ישיבת מרכז הרב

ישיבת מרכז הרב
מבנה הישיבה במשכנה הנוכחי בשכונת קרית משה
סוג	ישיבה גבוהה
תאריך יסוד	תרפ"ג- תרפ"ד
מיקום	ירושלים
השתייכות (זרם)	הציונות הדתית
מייסדים	הרב אברהם יצחק הכהן קוק
ראש הישיבה כיום	הרב יעקב שפירא

ישיבת מרכז הרב או "הישיבה המרכזית העולמית" היא ישיבה גבוהה בירושלים, הנחשבת כ"אם הישיבות הציוניות" וכ"ספינת הדגל" של הציונות הדתית.

נוסדה בשנים תרפ"ג-תרפ"ד ע"י הרב הראשי לארץ ישראל דאז הרב אברהם יצחק הכהן קוק בשכונת "בית דוד" במרכז ירושלים, בבית בו התגורר. כיום שוכנת הישיבה בשכונת קרית משה בעיר.

תולדות הישיבה

הישיבה בימי הראי"ה

הקמת הישיבה על ידי הרב קוק, היתה חלק ממערך גדול יותר שיזם הרב במסגרת תנועת "דגל ירושלים", ששאפה לפעול למען תקומת עם ישראל בארץ ישראל על פי התורה. בחזונו של הרב קוק, אמורה הישיבה להוות מרכז תורני אוניברסלי, המשלב את לימוד התורה המסורה מדורות לצד תחיית האומה בארצה. חלק חשוב ממגמה זו היה הכנסת לימודי האגדה ומחשבת ישראל לתכנית הלימודים. עוד לפני התייסדות הישיבה, פנה הרב קוק אל הרב הנזיר בבקשה שיכתוב תכנית לימודים מסודרת לישיבה. תכנית זו, שהקיפה את כל חלקי התורה בצורה מסודרת ושיטתית, היתה חדשנית בכך שהכניסה לימודי מחשבת ישראל מסודרים לשיטותיהם (כולל את כתביהם של חכמי תנועת "חכמת ישראל" כנחמן קרוכמל ועוד), לימודי תנ"ך מקיפים הכוללים התמודדות עם ביקותר המקרא, לימודי הלוגיקה התלמודית שבדרשות הפסוקים ועוד. כבר בשנת תרפ"א התכנסו מספר תלמידי חכמים בני ירושלים לשמוע שיעורים מפי הרב קוק בהלכה ובאגדה. לאחר כשנתיים, בשנת תרפ"ג, נבנה הבנין המכונה כיום "בית הרב קוק" בחצר "בית דוד" במרכז ירושלים, ובו נבנה גם בית מדרש, ובשנת תרפ"ד החלו להתקיים בבית המדרש לימודים סדירים, ובכך למעשה נוצרה ישיבת מרכז הרב. על פי תיאורו של הרב דוד כהן, שהיה תלמידו של הראי"ה עוד לפני הקמת הישיבה, הישיבה הוקמה כאשר שני תלמידים, ר' שבתי שמואלי ור' אריה בוריאנסקי, באו לביתו של הרב קוק ובקשו ללמוד^[1]. בפועל, סדרי הלימוד בישיבה לא תאמו לחלוטין לתכנית שהתווה הרב הנזיר, והלימודים בישיבה היו בשיטות המסורתיות המקובלות בעולם הישיבות, אולם שיעורים בנושאי אמונה הועברו בישיבה כבר אז, על ידי הרב קוק, הרב הנזיר ובנו של הראי"ה, הרב צבי יהודה. כמו כן, לימדו בישיבה הרב יעקב משה חרל"פ, הרב שלום נתן רענן והרב יצחק אריאלי. הרב קוק חיפש דמות תורנית בולטת שתכהן כ"ראש ישיבה", ולשם כך מינה את הרב אברהם אהרן בורשטיין, "הגאון מטבריג", שנודע כאחד מגדולי ראשי הישיבות בליטא באותו הדור ועלה לארץ באותה התקופה. שיעוריו משכו תלמידי חכמים רבים בירושלים, אף כאלו שלא היו קשורים לרב קוק. אמנם, הרב בורשטיין נפטר לאחר מספר חודשים, מבלי שהפסיק להטביע את חותמו על הישיבה. באותה התקופה התקיימו מגעים בין הראי"ה והרב חרל"פ לבין רבי שמעון שקופ מגרודנא, שישמש בצוות ההוראה של הישיבה, אולם לבסוף הדבר לא יצא לפועל, משום ששיטת הלימוד של הרב שקופ שונה מהשיטה שרצה הרב קוק להנחיל, והרב קוק חשש שהשיטה המיוחדת של הרב שקופ תתפשט בקרב התלמידים. גם הרב יחזקאל אברמסקי, שכיהן באותה העת כרב בלונדון, פנה במכתב לקבל משרה בישיבה. הישיבה משכה אליה עילויים מישיבות מפורסמות באירופה ובירושלים (בהן ישיבת טלז, ישיבת סלבודקה בחברון, ישיבת כנסת ביצ יצחק בקמניץ, ישיבת ראדין, ישיבת קלצק, ישיבת עץ חיים, ישיבת תורת חיים וישיבת מאה שערים), לצד בני היישוב החדש שהיו בעלי רקע בסיסי בלבד.

הלימוד בישיבה היה בנוי בצורה שכל אחד מהתלמידים למד מסכת כרצונו, ללא פיקוח, והשיעורים התקיימו בערבים. הרב קוק נשא לעתים את שיעורו בפלפול תלמודי במשך שעות, עד חצות הלילה, לאחר שהתלמידים הכינו את השיעור במשך מספר ימים.

על גדולי תלמידי הישיבה בזמן הרב קוק נמנו: הרב אליהו יצחק פריסמן^[2], הרב יצחק זונדל ריף^[3], הרב אברהם ברוך גרינבלט^[4], הרב שמעון סטרליץ^[5], הרב שלום נתן רענן^[6], הרב משה דוד בקשט^[7], הרב שמואל אליעזרי^[8], הרב יצחק שולזינגר^[9], הרב שלום אליהו ננקנסקי, הרב יהודה גרשוני^[10], הרב שאול ישראלי^[11], הרב יעקב ז'ולטק^[12], הרב שמעיה שאנן^[13], הרב מאיר הכהן קפלן^[14] והרב שבתי שמואלי.^[15]

יחד עם זאת, המצב הכלכלי של הישיבה לא איפשר לה להתפתח, ובשלב מסוים נמנעו מלקבל תלמידים חדשים אלא אם כן הם שילמו על מחייתם בעצמם (בניגוד למקובל באותה תקופה). בעקבות מסעות התרמה שנערכו בארצות הברית השתפר המצב הכלכלי, והישיבה התרחבה והגיעה לשמונים תלמידים. אולם בשל מאורעות תרפ"ט (1929) והמשבר הכלכלי העולמי, המצב הכלכלי הקשה של הישיבה נמשך עד לפטירת הראי"ה בשנת תרצ"ה (1935).

יחסו החיובי של הראי"ה קוק לישוב ארץ ישראל, השקפתו הלאומית-דתית ויחסי הקירבה שרחש לציבור החילוני, השפיעו במידה רבה על חלק מבני הישיבה להשתתף בפעילות אקטיבית במחתרות, ואחדים הפכו להיות דמויות מפתח בהתארגנויות אלו, כשהמפורסם ביניהם הוא תלמיד הישיבה דוד רזיאל הי"ד, מפקד האצ"ל. התגייסות משמעותית חלה בעקבות מאורעות תרפ"ט (1929).

בשנת תרצ"ב הקים הרב קוק את מכון הרי פישל לדרישת התלמוד, כדי לתת מענה לצורת הביקורת המדעית של האוניברסיטה העברית על ידי לימוד מדעי ביקורתי הנעשה מתוך כבוד וקדושה.

