YeshivaThe torah world Gateway
Beit Midrash
- Jewish Laws and Thoughts
- Rav Kook books
- Ein Aya
The media server is dedicated by the Green family to the souls of their loved ones
אחרים אומרים, שתי מצעות בלבל, אחת של שכינה ואחת של אביו [פרש"י: כך היה יעקב עושה בד' אהלי נשיו, מעמיד מטה לשכינה, ובאותו אהל שהוא רואה בו [שכינה] הוא בא ולן אותה הלילה.], והיינו דכתיב "אז חללת יצועִי עלה" [פרש"י: מדלא כתיב 'יצועי עלית'], אל תקרא 'יצועִי' אלא 'יצועָיי'.
[השוו: תהלים פרק קלב, ג, "אִם אָבֹא בְּאֹהֶל בֵּיתִי אִם אֶעֱלֶה עַל עֶרֶשׂ יְצוּעָי."]
א. ההפרש שיש בסדרי החיים כולם, בין אותו הסדר הנמשך מרוח כזה שעלה עד אותו המקום שיוכל לשאוב מן ההוה עצמו את כל הטוב של העתיד, ומחיי שעה עצמן מקור עולמים לחיי עולם אל אותו הסדר הנמשך בסגנון של חיים שצריך להקרע לגזרים, שיהיו בו חיי(ם) עולם וחיי שעה מחולקים ודוחקים זה את זה, שאין העתיד הרחוק מתברך כ"א מדחיקתו של ההוה, וההוה איננו מוצא את יסודו והרחבת הוייתו כ"א ע"פ דחיקת העתיד, אע"פ שהוא מודה שהוא מכשיר אליו ושהנצח הרחוק והעומד עדי עד הוא תכליתו, הוא גדול מאד.
ב. הסידור הנורמלי, שבו אחז יעקב בתחילה בסידרי ביתו, לבסס את העתיד המושקף מרחוק לו, בתור אחד האבות ובחירם (ב"ר עו, א), הנועד ליסד האומה הסגולית בשבטי יה עדות לישראל (תהילים קכב, ד), ע"פ הסידור של יושר ההוה הנובע מהתגלות הנשמה במועדה וזמנה זה, אמנם נתרעע מעט בקלקול שע"מ לתקן ע"פ עצת ד', שנכנסה לאה לגורלו, את אשר לא פלל מראש. זה אמנם יעשה את פריו, שבסדר האומה הוכרח הדבר שלא יתנהלו הענינים לאטם כ"כ, והעתיד יתפרץ ג"כ הרבה בחיי ההוה לרוממו ולקדשו. אבל לא נָתן מקום בהנהגת הבית לדחיקת שליטת ההוה בשביל העתיד המכוסה, כ"א הדברים כ"כ תמימים באו, והסדרים כ"כ נוחים קדושים ומתאימים, עד שהרחבת הרגש הנובע ממצב ההוה והשלטון במועדו, יתן יד להעתיד ג"כ לתן לו את חלקו ולהצטרף אליו כראוי.
ג. הרושם הביתי של בית יעקב הוא רושם גזעי באומה לדורותיה, בילבול היצוע, שינוי סידרי הבית בחוזק יד שלא ממקור הרגש של ההוה כ"א מפאת הדברים שנתגלגלו מהעתיד הרחוק והמכוסה, זה לא לבד שעל ההוה פועל שלא באורח שלם והגון, כ"א ג"כ העתיד עצמו סובל ממה שבסיסו ההוה איננו מתרחב ומתפתח בבטחה כראוי, והמגמה האלהית של העתיד המכוסה, שראשי האבות הנם שותליו ומסבביו בעצת ד', גם היא סובלת מהירוס הסידור מתחתית מעלותיו עד רומו, שתי מצעות בלבל, אחת של אביו, ואחת של שכינה, א"ת יצועי אלא יצועיי.
2. הראי"ה קוק, חזון הצמחונות, פס' ו
וכמשפט כל מי שקופץ לטול את השם להתחסד במדת חסידות הבלתי הולמתו, שאינה מביאה לו כי אם ערבובייא בדעותיו והליכות חייו... כמה מגוחך הדבר, כל עוד טומאתו בו, יפשוט טללפיו ויפנה לו לדרך צדקה הרחוקה, להתחסד עם בעלי חיים, כאלו כבר גמר כל חשבונותיו עם בני אדם הברואים בצלם אלהים.
3. אורות התחיה ג, עמ' נב
אִם חֲלָקִים רַבִּים מֵהִסְתָּעֲפוּת חֶזְיוֹנוֹתֵינוּ יִתְקַטְּנוּ בְּכַמּוּתָם בְּהִפָּגְשָׁם עִם הַמְּצִיאוּת, בְּרֵאשִׁית דַּרְכֵּנוּ, אֵין רַע. הַמְּצִיאוּת אֵין לָהּ כְּנָפַיִם מְהִירִים כְּאֵלֶּה אֲשֶׁר לַחִזָּיוֹן.
