Beit Midrash
- Sections
- Shabbat and Holidays
- Jewish Holidays
- Hanukkah
The media server is dedicated by the Green family to the souls of their loved ones
חזקיה לא נהיה משיח כי לא אמר שירה על הנס
באחת השיחות האחרונות של הרבי מחב"ד הוא אמר שהדבר שחסר כדי להביא את המשיח הוא ההודאה על הניסים שמתרחשים בימינו. הוא הביא את הגמרא שאומרת כי חזקיהו היה צריך להיות המשיח, וכיון שלא הודה לה' על הניסים שנעשו לו הפסיד הוא והפסדנו כולנו (סנהדרין צד.). מכאן נלמד להודות על הניסים שנעשים בדורנו ולא רק על הניסים שנעשו בימי החשמונאים (וישב תשנ"ב).
צריכים רק לפקוח עיניים ולהתבונן
בשיחה אחרת אמר הרבי כי כדי לראות את הניסים "צריכים רק לפתוח את העיניים" ולהתבונן. המעשים מפורסמים בכל העולם, ומה שחסר זו רק התבוננות. אנחנו "רואים בגלוי ממש שהתרחשו ומתרחשים נסים ונפלאות (בדוגמת הנסים ביציאת מצרים) לטובת בני ישראל ולטובת העולם כולו". בשיחה ההיא מכוון הרבי להפלת העריץ מעירק סאדם חוסין שירה על ישראל 39 טילים במלחמת המפרץ, מה נאמר אנחנו שנפלו בשנתיים האחרונות כמה וכמה עריצים כמוהו.
יציאת יהודי רוסיה – כמו יציאת מצרים
קול צופיך - הרב שמואל אליהו (688)
הרב שמואל אליהו
695 - פרשת וישב תשפ"ו – חנוכה - חג אהבת ה'
696 - המשכת האורות העליונים – לפרשת מקץ -חנוכה תשפ"ו
Load More
הניסים היום יותר ברורים מנס פורים
מאיר לנו הרבי ואומר כי הניסים שנעשים בימינו הם הרבה יותר גדולים וברורים מהניסים שנעשו בפורים. "ואדרבה: נס פורים היה נס המלובש בדרכי הטבע, כך שרק ע"י הקשר של ההתחלה דמלכות אחשורוש עם 'בשנת שלוש למלכו' ועם 'בשנת שבע למלכותו' ועם 'חודש ניסן בשנת שתים עשרה' למלכותו וסעודות אסתר לאחשורוש והמן וכו', ועושים מכל זה המשך וענין אחד ומתבוננים בזה – ניכר בו יד השם. משא"כ במאורעות העכשויים מתרחשים נסים ונפלאות גלויים, גלויים לא רק לבני ישראל, אלא גם לאומות העולם".
אם הגאולה תלויה בשירה, למה חזקיהו לא אמר שירה?
אם הגאולה תלויה בשירה ובהודיה לה', למה חזקיהו לא אמר שירה? יש אומרים כי חזקיהו לא אמר שירה כיון שהרבה מערי יהודה נכבשו על ידי סנחריב באותם ימים והיה צער גדול בישראל. "וּבְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּה עָלָה סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל כָּל עָרֵי יְהוּדָה הַבְּצֻרוֹת וַיִּתְפְּשֵׂם" (מלכים ב יח יג, ישעיה לו א). ואפשר כי בגלל הצער שלהם לא אמרו חזקיהו שירה, והפסיד את זכותו להיות משיח.
חשוב שנדגיש כי חזקיהו ידע להודות על הניסים שהיו ביציאת מצרים בשמחה גדולה. מה שהוא לא ידע זה להודות על הנס שהיה בימיו, כי אין בעל הנס מכיר בניסו. ואם הרבי אמר את הדברים הללו על 39 טילים שניצלנו מהם בימיו, מה הוא היה אומר על הנס שלנו שנורו עלינו כ-30,000 טילים וגרמו נזק קטן יחסית למה שחשבו. "הַגּוֹאֲלֵנוּ מִכַּף כָּל הֶעָרִיצִים. הָאֵל הַנִּפְרָע לָנוּ מִצָּרֵינוּ. וְהַמְשַׁלֵּם גְּמוּל לְכָל אוֹיְבֵי נַפְשֵׁנוּ". "הַשָּם נַפְשֵׁנוּ בַּחַיִּים. וְלֹא נָתַן לַמּוֹט רַגְלֵנוּ: הַמַּדְרִיכֵנוּ עַל בָּמוֹת אוֹיְבֵינוּ. וַיָּרֶם קַרְנֵנוּ עַל כָּל שֹוֹנְאֵינוּ".
