עמוד ראשי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
Wikiboss (שיחה | תרומות)
בירוקרטים, בודקים, עורכי ממשק, מנטרים, supress, מפעילי מערכת, משתמשים עם גישה לאנציקלופדיה תלמודית
17,829 עריכות
אין תקציר עריכה
Wikiboss (שיחה | תרומות)
בירוקרטים, בודקים, עורכי ממשק, מנטרים, supress, מפעילי מערכת, משתמשים עם גישה לאנציקלופדיה תלמודית
17,829 עריכות
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{#switch: {{#time:Y-W|+1 days}}
__ללא_תוכן_עניינים__
| 2025-48 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=עמידה|1=יישוב ארץ ישראל|2=יעקב אבינו}}
<div id="mytable" style="width:100%;">
| 2025-49 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=החסידות|1=ספר התניא|2=גאולה}}
<div style="float:right; width:70%;" class="mobile-float-reset">
| 2025-50 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=חנוכה|1=בית המקדש|2=חשמונאים}}
===ויקישיבה===
| 2025-51 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=נר חנוכה|1=תורה שבעל פה|2=ירושלים}}
 
| 2025-52 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=עשרה בטבת|1=בית המקדש|2=תענית}}
<div id="mf-mainWelcome">שלום וברוכים הבאים. זהו עמוד הבית של '''ויקישיבה''' - פרוייקט האנציקלופדיה למושגי תורה ויהדות של [http://www.yeshiva.org.il אתר ישיבה] מיסודה של קרית הישיבה בבית אל. עד כה נכתבו '''[[מיוחד:סטטיסטיקות|{{מספר ערכים}}]]''' ערכים בפרוייקט '''ויקישיבה'''.
| 2026-01 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=נידה|1=תשובה|2=צניעות}}
 
| 2026-02 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=יציאת מצרים|1=קריאת שמע|2=עמידה}}
ויקישיבה נכתבת ונערכת ע"י הגולשים '''וגם אתם יכולים לכתוב, להוסיף ולתקן ערכים בוויקישיבה,'''
| 2026-03 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=ט"ו בשבט|1=ברכות הנהנין|2=קדושת ארץ ישראל}}
רוצים לדעת איך? פשוט! עיינו [[ויקישיבה:עזרה|כאן]]!
| 2026-04 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=יישוב ארץ ישראל|1=ט"ו בשבט|2=ערלה}}
<br>נא לעיין ב[[ויקישיבה:עקרונות עריכה]] לפני שמתחילים לערוך עמודים באתר.
| 2026-05 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=שבת|1=קריעת ים סוף|2=אמונה}}
{{ויקישיבה:הודעת מערכת|}}
| 2026-06 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=מתן תורה|1=עשרת הדיברות|2=לימוד תורה}}
בשיתוף עם '''אוניברסיטת בר אילן - פרוייקט השו"ת''', ויקישיבה יצרה תבנית לקישור ציוני מקורות מאתר ויקישיבה לעמוד המכיל את הטקסט במקורו מתוך אתר "פרוייקט השו"ת". נשמח לכל עזרה של הגולשים בעדכון ערכים קיימים ובשימוש בתבנית לערכים חדשים.
| 2026-07 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=בית דין|1=צדקה|2=ואהבת לרעך כמוך}}
 
| 2026-08 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=שמחה|1=בית המקדש|2=חודש אדר}}
לפרטים: [[תבנית:מקור]].
| 2026-09 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=פורים|1=מגילת אסתר|2=מחיית עמלק}}
</div>
| 2026-10 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=ירושלים|1=פורים|2=סעודת מצווה}}
 
  | 2026-11 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=פרה אדומה|1=בית המקדש|2=קידוש החודש}}
==[[ויקישיבה:מיזמים|מיזמים פעילים]]==
| 2026-12 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=חודש ניסן|1=ברכת האילנות|2=פסח}}
עזרו לוויקישיבה להתפתח, תרמו לאחד מן ה[[ויקישיבה:מיזמים|פרוייקטים]] הפעילים באתר:
| 2026-13 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=ביעור חמץ|1=מצה|2=ליל הסדר}}
 
| 2026-14 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=פסח|1=הגדה של פסח|2=יציאת מצרים}}
'''[[ויקישיבה:מיזמים/ערכים מבוקשים|ערכים מבוקשים]]'''- מקבץ ערכים חשובים שטרם נכתבו, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים אותם!
| 2026-15 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=חול המועד|1=שיר השירים|2=קריעת ים סוף}}
 
