עמוד ראשי

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ויקישיבה

שלום וברוכים הבאים. זהו עמוד הבית של ויקישיבה - פרוייקט האנציקלופדיה למושגי תורה ויהדות של אתר ישיבה מיסודה של קרית הישיבה בבית אל. עד כה נכתבו 24,140 ערכים בפרוייקט ויקישיבה.

ויקישיבה נכתבת ונערכת ע"י הגולשים וגם אתם יכולים לכתוב, להוסיף ולתקן ערכים בוויקישיבה, רוצים לדעת איך? פשוט! עיינו כאן!
נא לעיין בויקישיבה:עקרונות עריכה לפני שמתחילים לערוך עמודים באתר.

בשיתוף עם אוניברסיטת בר אילן - פרוייקט השו"ת, ויקישיבה יצרה תבנית לקישור ציוני מקורות מאתר ויקישיבה לעמוד המכיל את הטקסט במקורו מתוך אתר "פרוייקט השו"ת". נשמח לכל עזרה של הגולשים בעדכון ערכים קיימים ובשימוש בתבנית לערכים חדשים.

לפרטים: תבנית:מקור.

מיזמים פעילים

עזרו לוויקישיבה להתפתח, תרמו לאחד מן הפרוייקטים הפעילים באתר:

ערכים מבוקשים- מקבץ ערכים חשובים שטרם נכתבו, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים אותם!

פרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לפירוש מאגרי מידע בתורה ויהדות של אתר ישיבה

דרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לעידוד כתיבה תורנית יוצרת של אתר ישיבה


חפשו ערכים בוויקישיבה:

אנציקלופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית החדשים בפרסום בלעדי בוויקישיבה. חפשו ערכים באנציקלופדיה התלמודית וויקישיבה:

מיקרופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית מקוצרים וערוכים לקהל הרחב. גרסה דיגיטלית מיוחדת בוויקישיבה.



מרחבים מיוחדים

מילון ויקישיבה - ביאור מושגים ע"פ חז"ל ופרשנים. בואו לתרום למאגר!

מילון הראי"ה - הספר מילון הראי"ה בעריכת הרב יוסף קלנר. מושגים בכתבי הראי"ה קוק מבוארים ע"י דברי הראי"ה בעצמו.

רשימת קטגוריות

(כל הקטגוריות) (כל הערכים)

ערכים על פי א"ב: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת



מיקרופדיה תלמודית אמונה ומחשבת ישראל ארון הספרים היהודי ארץ ישראל


בין אדם לחברו גאולה ועולם הבא גדולי וחכמי ישראל דיני ממונות


הלב טומאה וטהרה כשרות מבט על המציאות


מקדש וקרבנות משפחה משפט סביבה


סדר היום עם ישראל עקרונות הלכתיים פרשות השבוע


רפואה והלכה שבת ומועד תורה תרי"ג מצוות


__NOCACHE__
ערך אקראי
זמן בית דין (פירושונים)
{{פירושונים|
__NOCACHE__
הידעת?

שלושה פתחים לגיהנום

המהר"ל מסביר כי דברי הגמרא על שלושה פתחים הקיימים בארץ לגיהנום, מכוונים כנגד שלושה יסודות הדת שהכופר בהן ככופר בדת כולה. הפתח הנמצא במדבר מסמל את השגחת הקב"ה על העולם, כשם שהשגיח על עם ישראל. הפתח הנמצא בים מסמל את כוחו של הקב"ה בקריעת ים סוף, והפתח הנמצא בירושלים מסמל את שכינת הקב"ה בעולם.

__NOCACHE__
פרשת השבוע

פרשת כי תצא היא הפרשה השישית בספר דברים. שמה של הפרשה מקורו מהפסוק הראשון בה "כי תצא למלחמה על אויבך וכו'".

לפי מוני המצוות, פרשת כי תצא היא הפרשה שבה יש מספר המצוות הרב ביותר מבין כל פרשיות התורה.

