YeshivaThe torah world Gateway
Beit Midrash
- Jewish Laws and Thoughts
- Ein Aya
- Ein Aya
The media server is dedicated by the Green family to the souls of their loved ones
ב"ה
הרב קוק והכוונת הדימיון
"Taming the Inner Wild: Rav Kook and Harnessing the Power of Imagination"
1. מסכת שבת דף ס ע"א
סנדל המסומר מאי טעמא? אמר שמואל: שלפי הגזרה [השמד] היו, והיו נחבאין במערה, ואמרו: הנכנס - יכנס, והיוצא - אל יצא. נהפך סנדלו של אחד מהן, כסבורין הם: אחד מהן יצא, וראוהו אויבים, ועכשיו באין עליהן, דחקו זה בזה והרגו זה את זה יותר ממה שהרגו בהן אויבים. רבי אילעאי בן אלעזר אומר: במערה היו יושבין, ושמעו קול מעל גבי המערה. כסבורין היו שבאו עליהם אויבים, דחקו זה בזה והרגו זה את זה יותר ממה שהרגו בהן אויבים. רמי בר יחזקאל אמר: בבית הכנסת היו יושבין, ושמעו קול מאחורי בית הכנסת, כסבורין היו שבאו עליהם אויבים, דחקו זה בזה והרגו זה את זה יותר ממה שהרגו בהן אויבים. באותה שעה אמרו: אל יצא אדם בסנדל המסומר. אי הכי, בחול נמי ליתסר! - מעשה כי הוה - בשבת הוה. - ביום טוב לישתרי! אלמה תנן:
Ein Aya (87)
Rabbi Ari Shvat
62 - Decree" Come True? Rav Kook on Da'as Torah
63 - Taming the Inner Wild: Rav Kook and Harnessing the Power of Imagination
64 - The Neurotics of the Exile Mentality & Fear of Change
Load More
2. הראי"ה קוק, עין איה שבת ו, ז על מסכת שבת דף ס ע"א
א. סנדל המסומר מ"ט. הרעיונות והפעולות המקבילים אלה מול אלה, פועלים זה ע"ז. האדם בקומתו הרוחנית מכוון הוא לקומתו החומרית.
ב. העקב הרוחני הוא הדמיון המרשים את הציורים בחיצוניותם, הוא צריך להיות עומד בתכונתו להגן על הצד השפל בציורים, שלא יהיו מטושטשים. אמנם פועל הוא הרבה לעוֵור עינים מהסתכלות הרוחנית הבהירה, אבל א"א לאור השכל להציג כף רגלו על הארץ, אם לא ישים עליו את נעלי הדמיון.
ג. בהתקדשות גדולה צריכים המנעלים להיות ניתרים, "של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קודש הוא" (שמות ג, ה). המנעל והסנדל הבינוני, מכוון הוא לעומת הדמיון הטבעי הנדרש לשמירת ההצטיירות החושית. אמנם ההשתקעות היתירה, העמקת ההרגשה החושית ע"פ ציורה הדמיוני והקבעה בחזקה, מכוונת היא לצורת סנדל המסומר, אשר אמנם א"א לומר לההמון דוקא עד פה תבא (עפ"י איוב לח, יא) בהשתקעות הציורים, כי מעמד הרוח עושה את פעולתו לפי הכנתו, ע"כ רק בהתגלות המכשלה יוכל הדבר [ל]בא לידי הגדרה. וצריכין אנו לדעת מהותה של המכשלה, שראוי לגזור עבורה פעולה כזאת המקבלת אל התכנית ההוה של ההכרה ההמונית המסומרת במערכת דמיונותיה.
3. הראי"ה קוק, אורות הקודש א, עמ' נג- החלומות הגדולים יסוד העולם הם. המדרגות שונות הן. חולמים הם הנביאים, בחלום אדבר בו. חולמים הם המשוררים בהקיץ, חולמים בעלי המחשבה הגדולים לתקון העולם. חולמים אנו כולנו בשוב ד’ את שיבת ציון.
