YeshivaThe torah world Gateway
Beit Midrash
- Jewish Laws and Thoughts
- Ein Aya
- Ein Aya
The media server is dedicated by the Green family to the souls of their loved ones
1. הראי"ה קוק, עין איה שבת ה, מב על מסכת שבת דף נה ע"ב
וכולהו גמרא, לבד מישי אבי דוד דמפרש ביה קרא, דכתיב "ואת עמשא שם אבשלום תחת יואב על הצבא ועמשא בן איש ושמו יתרא הישראלי אשר בא אל אביגל בת נחש אחות צרויה אם יואב", וכי בת נחש הואי והלא בת ישי הואי, דכתיב "ואחיותיהם צרויה ואביגיל" (דהי"א ב, טז), אלא בת מי שמת בעטיו של נחש.
א. הטוב העליון השלם, הנמצא בתכונת האומה בשלמותה מצד גזעה שנסתמן בבנימין, וכן הטוב המשלים שבמקור התורה בהתגלותה בעמרם אבי משה, וכן תעודת המלוכה בצורתה העתידה השלמה הכוללת בכלאב בן דוד, כל אלה ראויים להיות גנוזים, והנם עתידים להגלות ביום יגלה כל הטוב אשר דבר ד' על עמו ונחלתו. אבל שורש הטוב, השלם מאין פגם וחסרון, הנמצא ביסוד הממלכה בצורתה המקורית, שמצדה היא ראויה להתקיים עדי עד, "דוד מלך ישראל חי וקיים" (ראש השנה כה, א), "כירח יכון עולם" (תהילים פט, לח), זה ראוי להתגלות באיזה אופן ג"כ בזמן ההוה.
Ein Aya (87)
Rabbi Ari Shvat
13 - The 4 Who Never Sinned
14 - Why They-re Called David ben Yishai - Mashiach ben David.
15 - Rav Kook's Innovative Approach to the Sins of our Biblical Fathers.
Load More
ג. ולעת הכשלון, של עמידת הרעה מביתו (ע"פ שמ"ב יב, יא*, ברכות ז, ב), נתגלה במשטר הצבא ענף מחוטר ישי, שהגביל לשעה ודחה את המלוכה מדוד, כמו שהיה פועל יואב, שהיה ג"כ מזה הגזע, בעת האורה והזריחה. וכל אלה נערכו מראש, מעצת תמים דעים (איוב לז, טז), "וכסאו כשמש נגדי" (תהילים פט, לז), "ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם, וחסדי לא אפיר מעימו, ולא אשקר באמונתי" (שם שם, לג-לד), "אחת נשבעתי בקדשי אם לדוד איכזב" (שם שם, לו), "כירח יכון עולם ועד בשחק נאמן סלה" (שם שם, לח).
2. אורות המלחמה ג, אורות עמ' יד- עָזַבְנוּ אֶת הַפּוֹלִיטִיקָה הָעוֹלָמִית מֵאנֶס שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רָצוֹן פְּנִימִי, עַד אֲשֶׁר תָּבוֹא עֵת מְאֻשָּׁרָה, שֶׁיִּהְיֶה אֶפְשָׁר לְנַהֵל מַמְלָכָה בְּלֹא רִשְׁעָה וּבַרְבָּרִיּוּת; זֶהוּ הַזְּמַן שֶׁאָנוּ מְקַוִּים. מוּבָן הַדָּבָר, שֶׁכְּדֵי לְהַגְשִׁימוֹ אָנוּ צְרִיכִים לְהִתְעוֹרֵר בְּכחוֹתֵינוּ כֻּלָּם, לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכָל הָאֶמְצָעִים שֶׁהַזְּמַן מֵבִיא, הַכּל יַד אֵל בּוֹרֵא כָּל עוֹלָמִים מְנַהֶלֶת. אֲבָל הָאִחוּר הוּא אִחוּר מֻכְרָח, בָּחֲלָה נַפְשֵׁנוּ בַּחֲטָאִים הָאֲיֻמִּים שֶׁל הַנְהָגַת מַמְלָכָה בְּעֵת רָעָה. וְהִנֵּה הִגִּיעַ הַזְּמַן, קָרוֹב מְאד, הָעוֹלָם יִתְבַּסֵּם וְאָנוּ נוּכַל כְּבָר לְהָכִין עַצְמֵנוּ, כִּי לָנוּ כְּבָר אֶפְשָׁר יִהְיֶה לְנַהֵל מַמְלַכְתֵּנוּ עַל יְסוֹדוֹת הַטּוֹב, הַחָכְמָה, הַיּשֶׁר וְהַהֶאָרָה הָאֱלֹהִית הַבְּרוּרָה.