חנוכה לדורות כי הפכו את הצער להלל והודאה
בספר "מגיד מישרים" (ויקהל ש"ך) כתב שחכמים אומרים כי מלבד פורים גם חנוכה לא יבטל לעולם. הסביר ה"אור זרוע" (חלק ב שכא) את הסיבה בכך שבית המקדש היה בימיהם מחולל וטמא. הדליקו מנורה בשבעה שפודי ברזל והיו בתחילה בצער גדול. התגברו על הצער "ואמרו בו הלל והודאה והדליקו בו נרות בטהרה". בחרו יהודה ולוחמיו לא להתמרמר אלא לשמוח ולהודות ולהלל על הנס הגדול שהיה להם. על כן נשאר נס חנוכה לדורי דורות.
למה ממשיכים להדליק בבית?
העיקר בנר חנוכה הוא פרסומי ניסא
בימינו יש הרבה פרסומי ניסא של אנשים שמדליקים נרות חנוכה ברחבי הערים בארץ ובעולם. כל המעיין בספרי השו"ת רואה שהרבה נוהגים להדליק נר חנוכה בבית גם אחרי שפסקה הסכנה שהכריחה אותנו להכניס את הנרות לבית. והקשו למה ממשיכים להדליק נרות חנוכה בפנים, הרי מעיקר הדין צריך להדליק בפתח הבית ובפתח החצר משום פרסומי ניסא (מג"א תרעא ס"ק ח), שהוא הטעם העיקרי ולא הטעם של לסבב את האדם במצוות (או"ז שכג. העיטור, מנח"י ו סו, שבט הלוי ז פד. ציץ אליעזר יט נו. ישכיל עבדי ז לט ועוד) וענו תירוצים שונים.
פעם היה בית המקדש בבית של כל אחד ואחד
ושמעתי מהרב אושר טביב שליט"א הסבר כי לפני חטא העגל היה צריך כל בית להיות מקום להשארת שכינה. והיה הבן הבכור של כל משפחה משמש ככהן שמקשר את בני הבית לאביהם שבשמים. לכן בפסח מצרים זרקו את הדם על המזוזות של הבתים שלהם, והתייחסו אליהם כאילו הוא המזבח שהיו מזים עליו את הדמים.
המשכת אור המקדש לבתי ישראל
וכשחטאו בעגל עברה עבודת המשכן לכהנים משבט לוי שלא חטאו בעגל, ולעבודה בבית המקדש שאליו עולים בשלוש רגלים או חלילה כשחוטאים, או להודות על הצלה וכד' (עיין אור החיים הקדוש שמות כה ב בשם חכמינו במדרש תנחומא תרומה ח) משם מושכים אור לבית של כל אחד ואחד, כאמור "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם". זה מה שהיה אחרי חנוכת בית ראשון "וַיֵּלְכוּ לְאָהֳלֵיהֶם שְׂמֵחִים וְטוֹבֵי לֵב עַל כָּל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשָׂה ה' לְדָוִד עַבְדּוֹ וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ".
ובגמרא (שבת דף ל/א) " וַיֵּלְכוּ לְאָהֳלֵיהֶם - שמצאו נשותיהן בטהרה. שְׂמֵחִים - שנהנו מזיו השכינה. וְטוֹבֵי לֵב - שנתעברו נשותיהן של כל אחד ואחד וילדה זכר. עַל כָּל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשָׂה ה' לְדָוִד עַבְדּוֹ - שמחל לו על אותו עון. וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ - דאחיל להו עון דיום הכפורים". הרי שמשכו את האור הגדול לביתם בשמחה ובטוב לבב.
לחשוב את השולחן כאילו הוא המזבח
לכן אמרו חכמים שצריך כל איש ישראל לחשוב את השולחן שבביתו כאילו הוא המזבח אשר לפני ה', ולחשוב את האוכל שהוא אוכל כמו קרבן. ותיקנו נטילת הידיים לפני האכילה שתהיה כמו נטילת ידיים של כהנים שמקדשים את ידיהם לפני העבודה במקדש. ושתי לחם כמו לחם הפנים. וכל ברכת המזון היא על בנין בית המקדש, שכל זה הכנה לעתיד לבא שכל בית יחזור להיות בחינת בית מקדש כמו שהיה בתחילה.
