עמוד ראשי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
Wikiboss (שיחה | תרומות)
בירוקרטים, בודקים, עורכי ממשק, מנטרים, supress, מפעילי מערכת, משתמשים עם גישה לאנציקלופדיה תלמודית
17,827 עריכות
אין תקציר עריכה
Wikiboss (שיחה | תרומות)
בירוקרטים, בודקים, עורכי ממשק, מנטרים, supress, מפעילי מערכת, משתמשים עם גישה לאנציקלופדיה תלמודית
17,827 עריכות
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{#switch: {{#time:Y-W|+1 days}}
__ללא_תוכן_עניינים__
| 2025-48 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=עמידה|1=יישוב ארץ ישראל|2=יעקב אבינו}}
<div id="mytable" style="width:100%;">
| 2025-49 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=החסידות|1=ספר התניא|2=גאולה}}
<div style="float:right; width:70%;" class="mobile-float-reset">
| 2025-50 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=חנוכה|1=בית המקדש|2=חשמונאים}}
===ויקישיבה===
| 2025-51 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=נר חנוכה|1=תורה שבעל פה|2=ירושלים}}
 
| 2025-52 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=עשרה בטבת|1=בית המקדש|2=תענית}}
<div id="mf-mainWelcome">שלום וברוכים הבאים. זהו עמוד הבית של '''ויקישיבה''' - פרוייקט האנציקלופדיה למושגי תורה ויהדות של [http://www.yeshiva.org.il אתר ישיבה] מיסודה של קרית הישיבה בבית אל. עד כה נכתבו '''[[מיוחד:סטטיסטיקות|{{מספר ערכים}}]]''' ערכים בפרוייקט '''ויקישיבה'''.
| 2026-01 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=נידה|1=תשובה|2=צניעות}}
 
| 2026-02 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=יציאת מצרים|1=קריאת שמע|2=עמידה}}
ויקישיבה נכתבת ונערכת ע"י הגולשים '''וגם אתם יכולים לכתוב, להוסיף ולתקן ערכים בוויקישיבה,'''
| 2026-03 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=ט"ו בשבט|1=ברכות הנהנין|2=קדושת ארץ ישראל}}
רוצים לדעת איך? פשוט! עיינו [[ויקישיבה:עזרה|כאן]]!
| 2026-04 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=יישוב ארץ ישראל|1=ט"ו בשבט|2=ערלה}}
<br>נא לעיין ב[[ויקישיבה:עקרונות עריכה]] לפני שמתחילים לערוך עמודים באתר.
| 2026-05 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=שבת|1=קריעת ים סוף|2=אמונה}}
{{ויקישיבה:הודעת מערכת|}}
| 2026-06 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=מתן תורה|1=עשרת הדיברות|2=לימוד תורה}}
בשיתוף עם '''אוניברסיטת בר אילן - פרוייקט השו"ת''', ויקישיבה יצרה תבנית לקישור ציוני מקורות מאתר ויקישיבה לעמוד המכיל את הטקסט במקורו מתוך אתר "פרוייקט השו"ת". נשמח לכל עזרה של הגולשים בעדכון ערכים קיימים ובשימוש בתבנית לערכים חדשים.
| 2026-07 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=בית דין|1=צדקה|2=ואהבת לרעך כמוך}}
 
| 2026-08 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=שמחה|1=בית המקדש|2=חודש אדר}}
לפרטים: [[תבנית:מקור]].
| 2026-09 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=פורים|1=מגילת אסתר|2=מחיית עמלק}}
</div>
| 2026-10 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=ירושלים|1=פורים|2=סעודת מצווה}}
 
  | 2026-11 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=פרה אדומה|1=בית המקדש|2=קידוש החודש}}
==[[ויקישיבה:מיזמים|מיזמים פעילים]]==
| 2026-12 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=חודש ניסן|1=ברכת האילנות|2=פסח}}
עזרו לוויקישיבה להתפתח, תרמו לאחד מן ה[[ויקישיבה:מיזמים|פרוייקטים]] הפעילים באתר:
| 2026-13 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=ביעור חמץ|1=מצה|2=ליל הסדר}}
 
| 2026-14 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=פסח|1=הגדה של פסח|2=יציאת מצרים}}
'''[[ויקישיבה:מיזמים/ערכים מבוקשים|ערכים מבוקשים]]'''- מקבץ ערכים חשובים שטרם נכתבו, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים אותם!
| 2026-15 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=חול המועד|1=שיר השירים|2=קריעת ים סוף}}
 
| 2026-16 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=ספירת העומר|1=רבי עקיבא|2=ואהבת לרעך כמוך}}
'''[[פרשני:עמוד ראשי|פרשני]]''' - פרוייקט האנציקלופדיה לפירוש מאגרי מידע בתורה ויהדות של [http://www.yeshiva.org.il אתר ישיבה]
| 2026-17 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=יום השואה|1=אמונה|2=קידוש השם}}
 
