When to Initiate Hastening the Process and When Not | Rabbi Ari Shvat | Beit Midrash

Beit Midrash

Jewish Laws and Thoughts
Rav Kook books
Ein Aya

קטגוריה משנית

The media server is dedicated by the Green family to the souls of their loved ones

Parashat Hashavua Series'Library Piskei Din (Hebrew)Test Yourself

1. הראי"ה קוק, עין איה שבת ה, מז על מסכת שבת דף נה ע"ב
אחרים אומרים, שתי מצעות בלבל, אחת של שכינה ואחת של אביו [פרש"י: כך היה יעקב עושה בד' אהלי נשיו, מעמיד מטה לשכינה, ובאותו אהל שהוא רואה בו [שכינה] הוא בא ולן אותה הלילה.], והיינו דכתיב "אז חללת יצועִי עלה" [פרש"י: מדלא כתיב 'יצועי עלית'], אל תקרא 'יצועִי' אלא 'יצועָיי'.
[השוו: תהלים פרק קלב, ג, "אִם אָבֹא בְּאֹהֶל בֵּיתִי אִם אֶעֱלֶה עַל עֶרֶשׂ יְצוּעָי."]

א. ההפרש שיש בסדרי החיים כולם, בין אותו הסדר הנמשך מרוח כזה שעלה עד אותו המקום שיוכל לשאוב מן ההוה עצמו את כל הטוב של העתיד, ומחיי שעה עצמן מקור עולמים לחיי עולם אל אותו הסדר הנמשך בסגנון של חיים שצריך להקרע לגזרים, שיהיו בו חיי(ם) עולם וחיי שעה מחולקים ודוחקים זה את זה, שאין העתיד הרחוק מתברך כ"א מדחיקתו של ההוה, וההוה איננו מוצא את יסודו והרחבת הוייתו כ"א ע"פ דחיקת העתיד, אע"פ שהוא מודה שהוא מכשיר אליו ושהנצח הרחוק והעומד עדי עד הוא תכליתו, הוא גדול מאד.

ב. הסידור הנורמלי, שבו אחז יעקב בתחילה בסידרי ביתו, לבסס את העתיד המושקף מרחוק לו, בתור אחד האבות ובחירם (ב"ר עו, א), הנועד ליסד האומה הסגולית בשבטי יה עדות לישראל (תהילים קכב, ד), ע"פ הסידור של יושר ההוה הנובע מהתגלות הנשמה במועדה וזמנה זה, אמנם נתרעע מעט בקלקול שע"מ לתקן ע"פ עצת ד', שנכנסה לאה לגורלו, את אשר לא פלל מראש. זה אמנם יעשה את פריו, שבסדר האומה הוכרח הדבר שלא יתנהלו הענינים לאטם כ"כ, והעתיד יתפרץ ג"כ הרבה בחיי ההוה לרוממו ולקדשו. אבל לא נָתן מקום בהנהגת הבית לדחיקת שליטת ההוה בשביל העתיד המכוסה, כ"א הדברים כ"כ תמימים באו, והסדרים כ"כ נוחים קדושים ומתאימים, עד שהרחבת הרגש הנובע ממצב ההוה והשלטון במועדו, יתן יד להעתיד ג"כ לתן לו את חלקו ולהצטרף אליו כראוי.

ג. הרושם הביתי של בית יעקב הוא רושם גזעי באומה לדורותיה, בילבול היצוע, שינוי סידרי הבית בחוזק יד שלא ממקור הרגש של ההוה כ"א מפאת הדברים שנתגלגלו מהעתיד הרחוק והמכוסה, זה לא לבד שעל ההוה פועל שלא באורח שלם והגון, כ"א ג"כ העתיד עצמו סובל ממה שבסיסו ההוה איננו מתרחב ומתפתח בבטחה כראוי, והמגמה האלהית של העתיד המכוסה, שראשי האבות הנם שותליו ומסבביו בעצת ד', גם היא סובלת מהירוס הסידור מתחתית מעלותיו עד רומו, שתי מצעות בלבל, אחת של אביו, ואחת של שכינה, א"ת יצועי אלא יצועיי.

2. הראי"ה קוק, חזון הצמחונות, פס' ו
וכמשפט כל מי שקופץ לטול את השם להתחסד במדת חסידות הבלתי הולמתו, שאינה מביאה לו כי אם ערבובייא בדעותיו והליכות חייו... כמה מגוחך הדבר, כל עוד טומאתו בו, יפשוט טללפיו ויפנה לו לדרך צדקה הרחוקה, להתחסד עם בעלי חיים, כאלו כבר גמר כל חשבונותיו עם בני אדם הברואים בצלם אלהים.

3. אורות התחיה ג, עמ' נב
אִם חֲלָקִים רַבִּים מֵהִסְתָּעֲפוּת חֶזְיוֹנוֹתֵינוּ יִתְקַטְּנוּ בְּכַמּוּתָם בְּהִפָּגְשָׁם עִם הַמְּצִיאוּת, בְּרֵאשִׁית דַּרְכֵּנוּ, אֵין רַע. הַמְּצִיאוּת אֵין לָהּ כְּנָפַיִם מְהִירִים כְּאֵלֶּה אֲשֶׁר לַחִזָּיוֹן.

4. הראי"ה קוק, מאמרי הראיה ב, מ"אפיקים בנגב"- אם באמת ובלב תמים אנו חפצים בתקומת עמנו... ואם לא נשתדל אנחנו – הבחירה נתונה לאדם הפרטי, אבל הרבה שלוחים למקום – ימצאו משתדלים אחרים. כי הסבות ערוכות הֵנה בידי רבון כל העולמים להוציא חפציו אל הפועל; גם הבחירה החפשית, גם ההתחכמות האנושית, הכל סובבים והולכים ובאים למלאות אותן העצות הגדולות של גדול העצה ורב העלילה יתברך שמו. ע״כ כל פתח הנפתח, כל מקרה המזדמן, שאפשר לצפות ממנו לישועה, אין אנו רשאים לעבור עליו. אע״פ שבטוחים אנו שלא תאבד ממנו הישועה, אבל אולי נאחר את הטובה תחת שנוכל להקדימה.

5. אסתר פרק ד- (יד) כִּי אִם הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי בָּעֵת הַזֹּאת רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר וְאַתְּ וּבֵית אָבִיךְ תֹּאבֵדוּ וּמִי יוֹדֵעַ אִם לְעֵת כָּזֹאת הִגַּעַתְּ לַמַּלְכוּת:

Ein Aya