לעתיד לבא כל בית בית מקדש
מנבא זכריה כי לעתיד לבא הקדושה תתפשט בכל בית ואפילו על הרסן של הסוסים יהיה כתוב קדש לה' כמו שהיה כתוב על הציץ של הכהן הגדול (יד כ) "בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה עַל מְצִלּוֹת הַסּוּס קֹדֶשׁ לה'". ממשיך זכריה ואומר שכל הסירים בבית הפרטי של כל אחד ואחד בירושלים יהיה קודש כמו הסירים במקדש "וְהָיָה כָּל סִיר בִּירוּשָׁלִַם וּבִיהוּדָה קֹדֶשׁ לה' צְבָאוֹת וּבָאוּ כָּל הַזֹּבְחִים וְלָקְחוּ מֵהֶם וּבִשְּׁלוּ בָהֶם".
כל כניסתכם תהא קדושה ואשכון בה כאלו הוא ארון
כמוהו מתנבא גם ירמיהו שבתקופת המשיח האנשים ימצאו את הקדושה בכל מקום "וְהָיָה כִּי תִרְבּוּ וּפְרִיתֶם בָּאָרֶץ בַּיָּמִים הָהֵמָּה נְאֻם ה' לֹא יֹאמְרוּ עוֹד אֲרוֹן בְּרִית ה' וְלֹא יַעֲלֶה עַל לֵב וְלֹא יִזְכְּרוּ בוֹ וְלֹא יִפְקֹדוּ וְלֹא יֵעָשֶׂה עוֹד". הקדושה תהיה בכל בית בכל ירושלים. "בָּעֵת הַהִיא יִקְרְאוּ לִירוּשָׁלִַם כִּסֵּא ה' וְנִקְוּוּ אֵלֶיהָ כָל הַגּוֹיִם לְשֵׁם ה' לִירוּשָׁלִָם וְלֹא יֵלְכוּ עוֹד אַחֲרֵי שְׁרִרוּת לִבָּם הָרָע". "כי כל כניסתכם תהא קדושה ואשכון בה כאלו הוא ארון" (רש"י). התפקיד של המקדש בעת ההיא הוא לאחד את כל ישראל כאיש אחד בלב אחד.
נרות חנוכה - החזרת הבית להיות בית מקדש
נרות חנוכה מחברים אותנו לעתיד לבא. הם מביאים את האור של המקדש לתוך הבית של כל אחד ואחד. בתחילה האור הקדוש מגיע לפתח הבתים מבחוץ. מפני גזירות השמד אנו זוכים להכניס את האור של המקדש לתוך הבתים. אולי בגלל זה היה מרן הרב מרדכי אליהו זצוק"ל מדליק שתי חנוכיות: אחת בפתח הבית מבפנים עם ברכה, ואחת בחלון ביתו בשביל פרסומי ניסא.
נרות חנוכה כנרות המקדש
אומר הר"ן כי חכמינו עשו נרות חנוכה כנרות המקדש. לכן אסור להשתמש באורם של הנרות. "ואפילו תשמיש מצוה, דכיון שעל ידי נס שנעשה במנורה תקנוה, עשאוה כמנורה שאין משתמשין בה כלל". כן הסביר הרז"ה בעל המאור "כיון שהם זכר לנרות ולשמן של היכל אסורות הן בהנאה כל עיקר" "שוינהו רבנן כתשמישי קדושה מפני שהוא זכר לשמן של קודש" (עט"ז). ההלכה הזו כל כך משמחת אותנו ולכן אנחנו שרים עליה ב"הנרות הללו".
אורות העליונים הנמשכים על ידיהם
זו הסיבה שכתב בעל הבן איש חי זיע"א "לשם יחוד" שלפני הדלקת נרות חנוכה בו כתוב כי בהדלקת הנרות צריך לכוון ל"הארת הפנים העליונים" ול"אורות העליונים הנמשכים על ידיהם" - "אור פני מלך לאור באור החיים". אור שהוא מעין אור הנרות שהיה בבית המקדש מאיר בתוך הבית שלנו.
