשמוע לפסיקת בית הדין ולחכמי הדור כחלק מציווי לא תסור ודיני סקילה.
  • מינוי מלך וחובותיו- משה אומר לעם כי בכניסתם לארץ יוכלו להקים עליהם מלך, וכותב את חובותיו ואיסוריו כגון להרבות סוסים או להחזיר את העם מצרימה. כמו כן, מצווה המלך לכתוב לעצמו ספר תורה ממנו ילמד לשמור את מצוות ה'.
  • מתנות כהונה- משה מתאר את דיני מתנות כהונה, ואת החלוקה בין מתנות הכהנים למתנות הלווים.
  • איסור על עשיית כשפים ודין נביא שקר- כחלק מהציווי "תמים תהיה עם ה' אלוקיך" מובאים מספר איסורים על מעשי כישוף או העברת הילדים במולך. בניגוד לגויים ההולכים למכשפים, משה מצווה את העם לשמוע בקול נביא האמת ומזהיר אותם מפני נביאי השקר.
  • דיני רוצח בשגגה ועיר מקלט- ציווי על הקמת ערי מקלט אליהם יוכל לגלות הרוצח בשגגה מפני גואל הדם, ודיני הרוצח בשגגה.
  • איסור הסגת גבול- כהמשך לדיני ערי מקלט, מובא איסור על הסגת גבול וגניבת קרקעות, ודיני עדים זוממים.
  • דיני יציאה למלחמה- תיאור היציאה למלחמה, ובפרט דבריו של הכהן משוח מלחמה לפני העם היוצא לקרב. בנוסף, מובאים ארבעה סוגי אנשים הפטורים מהקרב- הבונה בית ולא חנכו, הנוטע כרם ועדיין לא הספיק לאכול ממנו, המארס אישה ועדיין לא התחתן עימה והירא ורך הלבב.
  • דיני מצור ולקיחת שלל- משה מתאר את דיני המצור במלחמה, הכוללים קריאה לשלום לעמי הארץ ובמידה ולא ייענו לפתוח במצור. הריגת כל העממים יושבי הארץ במלחמה על מנת שהעם לא יושפע מהם לעבוד עבודה זרה, ואיסור בל תשחית בהשחתת עצי פרי במצור.
  • דיני עגלה ערופה- בסוף הפרשה מובאים דיני עגלה ערופה המתקיימים כאשר נמצא הרוג שלא נודע מי הרגו.

תמים תהיה עם ה' אלוקיך

בדרשות הר"ן No result מפורש שהאיסור לשמוע לקול מעוננים ומכשפים נסמך בכוונה לנתינת הנביאים על ידי הקב"ה. הר"ן מסביר שמאחר והקב"ה אסר ללכת אחר מעוננים וקוסמים אמר שצריך לתקן עניינם מצד אחר שהרי כולם צריכים לדעת מה יהיה באחריתם ובמיוחד המלכים, לכן הקים לעם ישראל נביאים על מנת להודיע להם את שעתיד להתרחש ובכך יהיה עם ישראל תמים ולא יהיה בו חיסרון בעניין זה.

מנגד, הרמב"ם ראה באיסור ללכת אחר מכשפים ומעוננים סימן לכך שהם אינם מועילים ולכן אין ללכת אחרים. לדבריו "דברים האלו כולן דברי שקר וכזב הן והם שהטעו בהן עובדי כוכבים הקדמונים לגויי הארצות כדי שינהגו אחריהן ואין ראוי לישראל שהם חכמים מחוכמים להמשך בהבלים אלו... כל המאמין בדברים האלו וכיוצא בהן ומחשב בלבו שהן אמת ודבר חכמה אבל התורה אסרתן אינן אלא מן הסכלים ומחסרי הדעת".

הירא ורך הלבב

בפרשה נאמר כי "הירא ורך הלבב" אינו ראוי להילחם ועליו לשוב לביתו. הגמרא בסוטה סוטה מד ב מביאה את שיטתו של רבי יוסי הגלילי הקובע שמדובר במי ש"ירא מעבירות שבידו". כדוגמא לאדם כזה, מביאה הגמרא את מי שמדבר בין תפילין של יד לתפילין של ראש, כמי שאינו ראוי לצאת למלחמה לפי שיטה זו.