תוכן הפרשה

  • אשת יפת תואר- תחילת הפרשה עוסקת בדין אשת יפת תואר והדינים שבמהלכם היא מותרת לנישואין.
  • ירושת הבכור- דיני ירושת הבכור לאביו היורש כפול מאשר אחיו.
  • בן סורר ומורה- דיני בן סורר ומורה הנידון בסקילה על פי בית דין.
  • הלנת המת- איסור הלנת המת בדגש על אדם שחויב במיתת בית דין ונתלה על פי דינם.
  • השבת אבידה וסיוע בפריקה וטעינה- מצוות השבת אבידה וחיוב לעזור לאחר בפריקה וטעינה אף אם הוא שונא.
  • לא ילבש- איסור לא ילבש וערבוב המינים.
  • שילוח הקן- דיני שילוח הקן וההבטחה על אריכות ימים בעקבות המצווה.
  • מצוות מעקה- חיוב לשים מעקה בגג על מנת למנוע אסון.
  • איסור כלאיים- דיני כלאיים ובכללם האיסור לחרוש בשור ובחמור יחדיו או ללבוש בגד המורכב מצמר ופישתים האסור מדין שעטנז.
  • דיני נישואין- הנושא בתולה וטוען טענת פתח פתוח, דיני אונס ומפתה ודין ממזר. הציווי שלא להתחתן עם בני אדום או מואב משום מעשיהם הרעים כנגד ישראל.
  • טהרת המחנה- חיוב שמירת דיני הטהרה במחנה ונקיונו.
  • הסגרת עבד- עבד הבורח מאדונו ומעוניין להישאר בארץ ישראל אין להחזירו אליו.
  • איסור זנות- איסור זנות ואיסור להשתמש באתנן כקורבן.
  • דיני ריבית- איסור הלוואה בריבית ליהודי, והיתר הלוואה בריבית לגוי.
  • נדרי קורבנות- איסור בל תאחר בו הנודר להביא קורבן למקדש עליו לקיים את נדרו ולא לאחרו
  • אכילת פועל בשדה- הפועל רשאי לאכול בשדה כחלק מעבודתו אך אינו רשאי להוציאו החוצה.
  • קידושין וגירושין- דיני קידושין וגירושין וחיוב הבעל בשנה הראשונה לשמח את אשתו.
  • שימוש במשכון וחטיפה- המלווה לחבירו ומעקל את רכושו, אינו רשאי להשתמש בו. החוטף אדם ומוכרו חייב מיתה.
  • איסור לשון הרע וצרעת- האיסור לדבר לשון הרע והחיוב לזכור את המעשה שאירע למרים בדברה לשון הרע על משה.
  • דיני משכון והלנת שכר- הממשכן ממון חבירו עליו להישאר מחוץ לבית, ובמידה ומדובר במשכון הכרחי ללווה עליו להחזירו לו בעת הצורך. בנוסף, מובא איסור הלנת שכר.
  • דינים משפטיים- דיני עדות כשירה, איסור הטיית משפט ואיסור לקיחת משכון מאלמנה. כמו כן, איסור על שליח בית דין להלקות מעבר למה שנפסק בבית דין.
  • שכחה ופאה- דיני שכחה ופאה אותם יש להשאיר לעניים.
  • ייבום וחליצה- דיני ייבום בהם מקים אחי הנפטר זכר לאחיו, ודיני חליצה במידה ואין הוא רוצה או יכול לקיים את המצווה.
  • משקולות תקינים- חיוב על מסחר תקין ועל שימוש במשקולות מאוזנים
  • מחיית עמלק- חיוב מחיית זכר עמלק.

טעם דיני אשת יפת תואר

רש"י, בעקבות חז"ל קידושין כא ב, מבאר כי דיני אשת יפת תואר נועדו כדינים בדיעבד על מנת להילחם ביצר הרע של האדם "לא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע. שאם אין הקדוש ברוך הוא מתירה ישאנה באיסור". הוא אף דורש את סמיכות הפרשיות בין דיני אשת יפת תואר לדיני ירושת אישה שנואה ודיני בן סורר ומורה ולומד כי "אם נשאה, סופו להיות שונאה... וסופו להוליד ממנה בן סורר ומורה". כתוצאה מגישה זו, רש"י מפרש את כל דיני אשת יפת תואר, כגון ניוול הציפורניים, הסרת בגדי השבי והושבת האישה בבכיה בבית האיש כאמצעים שנועדו להוביל את האדם לבסוף להכיר במעשיו ולשלח את האישה ללא נישואים.