3. תהלים / פרק פט-
א מַשְכִּיל לְאֵיתָן הָאֶזְרָחִי: ב חַסְדֵי ה' עוֹלָם אָשִׁירָה לְדר וָדר אוֹדִיעַ אֱמוּנָתְךָ בְּפִי: ג כִּי-אָמַרְתִּי עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה שָׁמַיִם תָּכִן אֱמוּנָתְךָ בָהֶם: ד כָּרַתִּי בְרִית לִבְחִירִי נִשְׁבַּעְתִּי לְדָוִד עַבְדִּי: ה עַד-עוֹלָם אָכִין זַרְעֶךָ וּבָנִיתִי לְדר-וָדוֹר כִּסְאֲךָ סֶלָה: ו וְיוֹדוּ שָׁמַיִם פִּלְאֲךָ ה' אַף-אֱמוּנָתְךָ בִּקְהַל קְדשִׁים:.. יא אַתָּה דִכִּאתָ כֶחָלָל רָהַב בִּזְרוֹעַ עֻזְּךָ פִּזַּרְתָּ אוֹיְבֶיךָ: יב לְךָ שָׁמַיִם אַף-לְךָ אָרֶץ תֵּבֵל וּמְלאָהּ אַתָּה יְסַדְתָּם: יג צָפוֹן וְיָמִין אַתָּה בְרָאתָם תָּבוֹר וְחֶרְמוֹן בְּשִׁמְךָ יְרַנֵּנוּ: יד לְךָ זְרוֹעַ עִם-גְּבוּרָה תָּעז יָדְךָ תָּרוּם יְמִינֶךָ: טו צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶךָ חֶסֶד וֶאֱמֶת יְקַדְּמוּ פָנֶיךָ: יז אַשְׁרֵי הָעָם יוֹדְעֵי תְרוּעָה ה' בְּאוֹר-פָּנֶיךָ יְהַלֵּכוּן: יז בְּשִׁמְךָ יְגִילוּן כָּל-הַיּוֹם וּבְצִדְקָתְךָ יָרוּמוּ: יח כִּי-תִפְאֶרֶת עֻזָּמוֹ אָתָּה וּבִרְצנְךָ תָּרוּם קַרְנֵנוּ: יט כִּי לה' מָגִנֵּנוּ וְלִקְדוֹשׁ יִשְרָאֵל מַלְכֵּנוּ: כ אָז דִּבַּרְתָּ-בְחָזוֹן לַחֲסִידֶיךָ וַתּאמֶר שִׁוִּיתִי עֵזֶר עַל-גִּבּוֹר הֲרִימוֹתִי בָחוּר מֵעָם: כא מָצָאתִי דָּוִד עַבְדִּי בְּשֶׁמֶן קָדְשִׁי מְשַׁחְתִּיו: כב אֲשֶׁר יָדִי תִּכּוֹן עִמּוֹ אַף- זְרוֹעִי תְאַמְּצֶנּוּ: כג לא-יַשִּׁא אוֹיֵב בּוֹ וּבֶן-עַוְלָה לא יְעַנֶּנּוּ: כד וְכַתּוֹתִי מִפָּנָיו צָרָיו וּמְשַנְאָיו אֶגּוֹף: כה וֶאֶמוּנָתִי וְחַסְדִּי עִמּוֹ וּבִשְׁמִי תָּרוּם קַרְנוֹ:.. כז הוּא יִקְרָאֵנִי אָבִי אָתָּה אֵלִי וְצוּר יְשׁוּעָתִי: כח אַף-אָנִי בְּכוֹר אֶתְּנֵהוּ עֶלְיוֹן לְמַלְכֵי-אָרֶץ: כט לְעוֹלָם אֶשְׁמָר-לוֹ חַסְדִּי וּבְרִיתִי נֶאֱמֶנֶת לוֹ: ל וְשַמְתִּי לָעַד זַרְעוֹ וְכִסְאוֹ כִּימֵי שָׁמָיִם: לא אִם-יַעַזְבוּ בָנָיו תּוֹרָתִי וּבְמִשְׁפָּטַי לא יֵלֵכוּן: לב אִם-חֻקּתַי