סידור כוונות הרש"ש

סידור כוונות הרש"ש (שרעבי) הוא סדר תפילה המשלב את נוסח התפילה המקובל עם מערכת מפורטת של כוונות קבליות וייחודים, המבוססים על תורת האר"י. הסידור אינו רק ספר תפילה, אלא כלי עבודה רוחני שמטרתו לאפשר למתפלל ("המכוון") לפעול לתיקון העולמות העליונים ובירור ניצוצות הקדושה תוך כדי אמירת תיבות התפילה. הסידור מיוחס לרבי שלום מזרחי שרעבי (הרש"ש), שעמד בראש ישיבת המקובלים בית אל בירושלים בשנים הת"ק - התקל"ז (1777-1740).

ההבדל בין כוונות האר"י לכוונות הרש"ש[עריכה]

בעוד שרבי יצחק לוריא (האריז"ל) הניח את היסודות העיוניים של תורת הקבלה ופיזר את הכוונות בין כתביו השונים (כמו שער הכוונות ועץ חיים), הרש"ש יצר את ה"מפה" המעשית והסדורה. בעוד שבכתבי האר"י הכוונות לעיתים חסרות או נראות כסותרות, הרש"ש העמיק ודקדק בהן בעיון עצום, יישב את הסתירות וארגן אותן למבנה קבוע ומפורט מאוד של ייחודים.
הרש"ש הפך את התיאור הקבלי העיוני לשיטת עבודה מובנית המוטמעת ישירות בתוך תיבות התפילה. תרומתו המרכזית כוללת:
ארגון לוגי ורציף: סידור השתלשלות שמות הקודש והייחודים כסדר פעולות עוקב למתפלל.
פירוט שמות הקודש וניקודם: הרש"ש הוסיף דגש רב על האופן המדויק שבו יש לכוון בשמות הקודש, כולל כוונות הניקוד, המהווה את ה"חיות" של השמות.
גישור על פערים: הוא מילא את ה"פערים" שהושארו בכתבי האר"י והפך אותם לסידור עבודה שימושי, המאפשר למתפלל להיכנס ל"היכל הקודש פנימה".

הבסיס התיאורטי של כוונות הרש"ש[עריכה]

הבסיס התיאורטי נשען על התפיסה שהתפילה היא הכלי העיקרי לאיחוד הספירות והמשכת שפע רוחני מ"מקור המקורות" ועד לעולם הזה. הכוונות מיועדות לפעול על שלוש דרגות התיקון בכל ספירה: כלי פנימי, אמצעי וחיצוני. על פי שיטת הרש"ש, כל תיבה בתפילה היא הזדמנות לייחוד רוחני המעלה ניצוצות קדושה שנפלו לעולמות התחתונים בחזרה למקורם באצילות. התהליך מתבצע דרך ארבעת העולמות (אבי"ע – אצילות, בריאה, יצירה ועשייה), כאשר המכוון פועל לתיקון ה"פרצופים" הרוחניים בכל אחד מהם כדי להחיש את הגאולה.

תולדות תפוצה של סידורי הרש"ש[עריכה]

מתקופת "ההסתרה" ועד לראשית הדפוס[עריכה]

במשך כ-150 שנה מאז פטירת רבי שלום מזרחי שרעבי (הרש"ש), סדרי הכוונות לא היו נחלת הכלל. הרש"ש עצמו מעולם לא סידר "סידור כוונות" כחיבור מוגמר, אלא הותיר הגהות, רשימות וסיכומי כוונות שנועדו לבאר את דברי האר"י. מלאכת עריכת הכוונות בתוך תיבות התפילה בוצעה לאורך שנים רבות על ידי תלמידיו וממשיכי דרכו בישיבת המקובלים "בית אל", והסידורים נשמרו בכתבי יד בלבד עבור "יחידי סגולה" וחבורות מקובלים מצומצמות. המעבר הממשי לדפוס החל עם מהדורת ירושלים (תרע"א-תרע"ו), שהוצאה על ידי מקובלי ישיבת המקובלים שער השמיים בשיתוף עם ישיבת מקובלים רחובות הנהר, נחשבת למהדורה המודפסת הראשונה שבה הוגשו הכוונות כסידור תפילה סדור.^[1]

מהפכת ההנגשה המודרנית והקשר למוסדות[עריכה]

החל משנות התש"מ (שנות ה-80 של המאה ה-20) חלה תפנית משמעותית במגמת ההנגשה, כאשר הוצאת המהדורות החדשות נקשרה בקשר הדוק למפעלים תורניים, מכוני מחקר ואתרי אינטרנט:

מהדורת "נקודות הכסף"[עריכה]

הראשונה להכניס עזרים גרפיים בדמות סימוני נקודות קטנות ליד המילים להנחיית המכוון. היא יוצאת לאור על ידי ישיבת דברי שלום בבני ברק בראשות הרב יחזקאל בינג.

מהדורת "רחובות הנהר" ואתר "שער התפילה"[עריכה]

הסידור יוצא לאור על ידי ישיבת "נהר שלום" בראשות הרב בניהו שמואלי. הישיבה מקיימת שיתוף פעולה הדוק עם אתר שער התפילה, המשמש כזרוע דיגיטלית המנגישה את שיטת הכוונה של הישיבה באמצעות קורסים מקוונים ושיעורי וידיו.

