Beit Midrash

  • Jewish Laws and Thoughts
  • Ein Aya
To dedicate this lesson
Ein Aya Shabbat 3, 7

"Opposites Not Only Attract but 'Prove' God"

Some summarize the multi-faceted and complex ideology of Rav Kook as: "Uniting the Opposites". This class concisely explains this idea in a "down-to-earth" way, and its centrality to Rav Kook's thinking.

undefined

Rabbi Ari Shvat

Adar II 19 5782
5 min read 51 min listen

1. הראי"ה קוק, עין איה שבת ג, ז, על מסכת שבת דף מא ע"א
רחץ בחמין ולא נשתטף בצונן, דומה לברזל שהכניסוהו לאור ולא הכניסוהו לצונן.
א. שני כחות מתאחדים בבנינו החמרי והרוחני של האדם, כח הפועל , שעל ידו האדם מוכן להרויח דברים חדשים , כחות חדשים לעומת הישנים, וחומרים חדשים תחת אותם שכבר אינם צולחים למלאכתם, וכח השומר , האוצר את אשר כבר הרויח.

ב. לעשות את מלאכת ההרווחה ראוי שהאדם יהיה יותר מוכן לשינויים , לרכוּת ולהתפעלות , אמנם לענין השמירה, צריך האדם להיות מוכשר ביותר למצב של קשיות החומר , וכן הדבר נוהג במדות ובתכונות הנפש.

ג. הרחיצה בחמין מרככת את הגוף, ומכשירתו להיות נפעל ביותר מכח החיים הרודה בו, וטוב הדבר מאד לתועלת חליפי החומרים וחידוש הכחות. אבל עם זה צריך האדם לאצור בקרבו את כח השמירה , שלא להיות יותר מהמדה עלול לרכות ולחילופים, ע"כ צריך הוא לשיטוף צונן. והוא דומה להכשר כח הפועל שנמצא על הברזל בהכנסתו באש, שאז יוצלח לעשות ממנו כלי מעשה מתוקן, אבל כדי לשמור את אשר נעשה בסיוע האש, מועיל כח שהוא לגמרי הפכי , והוא ההכנסה למים* , שאז אותו הצביון המתוקן הנעשה ע"י האש , מקבל את תפקידו באופן נאמן וקיים. וכזה אין להתפלא, כשנמצא כחות הפכיים ושונים משתמשים בחיים להפקת תכלית אחת חביבה וכללית, כי הכל עולה למקום אחד ונתנו מרועה אחד* .

2. הראי"ה קוק, שמונה קבצים ו, ו
... זאת היא תכונת הדור, ובפרט אני, שאני צריך לאחד את הכל , את כל ההרגשות, כל הידיעות, החכמות, הציורים, השיחות, העבדות, השירות והמליצות, הסיפורים וההלכות, האגדות והמשלים, ודֵֵעִי צריך להיות פונה על גוי ועל אדם יחד, ולצפות לצפיות עליונות, ולדעת עמקי תחתיות להעלות משם פנינים, אבני ספיר וברקת. עם כל עניי וענותי, צריך אני לדעת כי מפלאות תמים היא עמדת נפשי, וכל הסבות השונות שבמצבי, ועל כלם אודה ד' ואשמח במתנת חלקי, ואתחזק ואתאמץ לעבדו, למען שמו באהבה, בשכל גדול ובנטית אמת לאמתו, לאהבת הקדש, הנשגב, הטוב והיושר, להוציא מן הכח אל הפעל סגלות יקרות, להשיב רבים מעוון , להרבות אור חסד עליון על עמו, על כל יצוריו.

3. מאמרי הראי"ה א אחדות ושניות, עמ' 246
"תרתי דסתרי" הוא מסקנת ההגיון הצר. אצלו הסתירה מביאה לידי בטול וכליון. אבל בעולם הריאלי אין הדבר כן: שני יסודות מתנגדים זה לזה מתלכדים יחד ומביאים לידי הפריה, ומכל שכן בעולם הרוחני "מיכאל שר של אש וגבריאל שר של שלג עושים שלום ביניהם" (במדבר רבה פרשה יב ח). ובאמת בספירה של האמונה הגדולה והרחבה אין הרוחניות סותרת את החומריות, והחומריות את הרוחניות, אלא שתיהן מתחברות יחד להגדיל ולהפרות את נשמת אומתנו העורגת אל האחדות. "לית שכינתא שריא באתר פגימא" (עפ"י זהר ח"א רטז), אומר הזוהר, אבל "לא כאלה חלק יעקב כי יוצר הכל הוא" (ירמ' י, טז). הוא אחד, ושמו אחד, והכל על ידו מתאחד ומתעלה. וגם החומריות הדבוקה אל הרוחניות מזדככת מגסות, פראיות ובהמיות, ומקבלת צורה של עדינות והוד עליון.

