Rav Kook on Globalization- 100 Years Before His Time

1. תלמוד בבלי, מסכת שבת לג ע"ב
ואמאי קרו ליה ראש המדברים בכל מקום דיתבי רבי יהודה ורבי יוסי ורבי שמעון ויתיב יהודה בן גרים גבייהו פתח ר' יהודה ואמר כמה נאים מעשיהן של אומה זו תקנו שווקים תקנו גשרים תקנו מרחצאות ר' יוסי שתק נענה רשב"י ואמר כל מה שתקנו לא תקנו אלא לצורך עצמן תקנו שווקין להושיב בהן זונות מרחצאות לעדן בהן עצמן גשרים ליטול מהן מכס הלך יהודה בן גרים וסיפר דבריהם ונשמעו למלכות אמרו יהודה שעילה יתעלה יוסי ששתק יגלה לציפורי שמעון שגינה יהרג.

2. הראי"ה קוק, עין איה, שבת ב, רנט, על שבת לג ע"ב
א. המטרה של תיקון החברה האנושית היא בודאי מתחלפת לפי חילופי הדיעות. ולפי אותה ההבדלה הגדולה שבין קודש לחול ושבין ישראל לעמים, כן גדולה היא הבדלת המטרה של כנסת ישראל ביחש לתיקון חברת מין האדם שהיא עורגת אליה, לאותה המטרה שהציג לפניו עם כרומיים.

ב. מובן הדבר שלפי התחלפות המטרה מוכרחים ג"כ הרבה מעשים וסדרים להתחלף. אבל בכל זה נפגשים ג"כ דברים מתאימים בפועל שבין להמטרה הגסה הראויה להיות מצויירת אצל הרומים, בין להמטרה העליונה והקדושה של כנסת ישראל, הדברים הללו הם תיקונים נאים וטובים.

ג. ומי שפוגש תמיד צד ההשויה המעשית, ולוקח את הטוב ומשתמש בו לטובה ונהנה ממנו, ומשבחו אפילו כשבא ממקור שהוא לפני עצמו גס ומוזר מהמטרה הנכבדה הראויה להיות נחקקת על לבבה של ממלכת כהנים וגוי קדוש, הוא יכול להיות ראש המדברים בכל מקום. ועם כל הקורבה שלו לקדושה, ועם כל הדבקות בתורה וקדושתן של ישראל, יהיה יכול לפנות בלבבו מקום גם לכל הטוב הנפגש, אפילו מאומה הרשעה ההיא.

ד. וכאשר התנאים הראשיים במעמד החברה האנושית הוא חילוף הקנינים כדי שיוכל הכלל כולו להסתייע איש באחיו ע"י חילוק העבודות, וצירוף הרחוקים במקום כדי שיהיו יכולים לאחד כחות רחוקים ממקומות מפוזרים, כדי להשלים את התיקון החברותי בכל צדדיו, ועל כולם היא שמירת הבריאות של כל פרט כדי שימצאו כחות עובדים פועלים. השווקים, המה ליסוד החילוף של הקנינים. הגשרים, ליסוד התקרבות הרחוקים. המרחצאות, לתיקון הבריאות, שהטהרה היא היסוד העיקרי שלהם. ואלה המעשים הנאים, לאיזה מטרה שיעשו, הם מתאימים עם המטרה היותר רוממה.

3. אורות ישראל, פרק ה, ב-
צדקה עשה הקדוש-ברוך-הוא עם עולמו, מה שלא נתן כל הכשרונות במקום אחד, לא באיש אחד ולא בעם אחד, לא בארץ אחת, לא בדור אחד ולא בעולם אחד, כי-אם מפזרים הם הכשרונות, והכרח השלמות, שהוא כח המושך היותר אידאלי, הוא הגורם להמשך אחרי האחדות המרוממה, המכרחת לבוא בעולם, והיה ביום ההוא – יהיה ד' אחד ושמו אחד.