4. ריה"ל, ספר הכוזרי מאמר ג, ה
ומצוה המדמה להמציא ההדור שבצורות הנמצאות אצלו בעזר הזכרון, לדמות אליו הענין האלהי המבוקש, כמו מעמד הר סיני ומעמד אברהם ויצחק בהר המוריה, וכמו משכן משה וסדר העבודה וחול הכבוד בבית המקדש, וזולת זה הרבה.
5. אורות, ישראל ותחיתו יז, עמ' לד-לה
א. כָּל הַתַּרְבּוּת הַזְּמַנִּית בְּנוּיָה הִיא עַל יְסוֹד כּחַ הַמְדַמֶּה 116. זוֹהִי מוֹרֶשֶׁת גּוֹרָלָם הָאֱלִילִי שֶׁל עַמֵּי הַתַּרְבּוּת הָאֲחוּזִים בַּכּחַ הַמְדַמֶּה, שֶׁמִּמֶּנּוּ בָּאָה הִתְפַּתְּחוּת הַיּפִי הַגּוּפָנִי בְּפעַל וּבְצִיּוּר מַעֲשִׂי. הוֹלֵךְ וּמִשְׁתַּכְלֵל כּחַ הַמְדַמֶּה, וְעִמּוֹ מִשְׁתַּכְלְלִים הַמַּדָּעִים הַמַּעֲשִׂיִּים וְהַנִּסְיוֹנִיִּים, וְעַל-פִּי עֲלִיָּתוֹ שֶׁל כּחַ הַמְדַמֶּה וּתְפִיסָתוֹ אֶת הַחַיִּים מִסְתַּלֵּק הָאוֹר הַשִּׂכְלִי, מִפְּנֵי שֶׁחוֹשֵׁב הָעוֹלָם כֻּלּוֹ שֶׁכָּל הָאשֶׁר תָּלוּי בְּפִתּוּחוֹ שֶׁל כּחַ הַמְדַמֶּה. וְכה הוֹלְכִים הָעִנְיָנִים בְּהַדְרָגָה, עַד שֶׁשְּׂרִידֵי הַשֵּׂכֶל שֶׁבְּרוּחַ הַחָכְמָה הַחוֹלוֹנִית גַּם הֵם הוֹלְכִים וְנֶעֱתָקִים אֶל כּחַ הַמְדַמֶּה. הַמְּלִיצִים וְהַמְסַפְּרִים, הַדְרָמָתוֹרִיִּים וְכָל הָעוֹסְקִים בָּאָמָּנֻיּוֹת הַיָּפוֹת נוֹטְלִים מָקוֹם בְּראשׁ הַתַּרְבּוּת, וְהַפִילוֹסוֹפְיָה פּוֹסַחַת וְצוֹלַעַת וְאֵין לָהּ מַעֲמָד מִפְּנֵי שֶׁהַשֵּׂכֶל הַנָּקִי הוֹלֵךְ וּמִסְתַּלֵּק.
ב. כְּפִי סִלּוּקוֹ שֶׁל הַשֵּׂכֶל וְרוּחַ הַחָכְמָה כֵּן חֻצְפָּא יִסְגֵּי וְחָכְמַת סוֹפְרִים תִּסְרַח, יִרְאֵי חֵטְא יִמָּאֲסוּ וְהָאֱמֶת תְּהֵא נֶעֱדֶרֶת וּפְנֵי הַדּוֹר כִּפְנֵי הַכֶּלֶב 117. אוֹתָהּ הָעֲדִינוּת הַפְּנִימִית, הַבָּאָה מֵרוּחַ- הַחָכְמָה, הוֹלֶכֶת וּנְמוֹגָה, הַשְּׁאִיפָה לְרוּחָנִיּוּת וַאֲצִילוּת, לִדְבֵקוּת אֱלֹהִית, לָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, לְזךְ הַמּוּסָר, בְּרוּם טָהֳרָתוֹ, לְצִיּוּרֵי הַמֻּשְׂכָּלוֹת מִצַּד עַצְמָם וְנִצְחִיּוּתָם, נַעֲשֵׂית חָזוֹן יָקָר, וּכְפִי אוֹתָהּ הַמִּדָּה, הַנּוֹהֶגֶת בָּעוֹלָם בִּכְלָלוֹ, נוֹהֵג הַדָּבָר בְּיִשְׂרָאֵל כְּלַפֵּי רוּחַ-הַקּדֶשׁ וְאַהֲבַת הַתּוֹרָה בְּרוּחַ פְּנִימִי וְרַעֲנַנּוּת עַצְמִית שֶׁל הַיַּהֲדוּת הַנֶּאֱמָנָה, וּבָעוֹלָם שׁוֹלֵט רוּחַ מְגֻשָּׁם. "אִי לָךְ אֶרֶץ שֶׁמַּלְכֵּךְ נָעַר וְשָׂרַיִךְ בַּבּקֶר יאכֵלוּ" 118.