| 2026-16 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=ספירת העומר|1=רבי עקיבא|2=ואהבת לרעך כמוך}}
'''[[פרשני:עמוד ראשי|פרשני]]''' - פרוייקט האנציקלופדיה לפירוש מאגרי מידע בתורה ויהדות של [http://www.yeshiva.org.il אתר ישיבה]
| 2026-17 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=יום השואה|1=אמונה|2=קידוש השם}}
 
| 2026-18 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=יום הזיכרון|1=יום העצמאות|2=ארץ ישראל}}
'''[[דרשני:עמוד ראשי|דרשני]]''' - פרוייקט האנציקלופדיה לעידוד כתיבה תורנית יוצרת של [http://www.yeshiva.org.il אתר ישיבה]
| 2026-19 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=פסח שני|1=ל"ג בעומר|2=רבי שמעון בר יוחאי}}
 
| 2026-20 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=יום ירושלים|1=הכותל המערבי|2=הר הבית}}
 
| 2026-21 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=חג השבועות|1=מגילת רות|2=מתן תורה}}
'''חפשו ערכים בוויקישיבה:'''
| 2026-22 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=ירושלים|1=בית המקדש|2=תורה}}
 
| 2026-23 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=מסכת אבות|1=דרך ארץ|2=מוסר}}
{|width=70% style="border: 1px solid rgb(207, 207, 255); padding: 0.5em 1em 0em;background-color:#F6F6FF;"
| 2026-24 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=כהנים|1=מחלוקת|2=אמונה}}
|-
| 2026-25 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=טהרה|1=ארץ ישראל|2=אהבת ישראל}}
|
| 2026-26 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=י"ז בתמוז|1=בין המצרים|2=חורבן בית המקדש}}
<inputbox>type=search
| 2026-27 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=ירושלים|1=בית המקדש|2=אהבת חינם}}
bgcolor=#F6F6FF
| 2026-28 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=תשעה באב|1=שנאת חינם|2=אבלות}}
default=הקלד שם ערך</inputbox>
| 2026-29 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=תשעה באב|1=מגילת איכה|2=גאולה}}
|}
| 2026-30 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=ט"ו באב|1=נישואין|2=בית יהודי}}
 
| 2026-31 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=לימוד תורה|1=ונשמרתם לנפשותיכם|2=ארץ ישראל}}
[[קובץ:EnTal.jpg|100px|left|link=ויקישיבה:אנציקלופדיה תלמודית]]
| 2026-32 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=חודש אלול|1=תשובה|2=סליחות}}
'''[[ויקישיבה:אנציקלופדיה תלמודית|אנציקלופדיה תלמודית]]''' - ערכי האנציקלופדיה התלמודית החדשים בפרסום בלעדי ב'''וויקישיבה'''. חפשו ערכים באנציקלופדיה התלמודית '''וויקישיבה''':
| 2026-33 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=הלכות תשובה|1=שופר|2=רמב"ם}}
{|width=70% style="border: 1px solid #F0E68C; padding: 0.5em 1em 0em;background-color:#F5F5DC;"
| 2026-34 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=ראש השנה|1=עקידת יצחק|2=עמידה}}
|-
| 2026-35 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=יום הכיפורים|1=הלכות תשובה|2=וידוי}}
|
| 2026-36 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=סוכות|1=ארבעת המינים|2=שמחה}}
<inputbox>type=search
| 2026-37 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=שמחת תורה|1=ספר תורה|2=ארץ ישראל}}
bgcolor=#F5F5DC
| 2026-38 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=שבת|1=אמונה|2=תפילה}}
default=אנציקלופדיה תלמודית:</inputbox>
| 2026-39 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=תיבת נח|1=גאולה|2=ארץ ישראל}}
|}
| 2026-40 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=ארץ ישראל|1=אברהם אבינו|2=ברית מילה}}
 
| 2026-41 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=הכנסת אורחים|1=עקידת יצחק|2=תפילה}}
'''[[ויקישיבה:מיקרופדיה תלמודית|מיקרופדיה תלמודית]]''' - ערכי האנציקלופדיה התלמודית מקוצרים וערוכים לקהל הרחב. גרסה דיגיטלית מיוחדת ב'''וויקישיבה'''.
| 2026-42 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=מערת המכפלה|1=נישואין|2=גמילות חסדים}}
 
| 2026-43 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=יצחק אבינו|1=יעקב אבינו|2=ברכות}}
 
