מצרים

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search
Nuvola apps kcmpartitions.png יש להשלים ערך זה
ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה.
Baustelle.PNG הערך נמצא בשלבי עריכה
כדי למנוע התנגשויות עריכה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
שימו לב! אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחתו של הכותב.
התבנית הונחה ע"י ספרא (לכתיבת הודעה) (עריכותי באתר) 14:06, 23 ביולי 2021 (IDT)


מצרים היא ארץ ביבשת אפריקה הגובלת עם הגבול הדרומי של ארץ ישראל. בני ישראל ירדו למצרים והמצרים חייבו את בני ישראל לעבוד עבודות קשות.

היסטוריה[edit]

מקור השם "מצרים"[edit]

מצרים הוא שמו של אחד מבניו של חם בן נח ו(כנראה) ממנו יצאו אלא שגרו בארץ מצרים.

הנילוס[edit]

נהר הנילוס הוא המקום שסיפק מים למצרים ובמכת דם הנילוס נהפך לדם. הנילוס זורם באפריקה ועובר בבורונדי, רואנדה, קונגו, טנזניה, קניה, אוגנדה, אתיופיה, דרום סודאן, סודאן ומצרים. אורכו ששת אלפים שש מאות חמישים וחמש קילומטר.


הירידה למצרים בימי האבות[edit]

ערך מורחב - ירידת בני ישראל למצרים

גלות מצרים והיציאה ממנה[edit]

עם ישראל שועבד במצרים לפני מתן תורה.

אופייה של מצרים בתקופה זו[edit]

  • אין עבד נעשה מלך במצרים, תקנה זו שונתה בזמנו של יוסף.
  • היו נוהגים לעקר את הבהמות שלא ילדו
  • ארץ מלאה כשפים עד ששאלו את משה רבינו על שמביא פלאים למצרים "תבן אתה מכניס לעופריים?"

גלות יהודים למצרים בימי התנ"ך[edit]

יהדות מצרים היהודי הראשון במצרים היה אברהם אבינו ע"ה, שירד למצרים ברעב בארץ כנען ככתוב: "ויהי רעב בארץ וירד אברהם מצרימה לגור שם". לאחר מכאן ירד יוסף הצדיק בתור עבד בבית פוטיפר ככתוב: "והמדנים מכרו אתו אל מצרים לפוטיפר סריס פרעה שר הטבחים". יוסף עבד בבית פוטיפר ואז נשלח לכלא, ועלה לגדולה לאחר שפטר את חלומות פרעה ונהיה משנה למלך, ומפרנס כול ארץ מצרים. ועקב כך בהמשך ירד יעקב ושאר בניו למצרים. לאחר פטירת יעקב ובניו החל שיעבוד היהודים במשך 210 שנים. לאחר מכאן ירדו יהודים למצרים אחרי חורבן בית ראשון עם ירמיה הנביא כמו שכתוב בפסוק: וַיִּקַּח יוֹחָנָן בֶּן-קָרֵחַ, וְכָל-שָׂרֵי הַחֲיָלִים, אֵת, כָּל-שְׁאֵרִית יְהוּדָה אֲשֶׁר-שָׁבוּ, מִכָּל-הַגּוֹיִם אֲשֶׁר נִדְּחוּ-שָׁם, לָגוּר, בְּאֶרֶץ יְהוּדָה. אֶת הַגְּבָרִים וְאֶת הַנָּשִׁים וְאֶת הַטַּף, וְאֶת בְּנוֹת הַמֶּלֶךְ, וְאֵת כָּל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר הִנִּיחַ נְבוּזַרְאֲדָן רַבטַבָּחִים, אֶת גְּדַלְיָהוּ בֶּן אֲחִיקָם בֶּן שָׁפָן; וְאֵת יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא, וְאֶת בָּרוּךְ בֶּן-נֵרִיָּהוּ. וַיָּבֹאוּ אֶרֶץ מִצְרַיִם, כִּי לֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹל יְהוָה; וַיָּבֹאוּ, עַד-תַּחְפַּנְחֵס"

יהודים ששהו במצרים בימי התלמוד[edit]

קהילת אלכסנדריה של מצרים[edit]

היהודים הראשונים התיישבו בעיר במאה ה-3 לפנה"ס, בימי שלטון בית תלמי. הם זכו לעצמאות רחבה בניהול ענייניהם הפנימיים. בראשם עמד אתנרך (נשיא העם) ולימים ניהלה את הקהילה מועצת הזקנים בת 71 איש. הקהילה הייתה עשירה מאוד והקימה בית כנסת מפואר. התפתחה בה ספרות יהודית-הלניסטית, ובה נעשתה ראשית מלאכת תרגום התנ"ך ליוונית ("תרגום השבעים"). בגמרא מוזכרים יהודי העיר, ונאמר שהשמן היחיד המצוי ברשות אנשי אלכסנדריה הוא שמן צנונות. בין יהודי העיר המפורסמים מאותה התקופה היה הפילוסוף פילון האלכסנדרוני. בתקופה הרומית היוו היהודים כ-40 אחוזים מתושביה של אלכסנדריה, והם חיו ברבעים מיוחדים משלהם (2 מתוך 5 רבעים). התושבים האחרים היו בעיקר יוונים. בשנת 38 לספירה פרעו תושבי העיר היוונים ביהודים, בסיועו של הנציב הרומאי. בשנת 66, בפרוץ מרד היהודים ברומאים בארץ ישראל, התמרדו גם יהודי אלכסנדריה. המרד דוכא ביד קשה, ורבבות יהודים נהרגו. מרד נוסף פרץ ב-115. בשנת 414 גורשו כל היהודים מאלכסנדריה בידי שליטיה הביזנטיים. במאה ה-12 ישבו בה רק 300 יהודים. במאה ה-19, עם חדירת האירופאים למצרים, שבה הקהילה היהודית וגדלה. בין השאר כיהנו בה כרבנים ראשיים הרב ישראל משה חזן, הרב נתן עמרם, הרב פרופ' דוד פראטו והרב ד"ר משה ונטורה. במקורות יהודים נהגו באותה תקופה לכנות את אלכסנדריה "נא אמון". אחרי מלחמת העולם השנייה ישבו באלכסנדריה כ-15,000 יהודים. בשנים שלאחר קום מדינת ישראל עלו רובם לישראל. בית הכנסת אליהו הנביא קיים עד היום בעיר.

בית חוניו[edit]

ראה גמרא (מנחות קט:), רש"י (מגילה י.) ועוד.

יהודים ששהו במצרים באלף השנים האחרונות[edit]

איסור התורה להתגורר במצרים[edit]

רמב"ם מזכיר במשנה תורה: מצוות לא תעשה - שלא לשכון בארץ מצרים רמב"ם מלכים ה, ז.

קישורים חיצוניים[edit]