ג. אָמְנָם כָּל-זֶה הוּא יְסוֹד עֵצָה מֵרָחוֹק, עֲצַת ד' הִיא לְהַשְׁלִים אֶת כּחַ הַמְדַמֶּה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא בָּסִיס בָּרִיא לָרוּחַ הָעֶלְיוֹן שֶׁמּוֹפִיעַ עָלָיו, וּמִתּוֹךְ הָעֶלְיוֹנוּת שֶׁל הַתְּפִיסָה הָרוּחָנִית שֶׁקָּדְמָה בְּיִשְׂרָאֵל הֻכְרַח כּחַ הַמְדַמֶּה לְהִתְמוֹגֵג, מַה שֶּׁגָּרַם חֲלִישׁוּת לַאֲחִיזַת רוּחַ-הַקּדֶשׁ הָעֶלְיוֹן, שֶׁעָתִיד לָבוֹא עַל-יְדֵי מַלְכָּא מְשִׁיחָא. עַל-כֵּן מִתְבַּסֵּס כָּעֵת רוּחַ הַמְדַמֶּה עַד שֶׁיִּגָּמֵר בְּכָל תֵּאוּרוֹ, וְאָז יִהְיֶה כִּסֵּא נָכוֹן וְשָׁלֵם לְרוּחַ ד' הָעֶלְיוֹן וְיֻכְשַׁר לְקַבֵּל אוֹר רוּחַ הַקּדֶשׁ עָלָיו, שֶׁהוּא רוּחַ ד' "רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה, רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה, רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת ד'" 119.
116 ע' מורה-נבוכים תרגום תיבון חלק ג פרק מח. 117 [משנה] סוטה מט:
118 קהלת י, טז. 119 ישעיה יא, ב.
6. אורות / ישראל ותחיתו / יח, עמ' לה-לו
א. כּחַ-הַמְדַמֶּה זֶה הֻכְרַח לִהְיוֹת נִדְחֶה וְנִלְקֶה קְצָת עַל-יְדֵי שִׁפְעַת רוּחַ הַדַּעַת הָעֶלְיוֹן שֶׁל רוּחַ הַקּדֶשׁ הַנִּשְׂגָּב שֶׁבִּמְקוֹר יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֻכְרַח לְהַקְדִּים וְלָבוֹא לָעוֹלָם מִפְּנֵי שֶׁלּא יוּכַל הָעוֹלָם לְהִתְקַיֵּם עַד אֶלֶף דּוֹר בְּלֹא אוֹר תּוֹרָה 120, שֶׁהִיא אוֹצַר כָּל הַדַּעַת. מִכָּל-מָקוֹם יְסוֹדוֹ הַיְסוֹדִי נִשְׁאַר בְּיִשְׂרָאֵל, וְהַקֻּרְטוֹב הַפְּנִימִי שֶׁלּוֹ הוּא בֶּאֱמֶת יְסוֹד כָּל הַיּפִי, וּמִתְגַּלֶּה עַל-יְדֵי חֶזְיוֹן הַנְּבוּאָה, שֶׁאוֹר הַקּדֶשׁ מִתְלַבֵּשׁ בְּתוֹכוֹ, "וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה" 121;
ב. וּבְכָל זאת מֻנָּח גַּם בַּנְּבוּאָה יְסוֹד הַצִּמְצוּם שֶׁל הָאַסְפַּקְלַרְיָא שֶׁאֵינָהּ מְצֻחְצַחַת 122, וּמִפְּנֵי זֶה קְרוֹבִים אֻמּוֹת-הָעוֹלָם לִקְלֹט קְצָת מִן הֶאָרַת הַנְּבוּאָה וּרְחוֹקוֹת הֵן מִן אוֹר הַתּוֹרָה. אֲבָל לְיִסוּד בִּסּוּסָהּ הַגַּשְׁמִי שֶׁל הָאֻמָּה, הַהִתְקַשְּׁרוּת הָאַרְצִית עִם אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וְהִתְרַתְּקוּת