4. הראי"ה קוק, מאמרי הראיה ב, מ"אפיקים בנגב"- אם באמת ובלב תמים אנו חפצים בתקומת עמנו... ואם לא נשתדל אנחנו – הבחירה נתונה לאדם הפרטי, אבל הרבה שלוחים למקום – ימצאו משתדלים אחרים. כי הסבות ערוכות הֵנה בידי רבון כל העולמים להוציא חפציו אל הפועל; גם הבחירה החפשית, גם ההתחכמות האנושית, הכל סובבים והולכים ובאים למלאות אותן העצות הגדולות של גדול העצה ורב העלילה יתברך שמו. ע״כ כל פתח הנפתח, כל מקרה המזדמן, שאפשר לצפות ממנו לישועה, אין אנו רשאים לעבור עליו. אע״פ שבטוחים אנו שלא תאבד ממנו הישועה, אבל אולי נאחר את הטובה תחת שנוכל להקדימה.
5. אסתר פרק ד- (יד) כִּי אִם הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי בָּעֵת הַזֹּאת רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר וְאַתְּ וּבֵית אָבִיךְ תֹּאבֵדוּ וּמִי יוֹדֵעַ אִם לְעֵת כָּזֹאת הִגַּעַתְּ לַמַּלְכוּת:
Rabbi Ari Shvat
Lectures at various yeshivot, michlalot and midrashot. Has published many books & Torani articles and is in charge of Rav Kook’s archives.
Ein Aya Complete G-dliness Doesn't Weaken But Enhances Natural Drives
Ein Aya Shabat Chapter B Paragraph 50
P'ninat Mishpat Complaints about Contractor’s Work – part II
(based on ruling 83037.1 of the Eretz Hemdah-Gazit Rabbinical Courts)
Rabbis in Midrash
Lessons
fast navigation
Shoftim TESHUVA IN COURT OF LAW?
Parshat Shoftim-Chodesh Elul
Why does parshat Shoftim always come out during Elul? This innovative and central explanation is an eye-opener regarding many aspects of Judaism.
The Month of Elul TESHUVA IS THE ANSWER
The month of Elul serves as a vital time for self-reflection and personal accountability to prepare for true repentance.
P'ninat Mishpat P'ninat Mishpat: Realtor’s Fee on Large Commercial Building – part I
(based on ruling 85031 of the Eretz Hemdah-Gazit Rabbinical Courts)
(based on ruling 85031 of the Eretz Hemdah-Gazit Rabbinical Courts)
P'ninat Mishpat Complaints about Contractor’s Work – part II
(based on ruling 83037.1 of the Eretz Hemdah-Gazit Rabbinical Courts)
(based on ruling 83037.1 of the Eretz Hemdah-Gazit Rabbinical Courts)
Chemdat Yamim Moreshet Shaul: The Goal of an Agricultural Yeshiva – part I
Based on Siach Shaul, Pirkei Machshava V’Hadracha p. 263 (address at the laying of the cornerstone of the Yeshiva Chakla’it in Kfar Haroeh)
Based on Siach Shaul, Pirkei Machshava V’Hadracha p. 263 (address at the laying of the cornerstone of the Yeshiva Chakla’it in Kfar Haroeh)
Chemdat Yamim The Goal of an Agricultural Yeshiva – part II
Based on Siach Shaul, Pirkei Machshava V’Hadracha p. 263 (address at the cornerstone laying for the Yeshiva Chakla’it in Kfar Haroeh – 1938)
Based on Siach Shaul, Pirkei Machshava V’Hadracha p. 263 (address at the cornerstone laying for the Yeshiva Chakla’it in Kfar Haroeh – 1938)
Re'e NEVER EXTREME EXCEPT ISRAEL
Parshat Re'eh
Judaism is against extremism, so how can we understand the seemingly extreme statements found in our sages in favor of living in the Land of Israel and against living in Chutz laAretz? The article deals with the seeming contradiction between the strength of Free-Will and the strength of being influenced by our surroundings.
Ekev DANCE FOR ISRAEL- FOR YOUR BENEFIT
Parshat Eikev
Description: The 7 Haftarot we read after Tisha B'Av ("Shiva D'Nichemta") surely get us excited that they're coming TRUE, and awaken us to yearn, dance & join the return to Zion! The short article also deals with the problems and solutions facing the American Jewish community as discussed at a recent panel, as well as the question why Jews come from America to Israel to help when we face problems, but Israelis don't come to aid Jews in America when they face anti-Semitism.
P'ninat Mishpat P'ninat Mishpat: Complaints about Contractor’s Work – part II
(based on ruling 83037.1 of the Eretz Hemdah-Gazit Rabbinical Courts)
(based on ruling 83037.1 of the Eretz Hemdah-Gazit Rabbinical Courts)
Chemdat Yamim Moreshet Shaul: Twin Foundations
Based on Siach Shaul, Pirkei Machshava V’Hadracha p. 690
Based on Siach Shaul, Pirkei Machshava V’Hadracha p. 690