| 2026-44 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=תפילה|1=בית המקדש|2=חלום יעקב}}
{{תבנית:קישורים לעמוד הראשי}}
| 2026-45 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=מלאך|1=תפילה|2=ארץ ישראל}}
 
| 2026-46 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=חנוכה|1=חשמונאים|2=בית המקדש}}
==מרחבים מיוחדים==
| 2026-47 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=נר חנוכה|1=אור|2=נס פך השמן}}
 
| 2026-48 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=עשרה בטבת|1=ירושלים|2=תענית}}
'''[[מילון:ראשי|מילון ויקישיבה]]''' - ביאור מושגים ע"פ חז"ל ופרשנים. בואו לתרום למאגר!
| 2026-49 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=יעקב אבינו|1=ברכות|2=שבטי ישראל}}
 
| 2026-50 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=גלות|1=גאולה|2=משה רבנו}}
'''[[:קטגוריה:מילון הראי"ה:ראשי|מילון הראי"ה]]''' - הספר מילון הראי"ה בעריכת הרב יוסף קלנר. מושגים בכתבי הראי"ה קוק מבוארים ע"י דברי הראי"ה בעצמו.
| 2026-51 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=מכות מצרים|1=תפילה|2=אמונה}}
===רשימת קטגוריות===
| 2026-52 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=יציאת מצרים|1=פסח|2=אמונה}}
<div id="categories"></div>
| #default = שבת
<small>([[ויקישיבה:עץ קטגוריות|כל הקטגוריות]]) ([[מיוחד:כל הדפים|כל הערכים]])</small>
 
{{ניווט אלפביתי}}
 
 
{{מפתח קטגוריות}}
</div>
 
<div style="float:left; width:29%;" class="mobile-float-reset">
 
<br/>
{{עמוד ראשי/תיבה|
id=mf-newArticles|
כותרת=ערכים חדשים|
תוכן={{מיוחד:NewestPages/-/7}}
|
צבע=כחול|
}}
}}
{{עמוד ראשי/תיבה|
id=mf-randomArticle|
כותרת=ערך אקראי|
תוכן=<randompages limit="10" />|
צבע=כחול
}}
{{עמוד ראשי/תיבה|
id=mf-dyk|
כותרת=[[תבנית:הידעת?|הידעת?]]|
תוכן={{#קיים:תבנית:הידעת?/{{#זמן:xhxjj xjF xhxjY}}|{{הידעת?/{{#זמן:xhxjj xjF xhxjY}}}}|{{#קיים:תבנית:הידעת?/{{#זמן:xhxjj xjF ה'תש"ף}}|{{הידעת?/{{#זמן:xhxjj xjF ה'תש"ף}}}}|{{#קיים:תבנית:הידעת?/{{#זמן:xhxjj אדר ה'תש"ף}}|{{תבנית:הידעת?/ו' אדר ה'תש"ף}}|{{הידעת?/{{#זמן:xhxjj טבת ה'תשע"א}}}}|{{תבנית:הידעת?/כ"א חשוון ה'תשס"ט}}||'''לא נמצאה פינת הידעת'''}}}}}}
<div style="text-align:left;">'''[[תבנית:הידעת?|לארכיון פינת "הידעת?"]]'''</div>
|
צבע=כתום
}}
{{עמוד ראשי/תיבה|
id=mf-manualArticle|
כותרת=פרשת השבוע|
תוכן=<div style="height:160px; overflow:hidden; text-overflow:ellipsis; margin-bottom:10px; white-space: normal; word-wrap: break-word; word-break: break-word;">
{{:{{פרשת השבוע אוטומטית}}}}
</div>
<div style="text-align:left; font-weight:bold;">
[[{{פרשת השבוע אוטומטית}}|להמשך הערך...]]
</div>|
צבע=חום
}}
{{עמוד ראשי/תיבה|
id=mf-manualArticle|
כותרת=דבר בעיתו|
תוכן=<div style="height:160px; overflow:hidden; text-overflow:ellipsis; margin-bottom:10px; white-space: normal; word-wrap: break-word; word-break: break-word;">
{{:{{דבר בעיתו אוטומטי}}}}
</div>
<div style="text-align:left; font-weight:bold;">
[[{{דבר בעיתו אוטומטי}}|להמשך הערך...]]
</div>|
צבע=כחול
}}
<div style="height:100px;"></div>
<div id=divHiRes></div>
</div>
</div>

גרסה מ־07:08, 2 בדצמבר 2025

ויקישיבה

שלום וברוכים הבאים. זהו עמוד הבית של ויקישיבה - פרוייקט האנציקלופדיה למושגי תורה ויהדות של אתר ישיבה מיסודה של קרית הישיבה בבית אל. עד כה נכתבו 24,137 ערכים בפרוייקט ויקישיבה.