יְחַלֵּלוּ וּמִצְוֹתַי לא יִשְׁמרוּ: לג וּפָקַדְתִּי בְשֵׁבֶט פִּשְׁעָם וּבִנְגָעִים עֲוֹנָם: לד וְחַסְדִּי לא-אָפִיר מֵעִמּוֹ וְלא-אֲשַׁקֵּר בֶּאֱמוּנָתִי: לה לא-אֲחַלֵּל בְּרִיתִי וּמוֹצָא שְפָתַי לא אֲשַׁנֶּה: לו אַחַת נִשְׁבַּעְתִּי בְקָדְשִׁי אִם-לְדָוִד אֲכַזֵּב: לז זַרְעוֹ לְעוֹלָם יִהְיֶה וְכִסְאוֹ כַשֶּׁמֶשׁ נֶגְדִּי: לח כְּיָרֵחַ יִכּוֹן עוֹלָם וְעֵד בַּשַּׁחַק נֶאֱמָן סֶלָה: לט וְאַתָּה זָנַחְתָּ וַתִּמְאָס הִתְעַבַּרְתָּ עִם-מְשִׁיחֶךָ: מ נֵאַרְתָּה בְּרִית עַבְדֶּךָ חִלַּלְתָּ לָאָרֶץ נִזְרוֹ: מא פָּרַצְתָּ כָל-גְּדֵרתָיו שַמְתָּ מִבְצָרָיו מְחִתָּה: מב שַׁסֻּהוּ כָּל-עבְרֵי דָרֶךְ הָיָה חֶרְפָּה לִשְׁכֵנָיו: מג הֲרִימוֹתָ יְמִין צָרָיו הִשְמַחְתָּ כָּל-אוֹיְבָיו: מד אַף-תָּשִׁיב צוּר חַרְבּוֹ וְלא הֲקֵימתוֹ בַּמִּלְחָמָה: מה הִשְׁבַּתָּ מִטְּהָרוֹ וְכִסְאוֹ לָאָרֶץ מִגַּרְתָּה: מו הִקְצַרְתָּ יְמֵי עֲלוּמָיו הֶעֱטִיתָ עָלָיו בּוּשָׁה סֶלָה: מז עַד-מָה ה' תִּסָּתֵר לָנֶצַח תִּבְעַר כְּמוֹ-אֵשׁ חֲמָתֶךָ:.. מט מִי גֶבֶר יִחְיֶה וְלא יִרְאֶה-מָּוֶת יְמַלֵּט נַפְשׁוֹ מִיַּד-שְׁאוֹל סֶלָה: נ אַיֵּה חֲסָדֶיךָ הָרִאשׁנִים ה' נִשְׁבַּעְתָּ לְדָוִד בֶּאֱמוּנָתֶךָ: נא זְכר ה' חֶרְפַּת עֲבָדֶיךָ שְאֵתִי בְחֵיקִי כָּל-רַבִּים עַמִּים: נב אֲשֶׁר חֵרְפוּ אוֹיְבֶיךָ ה' אֲשֶׁר חֵרְפוּ עִקְּבוֹת מְשִׁיחֶךָ:
4. ראש השנה כה ע"א- מסופר: ר' חייא חזייא לסיהרא דהוה קאי בצפרא [ראה את הירח שהיה עומד בשמים בבוקר] של עשרים ותשעה, שקל קלא פתק ביה [לקח רגב אדמה זרק בו], אמר לו: לאורתא בעינן לקדושי בך [לערב אנו צריכים לקדש אותך] שייראה מולד הירח ונוכל לקדש את החודש ביום שלושים, ואת קיימת הכא [ואתה עומד כאן]?! זיל איכסי [לך והתכסה], שאפשר יהיה לראות את המולד החודש בלילה. מסופר: אמר ליה [לו] רבי לר' חייא: זיל למקום עין טב וקדשיה לירחא [וקדש את הירח], ושלח לי סימנא [ושלח לי סימן] שאדע שקידשת אותו, וסימן שאדע שקידשת אותו, וסימן זה יהא המשפט "דוד מלך ישראל חי וקים".