השפת אמת (תרנ"א ד"ה ובפסוק) מסביר את העומק בדוגמת הגמרא בחשיבות הקשר בין המחשבה לעשייה. לפירושו, תפילין של ראש מסמלות את לימוד התורה והחשיבה בעוד תפילין של יד מסמלות את העשייה. בעת המלחמה יש צורך לחבר את המעשים אל התורה כך שאפילו מחנה המלחמה הופך ל"והיה מחנך קדוש". מי שמדבר בין תפילין של יד לתפילין של ראש מנתק בין הלימוד והעשייה, מנתק את הקשר שבין הלימוד והעשייה, והמלחמה שלו איננה מחוברת לתורה אלא עומדת בפני עצמה- ולכן אינו ראוי לצאת לקרב.

עגלה ערופה

ערך מורחב - עגלה ערופה

עגלה ערופה היא המצווה לערוף עגלה במידה ונמצא חלל בשדה שלא נודע מי הרגו, ובכך לסייע במציאת הרוצח או בכפרה על העם. המפרשים הקשו על מיקומה של הפרשה שמפסיקה בין דיני המלחמה המופיעים בפרשה המתחילים בדיני כהן משוח מלחמה כשיוצאים למלחמה וממשיכים בדיני מצור על עיר ובין הדינים הקשורים לאחר המלחמה המובאים לאחר מכן בדין אישה יפת תואר?

הכלי יקר פירש כי התורה סמכה את שתי הפרשיות על מנת להראות שכשם שמקפידים על כריתת עצים העושים פרי בעת מצור על עיר, קל וחומר שיש להקפיד על אדם העושה פירות שנהרג ונמצא חלל באדמה כמו בדין עגלה ערופה. דבריו אף דומים לדרשת הגמרא בדין עגלה ערופה "מפני מה אמרה תורה הבא עגלה ערופה? אמר הקדוש ברוך הוא: תבא עגלה בת שנתה שלא עשת פירות, ותֵערף במקום שאינו עושה פירות, לכפר על הריגתו של זה שלא הניחוהו לעשות פירות", כאשר הגמרא מפרשת כי הפירות אינם פריה ורביה (שהרי הדין קיים בזקן) אלא בכך שמנעו מעשיית מצוות.

קישורים חיצוניים


__NOCACHE__
דבר בעיתו

התפילה הבסיסית אותה מחוייב כל יהודי להתפלל לפחות שלוש פעמים ביום: בשחרית, במנחה, ובערבית. בשבת ומועד ובראש חודש נוספת עמידה לתפילת מוסף. ביום הכיפורים נוספת עמידה לנעילה. מקור השם הוא מכך שלכתחילה יש להתפלל תפילה זו בעמידה. תפילת העמידה נקראת גם "שמונה עשרה" - בשל העובדה שהיא כללה במקור שמונה עשרה ברכות (כיום יש בה תשע עשרה). אמנם בשבת ומועד משום טירחא דציבורא מתפללים רק "תפילת שבע", שבה מושמטות כל ברכות הבקשה ונכנסת במקומם ברכת קדושת היום. גם תפילת מוסף היא תפילת שבע, ובה אומרים במקום ברכות הבקשה ברכה שמבקשת שנזכה לשוב ולהקריב את קרבן המוסף. בראש השנה מתפללים במוסף "תפילת תשע", ובה במקום ברכות הבקשה מתפללים שלוש ברכות: מלכויות, זכרונות ושופרות. על העמידה חוזר הש"ץ שוב בתפילה בציבור והקהל עונה אמן על ברכותיו. בחזרת הש"ץ נוספת אמירת קדושה, מודים דרבנן וברכת כהניםשחרית ומוסף, ובתענית ציבור גם במנחה ונעילה).

