הלנת המת

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search

איסור השהיית מת בלילה ללא קבורה.


מצוה לקבור את המת ביום מותו, וכל המלין את מתו, עובר ב"לא תלין", אלא אם כן הלינו לכבודו, כגון כדי להביא לו ארון ותכריכים, או כדי שיבואו קרוביו, או מכל סיבה אחרת שהיא לכבוד המת ולהשלמת צרכיו.

מעבר לאיסור יש גם מצוות עשה לקבור בו ביום שנאמר "קבור תקברנו ביום ההוא".

איסור הלנת המת אינו קיים לגבי עצם או איבר מהמת וכן אינו קיים בגוי.

מנהג ירושלים לא להשהות את הקבורה אפילו לכבוד המת. ויש שכתבו שבכל ארץ ישראל יש לנהוג כך.

עוברים על האיסור רק בסוף הלילה- בעלות השחר.