נותר השמן שהוכן לנרות חנוכה - אסור
לכן צריך לנהוג בשמן הנותר מנרות חנוכה כאילו הוא 'הקדש'. כך פסק השו"ע (בסימן תזר"ע ד'): "הנותר ביום השמיני מן השמן הצריך לשיעור הדלקה - עושה לו מדורה ושורפו בפני עצמו שהרי הוקצה למצותו". ובהמשך שם "ואם נתערב בשמן אחר ואין שישים לבטלו - יש מי שאומר שאין להוסיף עליו כדי לבטלו". והקשו עליו המפרשים שבשו"ע יורה דעה (צט ו) מהפסק שמותר לבטל דבר שאיסורו מדרבנן ולמה כאן החמירו? והתשובה היא כי אור הנרות הוא אור מהמקדש.
הרגיל בנרות חנוכה – זוכה לבנים תלמידי חכמים
מכאן נבין למה המהדר בנרות שבת וחנוכה זוכה לבנים תלמידי חכמים (שבת כג:) "אָמַר רַב הוּנָא, הָרַגִיל בְּנֵר - הַוְיָין לֵיהּ בָּנִים תַּלְמִידֵי חֲכָמִים". שהנרות הללו הם כמו הנרות של המנורה במקדש שעליה נאמר "הרוצה להחכים ידרים שהרי מנורה בדרום". וכמו שאור המנורה מביא חכמה לעם ישראל. כך אור נרות חנוכה מביא חכמה לבנים שיאירו באור התורה.
גדול יהיה הבית האחרון מן הראשון
אָמַר ה' צְבָאוֹת, נְאֻם ה' צְבָאוֹת – בנס בני חשמונאי
הזכרנו בעבר את הפסוק בספר חגי שמדבר על קידוש השם הגדול שהיה בבית השני, ובמיוחד בנצחון של בני חשמונאי. צריך לשים לב לשם ה' במיוחד שיש שם. "וְהִרְעַשְׁתִּי אֶת כָּל הַגּוֹיִם וּבָאוּ חֶמְדַּת כָּל הַגּוֹיִם וּמִלֵּאתִי אֶת הַבַּיִת הַזֶּה כָּבוֹד אָמַר ה' צְבָאוֹת: לִי הַכֶּסֶף וְלִי הַזָּהָב נְאֻם ה' צְבָאוֹת: גָּדוֹל יִהְיֶה כְּבוֹד הַבַּיִת הַזֶּה הָאַחֲרוֹן מִן הָרִאשׁוֹן אָמַר ה' צְבָאוֹת וּבַמָּקוֹם הַזֶּה אֶתֵּן שָׁלוֹם נְאֻם ה' צְבָאוֹת" (חגי ב ז ט). למה הנביא חגי חוזר ומשתמש ארבע פעמים בשם ה' צְבָאוֹת בהקשר לקידוש השם הגדול שהביאו בני חשמונאי בבית שני?
שם ה' צְבָאוֹת - בעיקר בחגי זכריה ומלאכי
כדי להרחיב את השאלה נזכיר כי חגי זכריה ומלאכי - שלושת הנביאים שהיו בדור שבנו את בית המקדש השני, משתמשים בשם "ה' צבאו-ת" פעמים רבות מאוד יותר מכל הנביאים בתנ"ך. בשלושת הספרים שלהם כתוב ה' צְבָאוֹת 91 פעמים בתוך 19 פרקים. לעומת זאת לא נמצא את השם הזה כלל בתורה ביהושע ובשופטים. הוא מתחיל להתגלות לראשונה אצל חנה שמתפללת על שמואל שיוולד והוא יכונן את מלכות בית דוד שעתידה לבנות את בית המקדש. בספר שמואל יש 55 פרקים ומוזכר שם ה' צבאו-ת רק 11 פעמים. אין ספק שהאור של השם הזה מאיר במיוחד בבית שני.
שם ה' צְבָאוֹת - מגדיל את מלכות דוד
השם הזה מגדיל את מלכות בית דוד "וַיֵּלֶךְ דָּוִד הָלוֹךְ וְגָדוֹל וה' אֱלֹהֵי צְבָאוֹת עִמּוֹ" (שמואל ב ה י). אחרי שנתן הנביא אומר לדוד ששלמה יבנה את בית המקדש ולא הוא, אומר דוד: "וְיֵאָמֵן וְיִגְדַּל שִׁמְךָ עַד עוֹלָם לֵאמֹר ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, אֱלֹהִים לְיִשְׂרָאֵל, וּבֵית דָּוִיד עַבְדְּךָ נָכוֹן לְפָנֶיךָ" (דברי הימים א יז כד).