5. שמואל ב פרק יב- (ז) וַיֹּאמֶר נָתָן אֶל דָּוִד אַתָּה הָאִישׁ כֹּה אָמַר יְקֹוָק אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אָנֹכִי מְשַׁחְתִּיךָ לְמֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל וְאָנֹכִי הִצַּלְתִּיךָ מִיַּד שָׁאוּל: (ח) וָאֶתְּנָה לְךָ אֶת בֵּית אֲדֹנֶיךָ וְאֶת נְשֵׁי אֲדֹנֶיךָ בְּחֵיקֶךָ וָאֶתְּנָה לְךָ אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה וְאִם מְעָט וְאֹסִפָה לְּךָ כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה: (ט) מַדּוּעַ בָּזִיתָ אֶת דְּבַר יְקֹוָק לַעֲשׂוֹת הָרַע בעינו בְּעֵינַי אֵת אוּרִיָּה הַחִתִּי הִכִּיתָ בַחֶרֶב וְאֶת אִשְׁתּוֹ לָקַחְתָּ לְּךָ לְאִשָּׁה וְאֹתוֹ הָרַגְתָּ בְּחֶרֶב בְּנֵי עַמּוֹן: (י) וְעַתָּה לֹא תָסוּר חֶרֶב מִבֵּיתְךָ עַד עוֹלָם עֵקֶב כִּי בְזִתָנִי וַתִּקַּח אֶת אֵשֶׁת אוּרִיָּה הַחִתִּי לִהְיוֹת לְךָ לְאִשָּׁה: (יא) כֹּה אָמַר יְקֹוָק הִנְנִי מֵקִים עָלֶיךָ רָעָה מִבֵּיתֶךָ וְלָקַחְתִּי אֶת נָשֶׁיךָ לְעֵינֶיךָ וְנָתַתִּי לְרֵעֶיךָ וְשָׁכַב עִם נָשֶׁיךָ לְעֵינֵי הַשֶּׁמֶשׁ הַזֹּאת: (יב) כִּי אַתָּה עָשִׂיתָ בַסָּתֶר וַאֲנִי אֶעֱשֶׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה נֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל וְנֶגֶד הַשָּׁמֶשׁ:
6. מסכת ברכות דף ז ע"ב- מזמור לדוד בברחו מפני אבשלום בנו, מזמור לדוד? קינה לדוד מיבעי ליה! אמר רבי שמעון בן אבישלום: משל למה הדבר דומה? - לאדם שיצא עליו שטר חוב, קודם שפרעו היה עצב, לאחר שפרעו שמח - אף כן דוד, כיון שאמר לו הקדוש ברוך הוא הנני מקים עליך רעה מביתך - היה עצב, אמר: שמא עבד או ממזר הוא דלא חייס עלי. כיון דחזא דאבשלום הוא שמח, משום הכי אמר מזמור.
Rabbi Ari Shvat
Lectures at various yeshivot, michlalot and midrashot. Has published many books & Torani articles and is in charge of Rav Kook’s archives.
Additional Lessons Answering Accusations of Israeli-Occupation
& Why the Moral Mitzvot are Geared Only to Jews- Not Gentiles?
The Giving of the Torah When Should We Use Facts, Logic or Kabbala in Learning Torah?
Ein Aya Shabbat 4 7
Kuzari -Rabbi Ari Shvat Kuzari class 8- "Answering Questions on the Kuzari's Proof from Mass Revelation
Rabbis in Midrash
Lessons
fast navigation
Kuzari -Rabbi Ari Shvat Kuzari class 9 - "Seeing is Believing" (parag. 21-30)
These paragraphs elaborate on the theme that seeing and knowing is better than any attempt to prove logically, and begins explaining the difference between Israel and gentiles.
Ein Aya Various Universal Stages of the Geula Process
Rav Kook examines the various stages of redemption, explaining how (in addition to the obvious oft-mentioned stages of ingathering the exiles, reviving the Hebrew language, army, state etc.) the messianic dream of world prosperity, the State of Israel and world unity can and are realistically and logically gradually coming true.
Kuzari -Rabbi Ari Shvat Kuzari class 8- "Answering Questions on the Kuzari's Proof from Mass Revelation
How do we know that the "claim" of mass revelation to 2,000,000 witnesses at Mt. Sinai is really true? This important class answers all of the questions skeptics ask about this claim of the Kuzari.
Ein Aya Armies Still Necessary for Balance & the War Against Wars
Rav Kook explains why the world was originally divided into the various seemingly contradicting ideologies and cultures, in order to develop each one respectively. Swords or armies symbolize how each respective ideology defends themselves, as well as deters their opposing ideologies and cultures. On the other hand, the messianic era will be one of peace, and Rav Kook explains the transition to that stage, which mankind is already undergoing.
The Land of Israel LGBT'S IN ISRAEL
The question was asked, how can one make Aliyah with the LGBT parades?
Kuzari -Rabbi Ari Shvat Kuzari class 7 - Five Accumulative Proofs of G-d
As a preparation for the Kuzari's classic proof of G-d from the mass-revelation at Sinai, we start here with 5 other directions to strengthen our belief which also contribute to what the Kuzari will present as well.
Ein Aya Muscle & Meaning: The Dual Nature of Gevurah (Physical Strength)
Is physical strength and fitness a necessity or an ideal? Although it if often totally overlooked among topics of Judaism, Rav Kook writes that it clearly is also a necessity to deter the many enemies of Israel, but even in Y'mot HaMashiach, in the Messianic era, to a certain extent, it's ideal continues even after our enemies will have been finished off.
