1. הראי"ה קוק, עין איה ב, רפז, על מסכת שבת לד ע"א

אמר איכא אינש דידע דאיתחזק הכא טהרה, א"ל ההוא סבא כאן קצץ בן זכאי תורמסי תרומה.

א. כשחוזר האור האלהי להאיר בדור ע"י איש מורם מעם שבחר בו ד' להיות לאור עולם להחזיר עטרה ליושנה, תחילת מעשהו תהיה להחזיר את המצב אשר ירד במשך דורות קרובים, מצד חסרון השפעה והעלמת האור, ואח"כ יוכלו הדורות הבאים להתעלות עוד יותר, אם תמצא להם זכות להיות מוארים באור ד' כראוי.

ב. ע"כ כאשר המסיבות של הִתרַבוּת הספיקות הנן עומדות לפי אותו הערך של ההחשכה הפנימית שלהשלמתם צריך דוקא התרחבות העסקים המעשיים בכל גדרי התורה בפועל גם מצד התולדות המסופקות, ע"כ צריך לשקול תחילה כמה ארוכה היא הירידה הזאת, אם זה מקרוב, כימי דור אחד עמד העם על מצב יותר נשגב, באופן שלא היה צריך להשלמת הצד המסופק ותולדותיו, קרוב הדבר להגיעהו עוד הפעם על מצבו באין צורך לענן הספק לסוכך עליו.

ג. והנה העיד הסבא שעיניו ראו שהיתה כאן טהרה מבוררת באין ספק. למדנו מזה שרק פרי ירידת הדור הקרוב גרם להצריך הספק ותולדותיו. ע"כ יוכל ג"כ הצד הראשון של ההארה האלהית, להביא את הדור במצב עילוי כזה, שלא יהיה לו עוד צורך בסעיפי הספק להרבות המעשה התורי, כי יתרחב לבבו באורה של תורה, להרחיב צעדיו בדרכים הודאיים, ובאור הפנימי המצורף עמהם.

ד. ע"כ בא הזמן ג"כ בפועל כפי תנאֵי הבירור הצריכים למעשה להוציא לאור תעלומה, למעט עכ"פ צערא דכהני.

2. עין איה שבת פ"א, לב על שבת, יא ע"א

וא"ר בר מחסיא א"ר חמא בר גוריא אמר רב: אם יהיו כל הימים דיו ואגמים קולמוסים ושמים יריעות וכל בני אדם לבלרין, אין ממפיקין לכתוב חללה של רשות. מאי קרא? "שמים לרום וארץ לעומק ולב מלכים אין חקר" (משלי כה). סדרי החברה האנושית הם שלשלת גדולה, והפרטים רבים עד אין חקר והם אחוזים זה בזה. ע"כ אין למהר להתפרץ להרס סדרי החברה המדינית גם אם יראה בה פרטים רבים שאינם לפי הצדק והיושר לפי דעו. כי מי שמהרס איזה בנין ע"מ לתקנו צריך לכלול בשכלו את כל תכונתו. ובאשר אי אפשר לאדם להקיף את כל ארחות החברה האנושית לכל פרטיה, ע"כ לא יוכל להשען על בינתו, כי במקום הירוס איזה סדרים שיתוקנו לפי השערתו בטובים מהם, לא יגרם עי"ז קלקול רב ביתר הסדרים הרבים הנעלמים מעיניו. ע"כ בענין רב ועצום כזה, שהוא גדול ממצע שכל האדם לסדרו כולו, ראוי להתנהל בנחת לפי סדרי התורה וארחות הצדק בשלום וריעות, ולהאמין שיד ד' אוחזת בארחות התולדה האנושית לרוממה ולהעלותה בצעדיה המוכנים לה ע"פ קורא הדורות מראש, "כי א-ל דעות ד' ולו נתכנו עלילות". ע"כ ראוי לכל איש ישר הולך

להיות נאמן לכח ד' הממליך מלכים, ולצפות להרחבת הצדק והאמת ע"פ הסדרים הנהוגים בחיי החברה ע"פ מהלכם הקבוע בדרך שלום ואמת, מאין פנות אל המתפרצים המהרסים כל סדר, הבלתי מרגישים שיוכל היות שבמקום תיקון אחד הבא מהריסה חצופה, יוכלו להמצא מגרעות וקלקולים רבים הנמשכים ממנה, מהדברים הנעלמים ונסתרים מעיני המשקיף, שיצא שכרם בהפסדם. ואם יאמרו המהרסים שיבאו ע"י הספרות שתתפתח על כל ארחות החברה לידי חשבון, ועל פיה יבקרו את הסדרים, יבורו הטובים, וברעש יסירו הרעים לפי מושגיהם. אמנם צריך לשום אל לב שפרטי החיים וענפיהם כ"כ רבו ורחבו, עד שכל     

ספרות לא תוכל כלל לכללם לפרטיהם, עד שיהיה ביד האדם להציב משפט נכון על כל סדריהם, כי אלמלא כל הימים דיו וכו' וכל כני אדם לבלרים אין מספיקים לכתב חללה הפנימי של רשות, הכוללת סדרי החברה האנושית לכלליה ועמקי פרטי פרטיה. ע"כ במקום שאין היד שולטת, כזה, ראוי לאדם לעזוב התחכמותו ולהיות הולך תמים, "ירא את ד' בני ומלך עם שונים אל תתערב"  ו"תומת ישרים תנחם".                     

3. הגדה של פסח, מגיד