| 2026-18 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=יום הזיכרון|1=יום העצמאות|2=ארץ ישראל}}
'''[[דרשני:עמוד ראשי|דרשני]]''' - פרוייקט האנציקלופדיה לעידוד כתיבה תורנית יוצרת של [http://www.yeshiva.org.il אתר ישיבה]
| 2026-19 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=פסח שני|1=ל"ג בעומר|2=רבי שמעון בר יוחאי}}
 
| 2026-20 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=יום ירושלים|1=הכותל המערבי|2=הר הבית}}
 
| 2026-21 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=חג השבועות|1=מגילת רות|2=מתן תורה}}
'''חפשו ערכים בוויקישיבה:'''
| 2026-22 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=ירושלים|1=בית המקדש|2=תורה}}
 
| 2026-23 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=מסכת אבות|1=דרך ארץ|2=מוסר}}
{|width=70% style="border: 1px solid rgb(207, 207, 255); padding: 0.5em 1em 0em;background-color:#F6F6FF;"
| 2026-24 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=כהנים|1=מחלוקת|2=אמונה}}
|-
| 2026-25 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=טהרה|1=ארץ ישראל|2=אהבת ישראל}}
|
| 2026-26 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=י"ז בתמוז|1=בין המצרים|2=חורבן בית המקדש}}
<inputbox>type=search
| 2026-27 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=ירושלים|1=בית המקדש|2=אהבת חינם}}
bgcolor=#F6F6FF
| 2026-28 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=תשעה באב|1=שנאת חינם|2=אבלות}}
default=הקלד שם ערך</inputbox>
| 2026-29 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=תשעה באב|1=מגילת איכה|2=גאולה}}
|}
| 2026-30 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=ט"ו באב|1=נישואין|2=בית יהודי}}
 
| 2026-31 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=לימוד תורה|1=ונשמרתם לנפשותיכם|2=ארץ ישראל}}
[[קובץ:EnTal.jpg|100px|left|link=ויקישיבה:אנציקלופדיה תלמודית]]
| 2026-32 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=חודש אלול|1=תשובה|2=סליחות}}
'''[[ויקישיבה:אנציקלופדיה תלמודית|אנציקלופדיה תלמודית]]''' - ערכי האנציקלופדיה התלמודית החדשים בפרסום בלעדי ב'''וויקישיבה'''. חפשו ערכים באנציקלופדיה התלמודית '''וויקישיבה''':
| 2026-33 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=הלכות תשובה|1=שופר|2=רמב"ם}}
{|width=70% style="border: 1px solid #F0E68C; padding: 0.5em 1em 0em;background-color:#F5F5DC;"
| 2026-34 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=ראש השנה|1=עקידת יצחק|2=עמידה}}
|-
| 2026-35 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=יום הכיפורים|1=הלכות תשובה|2=וידוי}}
|
| 2026-36 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=סוכות|1=ארבעת המינים|2=שמחה}}
<inputbox>type=search
| 2026-37 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=שמחת תורה|1=ספר תורה|2=ארץ ישראל}}
bgcolor=#F5F5DC
| 2026-38 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=שבת|1=אמונה|2=תפילה}}
default=אנציקלופדיה תלמודית:</inputbox>
| 2026-39 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=תיבת נח|1=גאולה|2=ארץ ישראל}}
|}
| 2026-40 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=ארץ ישראל|1=אברהם אבינו|2=ברית מילה}}
 
| 2026-41 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=הכנסת אורחים|1=עקידת יצחק|2=תפילה}}
'''[[ויקישיבה:מיקרופדיה תלמודית|מיקרופדיה תלמודית]]''' - ערכי האנציקלופדיה התלמודית מקוצרים וערוכים לקהל הרחב. גרסה דיגיטלית מיוחדת ב'''וויקישיבה'''.
| 2026-42 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=מערת המכפלה|1=נישואין|2=גמילות חסדים}}
 
| 2026-43 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=יצחק אבינו|1=יעקב אבינו|2=ברכות}}
 
| 2026-44 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=תפילה|1=בית המקדש|2=חלום יעקב}}
{{תבנית:קישורים לעמוד הראשי}}
| 2026-45 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=מלאך|1=תפילה|2=ארץ ישראל}}
 
| 2026-46 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=חנוכה|1=חשמונאים|2=בית המקדש}}
==מרחבים מיוחדים==
| 2026-47 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=נר חנוכה|1=אור|2=נס פך השמן}}
 
| 2026-48 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=עשרה בטבת|1=ירושלים|2=תענית}}
'''[[מילון:ראשי|מילון ויקישיבה]]''' - ביאור מושגים ע"פ חז"ל ופרשנים. בואו לתרום למאגר!
| 2026-49 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=יעקב אבינו|1=ברכות|2=שבטי ישראל}}
 
| 2026-50 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=גלות|1=גאולה|2=משה רבנו}}
'''[[:קטגוריה:מילון הראי"ה:ראשי|מילון הראי"ה]]''' - הספר מילון הראי"ה בעריכת הרב יוסף קלנר. מושגים בכתבי הראי"ה קוק מבוארים ע"י דברי הראי"ה בעצמו.
| 2026-51 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=מכות מצרים|1=תפילה|2=אמונה}}
===רשימת קטגוריות===
| 2026-52 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=יציאת מצרים|1=פסח|2=אמונה}}
<div id="categories"></div>
| #default = שבת
<small>([[ויקישיבה:עץ קטגוריות|כל הקטגוריות]]) ([[מיוחד:כל הדפים|כל הערכים]])</small>
 