שם ה' צְבָאוֹת - בונה את ישראל
בעקבות דוד המלך מגלים גם בני ישראל את השם הזה, מי שמסתכל רואה כי 50 מתוך 260 פעמים שמופיע השם ה' צבאו-ת בתנ"ך הוא מופיע בשם "ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל" בנוסח זה או בנוסחים שונים. המשמעות היא שיש גילוי שם ה' צבאות בעולם - בעם ישראל. שהם כמו הצבא של ה' שנשמעים לדבריו, ומקדשים את שמו בעולם כולו.
ה' צְבָאוֹת - אֱלֹהֵי מַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל
השם ה' צְבָאוֹת פועל במלחמות ישראל החשובות. כך מצווה שמואל הנביא את המלך שאול להלחם בעמלק "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת פָּקַדְתִּי אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה עֲמָלֵק לְיִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׂם לוֹ בַּדֶּרֶךְ בַּעֲלֹתוֹ מִמִּצְרָיִם: עַתָּה לֵךְ וְהִכִּיתָה אֶת עֲמָלֵק וְהַחֲרַמְתֶּם אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ וכו'" (שמואל א טו ב-ג). חכמינו אמרו שהכאת עמלק היא התפקיד של המלך והיא קודמת להקמת המקדש.
ה' צְבָאוֹת – המלחמה בגולית ובפלשתים
כך מכריז דוד לפני המלחמה בגולית כי הוא בא אליו בשם הקדוש הזה "וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל הַפְּלִשְׁתִּי אַתָּה בָּא אֵלַי בְּחֶרֶב וּבַחֲנִית וּבְכִידוֹן וְאָנֹכִי בָא אֵלֶיךָ בְּשֵׁם ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי מַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר חֵרַפְתָּ" (שמואל א יז מה). במערכה הזו מתקדש שם ה' בישראל ובעולם. גם הפלישתים מבינים שיש כח עצום לאל שהכה את המצרים במצרים. "אוֹי לָנוּ מִי יַצִּילֵנוּ מִיַּד הָאֱלֹהִים הָאַדִּירִים הָאֵלֶּה אֵלֶּה הֵם הָאֱלֹהִים הַמַּכִּים אֶת מִצְרַיִם בְּכָל מַכָּה בַּמִּדְבָּר" (שמואל א ד ח).
ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יֹשֵׁב הַכְּרֻבִים
חזקיהו מתפלל לה' בשם זה להגן על עם ישראל מסנחריב "ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יֹשֵׁב הַכְּרֻבִים אַתָּה הוּא הָאֱלֹהִים לְבַדְּךָ לְכֹל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ: הַטֵּה ה' אָזְנְךָ וּשְׁמָע פְּקַח ה' עֵינֶךָ וּרְאֵה וּשְׁמַע אֵת כָּל דִּבְרֵי סַנְחֵרִיב אֲשֶׁר שָׁלַח לְחָרֵף אֱלֹהִים חָי" (ישעיהו לז טו-יח). ולמה הזכיר את יושב הכרובים? כי במקדש מתגלה השם הזה במיוחד.
בית המקדש – ה' צבאות
כך אומר הנביא "וּבָאוּ עַמִּים רַבִּים וְגוֹיִם עֲצוּמִים לְבַקֵּשׁ אֶת־ה׳ צְבָאוֹת בִּירוּשָׁלָ͏ִם" (זכריה ח כב). וכן אומר זכריה על אחרית הימים "וְעָלוּ מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְמֶלֶךְ ה׳ צְבָאוֹת" (זכריה יד). כן אנחנו מקדשים שלוש פעמים "קָדושׁ קָדושׁ קָדושׁ ה' צְבָאוֹת מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ". פסוק שנאמר על ידי השרפים בהיכל בית ה' (ישעיהו ו) שמדבר על כבוד ה' שיתפשט בכל העולם.
בשם הזה תתקיים הגאולה העתידה
בגלל כל הדברים הללו השם הזה הוא השם של הגאולה. "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת קִנֵּאתִי לְצִיּוֹן קִנְאָה גְדוֹלָה וְחֵמָה גְדוֹלָה קִנֵּאתִי לָהּ: כֹּה אָמַר ה' שַׁבְתִּי אֶל צִיּוֹן וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלִָם וְנִקְרְאָה יְרוּשָׁלִַם עִיר הָאֱמֶת וְהַר ה' צְבָאוֹת הַר הַקֹּדֶשׁ" (זכריה ח). כן אומר ישעיהו "כִּי בֹעֲלַיִךְ עֹשַׂיִךְ ה' צְבָאוֹת שְׁמוֹ וְגֹאֲלֵךְ קְדושׁ יִשְׂרָאֵל אֱלֹהֵי כָל הָאָרֶץ יִקָּרֵא" (ישעיה נד ה). "כֹּה אָמַר ה' מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְגֹאֲלוֹ ה' צְבָאוֹת אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹהִים" (ישעיהו מד).