ויקישיבה נכתבת ונערכת ע"י הגולשים וגם אתם יכולים לכתוב, להוסיף ולתקן ערכים בוויקישיבה, רוצים לדעת איך? פשוט! עיינו כאן!
נא לעיין בויקישיבה:עקרונות עריכה לפני שמתחילים לערוך עמודים באתר.

בשיתוף עם אוניברסיטת בר אילן - פרוייקט השו"ת, ויקישיבה יצרה תבנית לקישור ציוני מקורות מאתר ויקישיבה לעמוד המכיל את הטקסט במקורו מתוך אתר "פרוייקט השו"ת". נשמח לכל עזרה של הגולשים בעדכון ערכים קיימים ובשימוש בתבנית לערכים חדשים.

לפרטים: תבנית:מקור.

מיזמים פעילים

עזרו לוויקישיבה להתפתח, תרמו לאחד מן הפרוייקטים הפעילים באתר:

ערכים מבוקשים- מקבץ ערכים חשובים שטרם נכתבו, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים אותם!

פרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לפירוש מאגרי מידע בתורה ויהדות של אתר ישיבה

דרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לעידוד כתיבה תורנית יוצרת של אתר ישיבה


חפשו ערכים בוויקישיבה:


 

אנציקלופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית החדשים בפרסום בלעדי בוויקישיבה. חפשו ערכים באנציקלופדיה התלמודית וויקישיבה:


 

מיקרופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית מקוצרים וערוכים לקהל הרחב. גרסה דיגיטלית מיוחדת בוויקישיבה.



מרחבים מיוחדים

מילון ויקישיבה - ביאור מושגים ע"פ חז"ל ופרשנים. בואו לתרום למאגר!

מילון הראי"ה - הספר מילון הראי"ה בעריכת הרב יוסף קלנר. מושגים בכתבי הראי"ה קוק מבוארים ע"י דברי הראי"ה בעצמו.

רשימת קטגוריות

(כל הקטגוריות) (כל הערכים)

ערכים על פי א"ב: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת



מיקרופדיה תלמודית אמונה ומחשבת ישראל ארון הספרים היהודי ארץ ישראל


בין אדם לחברו גאולה ועולם הבא גדולי וחכמי ישראל דיני ממונות


הלב טומאה וטהרה כשרות מבט על המציאות


מקדש וקרבנות משפחה משפט סביבה


סדר היום עם ישראל עקרונות הלכתיים פרשות השבוע


רפואה והלכה שבת ומועד תורה תרי"ג מצוות


__NOCACHE__
ערך אקראי
פטור אבל אסור
הוראת הביטוי "פטור", במקומות מסויימים, היא: העובר פטור מחיובים דאורייתא, אך אסור מדרבנן לעשות את המעשה הנידון. כדי להבדיל בין הדברים...
להמשך הערך
__NOCACHE__
הידעת?

מסרן הכתוב לחכמים

הראשונים נחלקו האם להלכה מוגדר איסור המלאכה בחול המועד כדאורייתא או כדרבנן. הרשב"ם כתב להוכיח שמדובר באיסור דאורייתא אך מנגד הרמב"ם פסק שהם מדרבנן משום שיש בהם גדרים הנראים כשייכים לאיסורי דרבנן כגון "דבר האבד" או "הפסד מרובה" שאינם קיימים בדיני דאורייתא. להלכה, הבית יוסף פסק שאיסור חול המועד הן אכן מדאורייתא אך מדובר בדין מיוחד של מסרן הכתוב לחכמים בו חכמים הם שקבעו את הגדרים המיוחדים של האיסור.

__NOCACHE__
__NOCACHE__
דבר בעיתו

חז"ל תיקנו נוסח לומר את סיפור יציאת מצרים, בליל הסדר (אור לחמשה עשר בניסן), נוסח זה נקרא "הגדה של פסח". באמירת ההגדה מקיימים מצות עשה לספר בלילה זה על עבודת הפרך שעבדו אבותינו במצרים, על כך שה' גאל אותם בנסים גדולים ועל היציאה מעבדות לחרות.