ב-ג' באלול תרצ"ה הסתיים פרק רב משמעות בחייה של הישיבה, עם הילקחו של הרב קוק לגנזי מרומים. צער עמוק ליוה את תלמידי הישיבה, אך יחד עמו תחושת שליחות ורצון לממש את החזון הגדול שטווה הראי"ה קוק.

הישיבה בימי הרב יעקב משה חרל"פ

הרב יעקב משה חרל"פ, רבה של שכונת "שערי חסד" בירושלים ו"איש ברית קדשו" של מרן הרב זצ"ל, ששימש כראש הישיבה עוד בתקופת חייו של הראי"ה קוק, המשיך בתפקידו זה גם לאחר פטירתו של מרן הרב זצ"ל. מצבו הבריאותי המעורער של הרב חרל"פ הוסיף קושי על המצב הכללי הירוד של הישיבה בתקופה זו, שהיתה קשה ליישוב היהודי כולו, בשל התנכלות הערבים והשפל הכלכלי.

בשנת ה'תש"ה (1946), בעקבות בקשתו של הרצי"ה, הצטרף הרב אברהם שפירא, שלימים שימש כראש הישיבה ורב ראשי לארץ ישראל, לצוות הישיבה. והחל להעביר שיעור יומי בגמרא. בשנת ה'תש"ח, בפרוץ מלחמת העצמאות, גוייסו רבים מבני הישיבה ושרתו במסגרת "ההגנה" ולאחר מכן בצה"ל. בז' בכסליו ה'תשי"ב (1952) נפטר הרב יעקב משה חרל"פ. מעט לפני כן, אחר שחלה הרב חרל"פ במחלתו האחרונה, החל הרב אברהם שפירא להעביר שיעורים כלליים בישיבה. עם פטירתו מונה הרב שפירא על ידי הרצי"ה לראש ישיבה תחתיו.

הישיבה בימי הרב צבי יהודה הכהן קוק

עם פטירתו של הרב יעקב משה חרל"פ, בשנת ה'תשי"ב, החל למלא את תפקיד ראש הישיבה בנו של הראי"ה, הרב צבי יהודה, כשמנהל הישיבה היה הרב שלום נתן רענן, חתנו של הראי"ה. בכפוף לעצמו מינה הרצי"ה לראשות הישיבה את הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא.

בתקופה זו הגיעה לישיבה קבוצה ראשונה מבני הישוב החדש, מתלמידי ישיבת כפר הרא"ה, בראשות הרב יעקב כלאב, אשר הגיעה לירושלים כדי להקים את ישיבת משכן ישראל, והשתלבו בישיבת מרכז הרב. בין התלמידים של אותה קבוצה נמנו הרב דב ליאור, הרב פרופ' נחום רקובר, הרב יהושע רוזן, וחברים נוספים שנודעו לאחר מכן כרבני הציבור. הם הפצירו ברב צבי יהודה שילמדם את משנתו של הראי"ה, וכך נקשרו לתורתו של מרן הרב זצ"ל.

כשנתיים לאחר מכן, הגיעה לישיבה קבוצה של חברי גחל"ת (גרעין חלוצי לומד תורה), בני שבט "איתנים" של בני עקיבא, וגם הם תרמו תרומה מכרעת לביסוסה של הישיבה. צעירים אלו, שהיו חדורי חזון וארצישראליות, והיתה להם השפעה רבה בסניפים, ראו ברצי"ה קוק את מורם ורבם, ובכך הפכוהו לדמות דומיננטית יותר בצוות ההוראה ובקרב בני הנוער של הציונות הדתית בכלל.

בשנת ה'תשי"ט (1959) פנה הרב צבי יהודה אל הרב שאול ישראלי וביקשו כי יצטרף לראשות הישיבה ויחל למסור שיעור כללי, בנוסף לרב אברהם שפירא. על אף עיסוקיו הרבים, ולאחר ששימש תקופה ארוכה כרבו של מושב כפר הרא"ה בעמק חפר, הסכים הרב ישראלי לקבל אחריות זו ונשא בה עד סוף ימיו.

ב-ה' באלול ה'תש"ך (1960) הונחה אבן הפינה לבניינה החדש של הישיבה, ובחודש אלול ה'תשכ"ד (1964) החלה ה"ישיבה המרכזית" את לימודיה במבנה החדש בשכונת קרית משה בירושלים. הישיבה הכפילה את מספר תלמידיה והגיעה לכמאתיים תלמידים. מערך השיעורים התרחב וכלל שיעורים של הרצי"ה בענייני אמונה, שיעורים של הרב דוד כהן ("הרב הנזיר") בספר "אורות הקודש", שיעור תלמודי מפי הרב מרדכי פרום, שיעור כללי מפי הרב אברהם שפירא וכן מפי הרב שאול ישראלי, שיעור בתנ"ך מפי הרב יהושע בכרך ושיעור בענייני מוסר מפי הרב שלום נתן רענן, ששימש כמנהל הישיבה. שיעוריו של הרצי"ה התפרסו על פני קשת רחבה של נושאים, אך בשיעורי פרשת השבוע שקיים בכל מוצאי שבת, נתגלה כוחו בכל תוקפו. מטרת השיעור היתה לראות את המגמה הכוללת המסתמנת לאורך פרשיות התורה, ובתוך הדברים היה הרב מתרכז ברעיונות מרכזיים שהיוו עקרונות יסוד בגיבוש עולמם של תלמידי הישיבה. מרכיב משמעותי בתהליך ההשפעה החינוכית של הרב צבי יהודה קוק היתה הדוגמא האישית. יעידו על כך הספרים הרבים ודברי הזיכרון אודותיו, המדגישים את הפן האישי, החווייתי.

הרב צבי יהודה עצמו היה מעביר שיעורים לבני הישיבה בשעות הצהרים. השיעורים היו בספר הכוזרי, מסילת ישרים, ובספר אורות, אורות התורה, ואורות התשובה. בימי רביעי אחר הצהרים היה שיעור מיוחד באורות הקודש, שאליו הורשו להיכנס רק תלמידים מבוגרים, ובהם רבני ערים וישובים, רמי"ם וראשי ישיבות. גולת הכותרת של השיעורים היה השיעור בפרשת השבוע שנערך במוצאי שבת, אליו היו מגיעים המונים, והוא הועבר באמצעות טלוויזיה במעגל סגור לחדרי הבית השונים, וגם לדירות השכנים.

הרב צבי יהודה היה מאפשר לתלמידים חופש בחירה בנוגע לתכני הלימוד, אך הקפיד מאוד שתלמידי הישיבה ילמדו את הספר "שמירת הלשון", העוסק בדיני לשון הרע, ואף קבע לכך "סדר" מיוחד כחצי שעה בכל יום לפני תפילת מנחה.

במשך הזמן שילב הרב צבי יהודה את בוגרי הישיבה בתחומי עיסוק שונים. הראשון שהוא ראה לנכון לאפשר לו לתת שיעורים לציבור הרחב היה הרב חיים דרוקמן. כמו כן הטיל הרב צבי יהודה בשנת ה'תש"ל (1970) על הרבנים הרב אריה שטרן והרב יוחנן פריד את הקמתו של מכון הלכה ברורה לפי חזונו של הראי"ה, על מנת להשלים את המפעל של אביו. גם כיום עומד הרב אריה שטרן בראש המכון. לרמי"ם ומלמדי אמונה בישיבה מינה הרב צבי יהודה את הרבנים הרב אברהם יצחק כלאב,הרב עוזי קלכהיים, הרב צבי ישראל טאו, הרב יהושע צוקרמן, הרב זלמן ברוך מלמד, הרב חיים שטיינר,הרב יעקב פרידמן, הרב מרדכי שטרנברג, הרב עמיאל שטרנברג, הרב מיכאל הרשקוביץ, הרב עודד וולנסקי והרב יעקב לבנון. עם הזמן שלח הרב צבי יהודה את הרבנים הרב חיים דרוקמן, הרב אליעזר ולדמן, הרב דב ליאור, הרב זלמן ברוך מלמד, הרב צפניה דרורי ואחרים, להקים ישיבות נוספות, צעד שהביא להקמתם של מוסדות ישיבתיים דתיים רבים, ותרם גם לחיזוק מעמדה של הישיבה.

