Choosing a Chevruta (Study Partner) | Rabbi Ari Shvat | Beit Midrash

Beit Midrash

Jewish Laws and Thoughts
Ein Aya
Ein Aya

קטגוריה משנית

The media server is dedicated by the Green family to the souls of their loved ones

Parashat Hashavua Series'Library Piskei Din (Hebrew)Test Yourself

ב"ה
Choosing a Chevruta
1. מסכת שבת דף נט ע"ב
אמרו ליה לרב, אתי גברא רבא אריכא לנהרדעא ומטלע, ודרש כלילא שרי. אמר מאן גברא רבא אריכא [דאטלע] לוי. ש"מ נח נפשיה דרבי אפס ויתיב ר' חנינא ברישא, ולא הוה ליה אינש ללוי למיתב גביה, וקאתי להכא.

Ein Aya (65)

Rabbi Ari Shvat

59 - "Don't Try this at Home!

60 - Choosing a Chevruta (Study Partner)

61 - Whose Torah? When to do Shlichut?

2. הראי"ה קוק, עין איה שבת ו, ד על מסכת שבת דף נט ע"ב
ש"מ נח נפשיה דרבי אפס ויתיב ר' חנינא ברישא, ולא הוה ליה אינש ללוי למיתב גביה, וקאתי להכא.
א. גד[ו]ל הדעה, שאינו יכול להיות מושוה במהלך רגשותיו ודעותיו עם כל ההמון, אפילו אם ההמון הוא מאנשי הסגולה הישרים בלבותם, ואף שהם חכמים ונבונים לפי דורם, מ"מ הגדול בענקים, שהוא ארוך בקומתו הרוחנית הרבה מהם, לא יוכל להיות מתערב תמיד עמהם. מושגיהם הבינוניים הם מעכירים את רוחו ומורידים את זוהר נפשו ממעלתה.
ב. ע"כ הוא מוכרח לבור לו איזה מקום לעצמו, שלא תהיה החבורה הבינונית לו למעמסה, וגם שלא יערבב בהליכותיו העליונות והנפלאות מהמושגים הרגילים, המזהירים בזוהר אלהי עליון, את דעתם הממוצעת של העוסקים בתורה וחכמה לפי מדת הדור והזמן. איש כזה לא יוכל להמשך עם הסדרים הקבועים, המסודרים במערכה של הנהגה ציבורית, בכנופיא של חכמים, המשוערים לפי מדת הכח של חשובי הזמן.
ג. ע"כ גברא אריכא כזה ישב לו אבראי, ורק עם גד[ו]ל דעה רם ונשא הדומה לו יכול להתאחד ולהמתיק סוד. אמנם גם זה הגדול, כיון שעול הנהגת הכלל הוטל עליו, הנהו כבר מוכרח לפנות אל המדה הממוצעת כדי שהמקבלים יוכלו לקבל ממנו, והאורה העליונה הראויה לו מצד שלמות עצמו מוכרחת היא לפנות מקום גם אל המערכה הקטנה ממנה של השלמת הכלל.
ד. ע"כ, שוב לא יוכל האדם הגדול היוצא מן הכלל, להתכנס תחת אותו הסדר הנאות להמנהיג, ובהיות הצורך של התחברות הכחות הרוחניים גדול מאד, וגם יחידי עולם יושלמו רק בהיותם מרכיבים את הגיוני לבבם עם עוד הגיוני קודש של אנשי שם שכמותם, שלפי המדה הנהוגה בשינוי הדיעות ימצא בהם איזה ניגוד המביא לתוספת אורה והשלמת חכמה ודעה עליונה, ע"כ מדלא הוה ליה אינש ללוי למיתב גביה, קאתי להכא. ועין הנשמה העליונה של קדושי עליון היא צופיה באיזה מקום ומדינה ובאיזה ערך נתון שמה אותו החלק הרוחני השייך לנפשם הגדולה העליונה. וההכרה הזאת, הפנימית, המלאה כח רב של נשמה גדולה, ממשכת היא אחריה ברוח אלהים את האדם הגדול למקום אשר בו ימלא את השלמתו הרוחנית הנתבעת ממנו בכל כח, ותשוקת עז יד ד' זאת הניעה את גד[ו]ל עולם זה, לוי, למצא את הארוך בדור הראוי להלוות אליו. זהו רב שהיה בבבל (חולין קלז, ב), אשר חש מנפשו את אשר נעשה בנפש הקרובה אליו בשורש ורוח.