הגדה של פסח עתיקה

המטרה

מטרת הסיפור היא להודות לה' על החסדים שעשה עם אבותינו ועמנו ולהשריש בלבנו את האמונה בה', את השגחתו הפרטית בעולם ואת בחירת ה' בעם ישראל להיות לו לעם סגולה ולקדש את שם ה' בעולם כולו. "וכל המרבה לספר ביציאת מצרים - הרי זה משובח". כדי לאפשר לכל אדם בישראל לקיים את מצות סיפור יציאת מצרים בצורה נכונה, תיקנו חכמי הדורות את נוסח ה"הגדה של פסח".

מרכיבי ההגדה

ישנם מצוות נוספות שיש לקיימם בלילה זה בנוסף על מצוות ההגדה, ותיקנו אותם חכמים בסדר מסוים.

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

סימני הסדר

ליל הסדר מורכב מחמישה עשר סימנים, בכל אחד מבצעים פעולה שונה: מקדשים על היין, אוכלים כרפס, וכדומה. הסימן החשוב ביותר הוא מגיד, בו מספרים על שיעבוד מצרים מחד והיציאה לחרות מאידך תוך הזכרת הניסים שאירעו לאבותינו בזמנים הללו.

קדש

מוזגים כוס ראשון ומקדשים עליו.

ורחץ

נוטלים את הידים לאכילת הכרפס, אך אין מברכים 'על נטילת ידים', דעת הגר"א (דרוש מקור) שיש לברך.

כרפס

טובלים ירק פחות מכזית במי מלח, דעת הגר"א (דרוש מקור) שיש לאכול כזית. ישנם מנהגים שונים מהו הירק שאותו נוטלים, המנהג הנפוץ הינו בתפוח אדמה, יש הנוהגים בסלרי ויש הנוהגים בצנון.

יחץ

בוצעים את המצה האמצעית לשתיים, את החלק הקטן מחזירים לבין המצות ואת החלק הגדול מצפינים לאפיקומן.

מגיד

מוזגים כוס שני ואומרים עליו את ההגדה. מצוות ההגדה צריכה להיעשות בדרך שאלה ותשובה, פתיחה בגנות וסיום בשבח ואמירת פסח מצה ומרור. החלק המרכזי של סיפור יציאת מצרים הינו דרישת פרשת ביכורים, אך ישנם קטעים נוספים העוסקים במי חייב במצוות הסיפור, זמנה, סוגי הסיפור, הלל ועוד.

הא לחמא עניא

בסדר ליל פסח אנו פותחים באמירה של "הָא לַחְמָא עַנְיָא דִּי אֲכָלוּ אַבְהָתָנָא בְּאַרְעָא דְמִצְרָיִם כָּל דִּכְפִין יֵיתֵי וְיֵיכוֹל כָּל דִּצְרִיךְ יֵיתֵי וְיִפְסַח הָשַׁתָּא הָכָא – לְשָׁנָה הַבָּאָה בְּאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל הָשַׁתָּא עַבְדֵּי – לְשָׁנָה הַבָּאָה בְּנֵי חוֹרִין.

הפרשנים התקשו מדוע מזמינים את האורחים לאחר שכבר יושבים בתוך הבית ומסיבים ליד השולחן ולא לפני ליל הסדר?

הרב קוק ב'עולת-ראי"ה', פירש כי אין כאן הזמנה כי אם הצהרה. לפירושו, הכוונה באמירה זו היא להבהיר את המהות של יציאת מצרים- מאיפה יצאנו ולהיכן הגענו. כשהיינו במצרים מידתו היסודית של אברהם אבינו, מידת החסד, הייתה בקיפאון. לא יכולנו לממש אותה, והרי זו תכונתם של ישראל, גומלי חסדים. אמנם, לאחר יציאת מצרים, חזרנו בבת אחת לדבוק ולהמשיך את מידת החסד, ועל כך אנחנו מכריזים שמידת החסד שאנחנו מקיימים, זה הביטוי לכך שאנחנו בני חורין וביכולתנו לחזור למעשי אבותינו ולהגיע גם לחירות רוחנית.

מה נשתנה
עבדים היינו
כנגד ארבעה בנים

ההגדה מביא פסוקים מהמקרא המראים כיצד יש לספר את יציאת מצרים לסוגי ה"בנים". וכך מובא בהגדה:
כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה בָנִים דִּבְּרָה תּורָה: אֶחָד חָכָם, וְאֶחָד רָשָׁע, וְאֶחָד תָּם, וְאֶחָד שֶׁאֵינו יודֵעַ לִשְׁאול.