{{ניווט אלפביתי}}
 
 
{{מפתח קטגוריות}}
</div>
 
<div style="float:left; width:29%;" class="mobile-float-reset">
 
<br/>
{{עמוד ראשי/תיבה|
id=mf-newArticles|
כותרת=ערכים חדשים|
תוכן={{מיוחד:NewestPages/-/7}}
|
צבע=כחול|
}}
}}
{{עמוד ראשי/תיבה|
id=mf-randomArticle|
כותרת=ערך אקראי|
תוכן=<randompages limit="10" />|
צבע=כחול
}}
{{עמוד ראשי/תיבה|
id=mf-dyk|
כותרת=[[תבנית:הידעת?|הידעת?]]|
תוכן={{#קיים:תבנית:הידעת?/{{#זמן:xhxjj xjF xhxjY}}|{{הידעת?/{{#זמן:xhxjj xjF xhxjY}}}}|{{#קיים:תבנית:הידעת?/{{#זמן:xhxjj xjF ה'תש"ף}}|{{הידעת?/{{#זמן:xhxjj xjF ה'תש"ף}}}}|{{#קיים:תבנית:הידעת?/{{#זמן:xhxjj אדר ה'תש"ף}}|{{תבנית:הידעת?/ו' אדר ה'תש"ף}}|{{הידעת?/{{#זמן:xhxjj טבת ה'תשע"א}}}}|{{תבנית:הידעת?/כ"א חשוון ה'תשס"ט}}||'''לא נמצאה פינת הידעת'''}}}}}}
<div style="text-align:left;">'''[[תבנית:הידעת?|לארכיון פינת "הידעת?"]]'''</div>
|
צבע=כתום
}}
{{עמוד ראשי/תיבה|
id=mf-manualArticle|
כותרת=פרשת השבוע|
תוכן=<div style="height:160px; overflow:hidden; text-overflow:ellipsis; margin-bottom:10px; white-space: normal; word-wrap: break-word; word-break: break-word;">
{{:{{פרשת השבוע אוטומטית}}}}
</div>
<div style="text-align:left; font-weight:bold;">
[[{{פרשת השבוע אוטומטית}}|להמשך הערך...]]
</div>|
צבע=חום
}}
{{עמוד ראשי/תיבה|
id=mf-manualArticle|
כותרת=דבר בעיתו|
תוכן=<div style="height:160px; overflow:hidden; text-overflow:ellipsis; margin-bottom:10px; white-space: normal; word-wrap: break-word; word-break: break-word;">
{{:{{דבר בעיתו אוטומטי}}}}
</div>
<div style="text-align:left; font-weight:bold;">
[[{{דבר בעיתו אוטומטי}}|להמשך הערך...]]
</div>|
צבע=כחול
}}
<div style="height:100px;"></div>
<div id=divHiRes></div>
</div>
</div>

גרסה מ־07:08, 2 בדצמבר 2025

ויקישיבה

שלום וברוכים הבאים. זהו עמוד הבית של ויקישיבה - פרוייקט האנציקלופדיה למושגי תורה ויהדות של אתר ישיבה מיסודה של קרית הישיבה בבית אל. עד כה נכתבו 24,137 ערכים בפרוייקט ויקישיבה.

ויקישיבה נכתבת ונערכת ע"י הגולשים וגם אתם יכולים לכתוב, להוסיף ולתקן ערכים בוויקישיבה, רוצים לדעת איך? פשוט! עיינו כאן!
נא לעיין בויקישיבה:עקרונות עריכה לפני שמתחילים לערוך עמודים באתר.

בשיתוף עם אוניברסיטת בר אילן - פרוייקט השו"ת, ויקישיבה יצרה תבנית לקישור ציוני מקורות מאתר ויקישיבה לעמוד המכיל את הטקסט במקורו מתוך אתר "פרוייקט השו"ת". נשמח לכל עזרה של הגולשים בעדכון ערכים קיימים ובשימוש בתבנית לערכים חדשים.

לפרטים: תבנית:מקור.

מיזמים פעילים

עזרו לוויקישיבה להתפתח, תרמו לאחד מן הפרוייקטים הפעילים באתר:

ערכים מבוקשים- מקבץ ערכים חשובים שטרם נכתבו, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים אותם!

פרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לפירוש מאגרי מידע בתורה ויהדות של אתר ישיבה

דרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לעידוד כתיבה תורנית יוצרת של אתר ישיבה


חפשו ערכים בוויקישיבה:


 

אנציקלופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית החדשים בפרסום בלעדי בוויקישיבה. חפשו ערכים באנציקלופדיה התלמודית וויקישיבה:


 

מיקרופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית מקוצרים וערוכים לקהל הרחב. גרסה דיגיטלית מיוחדת בוויקישיבה.



מרחבים מיוחדים

מילון ויקישיבה - ביאור מושגים ע"פ חז"ל ופרשנים. בואו לתרום למאגר!

מילון הראי"ה - הספר מילון הראי"ה בעריכת הרב יוסף קלנר. מושגים בכתבי הראי"ה קוק מבוארים ע"י דברי הראי"ה בעצמו.

רשימת קטגוריות

(כל הקטגוריות) (כל הערכים)

ערכים על פי א"ב: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת



מיקרופדיה תלמודית אמונה ומחשבת ישראל ארון הספרים היהודי ארץ ישראל


בין אדם לחברו גאולה ועולם הבא גדולי וחכמי ישראל דיני ממונות


הלב טומאה וטהרה כשרות מבט על המציאות


מקדש וקרבנות משפחה משפט סביבה


סדר היום עם ישראל עקרונות הלכתיים פרשות השבוע


רפואה והלכה שבת ומועד תורה תרי"ג מצוות


__NOCACHE__
ערך אקראי
רבי נתן
{{חז"ל|

|שם=רבי נתן הבבלי |תמונה= |כיתוב= |תקופתו= |חיבורו= אבות דרבי נתן |מקום פעילות=אושא |דור=רביעי לתנאים |בית מדרש=

|רבותיו=רבי אליעזר, רבי...
להמשך הערך
__NOCACHE__
הידעת?

גזירה לגזירה בבשר וחלב

על אף שלהלכה איסור בשר עוף בחלב הוא רק גזירה מדרבנן, עדיין נפסק שחלים עליו כל הגזירות החלים על בשר בחלב כגון איסור אכילת בשר בחלב על אותו שולחן וכדומה. הפרי מגדים מסביר שלמרות הכלל שאין גוזרים גזירה לגזירה עדיין אסרו חכמים משום שנוהגים לאכול את הפת גם עם בשר וגם עם חלב ומדובר באיסור חמור שקל לטעות בו ובמקום כזה שמדובר במקום הקרוב לפשיעה- גזרו חכמים. ועיין עוד בערך אין גוזרים גזירה לגזירה.

__NOCACHE__
פרשת השבוע

פרשת תרומה היא הפרשה השביעית בספר שמות. שמה של הפרשה לקוח מהפסוק השני שלה: "דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ-לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת-תְּרוּמָתִי" [1] הפרשה עוסקת בבנית משכן אוהל מועד, כפי שנאמר בעת חנוכת המשכן:"וַתֵּכֶל כָּל-עֲבֹדַת מִשְׁכַּן אֹהֶל מוֹעֵד וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת-משֶׁה כֵּן עָשׂוּ" [2] - הוא הַמִּשְׁכָּן, אשר מכונה בפרשה גם בתור מקדש, שנאמר : "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" (ח)

זמנה של הפרשה היה בארבעים היום שהיה משה רבינו על הר סיני (ראו להלן).

נושאי הפרשה

להלן הנושאים העיקריים של פרשת תרומה:

  1. מרכיבי התרומה - רבי יצחק אברבנאל כתב:"שהיו באים עמים מכל הסביבות אל מחנה ישראל למכור כל מיני סחורות ומשם קנו השמן למאור והבשמים ושמן המשחה ולקטרת - כי אין לחשוב שהוציאו כל זה ממצרים - ומשם גם קנו עצי שטים. לעומתו, מדרש תנחומא כתב:"וזאת התרומה אשר תקחו מאתם זהב. אמר להו הקדוש ברוך הוא, אין אתם מביאין משלכם, אלא מביזת הים שנתתי לכם" [3].
  2. עשית ארון העדות - ילקוט שמעוני כתב:"כיצד עשה בצלאל את הארון עשאו שלש תיבות שתים של זהב ואחת של עץ. נתן של עץ בתוך של זהב ושל זהב בתוך של עץ וחיפה שפתו העליונה בזהב שנאמר וצפית אותו זהב טהור" [4]
  3. בניית שלחן הפנים - רבי עובדיה ספורנו כתב:"הוּשְׂמוּ בַּשֻּׁלְחָן שְׁנֵי כְתָרִים, אֶחָָד מֵהֶם לַשֻּׁלְחָן עַצְמו, הַמּורֶה עַל פַּרְנָסַת הַמְּדִינָה וְסִדּוּר עִנְיָנֶיהָ, וְהַשֵּׁנִי לַמִּסְגֶּרֶת, הַמּורֶה הֱיות סוגֵר בַּעֲדָהּ מִכָּל מַזִּיק וְהַשְׁבִּית אויֵב וּמִתְנַקֵּם [5] .
  4. מעשה המנורה -הרשב"ם מבאר כי על המורה להאיר את השלחן וכך הוא כתב" והאיר על עבר פניה - ידליק הפתילות אל עבר מול המנורה שזהו לצד השלחן שכנגדו, כדכתיב: ואת המנורה נוכח השלחן.

