YeshivaThe torah world Gateway
Beit Midrash
- Jewish Laws and Thoughts
- Rav Kook books
- Ein Aya
The media server is dedicated by the Green family to the souls of their loved ones
1. שבת דף נד ע"א
הרחלים יוצאות כבולות. מאי כבולות? שמכבלים אלְיָה שלהם למטה, כדי שלא יעלו הזכרים על הנקבות. מאי משמע דהאי כבול לישנא דלא עביד פירא הוה, דכתיב "מה הערים אשר נתת לי אחי ויקרא להם ארץ כבול עד היום הזה" (מל"א ט). מאי "ארץ כבול", שהיו בה בנ"א שמכובלין בכסף ובזהב. א"ל רבא, א"ה היינו דכתיב "ולא ישרו בעיניו", מפני שמכובלים בכסף ובזהב לא ישרו בעיניו?! א"ל, אין, כיון דעתירי ומפנקי לא עבדי עבידתא [פרש"י: אנגריא של מלך)].
ר"נ בר יצחק אמר, ארץ חומטון [רש"י: מלחה ומתבקעת] היתה, ואמאי קרו לה כבול, דמשתרגא בה כרעא [טובעת בה הרגל] עד כבלא [פרק התחתון, הקרסול], ואמרי אינשי ארעא מכבלא דלא עביד פירי.
2. הראי"ה קוק, עין איה שבת ה, ט על מסכת שבת דף נד ע"א
א. המניעות הנמצאות בכל ישוב, שלא יוכל להתפתח כראוי, תלויות לפעמים במתישבים ולפעמים בטבע הארץ, ולעומת החסרון הראשון המתיחש למתישבים, דמפנקי ולא עבדי עבידתא, יש לצייר יותר החסרון המצוי בטבע הארץ, שלא תוכל להתפתח.
ב. והנה ארץ חומטון, שאינה עושה פירות, איננה ראויה לישוב. אמנם אע"פ שאינה ראויה לישוב של זרעים ונטיעות, ישוב אגררי [חקלאי], תהיה ראויה לפעמים לישוב של מסחר וחרושת המעשה. אבל ע"פ רוב, במקום שאינו ראוי לנטיעה וזריעה, ימצאו בו ביצות, שאם ימצאו כאלה בארץ הראויה להשתכלל במטעים וגנות זרע, ייבש כח הצמיחה את הביצות ויהיה המקום ראוי לישוב, אבל כשהארץ איננה עלולה לצמיחה מפני שהיא של חומטון, ארץ מלחה, אין דרך ליבש ביצותיה, וממילא אין לה עתיד כל עיקר, והיא תקרא בתמידות בשם שממותה, "ארץ כבול עד היום". והשם של מניעת הפירות, להורות על השלילה של מציאות ההתישבות בארץ מאפליה כזאת, יבטאו האנשים על שם הביצות שמאנו להרפא, מפני חוסר כח הצמיחה שבקרקע, ארעא דמכבלא דלא עביד פירי.
ג. והתורה המוסרית היוצאת מזה, היא לענין רחלים הכבולות, שרק במקום שיש מניעה של תולדה בטבע בעה"ח ההם מסבת מחלה וקלקול, יש מקום להנהגה זאת, אבל באופן אחר, עוֶל מוסרי הוא למנוע העתיד של ההפראה מבע"ח, וברכת ד' הכוללת כל יצוריו, נאה היא שלא ישים האדם בה מעצור, מצד איזה צרות עין באין מטרה, "לבשו כרים הצאן ועמקים יעטפו בר יתרועעו אף ישירו" (תהילים סה, יד).
Ein Aya Shabbat Candles- How Can Mothers and the Non-Learned Produce Scholarly Kids?
Ein Aya Shabat Chapter B Paragraph 28
Rabbis in Midrash
Lessons
fast navigation
Shoftim TESHUVA IN COURT OF LAW?
Parshat Shoftim-Chodesh Elul
Why does parshat Shoftim always come out during Elul? This innovative and central explanation is an eye-opener regarding many aspects of Judaism.
The Month of Elul TESHUVA IS THE ANSWER
The month of Elul serves as a vital time for self-reflection and personal accountability to prepare for true repentance.
P'ninat Mishpat P'ninat Mishpat: Realtor’s Fee on Large Commercial Building – part I
(based on ruling 85031 of the Eretz Hemdah-Gazit Rabbinical Courts)
(based on ruling 85031 of the Eretz Hemdah-Gazit Rabbinical Courts)
P'ninat Mishpat Complaints about Contractor’s Work – part II
(based on ruling 83037.1 of the Eretz Hemdah-Gazit Rabbinical Courts)
(based on ruling 83037.1 of the Eretz Hemdah-Gazit Rabbinical Courts)
Chemdat Yamim Moreshet Shaul: The Goal of an Agricultural Yeshiva – part I
Based on Siach Shaul, Pirkei Machshava V’Hadracha p. 263 (address at the laying of the cornerstone of the Yeshiva Chakla’it in Kfar Haroeh)
Based on Siach Shaul, Pirkei Machshava V’Hadracha p. 263 (address at the laying of the cornerstone of the Yeshiva Chakla’it in Kfar Haroeh)
Chemdat Yamim The Goal of an Agricultural Yeshiva – part II
Based on Siach Shaul, Pirkei Machshava V’Hadracha p. 263 (address at the cornerstone laying for the Yeshiva Chakla’it in Kfar Haroeh – 1938)
Based on Siach Shaul, Pirkei Machshava V’Hadracha p. 263 (address at the cornerstone laying for the Yeshiva Chakla’it in Kfar Haroeh – 1938)
Re'e NEVER EXTREME EXCEPT ISRAEL
Parshat Re'eh
Judaism is against extremism, so how can we understand the seemingly extreme statements found in our sages in favor of living in the Land of Israel and against living in Chutz laAretz? The article deals with the seeming contradiction between the strength of Free-Will and the strength of being influenced by our surroundings.
Ekev DANCE FOR ISRAEL- FOR YOUR BENEFIT
Parshat Eikev
Description: The 7 Haftarot we read after Tisha B'Av ("Shiva D'Nichemta") surely get us excited that they're coming TRUE, and awaken us to yearn, dance & join the return to Zion! The short article also deals with the problems and solutions facing the American Jewish community as discussed at a recent panel, as well as the question why Jews come from America to Israel to help when we face problems, but Israelis don't come to aid Jews in America when they face anti-Semitism.