כך אומר גם ירמיהו "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת עֲשׁוּקִים בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבְנֵי יְהוּדָה יַחְדָּו וְכָל שֹׁבֵיהֶם הֶחֱזִיקוּ בָם מֵאֲנוּ שַׁלְּחָם: גֹּאֲלָם חָזָק ה' צְבָאוֹת שְׁמוֹ רִיב יָרִיב אֶת רִיבָם לְמַעַן הִרְגִּיעַ אֶת הָאָרֶץ וְהִרְגִּיז לְישְׁבֵי בָבֶל" (ירמיה פרק נ לג).
לעולם לא יהא הפסוק הזה זז מתוך פיך
אומרת הגמרא בירושלמי (ברכות תחילת אין עומדין) "ר' חזקיה רבי יעקב בר אחא, ר' יסא בשם רבי יוחנן: לעולם לא יהא הפסוק הזה זז מתוך פיך (תהילים מז) 'ה' צבאות עמנו משגב לנו אלהי יעקב סלה' ר' יוסי בי ר' אבון ר' אבהו בשם ר' יוחנן וחברייא (תהילים פד) 'ה' צבאות אשרי אדם בוטח בך'" (ב"י נ).
בשער הכוונות אמר להוסיף גם הפסוק "ה' הושיעה המלך יעננו ביום קראנו" (תפילת השחר ג ועוד). ואנו אומרים את שלושת הפסוקים הללו בתפילת שחרית כמה וכמה פעמים לרוב חשיבותם (אשכנז- 3. ספרד – 4. ספרדים – 6).
בגלל הדברים הללו – אנו מזכירים את ה' צְבָאוֹת בתפילה
בגלל כל הדברים הללו אנחנו מזכירים את השם הזה הרבה בתפילות שלנו (בשחרית 16 - פעמים. במנחה - 6 ובערבית – 3) כך אנחנו ניגשים לתפילת י"ח מתוך הפסוק שאומר ישעיהו הנביא (מז ד) "גֹּאֲלֵנוּ ה' צְבָאוֹת שְׁמוֹ קְדושׁ יִשְׂרָאֵל". ובמדרש שמואל (יג) "אמר ליה הקב"ה, בשלשה דברים הן עתידין למאוס, במלכות שמים, ובמלכות בית דוד, ובבנין בית המקדש".
ו"אמר רבי שמעון בר מנסיא, אין ישראל רואין סימן ברכה לעולם, עד שיחזרו ויבקשו שלשתן. הדא היא דכתיב (הושע ג, ה) 'אחר ישובו בני ישראל ובקשו את ה' אלהיהם', זו מלכות שמים. 'ואת דוד מלכם', זו מלכות בית דוד. 'ופחדו אל ה' ואל טובו באחרית הימים', זה בנין בית המקדש". וזה עיקר התפילה שלנו.
ריבוי שם ה' צבאו-ת דווקא בבית שני
המשמעות של ריבוי שם ה' צבאו-ת בבית שני מלמד כי הבית הזה קידש שם ה' בעולם יותר מהבית הראשון אע"פ שהיו חסרים בו חמשה דברים. ובימי בית חשמונאי במיוחד התגלה האור הזה במקדש ובמנורה ונעשה שם גדול וקדוש בעולם. כי הם היו קרובים מאוד לפעולה בעולם הגשמי הרבה יותר ממה שהיה בבית הראשון.
אור גדול בבית ראשון שלא ירד ממדרגה למדרגה
ובספר התניא (חלק ראשון - פרק נג) הרחיב והעמיק בענין זה "והנה כשהיה בית ראשון קיים שבו היה הארון והלוחות בבית קודש הקדשים היתה השכינה שהיא מלכות דאצילות שהיא בחי' גילוי אור א"ס ב"ה שורה שם ומלובשת בעשרת הדברות ביתר שאת ויתר עז בגילוי רב ועצום" וכו'. ו"לא ירדה ממדרגה למדרגה כדרך השתלשלות העולמות עד עוה"ז הגשמי כי עוה"ז הגשמי מתנהג בהתלבשות הטבע הגשמי והלוחות מעשה אלהים המה והמכתב מכתב אלהים הוא למעלה מהטבע של עוה"ז הגשמי".