וכן כתב: אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות - שכל שבעתן מאירין לצד השלחן שכנגדו לפניה.

  1. הצבת יריעות אוהל המשכן -רבינו בחיי בן אשר באר "ידוע כי מעשה משכן הכל ציורין כנגד מעשה השמים" ולכן "עשר היריעות כנגד עשר הגלגלים ואמר שמונה ועשרים כנד שמונה עשרים העיתים בספר קהלת"
  2. בניית המשכן -הרב יעקב מדן כתב:"על בניין הקרשים נאמר: "ועשית את הקרשים למשכן" [6] . הקרשים הם עבור המשכן, אך היריעות - הן עצמן המשכן. ואכן, משהקימו את המשכן בשילה - בנאוהו מאבנים וגנזו את הקרשים, שהרי הם אינם עיקר המשכן. [7]
  3. מזבח העולה - רבי משה אלשייך כתב :וציפית אותו נחשת - רש"י כתב לכפר על עזות מצח שנאמר "ומצחך נחושה". ומכאן "שיסד רבינו ניסן בוידוי הגדול ובעזות מצח.

פרשיות המשכן בימינו

האברבנאל בפתיחת הפרשה, מעלה את השאלה שרבים שואלים את עצמם: האם פרשיות המשכן רלוונטיות לימינו?

הוא מסביר שפרשיית המשכן לא מדברת רק על בניית המשכן בעבר, אלא היא מלמדת אותנו, איך אנחנו צריכים לפתח את הקשר שלנו אל ה', גם בימינו. לדבריו, אנחנו יכולים ללמוד מבניית המשכן וכליו, ערכים נצחיים על עבודת ה' שלנו.

את דרכו של האברבנאל, ממשיך גם המלבי"ם בפירושו על הציווי לבניית המשכן. בפרשה נאמר "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם... את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו וכן תעשו". המלבי"ם שואל, אם כבר נאמר "ועשו לי מקדש", למה נכתב גם "וכן תעשו" בסוף הפסוק?

ומתרץ שמוכח מהפסוק, שבנוסף על בניית המקדש הציבורי, מוטל על כל אדם מישראל לבנות גם מקדש בתוכו, ולהכין את עצמו להיות כלי המקבל את השכינה. דבר זה גם רמוז גם בעצם הציווי של המקדש: ועשו לי מקדש- ושכנתי בתוכם, הקב"ה לא שוכן בתוך המקדש, אלא שוכן בתוך עם ישראל.

זמנה של הפרשה

זמנה של הפרשה היה בארבעים היום שהיה משה רבינו על הר סיני. על כך ניתן ללמוד מהפסוקים הבאים:

  • כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן וְאֵת תַּבְנִית כָּל כֵּלָיו וְכֵן תַּעֲשׂוּ. [8] .
  • וְעָשִׂיתָ מְנֹרַת זָהָב טָהוֹר... וּרְאֵה וַעֲשֵׂה בְּתַבְנִיתָם אֲשֶׁר אַתָּה מָרְאֶה בָּהָר. [9]
  • וְעָשִׂיתָ אֶת הַמִּזְבֵּחַ עֲצֵי שִׁטִּים. נְבוּב לֻחֹת תַּעֲשֶׂה אֹתוֹ כַּאֲשֶׁר הֶרְאָה אֹתְךָ בָּהָר כֵּן יַעֲשׂוּ. [10] .

השאלה היא האם 40 הימים לפני חטא העגל או 40 היום לאחריהם.

רש"י, בפירושו [11], לד"ה "ויתן אל משה", כתב:"אין מוקדם ומאוחר בתורה; מעשה העגל - קודם לציווי מלאכת המשנן ימים רבים היה, שהרי בי"ז בתמוז נשתברו הלוחות, וביום הכפורים נתרצה הקב"ה לישראל ולמחרת התחילו בנדבת המשכן, והוקם באחד בניסן".

המהר"ל ב'גור אריה' כתב :"וקשה, דמה ראיה מביא מזה שאין מוקדם ומאוחר בתורה, שהרי עדיין יש לומר דהיה ציווי מלאכת המשכן קודם מעשה העגל, אלא שמשה אמר לישראל הציווי על מלאכת המשכן אחר יוה"כ, כאשר נתרצה להם על מעשה העגל?". דהיינו, רק אחרי שבאה הכפרה על מעשי העגל, משה רבינו ציוו על הקמת המשכן.