חלקי העמידה

העמידה מחולקת ל-3 חלקים עיקריים:

1) שלוש ברכות השבח: ברכת אבות, גבורות וברכת קדושת השם.

2) שלוש עשרה ברכות הבקשה: ברכת הדעת, ברכת תשובה, ברכת סליחה, ברכת גואל ישראל, ברכת רפואה, ברכת השנים, ברכת קיבוץ גלויות, ברכת המשפט, ברכת המינים (שאותה הוסיף שמואל הקטן על ה"שמונה עשרה" בתקופה מאוחרת יותר, בעקבות ריבוי המינים), על הצדיקים, ברכת ירושלים, ברכת ישועה, ברכת שומע תפילה.

3) שלוש ברכות ההודאה: ברכת עבודה, ברכת הודאה, וברכת שלום.

נוהגים להוסיף בקשות נוספות לאחר העמידה לפני שעוקר את רגליו כגון "יהיו לרצון", "א-להי נצור", "עושה שלום" ועוד.

את ברכות השבח וההודיה אומרים בכל תפילת עמידה. ברכות הבקשה נאמרות רק בימי חול ולא במוסף.

סדר התפילה

הסיבה שסדרו את התפילה בסדר זה מופיעה בגמרא [1]: "תנו רבנן: מנין שאומרים אבות? שנאמר תהלים כ"ט "הבו לה' בני אלים". ומנין שאומרים גבורות? שנאמר תהלים כ"ט "הבו לה' כבוד ועז". ומנין שאומרים קדושות? שנאמר תהלים כ"ט "הבו לה' כבוד שמו השתחוו לה' בהדרת קדש". ומה ראו לומר בינה אחר קדושה? שנאמר ישעיהו כ"ט "והקדישו את קדוש יעקב ואת אלהי ישראל יעריצו", וסמיך ליה "וידעו תעי רוח בינה". ומה ראו לומר תשובה אחר בינה? דכתיב ישעיהו ו' "ולבבו יבין ושב ורפא לו"...ומה ראו לומר גאולה בשביעית? אמר רבא: מתוך שעתידין ליגאל בשביעית, לפיכך קבעוה בשביעית ...ומה ראו לומר רפואה בשמינית? אמר רבי אחא: מתוך שנתנה מילה בשמינית, שצריכה רפואה, לפיכך קבעוה בשמינית. ומה ראו לומר ברכת השנים בתשיעית? אמר רבי אלכסנדרי: כנגד מפקיעי שערים, דכתיב: תהלים י' "שבר זרוע רשע", ודוד כי אמרה - בתשיעית פרק ט' בתהילים. אמנם אצלנו זה בפרק י', אך לפי מסורת הגמרא פרק א' וב' הם מחוברים אמרה. ומה ראו לומר קיבוץ גליות לאחר ברכת השנים? דכתיב יחזקאל ל"ו "ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא". וכיון שנתקבצו גליות - נעשה דין ברשעים, שנאמר: ישעיהו א' "ואשיבה ידי עליך ואצרף כבר סיגיך", וכתיב ישעיהו א' "ואשיבה שפטיך כבראשנה". וכיון שנעשה דין מן הרשעים - כלו המינים, וכולל זדים עמהם, שנאמר: ישעיהו א' "ושבר פשעים וחטאים יחדו" ...וכיון שכלו המינים - מתרוממת קרן צדיקים, דכתיב תהלים ע"ה "וכל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק" ...והיכן מתרוממת קרנם? בירושלים, שנאמר תהלים קכ"ב "שאלו שלום ירושלים ישליו אהביך". וכיון שנבנית ירושלים - בא דוד, שנאמר: הושע ג' "אחר ישבו בני ישראל ובקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם". וכיון שבא דוד - באתה תפלה, שנאמר ישעיהו נ"ו "והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי". וכיון שבאת תפלה - באת עבודה שנאמר "עולתיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי,. וכיון שבאת עבודה - באתה תודה, שנאמר תהלים נ' "זבח תודה יכבדנני". ומה ראו לומר ברכת כהנים אחר הודאה? דכתיב ויקרא ט' "וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם וירד מעשת החטאת והעלה והשלמים" ...ומה ראו לומר שים שלום אחר ברכת כהנים? דכתיב במדבר ו' "ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם". ברכה דהקב"ה - שלום, שנאמר תהלים כ"ט "ה' יברך את עמו בשלום".