בשדה החינוך הקימו בני הישיבה מספר מוסדות חינוכיים בתקופה זו. המוסד הראשון שהוקם בשנת ה'תשכ"ד (1964) הוא "ישיבת ירושלים לצעירים", שקמה ביוזמתו של הרב אברהם שפירא, שהיה אז מראשי צוות ההוראה בישיבת מרכז הרב. המוסד השני - בית הספר התורני "נעם", הוקם בראשית שנת הלימודים ה'תשל"ב (1972). מוסד נוסף שהוקם על-ידי אברכי הישיבה ובוגריה מתוך מגמה לחזק את החינוך התורני כבר בגיל הרך הוא "תלמוד תורה מורשה", שנוסד בשנת תשל"ז (1977). מוסד חינוכי נוסף שהוקם מיד לאחר מלחמת יום הכיפורים, בשעה שצעירים לא דתיים רבים חפשו את זהותם היהודית, הוא ישיבת "מכון מאיר" לבעלי תשובה. כל זאת מלבד הקמת הישיבות כאמור לעיל.

בעקבותמלחמת ששת הימים, ובמיוחד לאחר מלחמת יום הכיפורים, הוביל הרצי"ה את תנועת ההתיישבות בשטחי יש"ע. תנועת גוש אמונים שהורכבה בעיקר מתלמידיו, שינתה למעשה את התודעה של הציונות הדתית, מנחיתות כלפי החילונים, להרגשה של מנהיגות והובלה. בכך הפך הרב צבי יהודה את הישיבה למובילה בציבור הדתי-לאומי, ובציבור הישראלי בכלל.

מעורבות תלמידי הישיבה במאורעות "כלל ישראליים" התרחבה גם לפעילות מאסיבית למען עליית יהודי ברית המועצות דאז. דוגמא בולטת לפעילות זו היתה מעורבותם במאבק למען שחרור אסיר ציון נתן שרנסקי(אנטולי).

מדי שנה ביום ירושלים נערכת בישיבה עצרת מרכזית גדולה לציון יום ירושלים, בהשתתפות אישי ציבור וקהל רב. במשך שנים רבות היו מגיעים לעצרת נשיא המדינה, ראש הממשלה, הרמטכ"ל, שרים וחברי כנסת. בשנים האחרונות, בעקבות מדיניות ממשלתית המנוגדת לההלכה ביחס למסירת חלקים מארץ ישראל התמעטו הגעות אלו. לאחר סיום העצרת ישנה תהלוכה מסורתית של תלמידי הישיבה לאורך ירושלים עד הכותל המערבי.

בהסכם השלום בין ישראל ומצרים גילו המנהיגים חולשה והסכימו למסור את השליטה בחצי האי סיני לידי מצרים. ממשלת ישראל החליטה לגרש מבתיהם את כל תושבי חבל ימית, ולהרוס את בתיהם עד היסוד. בני הישיבה הביעו מחאה נמרצת ופעלו בדרכים שונות לביטול רוע הגזירה. הבשורות הקשות על גירוש התושבים החמירו את מצבו הבריאותי של הרב, שעבר ניתוח קשה זמן מה קודם לכן, וביום י"ד באדר ה'תשמ"ב (1982) עלה ראש הישיבה הרב צבי יהודה קוק לגנזי מרומים.

הישיבה בימי הרב שפירא והרב ישראלי

לאחר פטירת הרב צבי יהודה, ע"פ הוראתו, כיהנו בראשות הישיבה הגאון הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא והגאון הרב שאול ישראלי, שעוד בחיי הרצי"ה העבירו שיעורים כלליים בישיבה. בשנת ה'תשמ"ג (1983) נתמנה הרב אברהם שפירא לכהן כרב הראשי לישראל, יחד עם הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל בשנים אלו לחם הרב בעוז להעמיד את תורת ישראל על תלה, בכל תחומי החיים במדינת ישראל. כאשר נתגלו סדקים בכונות על שמירת שלמות הארץ אצל מנהיגי המדינה, גילו שני ראשי הישיבה דעתם בתקיפות כי אין למסור שום חלק מארץ ישראל לידי נוכרים. בתקופה זו היו בני הישיבה פעילים מאד והביעו מחאות נמרצות בדרכים שונות. עיקר המאמצים בישיבה כוונו בתקופה זו לעולם העשייה החינוכית ופיתוח מנהיגות רוחנית והלכתית. בכל רחבי הארץ קמו ישיבות גבוהות, ישיבות הסדר, ישיבות תיכוניות ואולפנות לבנות. הכל בעידודם ובתמיכתם של ראשי הישיבה. בכל שבוע הועברו שני שיעורים כלליים לבני הישיבה מפי שני ראשיה. שיעור מיוחד היה מתקיים בבית הרב אברהם שפירא בכל מוצאי שבת. שיעור זה, בספר קצות החושן, אבני מילואים, מנחת חינוך, מחנה אפרים, ובחודש אלול בהלכות תשובה לרמב"ם, לא היה מוכן מראש, ולעתים היו מחליטים זמן מועט לפני השיעור סביב איזה סימן יעסוק השיעור. כאן זכו התלמידים לראות כיצד לומדים תורה. הרב היה מקשה ומתרץ שואל ומפרק בונה וסותר והתלמידים היו מטים אוזן ומביטים ברבם הגדול ולומדים לקח.לאחר השיעור היה עונה הרב שפירא לבני הישיבה על שאלות שונות, וכן היה מתיחחס למאורעות השעה.

בחורף ה'תשנ"ה (1995) חלה הרב שאול ישראלי, וב-י"ט בסיון של אותה שנה, בבוקר יום השבת פרשת "שלח-לך", נתבקש לישיבה של מעלה. אחר הסתלקותו המשיך עמיתוהרב אברהם שפירא בראשות הישיבה.

בתקופת הסכמי אוסלו והסכם וואי פרסם הרב שפירא את דעת התורה לפיה אסור לחייל לעבור על דברי תורה ועליו לסרב למלא פקודת גירוש של יהודים מביתם. בתקופה בה זממו לגרש יהודים מביתם בגוש קטיף על-מנת למסור את הקרקע לנוכרים, עמד הרב שפירא בעוז כאריה על משמרתו, ולעומת כל המגמגמים והתוהים נלחם ללא חת על שלמות ארצנו הקדושה. אך באותה מידה עמד בתוקף לאחר הגירוש על כך שצריך לומר הלל ביום העצמאות ולא לשנות דבר בתפילה לשלום המדינה "ראשית צמיחת גאולתנו", ושעצם קיומה של מדינה יהודית בארץ ישראל היא עניין רוחני עצום, על ידה מתקיימת מצות ישוב ארץ ישראל.

פיצול הישיבה

בשנת ה'תשנ"ז פרשו מהישיבה ששה מרבניה הרב צבי טאו, הרב עמיאל שטרנברג, הרב מרדכי שטרנברג, הרב יהושע צוקרמן, הרב עודד וולנסקי והרב יעקב לבנון יחד עם קבוצה מתלמידיהם, והקימו את "ישיבת הר המור" בירושלים. הרקע לפיצול היה תוכנית שהציעה הנהלת הישיבה לתלמידים, לשילוב לימודי הוראה במקביל ללימודים בישיבה. הרב טאו והרבנים הקשורים אליו פרסמו מכתב המתנגד להקמת מכון להכשרת מורים בישיבה, אך הרב שפירא הכחיש קיומה של כוונה כזו^[16]. בהמשך הפולמוס הבהירו הרבנים שהם מתנגדים לכל לימודים חיצוניים במקביל ללימודים בישיבה, גם ללא הקמת מכון‏^[17]. לפילוג קדמה מתיחות בין שני הצדדים, שהחלה מיד לאחר פטירת הרצי"ה. במכתב שעליו חתמו כמה רבנים מבוגרי הישיבה נקראו הרבנים הפורשים ותלמידיהם לשוב לישיבה ולבקש מחילה מהרב שפירא. הרב מרדכי אליהו קרא לא לפלג את הישיבה.