מנגד, הרמב"ן מסביר את דיני אשת יפת תואר באופן שונה ואומר כי מטרתם היא לסייע לאישה לעבור את שלבי האבל על ההפסד במלחמה לפני הנישואים. בניגוד לרש"י שלומד כי "עשתה את ציפורניה" פירושו שתאריך את ציפורניה כדי לנוולם, הרמב"ן‏[1] מבאר כי מדובר על קציצת הציפורניים. לשיטתו, קציצת הציפורניים מצטרפת לגילוח ראשה כדרך האבלים וכן החלפת שמלת השבי לשמלת אבל ותבכה את אביה ואת אימה- ורק לאחר שתתאבל כראוי יהיה ניתן לשאתה.

באופן דומה מסביר הרמב"ם חלק ג מא כי במשך שלושים הימים יש לאפשר לאשת יפת התואר להתאבל ואף לעסוק בעבודה זרה כמנהגה. אמנם, בניגוד לרמב"ן שרואה את הדינים כקשורים לאבלות, הרמב"ם פוסק כי עיקר זמן האבלות נובע מהחיבור שלה לעבודה זרה והצורך להחליף את דתה, וכי במידה והיא מסכימה לטבול ולהתגייר מיד- היא יכולה לעשות כן ואין היא חייבת לחכות שלושים יום הלכות מלכים ח ה.

בן סורר ומורה

לאחר הפרשייה העוסקת באשת יפת תואר מובא דין אדם לו שתי נשים אהובה ושנואה וכן דין בן סורר ומורה. רש"י מפרש כי יש קשר בין הפרשיות וכי במידה ואדם יישא אשת יפת תואר על אף שאין הדבר הותר לכתחילה, עלול האדם לשנוא אישה זו ולבסוף אף להוליד ממנה בן סורר ומורה. חז"ל אף למדו שדבר זה קרה לדוד המלך שנשא את מעכה בתו של תלמי מלך גשור שהייתה אשת יפת תואר ולבסוף נולד לו ממנה את אבשלום שהיה כעין בן סורר ומורה ואף לבסוף נסקל בגל אבנים כדינו של בן זה‏[2].

השבת אבידה רוחנית

בין השלל המצוות הנמצאות בפרשה מופיעה גם מצוות השבת אבידה. כאשר מסתכלים על הדרך בה התורה בחרה להציג את מצוות השבת אבידה ניתן לראות ניסוח נסתר למדי: לאחר שהתורה כותבת כי יש להשיב את האבידה לבעליה, היא מוסיפה פסוק נוסף- "ואם לא קרוב אחיך אליך ולא ידעתו ואספתו אל תוך ביתך והיה עמך עד דרש אחיך אתו והשבתו לו". ברובד הפשט, הפסוק מדבר על מקרה בו לא ידוע למוצא האבידה מי הבעלים, ועליו לאסוף את האבידה אל ביתו עד שהבעלים ידרוש אותה. מנגד, בקריאת הפסוק ניתן להבין את הדברים גם באופן שונה. מכיוון שהפסוק לא מדבר באופן ישיר על האבידה אלא רק באופן עקיף, ניתן לקרוא את הציווי כך שאם אתה פוגש את "אחיך" אותו אתה לא מכיר, עליך להביאו "אל תוך ביתך" ולהשיבו חזרה. אור החיים הקדוש בפירושו על התורה מתייחס לכפילות זו וקובע שבנוסף למצוות השבת אבידה הנוגעת לחפצים, הפסוק רומז גם למצוות השבת אבידה של האדם אל הקב"ה.

האבידה הגדולה ביותר שיכולה להיות לאדם היא כזו בה הוא מאבד את עצמו, והחסד הגדול שהאדם יכול לעשות לחבירו הוא לנסות להחזיר לו את עצמו. וכך מפרש אור החיים את הפסוק: "ואם לא קרוב אחיך"- כך שלבבו רחוק מהאמונה, עליך להרגיש אחריות כלפיו ולנסות לאוספו "אל תוך ביתך"- אל בית המדרש. הרחבת המצווה מהשבת אבידה פיזית לאבידה רוחנית מרחיבה גם את האחריות והאכפתיות כלפי האחר. האחריות האישית לסביבה לא צריכה להישאר רק ברובד הפיזי, אלא גם במימד הרוחני.