3. תלמוד בבלי מסכת תענית דף ז ע"א
אמר רבי חמא בר' חנינא: מאי דכתיב ברזל בברזל יחד (משלי כז, יז), לומר לך: מה ברזל זה, אחד מחדד את חבירו - אף שני תלמידי חכמים מחדדין זה את זה בהלכה. אמר רבה בר בר חנה: למה נמשלו דברי תורה כאש, שנאמר הלא כה דברי כאש נאם ה' (ירמ' כג, כט), לומר לך: מה אש אינו דולק יחיד - אף דברי תורה אין מתקיימין ביחידי. והיינו דאמר רבי יוסי בר חנינא: מאי דכתיב חרב אל הבדים ונאלו (יר' נ, לו)- חרב על שונאיהן של תלמידי חכמים שעוסקין בד בבד בתורה, ולא עוד אלא שמטפשין.
4. אבות ו, ו
והתורה נקנית בארבעים ושמונה דברים: ואלו הן, בתלמוד, בשמיעת האוזן, בעריכת שפתים, בבינת הלב... בשמוש חכמים, בדקדוק חברים, בפלפול התלמידים...
5. ילקוט שמעוני תורה פרשת שופטים רמז תתקכג
ולמה נמשלו דברי תורה לעץ, לומר לך מה עץ קטן מדליק את הגדול אף תלמידי חכמים קטנים מחדדין את הגדולים, והיינו דאמר רבי [חנינא] הרבה תורה למדתי מרבותי ומחברי יותר מהם ומתלמידי יותר מכלם.
6. אורות הקודש ג, מוסר הקודש, עמ' קלז, "עצמיות וגאלה מחבוט הקבר" - צה
א. כל החולשות הגופניות והרוחניות, כל המחשבות הפסולות, וכל הרעיונות המדלדלים, המטשטשים את הכשרון ואת הבהירות הנשמתית, באים רק מחסרון הארה של הנשמה העצמית, חסרון הזלת טל החיים היסודי, של הרצון וההרגשה, ההכרה והתשוקה, ממהותה הפנימית.

ב. על ידי מעשים רעים ונטיות עכורות מתחשכת אורה של הנשמה, ומעינה נכבש, והאדם סופג לו את רוחניותו מכלים אחרים, מרשמי חוץ, של עולמים, ספרים, נפשות ומעשים, ורשמי החוץ פועלים עליו בצורה מדולדלת. אז התוכן הפראי של הגוף מתגבר, בצורה של שממון ושל הריסה והאדם הולך בלא כח לפני רודפיו, אבד אז את היסוד, הצינור המשפיע לעצמיותו ממקור החיים המיוחד לו, את הפסוק שלו, את האותיות של שמו שבתורה. ודמיון הבשר הולך ומרעיש, חובט בו בכל שוטי ברזל, והוא קבור באדמת עפר קברו החומרי, וכבול בכבלי זוהמא, ענן השכחה החשוך סובב את כל מלא קומתו, ואת שמו לא ידע... והנה תבוא הגאולה, גאולת הכלל וגאולת הפרט, הרוח הפנימי יצא ממחבואו, יעמד על בסיסו העצמי, יוכר ימים מקדם שנות עולמים.

ג. עם לבבי אשיחה ויחפש רוחי (תהלים עז, ז), יחפש וימצא, בנר ד' נשמת אדם יחפש, ומחשבתן של ישראל, הקודמת לכל, תאיר בראשית עז מקורה על כל אותיותיה של תורה. הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא, הנני פותח את קברותיכם עמי, והבאתי אתכם אל אדמת ישראל, ונתתי רוחי בכם וחייתם, לשעבר תורה נתתי בכם, לעתיד חיים אני נותן לכם (שמו"ר מח, ד).

Ein Aya