סידור "תורת חכם"[עריכה]

מאת המקובל הרב יצחק מאיר מורגנשטרן הוא מהדורה חדשנית ורחבת היקף, שבשל עומקה, פירוטיה והערותיה הרבות משמשת כמדריך ומורה דרך (Textbook) לכוונות יותר מאשר סידור תפילה רגיל לשימוש יומיומי. ייחודו המרכזי טמון בניסיון ליצור הרמוניה ואינטגרציה בין זרמים קבליים וחסידיים מגוונים שלכאורה סותרים את האסכולה השמרנית של הרש"ש, כגון קבלת הר"י סרוג, [רבי משה חיים לוצאטו] (הרמח"ל), הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל ה"סולם") וחסידות חב"ד . בנוסף, הסידור מבקש לשחזר את נוסח התפילה של חסידות קומרנא על פי השולחן הטהור, ובכך הוא הופך לאריגה ייחודית של מסורות קבליות וחסידיות רבות שטרם חוברו יחדיו בפורמט זה.^[2] אבל בשל כך ספק אם ניתן להגדירו כסידור רש"ש במובנו המסורתי.

מפעל "נתיבות שלום" ארמון סידורי הרש"ש[עריכה]

יוצא בעריכת הרב אייל אשר תורג'מן. הרב תורג'מן, תלמידו המובהק של המקובל רבי שמואל דרזי. החידוש המרכזי של מהדורה זו הוא השימוש המערכתי בקוד צבעים קבוע. שיטת הצבעים בסידור "נתיבות שלום" אינה רק כלי גרפי לעיצוב, אלא יישום מעשי של "תורת הגוונים" שפיתח רבי משה קורדובירו (הרמ"ק) בספר פרדס רימונים (שער י').^[3] הרמ"ק מסביר כי הגוונים משמשים כמשל לפעולות הרוחניות הנמשכות מהספירות העליונות; כך למשל, הלובן (לבן) מורה על רחמים ושלום, והאודם (אדום) מורה על דין חזק, גבורה ואכזריות. על פי הרמ"ק, למראה העיניים או לציור הגוונים במחשבה יש השפעה ישירה על נפש האדם, שכן הציור הגופני מעורר את הרוח והנשמה ומסייע להן להתעלות אל מקור יניקתן הרוחני . בסידור "נתיבות שלום", נעשה שימוש בשיטה זו כדי לסייע למתפלל בציור המחשבתי הנדרש בעת הכוונה, ובכך לאפשר לו להגיע לריכוז ודיוק מרבי בייחודים ללא צורך בעלעול בספרי עזר תוך כדי התפילה. להלן פירוט קוד הצבעים כפי שהוא מיושם בסידור "נתיבות שלום":

• אדום: מסמל את ה"כלי החיצוני" (הדרגה החיצונית של הספירה), וכן את בחינת הגבורות וקו השמאל.
• ירוק: מסמל את ה"כלי האמצעי", את קו האמצעי וכן את החסדים.
• כחול (או תכלת): מסמל את ה"כלי הפנימי", את בחינת החסדים וקו הימין (המזוהה עם רחמים).
• זהב: משמש לציון הגבורות בקו האמצעי.
• שחור: משמש להבלטת ניקוד השמות הקדושים, המסמל את אור האין-סוף ברוך הוא, שהוא החיות של שמות הקודש.
• אותיות משולבות: בשילובי שמות קודש (ייחודים), האותיות נצבעות בצבעים משולבים כדי להבליט את סדר הייחוד והשתלשלות האורות.

בזכות השימוש בצבעים אלו, המתפלל יכול לזהות באופן חזותי ואינטואיטיבי את רמות התיקון, הכלים והעולמות השונים (אצילות, בריאה, יצירה ועשייה), מה שמנגיש את כוונות הרש"ש המורכבות גם ללומדים שאינם מקובלים ותיקים. הארגון מפעיל אתר אינטרנט שמנגיש את סידורי התפילה ועזרי לימוד. לצד זאת, פועל המיזם להקמת ישיבת "נתיבות שלום" (המכונה גם "ישיבת עדי עד"), המיועדת לאברכים העוסקים בלימוד עולם הנסתר בעיון וביישום הכוונות. חזונו של הרב תורג'מן הוא לשחזר את אורח החיים של חבורת המקובלים המקורית בישיבת בית אל דרך קהילת לומדים חיה, בית מדרש וסעודות בקדושה.

קישורים חיצוניים[עריכה]

אתר שער תפילה
אתר נתיבות שלום
סידור הרש"ש נקודות הכסף בספרייה הלאומית
סידור הרש"ש רחובות הנהר בספרייה הלאומית
סידורי נתיבות שלום בספרייה הלאומית
יניב מזומן, מקומן של כוונות התפילה של הרש"ש (רבי שלום מזרחי שרעבי) בתולדות הקבלה, עבודת דוקטור, אוניברסיטת בן גוריון, סיון התש"פ

לקריאה נוספת[עריכה]

הרב משה הלל, "סידור כוונות הרש"ש – בין מסורת לחידוש", מכילתא, גליון א – כסליו תש"פ, עמ' 133-158.