הערות שוליים

  1. בעקבות הדעה החולקת בחז"ל בפירוש הפסוק יבמות מח,א
  2. פסיקתא זוטרתא דברים פרשת תצא דף לו עמוד א
__NOCACHE__
דבר בעיתו

כל נדרי הוא נוסח תפילה להתנתקות מנדרי השנה החולפת וקבלה לנדרי השנה הבאה שנהגו כל בית ישראל לאומרו עם כניסת יום הכיפורים. בעבר, היו שהתנגדו לאמירה זו משום שהיא עלולה לגרום לעם לזלזל בנדרים, אך כיום נהוג בכל הקהילות לאומרה. יש שאמרו שמטרת כל נדרי היא לבטל את נדרי העבר על מנת להיכנס ללא חטאים ליום הכיפורים, ומנגד יש שאמרו שהיא קבלה ותיקון לנדרי השנה הבאה. כיום נהוג לכלול בנוסח התפילה את שתי השיטות ולציין את נדרי העבר והעתיד. את נוסח התפילה נהוג לומר שלוש פעמים כנוסח התרת נדרים, וכן לאומרו בניגון מיוחד כך שהקהל חוזר אחרי החזן.

כחלק מאמירת כל נדרי, נהוג להודיע לפני התפילה כי "אנו מתירין להתפלל עם העבריינים" כחלק מקבלת כל העם לתפילה וכן להוסיף לאחר האמירה "ונסלח לכל עדת בני ישראל כי לכל העם בשגגה".

נוסח התפילה

נוהגים לפתוח את תפילת יום הכיפורים בהתנקות מנדרי השנה החולפת וקבלה על נדרי השנה הבאה. מוציאים שני ספרי תורה, ושניים מגדולי הקהל נושאים אותם בידיהם והולכים לבימה, ושליח הציבור עומד ביניהם ואומרים "עַל דַּעַת הַמָּקוֹם וְעַל דַּעַת הַקָּהָל, בַּיּשִׁיבָה שֶׁל מַעְלָה וּבִישִׁיבָה שֶׁל מִטָּה, אָנוּ מַתִּירִין לְהִתְפַּלֵּל עִם הָעֲבַרְיָנִים". לאחר מכן, אומרים את כל נדרי שלוש פעמים כאשר החזן אומר פעם אחת והקהל עונה אחריו:

כָּל נִדְרֵי. וֶאֱסָרֵי. וּשְׁבוּעֵי. וַחֲרָמֵי. וְקונָמֵי. וְקִנּוּסֵי. וְכִנּוּיֵי. דְּאִנְדַּרְנָא. וּדְאִשְׁתַּבַּעְנָא. וּדְאַחֲרִימְנָא. וּדְאָסַרְנָא עַל נַפְשָׁתָנָא: מִיּוֹם כִּפּוּרִים שֶׁעָבַר עַד יוֹם כִּפּוּרִים זֶה, ומִיּום כִּפּוּרִים זֶה. עַד יום כִּפּוּרִים הַבָּא עָלֵינוּ לְטובָה. בְּכֻלְּהון אִיחֲרַטְנָא בְהון. כֻּלְּהון יְהון שָׁרָן. שְׁבִיקִין. שְׁבִיתִין. בְּטֵלִין וּמְבֻטָּלִין. לָא שְׁרִירִין וְלָא קַיָּמִין נִדְרָנָא לָא נִדְרֵי. וֶאֱסָרָנָא לָא אֱסָרֵי. וּשְׁבוּעָתָנָא לָא שְׁבוּעות
– "כל נדרי" בנוסח אשכנז
.

רב עמרם גאון מביא כי מי שמבין בשפת הקודש רשאי לומר קטע זה בעברית, אך כיום נהוג לאומרו בארמית בכל אופן: "כל נדרים ואיסורין ושבועות וקיומין וחרמין שנדרנו ושאסרנו ושחרמנו ושנשבענו ושקיימנו על נפשנו בשבועה, מיום כפורים שעבר עד יום הכיפורים הזה הבא עלינו, בכלם חזרנו ובאנו לפני אבינו שבשמים, אם נדר נדרנו אין כאן נדר וכו' ויש כאן מחילה וסליחה וכפרה". בחלק מן הנוסחים נוהגים לומר רק מיום כיפורים שעבר ואילו חלק נוהגים לומר רק על יום כיפורים הבא אך המנהג המקובל הוא לחבר את שני הגרסאות יחד.