חָכָם מָה הוּא אומֵר? "מָה הָעֵדֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֱלֹהֵינוּ אֶתְכֶם (דברים ו, כ) וְאַף אַתָּה אֱמור לו כְּהִלְכות הַפֶּסַח: אֵין מַפְטִירִין אַחַר הַפֶּסַח אֲפִיקומָן: רָשָׁע מָה הוּא אומֵר? "מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם" (שמות יב, כו) - לָכֶם - וְלא לו. וּלְפִי שֶׁהוצִיא אֶת עַצְמו מִן הַכְּלָל כָּפַר בְּעִקָּר. וְאַף אַתָּה הַקְהֵה אֶת שִׁנָּיו וֶאֱמור לו: "בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם". לִי וְלא לו. אִלּוּ הָיָה שָׁם, לא הָיָה נִגְאָל: תָּם[1] מָה הוּא אומֵר? "מַה-זֹּאת ?" (שמות יג, יד) וְאָמַרְתָּ אֵלָיו "בְּחוזֶק יָד הוצִיאָנוּ ה' מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים". וְשֶׁאֵינו יודֵעַ לִשְׁאול - אַתְּ פְּתַח לו, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם (שמות יג, ח).

רחצה

מוציא מצה

יקח המצות בסדר שהניחן, הפרוסה בין שתי השלמות, ויאחז שלשתן בידו ויברך 'המוציא' ואח"כ ישמוט התחתונה מידו ויברך 'על אכילת מצה'. בוצעים כזית מן העליונה השלמה וכזית שני מן הפרוסה ואוכלים בהסבת שמאל את שני הזיתים בתוך כדי אכילת פרס.

מרור

אוכלים כזית מרור, ואין צריך להסב.

כורך

לוקחים כזית מהמצה השלישית עם כזית מרור וכורכים אותם יחדיו ואומרים: זֵכֶר לְמִקְדָּשׁ כְּהִלֵּל, כֵּן עָשָׂה הִלֵּל בִּזְמַן שבֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה קַיָים: הָיָה כּוֹרֵךְ מַצָּה וּמָרוֹר וְאוֹכֵל בְּיַחַד, לְקַיֵים מַה שֶׁנֶּאֱמַר: עַל מַצּוֹת וּמְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ.

שלחן עורך

סועדים סעודת חג לכבוד יום טוב, וכן בכדי לאכול את האפיקומן על השובע, כדרך שקרבן פסח היה נאכל.

צפון

נוטלים כזית ולכתחילה שני זיתים (אחד זכר לפסח ואחד זכר למצה הנאכלת עמו)מהמצה שהיתה צפונה לאפיקומן ואוכלים בהסבת שמאל. חייבים לסיים את אכילת האפיקומן קודם חצות הלילה.

ברך

מברכים ברכת המזון.

הלל

מוזגים כוס רביעית ואומרים עליו את ההלל.

'/'/'ASQשד

פיוטי ליל הסדר

בסימן האחרון של ליל הסדר, נרצה, נהוג לשיר מספר פיוטים בנושאים שונים: ויהי בחצי הלילה (ליל הסדר), ואמרתם זבח פסח, אדיר במלוכה (גדולת ה'). בסוף ליל הסדר נוהגים לשיר את הפיוטים "חד גדיא", ו"אחד מי יודע". יש הנוהגים לאחר מכן לקרוא את מגילת שיר השירים.

המצווה

"והגדת לבנך ביום ההוא לאמר, בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים" - זו מצות ההגדה. ואף על פי שכתוב במצוה זו "ביום", קיבלו חכמים, שמצות ההגדה שאמרה התורה כאן, בליל ט"ו בניסן היא, בשעה שמצה ומרור (ובזמן הבית - גם פסח) מונחים לפניך.

גם הנשים חייבות בסיפור יציאת מצרים, ואף על פי שנשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמן, מכל מקום במצוה זו הן חייבות, מפני ש"אף הן היו באותו הנס".

בזוהר הקדוש מובא, שבשעה שבני ישראל מספרים ביציאת מצרים, הקב"ה מכנס את כל פמליותיו ואומר להן: לכו ושמעו סיפור שבח גדולתי שבני מספרים ושמחים בגאול�י!

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ ויש גורסים: טיפש - ר' תבנית:הידעת?/ז' חשוון ה'תשס"ט.
__NOCACHE__


אוחזר מתוך "https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=עמוד_ראשי&oldid=162579"