הָאֻמָּה אֶל עַצְמוּתָהּ וְצִמְצוּם כּחָהּ שֶׁלּא יִתְפַּזֵּר, כָּל זְמַן שֶׁאֵין הָעוֹלָם רָאוּי לְאַגֵּד הַכּל בַּשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן, מֻכְרַחַת הִיא חָכְמָה תַּתָּאָה לְמַלֵּא אֶת הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר הַמְדַמֶּה הוּא מַלְבִּישָׁהּ הַרְבֵּה וְהִיא מְבַצֶּרֶת מִדַּת- הַדִּין בָּעוֹלָם, עַל-יְדֵי הַהִתְקַשְּׁרוּת אֶל הַקִּנְיָנִים הַזְּמַנִּיִּים בְּחַיֵּי כָּל יָחִיד וְהַהִתְעַנְיְנוּת הָעֲמֻקָּה שֶׁל הַכְּלָל לְחַיֵּי הָרְכוּשׁ וְהַמִּשְׁטָר הַמֶּמְשַׁלְתִּי מִצַּד עַצְמָם. כְּשֶׁלּא הִגִּיעַ עֲדַיִן הַזְּמַן שֶׁל כָּל הַטּהַר לְהוֹפִיעַ אֶל הַמְּרוֹמִים הַמְּגַמָּתִיִּים, נִשְׁלְחוּ מֵאֵת יְהוֹשֻׁעַ שְׁנַיִם אֲנָשִׁים מְרַגְּלִים חֶרֶשׁ לְרַגֵּל אֶת הָאָרֶץ וּבָאוּ לְבֵית אִשָּׁה זוֹנָה וּשְׁמָהּ רָחָב 123, וְהַכּל נִקְשַׁר בַּקּדֶשׁ וּבַטּוּב הָעֶלְיוֹן, אֲבָל מִדַּת-הַדִּין מִתְעוֹרֶרֶת וְיִרְאַת-הָענֶשׁ הָאֲמִתִּית נִצְרֶכֶת לְפִי עֵרֶךְ הַשְׁלָטַת כּחַ הַמְדַמֶּה וְהִתְעַמְּקוּתוֹ.
ג. אֲבָל בְּעַצְמִיּוּת הַחֵפֶץ הָאֻמָּתִי לֹא נִשְׁלַם אָז עֲדַיִן הַפַּרְצוּף הַדִּמְיוֹנִי, לַאֲחִיזַת הַדַּעַת בְּהַגְלָמָתוֹ מִצַּד אֶחָד וְהַיּפִי בְּכָל תֵּאוּרָיו מִצַּד הַשֵּׁנִי, וְזֶה הֻשְׁלַם בִּימֵי שְׁלֹמה: "אָז תָּבאנָה שְׁתַּיִם נָשִׁים זנוֹת" 124 לִפְנֵי מִשְׁפַּט מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל הַיּוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא ד'. אָמְנָם עַל-יְדֵי הַהִתְעָרְבוּת שֶׁל הַנָּשִׁים הַנָּכְרִיּוֹת, עִם חֻלְשַׁת-הַכּחַ לְעַכֵּל דְּבָרִים זָרִים, יָצְאָה הָרִשְׁעָה שֶׁגָּרְמָה לְיִסּוּד כְּרַךְ גָּדוֹל שֶׁל רוֹמִי 125, וְסִנּוּנֵי הַיְסוֹדוֹת הֻצְרְכוּ לְהַאֲרִיךְ עִדָּן וְעִדָּנִים, עַד שֶׁנִּתְגָּרֵשׁ כּחַ הַמְדַמֶּה מִשְּׁלִיטָה רְחָבָה בִּגְבוּל יִשְׂרָאֵל, וְיִצְרָא דַּעֲבוֹדָה זָרָה נֶעֱצַר "בְּדוּדָא דְּאַבְרָא" "וּנְכִיס יִצְרָא" 126, וּלְעֻמַּת זֶה אֵין עוֹד נָבִיא אִתָּנוּ וְלַהֶבֶת אַהֲבַת הָאֻמָּה וְהָאָרֶץ אֵינֶנָּה מֻרְגֶּשֶׁת בְּאוֹתוֹ הַטַּעַם הֶעָמק שֶׁל יְמֵי הַטּוֹבָה.
