1. שבת דף נד ע"ב- נה ע"א
כל מי שאפשר למחות באנשי ביתו ולא מיחה נתפס על אנשי ביתו, באנשי עירו נתפס על אנשי עירו, בכל העולם כולו נתפס על כל העולם כולו. אמר רב פפא, והני דבי ריש גלותא נתפסים על כולי עלמא, כי הא דא"ר חנינא, מאי דכתיב "ד' במשפט יבא עם זקני עמו ושריו" (ישע' ג), אם שרים חטאו זקנים מה חטאו? אלא אימא על זקנים שלא מיחו בשרים.

2. הראי"ה קוק, עין איה שבת ה, טו על מסכת שבת דף נד ע"ב- נה ע"א
א. הממשלה העצמית ראויה לעולם שתהיה ביד מי שהמוסר היותר נשא מצוי בו. אמנם כאשר ההנהגה האנושית נתקלקלה ע"י הרעות הבחיריות, ולא יוכל המין האנושי להתנהג בהנהגה הנובעת כולה ממקור טהור, כי הוא צריך ג"כ לעֹֹוז החיים, באותה המדה שלפי מצבו השפל נראים הם לחיים כבירים, ועל ידם יסודרו לו עניניו החברותיים, והחיים המוסריים השקטים לא יוכלו למלא את כל נטיות לבבו, שכבר נשחת ונעשה הומה ונגרש כים, עד אשר יעביר א-לוה כל הבריות, אדון כל הנשמות ב"ה, רוח על הארץ, רוח צח שיביא עמו מנוחה וקדושה, שלוה והשקט.
ב. אבל עד הזמן הרצוי, מוכרח הדבר שהידים העושות בפועל את סדרי ההנהגה החברתית, יהיו אמנם מושפעות מכח המוסר העליון, אבל רק מושפעות, ובטיבן בעצמן יהיו מעין הסגנון של החיים הנהוגים, עם נטיותיהם וחפציהם, וכמובן עם הנטיות אפילו הגרועות, שבהכרח כמעט ימצאו בהם.
ג. אמנם ההשפעה של המוסר מוכרחת היא לבא, אע"פ שהיד החזקה הרודָה בהחברה בפועל תחסר לה, מ"מ במחאתה לבדה על הנטיות הקיצוניות לצד הרשעה והשפלות, היוצאת ממעמד השפל של ראשי החברה המעשי(ת) שהם הנם אנשים ממינה, המחאה תדחוף את החברה המעשית לאטה לצד מעלה, ותמנע בעד התפרצות המשובה שלא תלך הלך וגדול. אבל כשהמחאה חסרה, אע"פ שאין לה כ"כ ערך מעשי בפועל, מ"מ הרי היא נוטלת בחסרונה את זיו העולם, והמשובה של המסדרה המעשית לא תדע כל גבול, ולא תקח לה ג"כ דרך לפלס נתיב לדורות יבאו להתעלות ולהתקדש.
ד. א"כ, הם הנם בעלי המוסר הנאצל, ששכחו את המטרה הגדולה שיש במחאה שאין עמה עכשיו כח מעשי מלא, המקלקלים את העולם כולו מיד ולדורות, הני דבי ריש גלותא, הנסמכים לכח השלטון הרודה מחכמי התורה ואדירי הדעה, היראה הטהורה והמוסר, מתפסי אכולי עלמא, אע"ג שאין בידם העז לפעולות מעשיות. שלא דוקא הדיוק של הפעולה שתתמלא בהוה היא המטרה, שלפעמים החברה היא כ"כ נמוכה עד שאיננה ראויה להנהגה כ"כ מדוייקת ומושקלת במשקל פלס היושר המכוון. אבל לא בשביל שישנם עיכובים מעשיים, שהצדק והאמת, הדין והמשפט, לא יוכל[ו] להיות (מתגלם) [מתגלמים] בחיים ובפועל, לא בשביל כך צריכה האמת לשתוק שלא לעשות את שלה, לתבוע את עלבונה בלא משא פנים. וכשתעשה את תפקידה, אז ע"פ אותה המדה שע"פ שיקול דעתו של א-ל דעות ב"ה, קורא הדורות מראש (ישעיה מא, ד), יהיה אפשר לעולם לקבל, יתקבל בפועל, אבל הקריאה והמחאה צריכה לעולם לצאת ע"פ עומק האמת, לאמתה של תורת אמת.

ה. ע"כ, אם גם נחלקו השרים מהזקנים, ואין כח הזקנים יפה בפועל מפני שאין הדור עדיין ראוי להנהגה זכּה ומעולה, הראויה לצאת מטהורי דעה וזכי רעיון, זקני אמת, שקנו חכמה ודעת קדושים, וידים יותר מגושמות מוכרחות לעסוק בתקון החברה לפי מעמדה, ידי השרים הטובעים ברפש החיים, יחד עם ההמון המונהגים על ידם באין הבדל רב, מ"מ המחאה היא אורו של עולם, בוצרת את כח הרשעה בהוה, וממשכת חוט של נועם על העתיד שילכו הנטיות ויתמתקו, וד' במשפט יבא על זקנים שלא מיחו בשרים, אע"פ שלא תעלה בידם אלא מחאתם, הנה היא מתוה את הציור המתוקן לתכונת הטוב והיושר, שהוא מקרב את הכלל אל התכונה הרוממה והקדושה של העתיד הנאמן והמובטח של שלטון הרעה בעז ד', "והריחו ביראת ד' ולא למראה עיניו ישפוט ולא למשמע אזניו יוכיח" (ישע' יא, ג), "והיכה ארץ בשבט פיו וברוח שפתיו ימית רָשע, והיה צדק אֵזור מתניו והאמונה אזור חלציו" (שם, ד, ה), "ושפט בצדק דלים והוכיח במישור לעַנוי אָרץ" (שם, ד, ד), "ונחה עליו רוח ד', רוח חכמה ובינה, רוח עצה וגבורה, רוח דעת ויראת ד'" (שם, ד, ב).