4. הראי"ה קוק, "דרשת הדגל" (מהדיר: א' שבט), אוצרות הראי"ה ו
הכרנו שהמחשבה הקוסמופוליטית, בהיותה שטחית ועומדת רק על ההערכה הכללית של האדם בכללות האנושות, בלא הבחנה של הרכוש הגדול המיוחד לכל עם ולכל גזע, מחשבה זו לא תביא לעולם את הברכה האלוהית ואת האושר הנצחי של אור החיים...
ולעומת זה ידענו גם כן שסוף כל סוף רוח ד' אחד הולך ומרחף על האחוה האנושית וכל העמים הרבים וכל הגזעים השונים הינם באמת כולם אוצרות שונים של גווני חיים שונים, שמכולם יחד תתפאר ההרמוניה הנפלאה של עושר החיים הגדולים, אשר ברא יוצר האדם בצלמו הגדול והנערץ.

5. אורות, עמ' קסט
רחבוּת הלב שבאה לפעמים להכניס את העולם כולו, כל האנושיות כולה, בכלל החיבה המיוחדה המתגלה לישראל, היא צריכה בדיקה [...] יש שיסוד התרחבותה של חיבה זו באה מתוך כהות הרגש והאפלת אור הקדש של הכרת הסגולה הישראלית העליונה, ואז היא ארסית, ותוכן פעולתה הוא מלא הירוס נורא, שצריך להתרחק ממנו כמפני שור המועד.

6. אורות ישראל, פרק ה, יא
רְאוּיָה הִיא הָאֱנוֹשִׁיּוּת שֶׁתִּתְאַחֵד כֻּלָּהּ לְמִשְׁפָּחָה אַחַת, וְחָדְלוּ אָז כָּל הַתִּגְרוֹת וְכָל הַמִּדּוֹת הָרָעוֹת הַיּוֹצְאוֹת מֵחִלּוּקֵי עַמִּים וּגְבוּלוֹתֵיהֶם. אֲבָל הָעוֹלָם צָרִיךְ לְהָעִדּוּן הַתַּמְצִיתִי, שֶׁהָאֱנוֹשִׁיּוּת מִשְׁתַּכְלֶלֶת עַל יָדוֹ בְּעשֶׁר הַצִּבְיוֹנִים הַמְיֻחָדִים שֶׁל כָּל אֻמָּה. וְזֶה הַחִסָּרוֹן תַּשְׁלִים כְּנֶסֶת-יִשְׂרָאֵל, שֶׁתְּכוּנָתָהּ הִיא כְּמִין אוֹצַר-רוּחוֹת גָּדוֹל הַכּוֹלֵל בְּקִרְבּוֹ כָּל כִּשְׁרוֹן וְכָל נְטִיַּת רוּחַ עֶלְיוֹנָה. וּבְמִלּוּאָהּ הַגָּמוּר שֶׁל כְּנֶסֶת-יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שָׁמוּר בָּעוֹלָם, בְּיִחוּד עַל-יְדֵי קִשּׁוּרָהּ עִם כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, כָּל הַטּוֹב שֶׁיּוֹצֵא מִפְּלֻגַּת עֲמָמִים, וְשׁוּב לֹא יִמְצָא צרֶךְ בַּהִתְפַּלְּגוּת הַמַּמָּשִׁית, וְהָיוּ כָּל הָעַמִּים הַכְּלָלִיִּים חֲטִיבָה אַחַת, וְעַל גַּבֵּיהֶם בְּתוֹר אוֹצָר קָדוֹשׁ, מַמְלֶכֶת כּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ, סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים, כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר ד'.

7. ע"פ עין איה שבת, ב, רפה,שם הרב קוק מצייר שההתקדמות לגלובליזציה המיוחלת תבוא מתוך שלושה גורמים:
א. הבנה שריבוי שיתוף הפעולה הכלכלי משתלם;
ב. הניידות בתחבורה מפותחת מאפשרת מפגש במקומות מרכזיים;
ג. התקדמות בעדינות האנושית, שבין השאר תביא להערכת תרבויות זרות, ויראו מלחמות כאלימות גסה ומיותרת.