ישנן שתי שיטות עיקריות בנושא, שיטת הרמב"ן הסובר כי הפרשיות באות כסדרן ושיטת רש"י הסובר כי אינם כסדרן:

ראיות הרמב"ן

לשיטתו, הפרשיות באות כסדרן ומשמען. ואף אם אנו מקבלים את העיקרון של "אין מוקדם ומאוחר בתורה", לא בטל תוקף הראיה. עצם העובדה, שהתורה הקדימה את בחירת אהרן ובניו לכהונה לספור מעשה העגל, מוכיחה, כי מבחינה רעיונית אין הבחירה קשורה למעשה זה.

מתוך האמור בספר במדבר, ג', ו: "הקרב את מטה לוי והעמדת אותו לפני אהרן הכהן ושרתו אותו... ונתת את הלויים לאהרן ולבניו נתונם נתונם המה לו מאת בני ישראל", וגם מהאמור בבמדבר, י"ח, ב: "וגם את אחיך מטה לוי שבט אביך הקרב אתר וילוו עלי וישרתוך", משמע, כי עיקר הבחירה היא באהרן ובניו, ורק בשלב שני מצרפים אליו את הלוויים כמשרתים אותו. כמו כן, אין המקרא מפרש במקומות אלו את סיבת בחירת שבט לוי.

הראיות לרש"י

בעקבות מעשה העגל אומר משה לשבט לוי: "מלאו ידכם היום לה' כי איש בבנו ובאחיו" (שמות, ל"ב, כ"ט), ופירש שם רש"י:"בדבר זה תתחנכו להיות כוהנים למקום". וזו באמת משמעות מילוי ידיים בכל מקום (עיין שמות, כ"ט, ט, כט, לה; מלכ"א, י"ג, לג; ועוד).

ברכת משה לשבט לוי (דברים, ל"ג, ח- יא) מדברת במפורש על תפקידי כהונה ("תומיך ואוריך") שניתנו לשבט לוי, כנראה בעקבות מעשה העגל (כך פירש רש"י, והסכים לו רמב"ן) ומייחסת אותם לכלל השבט, הראיה העיקרית היא, כאמור, מהפסוק בדברים, י', ח, שהובא לעיל, וממנו משמע כי בחירת שבט לוי אירעה לאחר מעשה העגל, והיא הייתה בחירה הן לכהונה והן ללווייה.

מאת כל איש

בפסוק השני בפרשה נאמר:"דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ-לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת-תְּרוּמָתִי"[12]. רש"י כתב על ד"ה תקחו את תרומתי - "אמרו רבותינו: שלוש תרומות אמורות כאן:

  1. אחת תרומת בקע לגלגלת, שנעשו מהם האדנים, כמו שמפורש באלה פקודי [13]
  2. ואחת תרומת המזבח בקע לגלגלת לקופות לקנות מהן קרבנות צבור.
  3. ואחת תרומת המשכן נדבת כל אחד ואחד.

מכאן שתרומת המשכן הייתה של כל אחד ואחד, לעומת קרבנות הציבור שבאו מכספי הציבור.

זאב ח' ארליך (ז'אבו) במדורו "ארץ מקרא" כתב על הנושא תרומת הכלל:"מאת כל איש" מקור ראשון 27 בפברואר 2009 ומביא דוגמאות למימון בתי כנסת על-ידי כלל הציבור ולא רק המתפללים. בבית הכנסת העתיק בחפציבה התגלתה ריצפת פסיפס ובה כתובת בארמית:" ייזכרו לטוב האמנים שביצעו את המלאכה" והמשך כתוב פעמיים כל בני קרתה - הכוונה היא שכל בני הקהילה התנדבו לממן את הבנייה. ואפילו מתואר כיצד ? על-ידי מכירת מאה סאים חיטה של כל בני הכפר ולהתקין בתמורה הכספית ממכירתם את רצפת בית הכנסת..

הוא מביא דוגמא מימינו שחברי קיבוץ עין הנציב בקשו כי העתק של פסיפס שנמצא במקום יהיה מוצג בקיבוץ, כל משפחה קבלה על עצמה ליצור ריבוע פסיפס אחד וכך להיות כולם שותפים למלאכת השיחזור.

משכן אוהל מועד

ערך מורחב - משכן אוהל מועד

רבי יצחק אברבנאל מעלה את השאלה למה ציוה הקב"ה על בניית המשכן. הרי נאמר בספר ישעיהו: "כֹּה אָמַר יְהוָה הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי אֵי זֶה בַיִת אֲשֶׁר תִּבְנוּ לִי וְאֵי זֶה מָקוֹם מְנוּחָתִי" [14] ורש"י מוסיף:השמים כסאי - "איני צריך לבית המקדש שלכם". על כך הפרשן משיב: "צויתי לעשותם כדי להשריש בלבותיכם השגחתי" דהיינו, המשכן נבנה במטרה כי יאמינו כי האלוקים חי בקרבת עם ישראל והשגחתו עליהם. וכן, שתדבק הקדושה בעם ישראל באמצעות השכינה המצויה בתוכו כפי שנאמר:" "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם.". וזהו שאמר הכתוב: "ועשו לי מקדש", אך עשיית המקדש לא תהיה ללא כל תועלת אלא על מנת ש"ושכנתי בתוכם", שאם לא כן בניית היכלות ריקים אין בהם תועלת!