ד. וְהַדְּבָרִים מְקֻשָּׁרִים עִם צַעַר הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, עַד שֶׁבְּאַחֲרִית הַיָּמִים עִקְּבוֹת כּחַ הַמְדַמֶּה מִתְגַּלִּים וְאַהֲבַת הָאָרֶץ מִתְעוֹרֶרֶת. מִתְרָאֶה הַדָּבָר בִּשְׁמָרָיו, אֲבָל עוֹמֵד הוּא לְהִזְדַּכֵּךְ. "הַקָּטן יִהְיֶה לָאֶלֶף וְהַצָּעִיר לְגוֹי עָצוּם, אֲנִי ד' בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה" 127.
120 חגיגה יג:-יד. 121 הושע יב, א. 122 יבמות מט: 123 יהושע ב, א; עץ-חיים שער הקליפות, פרק ב ד. 124 מלכים-א ג, טז; עץ-חיים שער הקליפות פרק ד ושער קליפת נגה פרק ט, ספר הליקוטים [לאר"י בעריכת הרש"ש] יהושע. 125 שבת נו: 126 יומא סט: [דוּד של עופרת]; עבודה-זרה יז.-: [שנשחט יצרו]. 127 ישעיה ס, כב.
Kuzari -Rabbi Ari Shvat Kuzari class 8- "Answering Questions on the Kuzari's Proof from Mass Revelation
Rabbis in Midrash
Lessons
fast navigation
Kuzari -Rabbi Ari Shvat Kuzari class 9 - "Seeing is Believing" (parag. 21-30)
These paragraphs elaborate on the theme that seeing and knowing is better than any attempt to prove logically, and begins explaining the difference between Israel and gentiles.
Ein Aya Various Universal Stages of the Geula Process
Rav Kook examines the various stages of redemption, explaining how (in addition to the obvious oft-mentioned stages of ingathering the exiles, reviving the Hebrew language, army, state etc.) the messianic dream of world prosperity, the State of Israel and world unity can and are realistically and logically gradually coming true.
Kuzari -Rabbi Ari Shvat Kuzari class 8- "Answering Questions on the Kuzari's Proof from Mass Revelation
How do we know that the "claim" of mass revelation to 2,000,000 witnesses at Mt. Sinai is really true? This important class answers all of the questions skeptics ask about this claim of the Kuzari.
Ein Aya Armies Still Necessary for Balance & the War Against Wars
Rav Kook explains why the world was originally divided into the various seemingly contradicting ideologies and cultures, in order to develop each one respectively. Swords or armies symbolize how each respective ideology defends themselves, as well as deters their opposing ideologies and cultures. On the other hand, the messianic era will be one of peace, and Rav Kook explains the transition to that stage, which mankind is already undergoing.
The Land of Israel LGBT'S IN ISRAEL
The question was asked, how can one make Aliyah with the LGBT parades?
Kuzari -Rabbi Ari Shvat Kuzari class 7 - Five Accumulative Proofs of G-d
As a preparation for the Kuzari's classic proof of G-d from the mass-revelation at Sinai, we start here with 5 other directions to strengthen our belief which also contribute to what the Kuzari will present as well.
Ein Aya Muscle & Meaning: The Dual Nature of Gevurah (Physical Strength)
Is physical strength and fitness a necessity or an ideal? Although it if often totally overlooked among topics of Judaism, Rav Kook writes that it clearly is also a necessity to deter the many enemies of Israel, but even in Y'mot HaMashiach, in the Messianic era, to a certain extent, it's ideal continues even after our enemies will have been finished off.