בבוקר יום טוב ראשון של חג הסוכות, ט"ו בתשרי ה'תשס"ח (2007), לאחר מספר חדשים בהם הלך ונחלש בשל מחלה, עלה לישיבה של מעלה. הוא נטמן בהלוויה רבת משתתפים בהר הזיתים, סמוך לקברו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק וסמוך לקבריהם של קודמו בראשות הישיבה - הרב צבי יהודה הכהן קוק, ושל קודמו ברבנות הראשית - הרב שלמה גורן.

לאחר פטירתו של הרב אברהם שפירא, נמסר כי בצוואתו הוריש לבנו הרב יעקב שפירא את תפקיד ראש הישיבה.

הפיגוע בישיבה

בר"ח אדר ה'תשס"ח חדר לספריית הישיבה מחבל תושב שכונת ג'אבל מוכאבר שבמזרח ירושלים, ירה והרג שמונה תלמידים מהישיבה ומהישיבה לצעירים. המחבל חוסל בידי הרב יצחק דדון, אברך בישיבה, ועל ידי דוד שפירא, קצין צה"ל שהתגורר בסמוך. לזכרם של הנרצחים מוציאים קבוצת תלמידים מהישיבה סדרת חוברות לימוד יומי לנוער - "בשביל הנשמה"^[18], כל חוברת עסקת בנושא אמוני כגון תפילה, צניעות ותשובה.

מאפייני הישיבה

לאחר סדר בוקר מתקיים סדר 'חפץ חיים' ו'שמירת הלשון', כפי שתיקן הרצי"ה. לאחר סדר צהריים נמסרים שיעורים, רובם באמונה ומיעוטם בגמרא בעיון. בסדר ערב לומדים תלמידי שיעור א' עם חברותות משיעורים ג' וד'.

ראש הישיבה הרב שפירא מעביר שיחה לשיעור א' בפרשת השבוע בכל ליל שישי. השיחה נערכת, נדפסת ומופצת בדוא"ל לתלמידים מהישיבה ומחוץ לה. לשיעורים הגבוהים יותר מעביר ראש הישיבה שיעורי אמונה שבועיים בביתו, לאחר סדר ערב.

בשיעורי האמונה ובלימוד העצמי לומדים בעיקר מסילת ישרים, כוזרי, ספרי המהר"ל וספרי הרב קוק. בישיבה מועברים שיעורים אף בתנ"ך, מפי הרב איתן שנדורפי, הרב יצחק בן שחר והרב איתמר אורבך. שיעורים קבועים לאברכים בהלכות נידה מועברים על ידי הרב מנחם בורשטין - ראש מכון פוע"ה.

בישיבה נערכות אזכרות שנתיות לרבני הישיבה - הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הרב צבי יהודה קוק, הרב שאול ישראלי והרב אברהם שפירא. בנוסף נערכת אזכרה שנתית לחללי הפיגוע.

רבני הישיבה לדורותיה

ראשי הישיבה

• הרב אברהם יצחק הכהן קוק (הראי"ה) – רבה האשכנזי הראשי הראשון של ארץ ישראל, ראב"ד האשכנזים בירושלים ומייסד הישיבה וראשה בשנים תרפ"ד-תרצ"ה (1924-1935).
• הרב אברהם אהרון בורשטין (הגאון מטבריג) – מחבר ספר "נר אהרון" ראש הישיבה לצד הרב קוק בשנים תרפ"ד-תרפ"ו (1924-1925).
• הרב יעקב משה חרל"פ – רבה של שכונת "שערי חסד", וראש ישיבת "בית זבול", ראש הישיבה בשנים תרצ"ה-תשי"ב (1935-1952).
• הרב צבי יהודה הכהן קוק (הרצי"ה) – בנו של הראי"ה וראש הישיבה בשנים תשי"ב–תשמ"ב (1952-1982).
• הרב שאול ישראלי - רבו של מושב כפר הרוא"ה, חבר בית הדין הגדול, וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל, וראש הישיבה בשנים תשמ"ב–תשנ"ה (1982-1995).
• הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא (רב אברום) – הרב הראשי לישראל (תשמ"ג-תשנ"ג) וראש הישיבה בשנים תשמ"ב–תשס"ח (1982-2007).
• הרב יעקב שפירא - בנו של הרב אברהם שפירא, וחבר מועצת הרבנות הראשית. נמסר כי בצוואתו הוריש הרב אברהם שפירא לבנו הרב יעקב שפירא את תפקיד ראש הישיבה.

ר"מים בעבר

• הרב יצחק אריאלי - מחבר ספרי "עינים למשפט" על הש"ס, לימד ושימש כ"משגיח" בישיבה.
• הרב שלום נתן רענן - חתנו של הראי"ה קוק, ר"מ ומנהל הישיבה.
• הרב יעקב כלאב.
• הרב מרדכי פרום - חתנו של הרב שלום נתן רענן, מהר"מים הבולטים והמשפיעים ביותר על הישיבה.
• הרב זלמן ברוך מלמד - ראש ישיבת בית אל. כיהן בער כר"מ בישיבה.
• הרב מרדכי שטרנברג - ראש ישיבת הר המור, כיהן כר"מ בישיבה עד לפרישתו בשנת תשנ"ז עם קבוצת רבנים שייסדה את ישיבת "הר המור".
• הרב עמיאל שטרנברג - ראש ישיבת הר המור, כיהן כר"מ בישיבה עד לפרישתו בשנת תשנ"ז עם קבוצת רבנים שייסדה את ישיבת "הר המור".
• הרב אריה שטרן - רבה של ירושלים וראש מכון הלכה ברורה ובירור הלכה.
• הרב יעקב פרידמן - כיהן כר"מ בישיבה עד לפרישתו עם ייסוד ישיבת תפרח וישיבות נוספות.
• הרב אברהם יצחק כלאב- לשעבר אב"ד ירושלים וראש כולל דיינות בפסגות. בנו של הרב יעקב כלאב.
• הרב חיים כ"ץ - ראש כולל ההלכה בישיבת בית אל, לשעבר ראש ישיבת הכותל, ר"מ לשעבר בישיבה.
• הרב יאיר גזבר - כיהן כר"מ בישיבה עד לשנת תשע"ה, אז עבר לכהן כראש ישיבת ירושלים לצעירים (ממשיך ללמד אמונה בישיבה).
• הרב יהושע צוקרמן - כיהן כר"מ בישיבה עד לפרישתו בשנת תשנ"ז עם קבוצת רבנים שייסדה את ישיבת הר המור.
• הרב אריאל אליהו אדרי - דיין בבית הדין הרבני באשקלון ורב קהילה בשכונת הר חומה. כיהן כר"מ בישיבה לתקופה קצרה עד לפרישתו בשנת תשנ"ז עם קבוצת רבנים שייסדה את ישיבת הר המור.

