Beit Midrash

  • Jewish Laws and Thoughts
  • Ein Aya
קטגוריה משנית
To dedicate this lesson
undefined
4 min read 43 min listen

1. מסכת שבת דף נו ע"א
גופא, רב אמר,קבל דוד לה"ר דכתיב "ויאמר לו המלך איפה הוא ויאמר ציבא אל המלך הנה הוא בית מכיר בן עמיאל בלו דבר, וישלח המלך דוד ויקחהו מבית מכיר בן עמיאל מלו דבר". מכדי חזייה דשקרא הוא, כי הדר אלשין עליה, מ"ט קבלה מיניה, דכתיב "ויאמר המלך ואיה בן אדוניך, ויאמר ציבא אל המלך הנה הוא יושב בירושלים וגו'", ומנ"ל דקבל מניה, דכתיב "ויאמר המלך לציבא הנה לך כל אשר למפיבושת ויאמר ציבא השתחויתי אמצא חן בעיניך אדוני המלך

2. הראי"ה קוק, עין איה שבת ה, סו על מסכת שבת דף נו ע"א
א. איסור קבלת לה"ר לבד מה שקלקולו נראה ברור, כשהוא יוצא למעשה להפריד בין אחים ומכ"ש לרדוף אדם על חינם , הוא פועל על התכונה הנפשית להטיל חשד ואיבה על האנושיות מתוך איזה מעשה או דיבור הנראה לדון לחובה , ובזה תגדל השקפת הרע בעולם בעיני האדם יותר ממה שהוא באין ערך, ויוכל לצאת משפט מעוקל על כל מהלך הדיעות והמעשים. וכשיקרה מפגע כזה בכסא מלכות , יכול הוא להטיל פגם ביסוד החסד והמשפט המיושר, שהוא מכון כסא מלך, להיות למד מדרכיו של הקב"ה שתהיה המטרה מלאה אהבה וחסד כוללת.

ב. המצב המורה שעמד בו אז דוד בהיותו נרדף מהרעה שמתוך ביתו, אין פלא שגרם להטות מעט את השקפת האהבה והאימון לצד החשד והאיבה, שגם זה נכלל בכלל העונש , וכאשר בתחילה כשביקש לעשות חסד עם מפיבושת הטיל ציבא קוצים בעיניו, ואמר שהוא בבית מכיר בלו דבר , לא במקרה קרא את שם המקום "לו דבר", כלומר לא במקרה הוא יושב שמה, כ"א, עיניו ולבו נשואים לעניני פוליטיקא , ולו דבר וענין בזה בשבתו שמה, מדת זהירות ודאי ראויה היא ולמיחש מבעי , ע"כ לקח אותו מלו דבר , כלומר שנלקח באופן שהלוקחים יודע להם ענינו ורעיונותיו. וכאשר הוסכם אח"כ שיהיה מאוכלי שולחן המלך ככל בני המלך, זה לנו האות שיצא מזוקק, שאין עליו שמץ חשד של חתירת הממלכה, ע"כ כי הדר אלשין עליה בעת צרתו, למה קבל , לתן לציבא את אשר למפיבושת.

ג. אלא שקודם שנצרף לגמרי כסא דוד ע"י תלאותיו, ורוממות נעימת זמירות בהתעלות הנפש אל מרומי קדש, מוכרח הוא הדבר לשלימות המלכות שיהיו נמצאים כל הכחות הנפשיים באוצר הגדול של נפש המלך, וגם כחות רעים לא יתכנו להיות חסרים. מוסד[ם] של הכחות הרעים ועיקרם, הוא קבלת לה"ר, ההכשר להיות מושפע ע"י הערה רעה מֵרַעֵי אדם, והנטיה להביט על העולם בעין סוקרת את הרע שבו, זה הוא היסוד לכחות של אבירות וקשיות לב , שרק כשהם נצרפים ונמתקים הם מוצאים מקום הגון ומסודר בהנהגה, אבל טרם צירופם הם לרועץ.
ד. אבל כ"כ היא כוללת עטרה של מלכות בית דוד, עד שהיא נמשלת להבריאה בכללה, שלא יתכן שיחסר בה כללות הכחות להרע, כשם שלא יחסר לה שום כח טוב, ומכללות הכל תעמוד במילואה אח"כ על האושר והטוב, כי העין החודרת שההשקפות המרות שלה יהפכו לטובה, תהיה אח"כ הכרתה את טוב המציאות ואת אור האהבה והחסד במעלה היותר ברורה רוממה ועליונה. המיעוטים מתרבים והפגימות מתמלאות, "כירח יכון עולם ועד בשחק נאמן סלה" (תהילים פט, לח), "עטרת תפארת לעמוסי בטן", " דוד מלך ישראל חי וקיים ".