בהמשך, האברבנאל מפרש כי הסיבה שנכתבו פסוקי המשכן בצורה כה מפורטת היא משום שכל ציווי בכלי המשכן יש בו משל ורמז לדבר אחר הקשור לעבודת האל. כהוכחה לדבריו הוא מביא את דברי המדרש הדורשים רמזים מכלי המשכן וכן הסביר בעצמו את כל פסוקי המשכן בדרכי משל על עניינים רוחניים.

ארון הברית

ערך מורחב - ארון הברית

בפרשה מצווה משה לבנות את ארון הברית: "ועשו ארון עצי שיטים". המדרש [15] מקשה מפני מה הציווי בכל הכלים הוא בלשון יחיד ("ועשית") ואילו בארון הוא בלשון רבים? ומפרש שהדבר בא לסמל שהתורה שייכת לכולם " אמר הקב"ה יבאו הכל ויתעסקו בארון שיזכו לתורה".

הנצי"ב [16] מפרש שנשיאת הארון על ידי הלווים איננה רק נשיאה פיזית אלא עליהם להיות מרכבה לשכינה: " שבשעת משא כלי הקודש אלו, יש להם (הלויים) בעצמם להיות מרכבה לשכינה.. להיות דברים במחשבתם בדעת אלוקות".

איסור הסרת בדי הארון

על בדי הארון נאמר בְּטַבְּעֹת הָאָרֹן יִהְיוּ הַבַּדִּים, לֹא יָסֻרוּ מִמֶּנּוּ[17] ומוני המצוות מנו איסור זה כמצוות לא תעשה, שאף לוקים עליה[18]. בטעם האיסור נאמרו כמה טעמים:

  • כבוד לארון- החינוך (מצווה צז) מפרש שהאיסור נובע מתוך כבוד לארון, וחשש שמא כאשר יהיה צורך לצאת לדרך במהירות, לא יחברו היטב את הבדים והארון עלול ליפול. דעת זקנים מבעלי התוס' [19] מפרשים שמפני קדושת הארון, לא רצה הקב"ה שבכל פעם יצטרכו למשמש בו להסיר הבדים ולהכניס בטבעות, ולכן קבע שלא יגעו בארון, ולא יסירו הבדים.
  • ביטוי עניינים עליונים- החינוך מביא טעם נוסף שכל כלי המקדש מרמזים על עניינים עליונים, ועל כן הארון צריך להישאר מחובר לבדיו על מנת שלא תפסיק צורתו המיוחדת אפילו לפי שעה.
  • סמל להחזקת לומדי תורה- המאירי [20] מפרש שהארון מסמל את המהות הרוחנית של התורה, בעוד בדי הארון מבטאים את הצרכים הגשמיים של התורה (כגון החזקת תלמידי חכמים). לדבריו, האיסור להפריד את הבדים נועד לסמל שגם צרכי הגוף צריכים להיות קשורים לצרכי הרוח. המשך חכמה, (שמות כה, טו ד"ה בטבעות הארון) מפרש את האיסור באופן דומה, ומסביר שהארון מסמל את התורה והבדים את נושאי ומחזיקי התורה. התורה מצווה שאין להפריד בין תומכי התורה, הנותנים ממון וסעד ללומדיה, לבין הלומדים עצמם ששניהם יחד אוחזים בארון הברית.
  • הארון נושא את נושאיו- על דרך המושכל, מפרש המשך חכמה שאיסור הסרת הבדים מקביל להדלקת נרות המקדש ביום. כשם שהנרות מודלקים ביום על מנת להראות שאין לקב"ה צורך באור (אלא זו עדות לשכינה השורה בישראל), כך הבדים מחוברים לארון גם שלא בזמן המסע- על מנת להראות שכשם שאין צורך לבדים בזמן מנוחה כך אין בהם צורך במסעות משום שהארון נושא את נושאיו.
  • התורה איננה קבועה- הרש"ר הירש [21] מדייק כי בדי הארון הינם חלק משמעותי ממנו, והציווי לחבר אותם לארון היה עוד לפני ששמו בו את העדות והכפורת. בנוסף, בדי הארון היו בולטים מאחורי הפרוכת, והם הדבר היחיד שרמז לבאי המקדש על מציאות הארון. לדבריו, איסור הסרת הבדים מסמל את הניידות של התורה שאיננה קבועה דווקא בארץ ישראל, אלא היא יוצאת יחד עם ישראל לגלות ולכל מקום הנדרש להפצתה.
  • תזכורת לשאת את הארון בכתף- הרב אלחנן סמט מפרש באופן נוסף, שאיסור הסרת הבדים נועד להזכיר שמצווה לשאת את הארון בכתף ולא בעגלה. כהוכחה לדבריו, הוא מביא את דברי הרמב"ם המסביר שהסיבה למות עוזא בהעלאת הארון לעיר דוד, היא משום שנשאו אותו על העגלה [22]. רמז לפירוש זה ניתן למצוא מהפסוק בדברי הימים שהתיקון לחטא נעשה כאשר נשאו הלווים את הארון בכתף על גבי מוטות [23].