ר"מים כיום

• הרב חיים שטיינר - ר"מ בישיבה ,ראש רבני מפלגת תקומה ונשיא ישיבת עטרת נחמיה בתל אביב.
• הרב יהושע מגנס - ר"מ שיעור ג' בישיבה, אחראי על קבלת התלמידים ועל תכנית "הסדר מרכז". לשעבר רב שיכון ו' בבני ברק ורב אולפנית תל אביב.
• הרב פנחס מונדשיין- ר"מ שיעור ג' בישיבה, מראשי ישיבת ההסדר ראשון לציון, מח"ס "שערי עיון" (שבעה כרכים).
• הרב מיכאל הרשקוביץ- רב היישוב נריה. ר"מ שיעור ג' בישיבה.
• הרב יגאל לרר- אב"ד בבית הדין בפתח תקווה. ר"מ בישיבה.
• הרב איתמר אורבך- רב היישוב חשמונאים. ר"מ שיעור ב' בישיבה.
• הרב אבינועם זומר - ר"מ שיעור ב' בישיבה.
• הרב אברהם ישראל סילבצקי - ר"מ שיעור ב' בישיבה (חתנו של הרב יעקב שפירא).
• הרב ערן ניסן - ר"מ שיעור א' בישיבה.
• הרב יהודה וינגוט - ר"מ שיעור א' בישיבה.
• הרב אודי נכטשטרן -ר"מ שיעור ג' בישיבה. חתנו של הרב שלמה שפירא
• הרב יורם מושקוביץ- ר"מ השיעורים הגבוהים בישיבה ור"מ בישיבת מעלה אליהו בתל אביב.
• הרב אורי רותם - מלמד גמרא בישיבה. חתן הרב חיים שטיינר.

מלמדי אמונה בעבר

• הרב דוד כהן, "הרב הנזיר" – לימד אמונה בישיבה מייסודה ועד לפטירתו בשנת תשל"ב.
• הרב חיים דרוקמן - ראש ישיבת אור עציון.
• הרב צבי ישראל טאו - נשיא ישיבת הר המור, לימד בישיבה עד לפרישתו בשנת תשנ"ז עם רבנים נוספים לייסוד ישיהת הר המור.
• הרב עוזי קלכהיים – מחבר הספרים "אדרת האמונה", "שירת האומה לארצה", "באר מגד ירחים", ו"ארץ מול שמים".
• הרב עודד וולנסקי - לימד אמונה בישיבה עד לפרישתו בשנת תשנ"ז עם קבוצת רבנים שייסדה את ישיבת הר המור.
• הרב אליקים לבנון - רב היישוב אלון מורה וראש ישיבת ברכת יוסף ביישוב.
• הרב יעקב לבנון - לימד אמונה בישיבה עד לפרישתו בשנת תשנ"ז עם קבוצת רבנים שייסדה את ישיבת הר המור.
• הרב אלישע וישליצקי - ראש בית מדרש "מהות", ראש תנועת אל עמי.
• הרב אלישע אבינר - ראש הכולל בישיבת מעלה אדומים, לימד אמונה בישיבה עד שנת תשע"ג.
• הרב שלמה אבינר -לימד אמונה בעבר.

מלמדי אמונה כיום

מלבד הר"מים, המעבירים שיעורים קבועים באמונה, מלמדים אמונה בישיבה גם הרבנים:

• הרב יעקב פילבר - מייסד וראש ישיבת ירושלים לצעירים לשעבר ומחבר ספרים רבים.
• הרב דוד חי הכהן - ראש ישיבת נתיבות ישראל בבת ים ורב שכונה בעיר.
• הרב איתן שנדורפי - ר"מ בישיבת ירושלים לצעירים ובישיבה הקטנה מורשה, מלמד תנ"ך בישיבה. מחבר ספרי "הדר העולם", "הדר התורה" (שני כרכים), "הדר הנביאים" ו"הדר המועדים".
• הרב חיים אביהוא שוורץ - מלמד אמונה בישיבה.
• הרב יצחק בן שחר - ראש ישיבת קדומים. מלמד תנ"ך בישיבה.
• הרב אופיר פריד - מלמד אמונה בישיבה.
• הרב יצחק שילת - ראש ישיבת ברכת משה במעלה אדומים.
• הרב יאיר גזבר - כיהן כר"מ בישיבה במשך שנים, עד למינויו כראש הישיבה לצעירים.

ראשי הכוללים בישיבה

• הרב מאיר פרימן - אב"ד הרבני בתל אביב, ראש "כולל עיון" בישיבה.
• הרב יצחק שילת - שימש כראש כולל ערב בישיבה עד להתמנותו כראש ישיבת ברכת משה במעלה אדומים בשנת תשע"ה. כיום מלמד אמונה בישיבה.
• הרב אברהם צבי גאופטמן - דיין בבית הדין בבאר שבע ורב קהילה בהר חומה. ראש כולל הדיינות בישיבה (חתן הרב יונה מצגר).
• הרב שמיר שיינטופ - ראש כולל ההלכה בישיבה.
• הרב מיכאל לוצקי - ראש כולל הישיבה בשכונת רמת שלמה.
• הרב חגי קורץ - ראש כולל הישיבה בפתח תקווה.
• הרב מנחם עמי רוטנברג - מראשי הכולל.
• הרב ינון ויסמן - ראש כולל ערב בישיבה.

מוסדות הישיבה

• ישיבת ירושלים לצעירים- ישיבה תיכונית הסמוכה לישיבה.
• מכון הלכה ברורה ובירור הלכה- מכון העוסק בכתיבה, עריכה והוצאה של כרכי התלמוד עם "הלכה ברורה ובירור הלכה", כחזונו של הרב קוק.
• "המכון על שם הרצי"ה קוק" (או "מכון הרצי"ה")- מכון להוצאת ספרים שע"י הישיבה, העוסק בעיקר בהוצאה לאור של כתבי הרב קוק ,הרצי"ה קוק, הרב מרדכי פרום והרב אברהם שפירא.
• כולל האידרא- כולל בעיר העתיקה שבו לומדים מספר מצומצם של אברכים
• כולל במאחז 'גבעת אסף'- בית מדרש הכולל כמה עשרות אברכים
• "כולל נחמת רחל"- כולל לתלמידי הישיבה הפועל מדי בוקר במתחם קבר רחל.
• כולל בשכונת "רמת שלמה" בירושלים בראשות הרב מיכאל לוצקי.
• בית מדרש קהילתי בפתח תקווה בראשות הרב חגי קורץ (הוקם בשנת תשע"ד).
• "מדרשת בת ציון"- מדרשה לבנות בשכונת קרית משה בראשות הרבנית יפה מגנס ובעלה הרב יהושע מגנס.
• מכון "מים חיים" מוציא חוברות וספרים משיעוריהם של רבני הישיבה.

מבוגרי הישיבה

תקופת הרב קוק והרב חרל"פ

• הרב שאול ישראלי- ראש ישיבת מרכז הרב, רבה של כפר הרא"ה, וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל.
• הרב שלום נתן רענן- חתנו של הרב קוק ומרבני הישיבה הבולטים.
• הרב יוסף קאפח - חבר בית הדין הגדול.
• הרב שבתי אטון- ראש ישיבת ראשית חכמה.
• הרב משה צבי נריה - ראש ישיבות בני עקיבא.
• הרב ישעיהו משורר- אב"ד פתח תקווה, חבר בית הדין הגדול בירושלים, רב שכונות מחנה יהודה ושעריה בפתח תקוה.
• הרב גדליה אייזמן- משגיח בישיבת קול תורה
• הרב מנחם יהודה הלוי אושפיזאי- רבה של רמת גן.
• הרב מרדכי אילן- אב"ד בתל אביב.
• הרב אליהו יצחק פריסמן- מראשי מכון הרי פישל ומהדיר ספרי ראשונים.
• הרב שמעון סטרליץ - מראשי מכון הרי פישל והאנציקלופדיה התלמודית.
• הרב שמואל אליעזרי - רב שכונת בית וגן בירושלים ומרבני שכונת יש אליהו בתל אביב, דיין בבית הדין בתל אביב, ממייסדי מכון הרי פישל, מכותבי האנציקלופדיה התלמודית, מייסד המכון לחקר ההלכה" שעסק בנושא המצוות התלויות בארץ, ממקימי "אגודת הרבנים מורי ההוראה בירושלים", רב צבאי בכיר וחבר מכון הלכה ברורה ובירור הלכה. הרב קוק היה לומד עמו בחברותא את שיעוריו בטרם העביר אותם בישיבה.
• הרב יהודה גרשוני - ראש ישיבת ארץ ישראל בארה"ב, מכותבי האנציקלופדיה התלמודית ומחבר ספרים.
• הרב יצחק זונדל ריף - רב קהילת "זאגר ישן" בליטא. כותב שיעוריו של הגאון מטאבירג שכונסו בספר "נר אהרן". היה מעשרת התלמידים הראשונים בישיבה.
• הרב משה דוד בקשט- ממייסדי מכון הרי פישל וממחברי האנציקלופדיה התלמודית.
• הרב שלום אליהו ננקנסקי - ממייסדי מכון הרי פישל ומחברי "מכון התלמוד הישראלי השלם".
• הרב מאיר קפלן- דיין בבית הדין בתל אביב.
• דוד רזיאל - מפקד האצ"ל שנהרג בפעולה בעיראק.
• עזריאל קרליבך - המייסד והעורך הראשון של העיתון מעריב.
• יחיאל אהרון אליאש- מייסד תנועת הנוער הציונית דתית בני עקיבא, הפלוגות הדתיו בהגנה ותנועת הספורט אליצור.
• חיים הרצוג- נשיא מדינת ישראל השישי.