אבל "בבית שני הייתה שורה כדרך השתלשלות והתלבשות וכו' והאורות העליונים היה מתלבש בקודש קודשים שבבהמ"ק שלמטה ושרתה בו השכינה". ומתוך כך התפשטה התורה וההלכה בישראל במעשה יותר ממה שהיה בבית ראשון. "ואפילו אחד שיושב ועוסק בתורה שכינה עימו".
נר ה' נשמת אדם – נר מצווה ותורה אור
"ומה שכתב 'כי ה' אלוהיך אש אוכלה הוא' והאש הזו דבקה בנשמת האדם העוסק בתורה ובמצוות. ועל נשמת האדם נאמר 'נר ה' נשמת אדם' שאור ה' מאיר בה בעת שעוסק בתורה ומצוות שנאמר 'כי נר מצווה ותורה אור'. והדלקת הנרות של החשמונאים הייתה גם ברוחניות של כלל ישראל. 'דנהורא עילאה דאדליק על רישיה היא שכינתא אצטריך למשחא, פירוש להתלבש בחכמה הנקראת שמן משחת קדש כמ"ש בזהר ואינון עובדין טבין הן תרי"ג מצות הנמשכות מחכמתו ית' כדי לאחוז אור השכינה בפתילה היא נפש החיונית שבגוף הנקראת פתילה'" (ועיין שם באורך דברים נפלאים).
וַעֲרִיכַת נֵר לְבֶן יִשַׁי מְשִׁיחֶךָ
זה מה שאנחנו מתפללים בימים נוראים "וּצְמִיחַת קֶרֶן לְדָוִד עַבְדֶּךָ. וַעֲרִיכַת נֵר לְבֶן יִשַׁי מְשִׁיחֶךָ". תפלה הלקוחה מהפסוק בתהילים (קלב יז) "שָׁם אַצְמִיחַ קֶרֶן לְדָוִד עָרַכְתִּי נֵר לִמְשִׁיחִי" והסביר ה"מצודות דוד" (מלכים א יא לו) שאין הכוונה לנר פיזי אלא שנקרא דוד ומשיח בשם זה כי הוא "משפיע ומאיר, ובאורו נראה אור". ואפשר שלכן מושחים את המלך בשמן המשחה כמו הכהן הגדול. ואפשר שזה מה שאמרו חכמינו שירושלים נקראת אורו של עולם.
והלכו גוים לאורך ומלכים לנגה זרחך
ובמדרש (תנחומא תצוה ח) "אמר ליה הקב"ה למשה, אמור להם לישראל: בני, בעולם הזה הייתם זקוקים לאור בית המקדש ומדליקים נרות בתוכו, אבל לעולם הבא בזכות אותו הנר אני מביא לכם מלך המשיח שהוא משול כנר, שנאמר: 'שם אצמיח קרן לדוד ערכתי נר למשיחי'". ועוד שם במדרש: "אמר הקב"ה: בעולם הזה אתם צריכין לנר - אבל לעתיד 'והלכו גוים לאורך ומלכים לנגה זרחך' (ישעיה ס)".
סיפור
ייסורים מתוך שמחה
כשהרב זצ"ל היה בבית החולים, היינו באים לבקר אותו ולשמחו. הרב הקפיד שנשיר שירים שמחים ולא נוגים. היה זה לימוד מופלא על מאמציו להאיר פנים על אף הסבל והכאבים. לא רק שהרב לא התלונן והיה בשמחה, אלא שימח גם את הסובבים אותו.
פעם שחתי לתלמיד חכם, ברוב צערי, על סבלו של הרב ועל החוסר בשיעוריו ובמאור פניו. חשבתי לעצמי שאמנם יש שיעורים שנאמרים בפה, אבל כאן יש לנו שיעור מאלף מהצדיק שמקבל בהכנעה את הנהגת הבורא אתו ללא תלונות כלל. פעם כשבאתי לבית החולים בסוכות שמעתי את הרב קוסטינר שואל את מורנו ורבנו שאלות בהלכה והרב ענה לו בהומור ובצחוק. גם אחרי תקופה ארוכה בבית החולים, ברוב סבל וייסורים, הרב לא הפסיק להרבות בשמחה! היש מופת גדול מזה?