4. קהלת פרק יב, יא דִּבְרֵ֤י חֲכָמִים֙ כַּדָּ֣רְבֹנ֔וֹת וּֽכְמַשְׂמְר֥וֹת נְטוּעִ֖ים בַּעֲלֵ֣י אֲסֻפּ֑וֹת נִתְּנ֖וּ מֵרֹעֶ֥ה אֶחָֽד:

5. פרופ' אבינעם רוזנק, הרב קוק, פרק ב
אחדות ההפכים כרי לעמוד על שורשם של הרעיונות הרדיקליים האלה יש להציג את חוט השררה של משנת הרב קוק - תורת אחדות ההפכים . כאמור , זאב יעבץ הזהיר את הרב קוק מפני נפתוליה של ארץ ישראל . ואכן , בארץ התמודד הרב קוק עם מגוון תרבותי שלא היה מוכר לו מניסיונו הקודם . הוא נפגש באופן בלתי אמצעי עם קצוות קוטביים של המחשבה והחברה היהודית : להט אידאולוגי של בני היישוב החדש לכונן מסגרת יהודית ריבונית עצמאית חופשית מדת ; יישוב חרדי אדוק שההלכה והמנהג הם כל עולמו ; קהילות ישראל מארבע כנפות תבל על שלל מנהגיהן ; חשיבה חדשה על הבדלי הזהות בין היישוב היהודי בארץ ובין התפוצות ; וגישה חדשה לזיקה בין ישראל לעמים ולהבדלים ביניהם . המפגשים הללו העמידו אותו בצמתים חדשים של עיון , יצירה והנהגה שלא באו לידי ביטוי בתקופת זיימל ובתקופת בויסק . שורשיו החסידיים והליטאיים של הרב קוק וכן אחיזתו העמוקה בעולם הקבלה מכאן ונגיעתו בהשכלה כללית מכאן סייעו לו במאבקים הקשים שניהל בארץ . בהגותו קיימת הבחנה בין שלום הרמוני של פשרה ( שאותה דחה ) ובין הרמוניה שיסודותיה מורכבים ומתוחים , הרמוניה דיאלקטית של אחדות ההפכים.