3. אורות הקודש ב / עמ' תנו-תנז / התגלות הטוב בהשקפת האחדות - ד
א. שתי השקפות עולם הן, ההשקפה המאחדת, וההשקפה המפרדת.
ב. ההשקפה המאחדת רואה את כל החזון של נמצאים מפורדים זה מזה רק בתור טעות החוש , ומיעוט ההארה, אבל אמתת המציאות היא רק אחדות גדולה, והנמצאים הרבים והשונים הם רק גילויים מיוחדים, אברים שונים, צבעים וגוונים שונים של אותה החטיבה האחדותית. ובהשקפת האחדות מביטים על הכל, ואז ממילא מתמצא חשבון הטוב, כי הכל ביחד בודאי הוא טוב בתכלית הטוב, והוא עוד הרבה יותר טוב על ידי התגלות החלקים הרעים שלו, מאילו היה חסר אותם האברים או אותם דרכי הגילוי. וכל מה שאותה ההכרה האחדותית מתעמקת ומתעצמת, ככה מתגלה היא אמתתה בכל החידור התהומי שלה, ובממשלתה על החיים הולכות כל ההרגשות על פי צביונה, ונמצא שהכל מורגש ברגש של טוב, וטוב על טוב מתגבר, וחדוה על חדוה מתעלה, וחיים על חיים מתאדרים. וכל מה שההשקפה האחדותית מכה היא יותר את שרשיה בעומק, היא מביאה גם כן את הטוב המעשי בעולם, את החיים ואת השלום.
ג. ולעומתה של השקפה עליונה זו נמצאת ההשקפה המפרדת, הרואה את המציאות המופרדה בתור חזון אמתי, והזרות של כל מצוי אל משנהו היא תופסת לאמתת ההכרה. החושים וכל ההשגות השטחיות עוזרים על ידיה, והחיים הולכים על פיה ומתגשמים, וכל מה שתוצאותיה מתגברות הולכת היא האפלה והרשעה ומתגברת.
ד. אין קץ לעומק המלחמה שבין אלו ההשקפות, החיצונה והפנימית, כל הארחות של העלילות שבעולם הולכות הן אל מקום אחד להוציא אל הפועל את השליטה של ההשקפה האחדותית בכל העולמים, ולשעבד את השקפת הפירוד אליה.
ה. אמונת האחדות האלהית היא הנשמה, הנושאת בקרבה את כל אוצר החיים, את כל הרכוש הפנימי, שאושר העולמים אצור בו.
ו. מנהיגי המדינות , וכל הגאונים החברותיים, הם מושרשים ביסוד השקפת הפירוד , בכח המדמה, המראה את המציאות בתכונתה המפורדה, ואין העולם כדאי עדיין להנהגה הבאה מתוך השקפת האחדות בטהרתה.
ז. תוכן אורו של משיח , מושב כסא ד' בעולם, וזה שמו אשר יקראו ד' צדקנו, בנוי הוא על פי יסוד השקפת האחדות המציאותית, כשהיא מתגברת כל כך עד שהיא חודרת בכל הפרטים ובכל העלילות כולם.
4. נידה סא ע"א
מתוך שהיה לו [לגדליה] לחוש לעצת יוחנן בן קרח ולא חש [מישמעאל] מעלה עליו הכתוב כאילו הרגן אמר רבא האי לישנא בישא אע"פ דלקבולי לא מבעי, מיחש ליה מבעי

5. רמח"ל, מסילת ישרים, פרק כ
צריך לעיין ולהתבונן עד היכן תולדות המעשה מגיעות, כי לפעמים המעשה בעצמו יראה טוב, ולפי שהתולדות רעות יתחייב להניחו, ולו יעשה אותו יהיה חוטא ולא חסיד... צריך שישקול כל מעשיו לפי התולדות הנמשכות מהם, ולפי התנאים המתלווים להם לפי העת לפי החברה לפי הנושא ולפי המקום, ואם הפרישה תוליד יותר קידוש שם שמים ונחת רוח לפניו מן המעשה - יפרוש ולא יעשה. או אם מעשה אחד במראיתו הוא טוב, ובתולדותיו או בתנאיו הוא רע, ומעשה אחד רע במראיתו וטוב בתולדותיו - הכל הולך אחר החיתום והתולדה שהיא פרי המעשים באמת, ואין הדברים מסורים אלא ללב מבין ושכל נכון.




את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il