תיקון התפילה

בתחילה לא היה נוסח קבוע לתפילה וכל אחד היה מתפלל כרצונו. אנשי כנסת הגדולה (עזרא ובית דינו) תקנו נוסח תפילה וזמנים קבועים לתפילה ותקנוה כנגד התמיד. [2]. לאחר מכן נשכחה, ובא שמעון הפקולי וחזר וייסדה לפני רבן גמליאל ביבנה [3].

ברכת המינים - "בימי רבן גמליאל רבו האפיקורוסין בישראל והיו מצירים לישראל ומסיתין אותן לשוב מאחרי השם, וכיון שראה שזו גדולה מכל צרכי בני אדם עמד הוא ובית דינו והתקין ברכה אחת שתהיה בה שאלה מלפני השם לאבד האפיקורוסין וקבע אותה בתפלה כדי שתהיה ערוכה בפי הכל" [4]. ובגמרא מוזכר יותר שתקנה שמואל הקטן ביבנה.

כנגד מה תוקנה

עמידה תוקנה כנגד תמיד, ויש בה עוד רמזים: מובא בגמרא [5]: "הני שמונה עשרה כנגד מי? אמר רבי הלל בריה דרבי שמואל בר נחמני: כנגד שמונה עשרה אזכרות שאמר דוד ב"הבו לה' בני אלים" [6]. רב</makor> יוסף אמר: כנגד שמונה עשרה אזכרות שבקריאת שמע. אמר רבי תנחום אמר רבי יהושע בן לוי: כנגד שמונה עשרה חוליות שבשדרה. ...כנגד מי תקנוה (את ברכת המינים)? אמר רבי לוי: לרבי הלל בריה דרבי שמואל בר נחמני - כנגד "א-ל הכבוד הרעים", לרב יוסף - כנגד אחד שבקריאת שמע; לרבי תנחום אמר רבי יהושע בן לוי - כנגד חוליא קטנה שבשדרה.


הביננו

כשאין לאדם זמן להתפלל תפילת עמידה שלמה עליו להתפלל "מעין שמונה עשרה" - היא תפילת הביננו, כאשר אומר לפניה 3 ברכות השבח ולאחריה 3 ברכות ההודאה, ובאמצע ברכה אחרת הכוללת ענייני כל ברכות הבקשה בקיצור, וזה לשונה: "הביננו ה' אלהינו לדעת את דרכיך ומול את לבבנו ליראתך לסלוח היה לנו להיות גאולים רחקנו ממכאוב ודשננו ושכננו בנאות ארצך ונפוצים מארבע תקבץ והתועים בדעתך ישפטו ועל הרשעים תניף ידך וישמחו צדיקים בבנין עירך ובתיקון היכלך ובצמיחת קרן לדוד עבדך ובעריכת נר לבן ישי משיחך. טרם נקרא אתה תענה כדבר שנאמר "והיה טרם יקראו ואני אענה עוד הם מדברים ואני אשמע" כי אתה הוא עונה בכל עת פודה ומציל מכל צוקה. ברוך אתה ה' שומע תפלה:".

אין אומרים הביננו במוצאי שבת ויו"ט מפני שצריך לומר הבדלה בחונן הדעת, וכן אין אומרים הביננו בחורף מפני שצריך לבקש על הגשמים בברכת השנים.

הערות שוליים

  1. <makor>בבלי מגילה דף יח
  2. ראה ברמב"ם שמרחיב בשלבי תיקון התפילה, פרק א' מהלכות תפילה
  3. מגילה יח:
  4. רמב"ם הלכות תפילה פ"ב ה"א
  5. ברכות כח:
  6. <makor>תהילים כ"ט
__NOCACHE__


__NOCACHE__