בתקופת הרצ"ה - הדור המבוגר

(מסודר לפי א'-ב'):

• הרב בנימין אביעד - רב המועצה האזורית שפיר וחבר מועצת הרבנות הראשית.
• הרב איתן אייזמן - ראש מוסדות "צביה" ומוסדות "נעם".
• הרב בנימין אייזנר- ממייסדי ת"ת וישיבת "מורשה". ר"מ בישיבת ירושלים לצעירים ובישיבת מורשה.
• הרב יגאל אריאל- רב מושב נוב לשעבר ומחבר ספרים רבים.
• הרב יועזר אריאל - לשעבר אב"ד בצפת ובטבריה.
• הרב יעקב אריאל - רבה של רמת גן ונשיא הישיבה שם.
• הרב ישראל אריאל- ראש מכון המקדש. לשעבר רבה של העיר ימית וראש ישיבת ימית.
• הרב דב ביגון- ראש מכון מאיר.
• הרב יצחק בן שחר - ראש ישיבת קדומים
• הרב יוסף ברמסון - איש חינוך, ממייסדי ישיבת ירושלים לצעירים. מחבר סדרת ספרי "ימות עולם" ועוד.
• הרב שלמה גילת - מחבר פירוש "רז תורה" על אורות הקודש.
• הרב משה דימנטמן- מראש ישיבת כרם ביבנה
• הרב חיים דרוקמן - ראש ישיבת אור עציון, וראש ישיבות בני עקיבא.
• הרב צפניה דרורי - רבה שלקרית שמונה וראש הישיבה שם.
• הרב ישראל הס - רב הקמפוס באוניברסיטת בר אילן ומחבר ספרים רבים באמונה.
• הרב בנימין הרלינג - ראש הכולל בישיבת ברכת משה.
• הרב מיכאל הרשקוביץ- רב הישוב נריה ור"מ בישיבה.
• הרב ירחמיאל ויס- ראש ישיבת ירושלים לצעירים.
• הרב אליעזר ולדמן - ראש ישיבת ניר קרית ארבע.
• הרב עמנואל זרביב -כיהן כאב"ד בתל אביב
• הרב צבי ישראל טאו - נשיא ישיבת הר המור.
• הרב דוד חי כהן - ראש מוסדות "אורות התורה" בבת ים, וראש ישיבת נתיבות ישראל בבת ים.
• הרב שאר ישוב כהן- לשעבר רבה של חיפה.
• הרב אברהם יצחק כלאב - אב"ד בירושלים וראש כולל פסגות
• הרב דב ליאור - לשעבר רבה של קרית ארבע וראש ישיבת ניר קרית ארבע.
• הרב גדעון פרל-רב היישוב אלון שבות
• הרב משה לוינגר - רב קיבוץ לביא ומושב נחלים, ממחדשי היישוב היהודי בחברון, ומראשי "גוש אמונים".
• הרב ישעיהו מייטליס -רבה של נהריה וראש ישיבת נהר דעה.
• הרב זלמן ברוך מלמד - רבה שלבית אל, וראש הישיבה שם.
• הרב חנן פורת - ממייסדי גוש אמונים, ממחדשי ההתיישבות היהודית בגוש עציון ובמקומות נוספים ביש"ע, מייסד ישיבת בית אורות וחבר הכנסת.
• הרב יעקב פילבר- מייסד וראש ישיבת ירושלים לצעירים ורב קיבוץ חפץ חיים.
• הרב מנחם פליקס-מבוגרי ישיבת מרכז הרב ומראשי גוש אמונים
• הרב מרדכי פרום- מראשי הישיבה
• הרב יוחנן פריד - לשעבר רב מושב בית מאיר ומנהל האגף לתרבות תורנית במשרד החינוך, ממייסדי מכון הלכה ברורה ובירור הלכה.
• הרב יעקב פרידמן- ר"מ בישיבה לעבר, מייסד ישיבת תפרח ומראשיה.
• הרב יהושע צוקרמן- מרבני ישיבת הר המור ולשעבר ר"מ בישיבה.
• הרב שלמה קורח - רב העיר בני ברק.
• הרב איסר קלונסקי - רב שכונת גבעת מרדכי בירושלים.
• הרב יששכר גואלמן- לשעבר מפמ"ר תנ"ך במשרד החינוך
• הרב עוזי קלכהיים- מרבני הישיבה ומחבר ספרי אמונה
• הרב הושע רבינוביץ'- מחבר הספר "מאורות הרצי"ה".
• הרב יהושע רוזן - ר"מ לשעבר בישיבת ירושלים לצעירים.
• הרב אברהם רמר- ר"מ בישיבת ירושלים לצעירים.
• הרב פרופ' נחום רקובר - חתן פרס ישראל, ומשנה ליועץ המשפטי לממשלה.
• הרב חיים שטיינר - ר"מ בישיבת מרכז הרב, ראש רבני מפלגת תקומה ונשיא ישיבת עטרת נחמיה בתל אביב
• הרב אריה שטרן- רבה של ירושלים, ראש מכון הלכה ברורה ובירור הלכה ולשעבר ר"מ בישיבה.
• הרב סעדיה שרעבי- כיהן כאב"ד בירושלים

בתקופת הרב צבי יהודה - הדור הצעיר

(מסודר על פי א'-ב'):