מצוות הפרשה

מחבר ספר מצוות השם, ברוך הלפרין מונה בפרשתינו : שתי מצוות עשה ומצוות לא תעשה אחת.

  • מצווה צ"ה : מצוות עשה לבנות בית מקדש שנאמר: "ועשו לי מקדש" [24].
  • מצווה צ"ו : שלא להוציא בדי הארון מן הארון.שנאמר: "בטבעות הארן יהיו הבדים לא יסרו ממנו" [25].
  • מצווה צ"ז : מצוות עשה שיסדרו כהנים בהיכל לחם הפנים. שנאמר: "ונתת על השלחן לחם פנים לפני תמיד" [26].

מראי מקומות באתר דעת - ברשות חלמיש - חברה למאגרי מידע תורניים שימושיים

שאין הברכה שרויה אלא בדבר סמוי מן העין

הפרטים המובאים על מבנה המשכן מצביעים על כך כי המרכיבים המפוארים שבו, העשויים זהב או כסף, מצויים בתוך המשכן ואילו מחוצה לו המרכיבים נראים פשוטים לכאורה: הם עשויים מנחושת ומבדים.

הרב מרדכי אליהו כתב על כך כשם שיעקב אבינו ציווה את בניו כאשר ירדו למצרים : "למה תתראו?", דהיינו, אל תראו את עצמכם לפני השכנים שלכם בני ישמעאל ועשיו שאתם עשירים ואינכם צריכים לקנות מזון ממצרים. לכו לקנות אוכל במצרים, שלא להראות את עושרכם ברבים. הנהגה זו של יעקב אבינו היא לנו לדורות. לא להחצין את העושר או כל מעלה אחרת שיש לנו. זה מה שנקרא צניעות, והיא הייתה בעיקר באמהות שניכרו ביופיין, ובשרה ורחל שניכרו גם בצניעותן. את המידה הזאת רואים אפילו בבית המקדש.

  • עמודי המשכן היו מיוסדים על אדני כסף ואילו העמודים החיצוניים של החצר היו עשויים נחושת.
  • בתוך המשכן, בקודש, הפנים של בית המקדש היה שולחן זהב. מנורת זהב ומזבח זהב. אבל בחוץ היה מזבח חיצון, מזבח העולה שהיה עשוי נחושת.
  • בקודש הקודשים שהוא לפני ולפנים, שהוא סמוי לגמרי מכל עין, היה ארון שכולל שני ארונות זהב. אחד בתוך השני וכפורת זהב וכרובים זהב.

גם על הלוחות אמרו חז"ל שצריך להיזהר לא להראות ברבים. כך אמרו חכמינו למה הלוחות הראשונים נשתברו ואילו הלוחות השניים נשארו לדורי דורות? וענו כי הלוחות הראשונים ניתנו ברוב עם ובפרסום גדול - שלטה בהם העין, בני ישראל עשו אחר כך את העגל ונשתברו הלוחות הראשונים. ואילו הלוחות השניים שניתנו בקול דממה דקה ביום כיפור בצנעה, לא שלט בהם היצר הרע ונשארו עד היום.

קישורים חיצוניים


הערות שוליים

  1. ↑ כ"ה,ב'
  2. ↑ ל"ט,ל"ג
  3. ↑ תרומה סימן ה'
  4. ↑ שמות - פרק כה - רמז שסז
  5. ↑ ע"פ תהלים ח, ג
  6. ↑ כ"ו, יח
  7. ↑ בית המדרש הוירטואלי, הר עציון
  8. ↑ כ"ה, ט'
  9. ↑ ל"א, מ'.
  10. ↑ כ"ז, א, ח
  11. ↑ שמות, ל"ו, י"ח
  12. ↑ כ"ה, ב'
  13. ↑ ל"ה, כ"ו- כ"ז
  14. ↑ ס"ו,א'
  15. ↑ שמות רבה לד,ב
  16. ↑ במדבר ז,ט
  17. ↑ ספר שמות, פרק כ"ה, פסוק ט"ו
  18. ↑ ספר המצוות לרמב"ם מצווה פו
  19. ↑ שמות כה, טו ד"ה לא יסורו
  20. ↑ יומא עב
  21. ↑ שמות כה, יב-טו
  22. ↑ כלי המקדש ב,יב
  23. ↑ דברי הימים א ,טו,יג-טו
  24. ↑ שמות כה, ח
  25. ↑ שמות כה, טו
  26. ↑ שמות כה, ל
__NOCACHE__
__NOCACHE__


אוחזר מתוך "https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=עמוד_ראשי&oldid=162579"