זמן אמירתה

תפילת כל נדרי פותחת את יום הכיפורים, אך מכיוון שחל איסור להתיר נדרים ביום שבתון (כשבת ויום הכיפורים) יש שנהגו לסיים את אמירת כל נדרי לפני שקיעה וקבלת החג משנה ברורה תריט ה. מנגד, יש שסברו שמותר לומר כל נדרי גם בתוך החג עצמו מכיוון שמותר להתיר נדרים לצורך החג, ואמירת כל נדרי מטרתה להתנקות מחטאי השנה החולפת לצורך יום הכיפוריםהרוקח סימן רטו וכן מאחר שאין יום הכיפורים מכפר על עוון הנדרים עד שהאדם ישלים את נדרו או יבטלו ולכן יחד עם החזרה בתשובה יש גם לבטל את הנדרים‏[1].

כיום, נהוג ברוב המקומות לומר כל נדרי לאחר כניסת החג על מנת לאפשר לכל המתפללים לאומרה בנחת.

כתב הצפנת פענח (הערות על "זוהר הרקיע" להרשב"ץ, אזהרה עא) שהטעם שאומרים כל נדרי ביוה"כ בפרסום ובפומבי, זהו משום שאין הצדוקים מודים בזה, (רמב"ם בפירוש המשניות בנדרים סו"פ י), וכל הדברים שהצדוקים אינם מודים צריך לעשות בפרסום.

מקור

בגמרא נדרים כג ב מובא עצה לעניין נדרים " הרוצה שלא יתקיימו נדריו כל השנה, יעמוד בראש השנה ויאמר כל נדר שאני עתיד לידור יהא בטל". על פי גמרא זו, נהגו לומר נוסח "כל נדרי" עם כניסת יום הכיפורים כעשיית תנאי לבטל את נדרי השנה שתבוא.

יש שכתבו שכבר אנשי כנסת הגדולה תיקנו את אמירת כל נדרי בתחילת יום הכיפורים‏[2], והמקור הקדום ביותר שלה מופיע בסדר רב עמרם גאון[3]. בתקופת הגאונים נחלקו האם לאומרה, כאשר רב נטורנאי ורב האי גאון סברו שאין לאומרה, אך לבסוף היא התקבלה בכל קהילות ישראל ‏[4]. הרי"ץ בשטמ"ק כתב שאנשי כנה"ג תיקנו לאומרו, ואכן הנוסח המקורי מסדר רב עמרם מובא בעברית.

המחלוקת באמירתה

כבר במקור התלמודי לאמירת כל נדרי נדרים כג ב מופיעה התנגדותו של רבא לאמירה זו על מנת "שלא ינהגו קלות ראש בנדרים", וכן בתקופת הגאונים נחלקו האם יש לאומרה.

רב סעדיה גאון נהג לאומרה וכן רב עמרם גאון הכליל אותה בסידורו (על אף שכתב שמדובר במנהג שטות), ואילו רב נטרונאי ורב האי גאון סברו שאין לאומרה. טענות המתנגדים למנהג הן משום ש"לא שמענו מרבותינו שהיו עושים זה כל עיקר" וכן מכך שחששו שהדבר יגרום לעמי הארץ לא לקיים את נדריהם במהלך השנה ‏[5].

אנו מתירין להתפלל עם העבריינים

ערך מורחב - אנו מתירין להתפלל עם העבריינים

לפני אמירת כל נדרי נהוג להוסיף התרה להתפלל יחד עם העבריינים. המקור לאמירת הקדמה זו מיוחס למהר"ם מרוטנבורג ומובא בפסיקת תלמידו המרדכי שלפני שנכנסים לבית הכנסת מתירים להתפלל עם מי שעבר על גזירת הקהל. על אף שבמקור התקנה הייתה רק להתיר להתפלל עם מי שעבר על תקנות הציבור המקומי, עם הזמן הורחבה התקנה גם למי שעבר על גזירת ציבור או שעבר עבירה בכלל משנה ברורה תריט א. יש שטענו שמקור התקנה הוא בימי האנוסים בספרד שהיו מגיעים להתפלל עם הקהל והיו צריכים התרה, אך כפי הנראה המקור היה כבר בימי המהר"ם מרוטנבורג עוד קודם לכן. אמנם, ייתכן כי ההרחבה שנעשתה לתקנה הקדומה גם לכל מי שעבר על עבירה קשורה למצבם הייחודי של האנוסים.