3. ויקרא פרק יט, יז-
לא תשנא את אחיך בלבבך הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא:

4. ויקרא פרק ד, ג-כב-
אם הכהן המשיח יחטא לאשמת העם והקריב על חטאתו...
אשר נשיא יחטא ועשה אחת מכל מצות ה' א-להיו אשר לא תעשינה בשגגה ואשם.

5. הראי"ה קוק, אורות המלחמה ג, עמ' יד
עזבנו את הפוליטיקה העולמית מאונס שיש בו רצון פנימי, עד אשר תבא עת מאושרה, שיהיה אפשר לנהל ממלכה בלא רשעה וברבריות ; זהו הזמן שאנו מקוים. מובן הדבר, שכדי להגשימו אנו צריכים להתעורר בכחותינו כולם, להשתמש בכל האמצעים שהזמן מביא: הכל יד א-ל בורא כל עולמים מנהלת. אבל האיחור הוא איחור מוכרח, בחלה נפשנו בחטאים האיומים של הנהגת ממלכה בעת רעה. והנה הגיע הזמן, קרוב מאד, העולם יתבסם ואנו נוכל כבר להכין עצמנו, כי לנו כבר אפשר יהיה לנהל ממלכתנו על יסודות הטוב, החכמה, היושר וההארה האלהית הברורה. "יעקב שלח לעשו את הפורפירא":) "יעבר נא אדוני לפני עבדו", בראש' לג, יד) אין הדבר כדאי ליעקב לעסוק בממלכה, בעת שהיא צריכה להיות דמים מלאה, בעת שתובעת כשרון של רשעה. אנו קבלנו רק את היסוד כפי ההכרח ליסד אומה, וכיון שנגמל הגזע הודחנו ממלוך, בגוים נתפזרנו, נזרענו במעמקי האדמה, עד אשר עת הזמיר הגיע וקול התור ישמע בארצנו.

6. בראשית רבה עה, ד
"(וישלח יעקב) לְפָנָיו" לזה שבא שעתו ליטול המלכות לפניו. ר' יהושע אמר שלח פורפירא וטלקיה קודמוהי, א"ל אין שני זרזירים ישנים על דף אחד.

7. מסכת פסחים, קיב ע"א
ואל תדור בעיר שראשיה תלמידי חכמים [פרש"י: דטרוד בגרסיה ולא במילי דציבורא.]

8. הראי"ה קוק, אורות התשובה ה, ג
העולם מוכרח הוא לבא לידי תשובה שלמה. אין העולם דבר עומד על מצב אחד כי-אם הולך הוא ומתפתח.

9. מאמרי הראיה א, טללי אורות ח, עמ' 27
כשם שתצא השאיפה הדימוקרטית החיצונה ע"י ההשתלמות השכלית והמוסרית הכוללת, כש"לא ילמדו עוד איש את אחיו ואיש את רעהו לדעת את ה' כי כלם ידעו אותי מקטנם ועד גדולם"(ירמ' לא, לג), כן תצא השאיפה הצפונה למשפטי בעלי חיים מנרתיקה בבא עתה. ומכשיריה הן המצות המוגבלות לחלק זה ביחוד.

10. חזון הצמחונות והשלום / אפיקים בנגב (פרק ו') ו. ההיתר בשעת הנפילה המוסרית
עד העת המאושרה והנאורה ההיא, אין אותה המעלה המוסרית של הכרת משפטם של בע"ח ראויה לו כלל. וכמשפט כל מי שקופץ ליטול את השם להתחסד במרת חסידות הבלתי הולמתו, שאינה מביאה לו כ"א ערבוביא בדעותיו והליכות חייו...
11. מסכת קידושין דף לב ע"ב- ("מפני שֹיבה תקום והדרת פני זקן", ויק' יט)
ואין זקן אלא חכם, שנאמר (במ' יא, טז): אספה לי שבעים איש מזקני ישראל; רבי יוסי הגלילי אומר: אין זקן אלא מי שקנה חכמה.
12. ברכות כח ע"ב
וכשחלה רבי יוחנן בן זכאי נכנסו תלמידיו לבקרו כיון שראה אותם התחיל לבכות אמרו לו תלמידיו נר ישראל עמוד הימיני פטיש החזק מפני מה אתה בוכה אמר להם אילו לפני מלך בשר ודם היו מוליכין אותי שהיום כאן ומחר בקבר שאם כועס עלי אין כעסו כעס עולם ואם אוסרני אין איסורו איסור עולם ואם ממיתני אין מיתתו מיתת עולם ואני יכול לפייסו בדברים ולשחדו בממון אעפ"כ הייתי בוכה ועכשיו שמוליכים אותי לפני ממ"ה הקב"ה שהוא חי וקיים לעולם ולעולמי עולמים שאם כועס עלי כעסו כעס עולם ואם אוסרני איסורו איסור עולם ואם ממיתני מיתתו מיתת עולם ואיני יכול לפייסו בדברים ולא לשחדו בממון ולא עוד אלא שיש לפני שני דרכים אחת של גן עדן ואחת של גיהנם ואיני יודע באיזו מוליכים אותי ולא אבכה אמרו לו רבינו ברכנו אמר להם יהי רצון ושתהא מורא שמים עליכם כמורא בשר ודם אמרו לו תלמידיו עד כאן אמר להם ולואי תדעו כשאדם עובר עבירה אומר שלא יראני אדם.