6. אגרות הראיה א, סימן מד, עמ' מו
א. בתחילה קודם שנתבסם העולם ע"י השפע הגדול של הפיתוח הארוך... כשהי' האדם פראי ושום גרעין מוסרי פנימי לא היה נמצא בקרבו בפועל , הי' צריך לכבש את יצרו הרע ע"י המון היִראות , שהן מיני הע"ז לפרטיהם. בתוך עומק חושך זה זרח בעולם אור ישראל, ויקרא שהיראות הפרטיות כולן לא יועילו ולא יצילו, לא יביאו את האיש הפרטי, ולא את כלל האנושיות, לאותו השלו' והמנוחה הראויה להם. זה כמובן היה ראוי להאמר אחר אשר במקצת כבר פעלו היראות את פעולתן, לפי אותו המצב הנמוך הקדום.
ב. אמנם כבר הגיע החלק מן האנושיות להתעלות ע"ז, שאינו צריך כבר להמון יראות. די ביראה אחת גדולה ואדירה, הכוללת כל, יראת ד' אחד. ומכיון שנפתח שער למושכל נצחי בצדק עולמים זה, כבר כל השערים שלמעלה מזה הם פתוחים כסדרם. השקפה שלמה ומקפת אינה מניחה את האדם להיות שרוי בשפלות, כ"א היא מוליכתו מחיל אל חיל... כבר היא יכולה לבא מיראת העונש לידי יראת רוממות, יראה של כבוד, של הדר מוסרי ושכלי, של שלמות אין קץ. העולם נתבסם עוד יותר בכללו והתחיל להרגיש, שיראת הרוממות היא מצרנית לאהבה, בכלל תביעת האהבה נתגדלה בקרבו לפי ערך פיתוחו השכלי והמוסרי . ע"כ החל ג"כ המין האנושי בהמון אהבות, היא הרומנתיקה, שאע"פ שצבא וחליפות היו לה מ"מ לא תבטל מפעולתה על רוח האדם המבוכר כבר...
ג. הננו עומדים למעלה מכל היאושים... אין זה המונותיאיזם השולל את הכשרון המעשי, את החברותיות ואת היופי. המונותיאיזם הוא בדוי מלבם של נכרים ו"מתורגם ארמית" שלא בדיוק כלל וכלל, הוא מין "א י ן - ס ו ף - מ ו ש ג" - שהוא סותר את עצמו, ע"כ יעלה בתוהו. לא זה הוא מקור שם אלקי ישראל , מקור הכל הוא אין-סוף הבלתי-מושג , שהוא מקומו של עולם , שרק ע"י רבוי הגוונים המצטבעים אנו יכולים לדבר בו ולהשיגו, ע"י רוב המעשה ורוב שלום , ע"י רוב אהבה ורוב גבורה. זה יכול לומר ישראל, הקורא "זה אלי ואנוהו", לא המונותיאיסמוס השומם והמדברי של האיסלאם , ולא האפיסה של הבודהיות , כ"א ההויה העליונה המשמחת את הכל ומחיה את הכל, ומתגלה ע"י הגילוי הסוביקטיבי שבלב כל דורשיו ומשיגיו, "וכל אחד ואחד מראה באצבעו הנה אלקינו זה קוינו לו ויושיענו זה ד' קוינו לו נגילה ונשמחה בישעתו", "אשרי העם שככה לו אשרי העם שד' אלקיו"...
ד. וע"ד הזרות [שחשב הרב אלכסנדרוב] של התאחדות ההפכים. הכל בא מסבה של הסתכלות ארעית בפנים וקבועה בחוץ. המחשבה הישראלית הנשאה לא תסבול כלל אי-התאחדות ההפכים , ואיך אפשר שמה שאנו רואים בכל העולם המוחש, שהחיים וכל תכונה מסודרת נבנו מקיבוץ והתאמת ההפכים , מחיוב ושלילה, מקור וחום, מזו"נ, ובעולם האידיאות שָמה יהיה מדבר ציה ושממה, פירוד ורקבון, בלא קישור ויחש, כ"א מהומה ומבוכה. ודאי טועים הם אותם שסוברים שאין שם הפכים, שהכל מתגלה בגוון אחד. זאת היא דלטניזמוס [= עיוורות צבעים] שכלי. אבל כמה אמת ומבורר הוא...
ה. מכל גדודי הפולמוס של הכפירה, ולא שאין לנו מה להתירא כ"א עלינו לשמוח במה שהננו מוכנים להראות שהנטיות הללו עצמן, הנראות כמזיקות וסותרות את היסוד הכללי של כל אמונה ודת, אינן כ"א מקרבות את העולם לבית אלקי יעקב, שהוא מרום ונשא...
ו. ועם כל המרחב המתפשט והולך היא באה בבטחה אל אוצר החיים הפרטי של ישראל, ששם היא מוצאת כל, כל גרעיני הצמיחה לאושר ולחיים, עד שאינה צריכה להמית מאומה, היא מהפכת את הכל לאור, חשיכא לנהורא, ומרירו למתיקא, זאת התורה חתים רב מתיבתא בהיכלא דמשיחא (בהק' הזוהר)...
ז. היא צריכה להיות מתחלת בהכרזתה הכבירה דוקא בארץ ישראל . זאת היא משאת נפשי ותקותי. והטוב שבמטריאליזמוס ההיסתורי יעמוד בעצמו לימיננו...
כדי להנצל מאותו השפל המוסרי, שסתם לאומיות יכולה לגרר עמה, צריכים אנחנו תמיד לכוין את דבר החטיבה המיוחדת שלנו, את הלאומיות הישראלית בצורתה האלקית, "וקראו להם עם הקודש גאולי ד'", שעל ידה יתאחד הכח המוסרי, החברותי, הלאומי והדתי, לכח אחד...
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il