לאילו נדרים מועיל כל נדרי?

כחלק מהמחלוקת על אמירת כל נדרי, נחלקו הראשונים על אילו נדרים מועילה אמירה זו ומהי מטרתה. והובאו בכך שלוש שיטות עיקריות שגם משפיעות על נוסח התפילה:

מודעה לנדרי השנה הבאה

רבינו תם פקפק במנהג אמירת כל נדרי וטען כי אין הוא מועיל מבחינה הלכתית. הוא ציין כי בהתרת נדרים יש צורך בהבעת "חרטא מעיקרא" על הנדר, לפרט במדויק את הנדר, וכן יש צורך בבית דין של שלושה. מלבד העובדה שבאמירת כל נדרי אין את כל התנאים האלו, בתפילה בבית הכנסת כל אדם מתיר לעצמו את נדריו על אף שאין אדם מתיר נדרי עצמו.

לכן, רבינו תם הסביר כי מטרת האמירה היא למסור מודעה על נדרי השנה הבאה ולהתנות עליהן, ולא להפר את נדרי השנה שעברה. הוא אף התאים את הנוסח הקיים לפי שיטתו וקבע כי אין לומר "מיום כיפורים שעבר" אלא רק "מיום כיפור זה עד יום כיפור הבא" וכן שינה את הנוסח ללשון עתיד.

הפרת נדרים לשנה שעברה

הרא"ש יישב את קושיות רבינו תם על מקור הנוסח המקורי המדבר גם על הפרת נדרים לשנה שעברה והעמידו מחדש. לדבריו, די בעצם העובדה שהקהל אומר את הנוסח יחד על מנת להראות שהן מתחרטים על נדרם וכן כאשר כל בית הכנסת מתיר יחד נחשב הדבר כאילו נודרים בפני שלושה. כמו כן, מכיוון שכל הקהל מתירים יחד אין נחשב הדבר שכל אדם מתיר לעצמו אלא שהקהל מתיר את הנדר לכל אחד. על טענת רבינו תם כי יש צורך לפרט את הנדר, טען הרא"ש כי הסיבה לפירוט הנדר היא בשביל שהחכם לא יתיר נדרי מצווה שאין להתירם, אך כאן מדובר על נדרים סתם ולכן אין צורך לפרטן.

ממילא, לפי שיטתו, תיקן הרא"ש כי נוסח התפילה יהיה על נדרי השנה שעברה וכן לדבריו הצורך לומר תפילה זו שלוש פעמים הוא משום שכך נהוג לכפול בהתרת נדרים.

תפילה ווידוי לקב"ה

הנימוקי יוסף על הגמרא מסביר מסביר שאין מדובר כאן בביטול הלכתי של נדרים כדברי הגמרא, אלא בתפילה ווידוי לפני הקב"ה. לדבריו, אין מקור הלכתי ברור לתפילה זו והיא "דרך תפילה לקב"ה שלא יכשלו ושלא יענשו על הנדרים ועל השבועות שעשו בשנה שעברה ושיהיו שביתין ושביקין לפניו יתברך כאילו לא היו, וזה שנהגו לומר בסוף ונסלח לכל עדת ישראל".

המנהג כיום

להלכה, השולחן ערוך פסק שיש לומר כל נדרי והמשנה ברורה הוסיף כי אנו נוהגים כשיטת רבינו תם כי מטרת האמירה היא מסירת מודעה לשנה הבאה. אמנם, כיום נוהגים ברוב המקומות לאחד את שתי השיטות ולכלול בנוסח גם על נדרי שנה שעברה וגם על נדרי השנה שתבוא.

אמירת הנוסח שלוש פעמים

לפי הנוסח המקובל יש לכפול את אמירת כל נדרי שלוש פעמים. הרא"ש וכן הטור (סימן תריט) כתבו כשיטתם שמדובר כאן בהתרת נדרים רגילה. לדבריהם, כשם שבהתרת נדרים יש צורך לומר ג' פעמים "מותר לך" כך גם בהתרת הנדרים בכל נדרי יש צורך לכפול את הנוסח ג' פעמים.