פעם בשבת אחר הצהריים זכיתי לשיר במשך כחצי שעה ליד מיטתו של הרב המיוסר. הרב שכב והפך את ידו כמשתתף בשירה, כאילו אומר: "אני שומע אותך, שר אתך". כשיצאתי, קרא לי הרב שמואל ואמר לי: הרב מראה בידו ומבקש שאבוא שוב.
במוצ"ש לפני חנוכה התשס"ט, קודם שהשתחרר הרב לביתו לראשונה, באתי עם הרב יוסי ליבוביץ' מחברון, והכניס אותנו ר' שלומי בן הרב. כשרק נכנסנו לחדר והרב ישב שם עם פניו המיוסרות והמאירות, הביט בי בעיניו במבט חודר ועמוק ומייד התחיל לדפוק על השולחן ולשיר "אל אליהו". זכיתי לשיר שם ליד הרב כחצי שעה שיר אחרי שיר. אז שאלתי את הרב: "מי שמתגעגע לרבו מאוד ורוצה לראות את רבו בהדלקת נרות חנוכה, האם מותר לו לאחר את הדלקת הנרות בביתו כדי לבוא לבית רבו?" אמר לי הרב: "כן". שאלתי: "אפילו אם יאחר הרבה לביתו?" נענע לי בראשו - כן.
(אריאל אברהם לוי, חברון)
רב ואלוף
סיפר רב צבאי: מיד עם היכנסי לתפקיד רב של חיל מסוים, הוזמנתי ללשכת מפקד החיל להדלקת נרות חנוכה עם המפקדים הבכירים. שאלתי את הרב זצ"ל כיצד ניתן יהיה לברך על הנרות בלשכה, הרי זה לא בית ולא בית כנסת. הרב פסק שעלי לארגן תפילת ערבית בלשכת האלוף ובכך באותה שעה היא תיחשב כמו בית כנסת.
הדבר נראה יותר מבלתי אפשרי, להכניס מניין לתפילה ללשכת האלוף, במיוחד שהאלוף לא היה מישהו עם רקע דתי או מסורתי. ובכלל היה נראה לי בלתי אפשרי למצוא דתיים שאינם במשמרת, שהרי כל מי שרק יכול יוצא הביתה להדליק נרות עם משפחתו.
עם זאת, חזקה עלי מצוות רבנו למצוא מנין לתפילה בלשכת האלוף וחיפשתי לפני שבאתי מנין לתפילה ומצאתי. לתפילה הצטרפו חלק מהמפקדים שלהפתעתי התברר לי כי זו להם הזדמנות מיוחדת לחזור לגירסא דינקותא של בית אבא.
שאלות
טוב שכן קרוב. שכנים שנסעו לשבת ומבקשים שנדליק בשבילם בביתם נרות חנוכה, ואין להם שום אפשרות להדליק איפה שהם נמצאים, אני יכול להדליק בשבילם עם ברכה? (אני ספרדי אבל הם אשכנזים).
אתה יכולים להדליק בשבילם. ובברכה שתברך אצלך תכוון גם עליהם. הם לא חייבים להדליק כשהם לא בבית. לכן אתה לא יכול לברך בשבילם.
אורח מדליק. המתארח בשבת , ועתיד לחזור לביתו במוצאי שבת, האם נכון / חובה עליו לשוב ולהדליק בביתו כשיחזור ?
אם יש לכם דירה שאתם מתארחים בה - תדליקו בזמנה. אמנם כדאי להדליק נרות בבית, שלא יהיה בית שאין בו חנוכה. ואומנם, אם הדלקתם כבר, אז להדליק ללא ברכה
קטן מדליק. למנהגנו האם יש בעיה שילדים מתחת גיל בר מצווה ידליקו חנוכיות לפני האבא? כלומר אם הם כבר ידליקו האב יוכל גם לברך?
יכולים להדליק כי ההדלקה שלהם לא מוציאה אותו ידי חובה, שהם פחות מגיל מצוות.
פרשת לך לך תשפ"ו – איסור ירידה מארץ ישראל
הרב שמואל אליהו | חשון תשפ"ו
פרשת עקב תשפ"ה – זהירות מעבודה זרה בימינו
הרב שמואל אליהו | אב תשפ"ה
פרשת וירא תשפ"ו – תיקון מערכת המשפט בישראל
הרב שמואל אליהו | חשון תשפ"ו