• הרב דוד אביחיל- ראש ישיבת רמות ירושלים, מייסד וראש הישיבה התיכונית לחינוך סביבתי מצפה רמון לשעבר.
• הרב אלישע אבינר- ראש הכולל בישיבת ברכת משה.
• הרב שלמה אבינר - ראש ישיבת עטרת ירושלים, ורבה של בית אל.
• הרב שמעון אדלר - מנהל האגף לחינוך דתי במשרד החינוך.
• הרב איתמר אורבך - רב היישוב 'חשמונאים' ור"מ בישיבת 'מרכז הרב'
• הרב דניאל איזק- ראש ישיבת בית אורות.
• הרב אהרון אייזנטל-ר"מ בישיבת הגולן ורב הישוב חיספין
• תא"ל אפי איתם - חבר כנסת ושר לשעבר, יו"ר מפלגת "ציונות דתית לאומית מתחדשת".
• הרב בנימין אלון - ראש ישיבת בית אורות לשעבר. חבר כנסת ושר לשעבר, יו"ר מפלגת מולדת.
• פרופ' בן ציון אליאש- מרצה למשפטים באוניברסיטת בר אילן.
• הרב שמואל אליהו - רב העיר צפת.
• הרב יוסף אלנקווה -מחבר ספרים .כיהן כרב אזורי בגוש קטיף
• הרב יעקב אפשטיין- מחבר סדרת השו"ת 'חבל נחלתו'
• הרב שמואל אקשטיין-ראש הישיבה התיכונית ב 'שעלבים'
• הרב יוסף בדיחי- עוזרו האישי של הרב צבי יהודה קוק.
• הרב מנחם בורשטין - ראש מכון פוע"ה.
• הרב אלי בזק- מרבני ישיבת הר המור ועוד.
• הרב משה ביגל- רב הישוב מיתר .
• הרב משה בלייכר - ראש ישיבת שבי חברון.
• הרב צדוק (דוקי) בן ארצי- ראש תחום "תודעה יהודית" ברבנות הצבאית.
• הרב אליהו בן דהן- ח"כ וסגן שר הבטחון, לשעבר מנהל בתי הדין הרבניים וסגן שר הדתות.
• הרב יהושע בן מאיר- לשעבר ראש ישיבת שבות ישראל באפרת.
• הרב שלמה בן חמו - רב העיר קריית גת
• הרב יואל בן נון- ראש ישיבת הקיבוץ הדתי בעין צורים לשעבר.
• הרב אלחנן בן נון-רב הישוב שילה
• הרב שמעון בן ציון- ר"מ במכון מאיר.
• הרב בניהו ברונר- ראש הגרעין התורני בצפת ומייסד הישיבה
• הרב נריה גוטל - נשיא מכללת אורות ישראל.
• הרב יהודה גלעד- רב קיבוץ לביא וראש ישיבת מעלה גלבוע. לשעבר ח"כ.
• הרב חיים גנץ - ראש ישיבת מעלה אליהו בתל אביב.
• הרב מרדכי גרינברג- ראש ישיבת כרם ביבנה.
• הרב יחזקאל דאום - רבה של תנובה ומושב רמת מגשימים.
• הרב עדיאל דומוביץ' - ראש הכולל בגוש טלמונים.
• הרב יצחק דור- ראש ישיבת חורב בירושלים.
• הרב אורי דסברג - מראשי האנציקלפדיה התלמודית, יד הרב הרצוג ומכון צומת ועורך כתב העת "תחומין".
• הרב אלי הורוביץ -ר"מ בישיבת שבי חברון, נרצח עם רעייתו בפיגוע.
• הרב מיכה הלוי - רבה של פתח תקווה.
• הרב משה הררי- מחבר ספרי "מקראי קודש"
• הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ - לשעבר רב שכונת אחוזה בחיפה, דיקן הפקולטה למתמטיקה בטכניון, חבר הכנסת ושר המדע. כיום נשיא אוניבסיטת בר אילן.
• הרב יצחק וולברשטין - ראש הכולל בעצמונה- שומריה.
• הרב ברוך וידר- ראש ישיבת הכותל.
• הרב שלמה יוסף וייצן - רבה של פסגות ור"מ בישיבת בית אל.
• הרב אלישע וישליצקי - ראש בית המדרש "מהות" ומרצה ליהדות.
• הרב עודד ולנסקי - מלמד אמונה בישיבת הר המור ובישיבת שבי חברון.
• הרב יהודה זולדן- מפקח מרכזי על הוראת תלמוד ותושבע"פ בחינוך הדתי
• הרב יהודה חזני - מראשי גוש אמונים.
• הרב ציון טוויל- ראש ישיבת נצר מטעי באריאל.
• הרב יצחק יודייקין-ראש כולל 'מכתם לדוד' בתל אביב
• הרב יצחק יעקובוביץ' - רב המועצה אזורית דרום השרון ובעבר ראש מחלקת כשרות הייבוא ברבנות הראשית לישראל.
• הרב חיים כ"ץ - ראש כולל וראש ישיבת הכותל לשעבר.
• ח"כ יעקב כ"ץ (כצל'ה) - יו"ר מפלגת האיחוד הלאומי, ממייסדי ערוץ 7 וישיבת בית אל.
• הרב אליקים לבנון - ראש ישיבת ברכת יוסף באלון מורה, ורב היישוב אלון מורה-שכם.
• הרב יעקב לבנון- מרבני ישיבת הר המור.
• הרב שלמה לוי- ראש ישיבת ההסדר ראשון לציון ורב שכונת המערב בעיר.
• הרב מנחם ליבמן - ראש כולל האידרא.
• הרב יגאל לרר - דיין בבית הדין בפתח תקווה ור"מ בישיבה.
• הרב יהושע מגנס- ר"מ בישיבה.
• הרב אליעזר מלמד - ראש ישיבת הר ברכה ורב היישוב. מחבר סדרת "פניני הלכה".
• הרב שבתי סבתו - ראש ישיבת מאור טוביה וישיבת נתיבות יוסף במצפה יריחו.
• הרב אלי סדן - ראש המכינה קדם צבאית "בני דוד" ביישוב עלי.
• הרב זאב סולטנוביץ' - מרבני ישיבת הר ברכה ועוד.
• הרב חיים ירוחם סמוטריץ'- לשעבר רב היישוב בית יתיר וראש הכולל בישיבת ניר.
• הרב דוד סמסון ראש ישיבה לדוברי אנגלית המשוייכת לישיבת נתיב מאיר. לשעבר ראש ישיבת 'לך לך' ו'yta'
• הרב דוד סתיו - רב היישוב שוהם וראש ארגון "צהר".
• הרב יהודה הלוי עמיחי -ראש מכון התורה והארץ
• הרב מרדכי ענתבי- ר"מ במכון מאיר ורב שכונת בית הכרם.
• הרב חיים פוגל- רב מכללת אמונה,ראש הגרעין התורני ברחובות ויושב ראש חבר הנאמנים של מכללת אורות ישראל
• הרב יעקב פייגבוים - ראש המכינה הקדם צבאית קשת יהודה.
• הרב שי פירון- רב שכונה באורנית, ח"כ ולשעבר שר החינוך. ממייסדי ארגון "צהר".
• הרב יהודה פליקס -מייסד מכללת אורות ישראל ולשעבר ראש ישיבת נחלים
• הרב דוד פנדל- ראש ישיבת ההסדר שדרות.
• הרב מנחם פרומן - רב היישוב תקוע.
• הרב ראובן פרינס - ראש ישיבת הדרום ברחובות.
• הרב גבי קדוש- רב המועצה המקומית בני שמעון
• הרב צבי קוסטינר - ראש ישיבת מדברה כעדן במצפה רמון.
• הרב אריה קורן-מוותיקי תלמידי ישיבת מרכז הרב ומייסד תלמוד תורה מורשה
• הרב משה קליין- רב בתי החולים 'הדסה' ורב שכונת 'כפר גנים' בפתח תקווה
• הרב יוסף קלנר- מרבני ישיבת הר המור ועוד.
• הרב יעקב קליין- רב שכונת קרית חיים בחיפה.
• הרב יגאל קמינצקי- ראש ישיבת כיסופים בניצן ולשעבר הרב האזורי חוף עזה.
• הרב אלישיב קנוהל- רב קיבוץ כפר עציון.
• הרב אביחי רונצקי - ראש ישיבת איתמר ולשעבר הרב הצבאי הראשי.
• הרב בנימין רקובר - עורך סדרת ספרי "שיעורי מרן הגר"א שפירא" על התלמוד
• הרב חיים אביהוא שוורץ - ר"מ בישיבת בית אל, ומלמד אמונה בישיבה.
• הרב שמחה שטטנר- נשיא הישיבה הגבוהה' נחלת ישראל' במגדל העמק
• הרב אליעזר חיים שנוולד-ראש ישיבות ההסדר "מאיר הראל" במודיעין ובאופקים
• הרב איתן שנדורפי-ר"מ בישיבת 'מרכז הרב' וב'ישיבת ירושלים לצעירים'
• הרב פרופ' אליאב שוחטמן - דיקן מכללת שערי משפט.
• הרב מרדכי שטרנברג- ראש ישיבת הר המור.
• הרב עמיאל שטרנברג- ראש ישיבת הר המור.
• הרב יהושע שפירא - ראש ישיבת רמת גן.
• הרב יעקב שפירא- ראש הישיבה כיום.
• הרב יצחק שפירא- ראש ישיבת עוד יוסף חי.
• הרב שלמה שפירא -דיין בבית הדין הרבני הגדול ולשעבר אב"ד נתניה
• הרב יגאל שפרן- מומחה לרפואה, אתיקה והלכה.
• הרב אברהם שר שלום - רב מושב אלוני הבשן.
• הרב אורי שרקי -ראש המחלקה הישראלית במכון מאיר.

