רבי אבין
|
|
- ערך זה עוסק בתלמידו של רבי יוחנן. אם התכוונתם לאמורא אחר, עיינו בערך {{{עע}}}.
| רבי אבין | |
|---|---|
| דור | דור שני לאמוראי ארץ ישראל |
| בית מדרש | ישיבת טבריה |
| רבותיו | רבי יוחנן |
| חבריו | רבי אלעזר בן פדת, רבי אבהו, רבי חייא בר אבא, רבי ירמיה |
רבי אבין הוא אמורא ארץ - ישראלי, בדור השלישי, מגדולי תלמידיו של רבי יוחנן. לפי מחקרו של הרב אהרון היימן, מדובר באמורא המפורסם רבין.
בצעירותו עוד הספיק ללמוד אצל רבי יהודה הנשיא[1], והוא מסר הלכות בשמו. אך את עיקר תורתו קנה מפי רבו המובהק רבי יוחנן. אמרותיו של רבי אבין מוזכרות פעמים רבות בתלמוד בבלי, לרוב כ"בעי" (חקירה הלכתית), וכאמורא ארץ ישראלי הוא מוזכר גם פעמים תכופות בתלמוד ירושלמי. לדעת אהרן הימן בנו הוא האמורא יוסי בר אבין.
רבי אבין הוא היחיד מבין האמוראים שנקראו כשמו - שנקרא כך לא שם ליווי או כינוי, בשונה מהאמוראים האחרים שחיו בבבל, "רבי אבין נגרא" אביו של רב חייא ורב אידי[2], ומרבין ששמו האמיתי היה "רבי אבין", כמוזכר בתלמוד ירושלמי.
חבירו היה רבי ירמיה (הראשון), (שניהם היו מזקני תלמידיו של רבי יוחנן), שאמר לרבי אבהו שמסיבה זו יש להעדיף את שיקול דעתו שלו עצמו - רבי ירמיה, ושל רבי אבין ורבי מיישא על פני דעתם של רבי אבהו, רבי יצחק נפחא ורבי חנינא בר פפי[3].
קישורים חיצוניים
- אהרן היימאן, "ר' אבין-רבין-ר' בון", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, עמודים 92-89, באתר HebrewBooks
הערות שוליים
- ↑ ברכות כז ב.
- ↑ תבנית:בבלי.
- ↑ בבא בתרא קמב ב.