מנגד, הנימוקי יוסף שטוען כי מטרת הנוסח הוא וידוי ותפילה לה' ולא התרת נדרים במובן הפורמלי של המילה, משווה הכפלה זו להכפלת הווידוי בתפילה. לדבריו, כשם שבתפילה כופלים את הווידוי ג' פעמים, כך גם את נוסח כל נדרי אומרים שלוש פעמים.

התוספות רי"ד כתב כי תיקנו לומר את הנוסח שלוש פעמים על מנת ש"מי שלא שם לבו בפעם ראשונה יכוון לבו בפעם שנייה".

יש לציין שאמנם שיטת הריטב"א היא שאכן אין צורך לומר את הנוסח ג' פעמים.

ונסלח לכל עדת בני ישראל כי לכל העם בשגגה

אחרי נוסח כל נדרי נהגו לומר "ונסלח לכל עדת ישראל ולגר הגר בתוכם כי לכל העם בשגגה", ויש שאף נהגו להוסיף לפני כן את המילים "ככתוב בתורת משה ונסלח" (רס"ג). בקשת הסליחה תלויה בהבנת מהות כל נדרי. לסוברים כי כל נדרי נועדה לווידוי ותפילה וכן לסוברים כי מדובר בהתרת הנדרים שנעשו שנה שעברה מובן כי לאחר השחרור מנדרי העבר ניתן לבקש מחילה על העתיד. אמנם, לפי הסוברים כי כל נדרי הוא תנאי התלוי בעתיד, בקשת הסליחה לאחר אמירת כל נדרי נועדה שאם ידור נדרים במהלך השנה ולא ישמור עליהם וישכח שהוא כבר ביטל אותם בתחילת השנה- יבקש עליהם כפרה לפי שגם מי שחשב שחטא צריך להביא כפרה‏[6]. באופן אחר, המרדכי והגר"א פירשו כי בקשת הסליחה היא על עצם נדירת הנדר שהרי "כל הנודר נדר כאילו בנה במה" ולכן אנו מבקשים סליחה על הנדרים שנדרנו במהלך השנה ללא קשר למה שעשינו איתם לבסוף.

מנגד, בסידור רש"י ‏[7] כתוב ש'ונסלח' אינו חלק מנוסח כל נדרי והוא נאמר על עצם יום הכיפורים וממילא הוא פותח את תפילות היום באופן נפרד מאמירת כל נדרי.

ביטול הנדרים בפועל

הרמ"א יורה דעה ריא א כתב שאין לסמוך על אמירת כל נדרי של יום כיפור ולהתיר בה נדרים כל השנה. וזו לשונו: "ומכל מקום לא סמכינן על זה להתיר בלא שאלה לחכם, כי אם לצורך גדול". באותו האופן, גם גליון מהרש"א בשם מהרי"ט אומר שאם עבר על נדרו בשוגג מהני התנאי שלא יענש.

מנגד, המנחת שלמה (ח"א סי' צא, כ) כותב ש'כל נדרי' מועיל לגבי מנהג שאדם נהג שלוש פעמים שלא יהיה כנדר.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. תוספות רי"ד
  2. הרי"ץ בשיטה מקובצת
  3. סדר יום הכיפורים
  4. תשובות הגאונים שערי תשובה סימן קמג יג-טו, הלכות פסוקות מן הגאונים סימן קטז-קכב, "אוצר הגאונים" נדרים, חלק התשובות סימן סא-סח
  5. רא"ש יומא פ"ח סימן כח
  6. וכדברי הרא"ש- ומה שאומרים ונסלח לכל עדת בני ישראל לא שיהא צריך עתה כפרה אלא שאם ידור נדרים בזו השנה וישכח הביטול ולפעמים שאינו נזהר בנדרו ועובר עליו ואע"פ שכבר בטלו צריך הוא כפרה כדאמרינן בפ' בתרא דקידושין (דף פא א) זה שהיה סבור לאכול בשר חזיר ועלה בידו בשר טלה (חשב שאוכל חזיר, ובכל זאת אכל ובסוף התברר שזה ההי טלה) שצריך סליחה
  7. מובא בסידור אוצר התפילות עמ' תקנג
__NOCACHE__


__NOCACHE__