בתקופת הרב שפירא

( מסודרים ע"פ סדר א'-ב'):

• הרב אריאל אליהו אדרי- ר"מ בישיבת הר המור.
• הרב אוהד פלדמר- רב קהילה בירושלים.
• הרב חנן אידלשטיין- מרבני ישיבת הר המור.
• הרב ינון אילני -ראש הישיבה הגבוהה בערד
• הרב חננאל אתרוג- ראש ישיבת שבי חברון.
• הרב אריאל בן דוד- ר"מ בישיבת 'דרך חיים'.
• הרב יאיר בן מנחם- דיין בבית הדין בנתניה.
• הרב גיורא ברנר ראש כולל גבעת אסף.
• הרב אברהם צבי גאופטמן- דיין בבית הדין בבאר שבע רב קהילה בהר חומה וראש הכולל לדיינות בישיבה.
• הרב דוד ג'יאמי- ר"מ בישיבת הר המור.
• הרב יאיר גזבר- ראש ישיבת ירושלים לצעירים, לשעבר ר"מ בישיבה.
• הרב יונתן דון יחיא- רב מושב הזורעים.
• הרב שלמה דרייפוס- ר"מ בישיבת הר המור.
• הרב שלמה הירש- מראשי הכולל בבית שמש.
• הרב מרדכי הס- ר"מ בישיבת הר המור.
• הרב יהושע ויסנגר- ר"מ במורשת יעקב וראש כולל ברחובות.
• הרב ינון ויסמן- ראש כולל ערב בישיבה.
• הרב נעם ולדמן- ראש ישיבת ניר בקרית ארבע.
• הרב אבינועם זומר- ר"מ בישיבה.
• הרב אופיר כהן - ראש הגרעין התורני באשקלון ומייסד ישיבת ההסדר במקום
• הרב אלישמע כהן-ראש הישיבה הגבוהה בחומש
• הרב עקיבא כהנא- רב בכולל ארץ חמדה.
• הרב יוני לביא -מנהל מוקד חברים מקשיבים
• הרב חברון לוי- מורה צדק בישיבת בת ים.
• הרב חגי לונדין- ר"מ בישיבת שדרות ועוד וממפרשי תורת הראי"ה קוק.
• הרב מיכאל לוצקי- ראש הכולל של הישיבה בשכונת "רמת שלמה".
• הרב פנחס מונדשיין- ר"מ בישיבה ודיין.
• הרב יורם מושקוביץ- ר"מ בישיבה ובישיבת מעלה אליהו.
• הרב יואל מנוביץ- ראש ישיבת הגולן בחספין.
• הרב דוד מנחם - רב קהילה בירושלים, יוצר ומלחין.
• הרב אסף נאומבורג- ראש ישיבת נווה.
• הרב עמיאל נאומבורג- ר"מ בישיבת נצר מטעי באריאל.
• הרב ערן ניסן -ר"מ בישיבה.
• הרב אברהם ישראל סילבצקי- ר"מ בישיבה.
• הרב אלקנה סגל- משיב בישיבת בת ים ורב קהילה.
• הרב משה פינטו - רב היישוב נתיב השיירה.
• הרב אופיר פריד- ר"מ אמונה בישיבה.
• הרב מאיר פריימן-אב"ד בתל אביב וראש כולל ערב בישיבת 'מרכז הרב'
• הרב מנחם פרל-רב שירותי הכבאות והצלה
• הרב חגי קורץ- ראש כולל בפתח תקווה.
• הרב יוסי רודריגז - ראש ישיבת איילת השחר באילת.
• הרב אורי רותם- ר"מ בישיבה.
• הרב אריה רוזנברג- ר"מ בישיבת 'דרך חיים'.
• הרב ידידיה ריין- ר"מ בישיבת הר המור.
• הרב אביעזר שטראוס- מרבני תלמוד תורה מורשה
• הרב שמיר שיינטופ- מראשי הכוללים בישיבה.
• הרב אוריאל שלמוני- בעל ביאור אור אליהו על הגר"א על הש"ס.
• הרב אברהם שרייבר-ראש כולל בשבי דרום. לשעבר רב הישוב כפר דרום וראש הישיבה התיכונית 'בית אברהם'.
• הרב אליקים שריר- ר"מ בישיבת ההסדר ראשון לציון.
• הרב יעקב שרעבי -דיין בבית הדין לממונות במערב בנימין. לשעבר ראש ישיבת נחלת ישראל במגדל העמק

לקריאה נוספת

• הרב יוחאי רודיק, חיים של יצירה.

ישיבות גבוהות
ישיבות גבוהות בישראל
ישיבות ליטאיות	חברון • מיר • פוניבז' • קול תורה • אור אלחנן • אור ישראל • איתרי • באר יעקב • בית מתתיהו • גרודנא • כנסת חזקיהו • כנסת יצחק • ישיבת הר"ן • מעלות התורה • נחלת דוד • סלובודקה • עטרת ישראל קמניץ • תורה אור • תושיה (תפרח) • תפארת צבי • אורחות תורה • מאור התלמוד
ישיבות חסידיות	חכמי לולבין • טשיבין • שובו בנים • שפת אמת • תורת אמת • תומכי תמימים ליובאוויטש • חוט של חסד • בית אברהם
ישיבות חרדיות ספרדיות	חזון עובדיה • כסא רחמים • פורת יוסף • קול יעקב
ישיבות גבוהות ציוניות	מרכז הרב • הר המור • בית אל • שבי חברון • עטרת ירושלים • מעלה אליהו • עטרת נחמיה • רמות ירושלים • הרעיון היהודי • חומות ירושלים • קדומים • נתיבות ישראל • עוד יוסף חי • איתמר • תורת החיים • אורות האר"י • נתיבות דרור • נעם שיח • מאור טוביה • יצהר • בית מדרש ראש פינה • בני נצרים • כיסופים • גבעת אולגה • הישיבה בגמזו
ישיבות הסדר	כרם ביבנה • הר עציון • ברכת יוסף • בית ועד לתורה • רמת גן • ניר • הר ברכה • הכותל • קרית שמונה • איילת השחר • בית אורות • אור עציון • נווה דקלים (ימית לשעבר) • אורות שאול • בינות • הר שלום • שילה • שעלבים • מעלות יעקב • מעלה גלבוע • מדברה כעדן • אור וישועה • תורה בציון • אפיקי דעת (שדרות) • דימונה • המאירי • ברכת משה • הגולן • היכל אליהו • מאיר הראל • חולון • ירוחם • תקוע • נהר דעה • עכו • קרני שומרון • ברכת התורה • ראשון לציון • רעותא • שבות ישראל • שדמות נריה • שירת משה • רמת השרון • אופקים
ישיבות המקובלים	בית אל • שער השמים • נהר שלום • החיים והשלום • רחובות הנהר • תורת חכם • נחלת יצחק • בני ציון
ישיבות גבוהות בחו"ל
	בית יוסף (גייטסהד) • לייקווד • נר ישראל • תורה ודעת • רבנו יצחק אלחנן (ישיבה יוניברסיטי) • רבנו חיים ברלין • תפארת ירושלים • מיר ארה"ב • שערי תורה- מונסי

הערות שוליים