YeshivaThe torah world Gateway
Beit Midrash
- Jewish Laws and Thoughts
- Ein Aya
- Ein Aya
The media server is dedicated by the Green family to the souls of their loved ones
ב"ה
"The Fine Line of Shine: Balancing How Much Make-Up & Jewelry via the Kedusha of Shabbat, Israel & the Family?
הראי"ה קוק, עין איה שבת ו, א על מסכת שבת דף נט ע"א
א. ולא בעיר של זהב. רבב"ח אריו"ח, ירושלים דדהבא כדעבד לה רבי עקיבא לדביתהו.
א. שני אלה הכחות העומדים תמיד זה נגד זה בכל ענין, המיעוט וההפרזה, שרק בהשפעתם יבא דרך הממוצע הטוב הבנוי מתמצית העילוי שיש בשני הדרכים יחד, הנם צריכים לבא בראש רגשי קודש של קדושת יום המנוחה המרחיב את הנפש, מעדנה ומפנקה.
Ein Aya (87)
Rabbi Ari Shvat
55 - More on Rav Kook & Antinomianism
56 - Balancing How Much Make-Up & Jewelry (?)
57 - “The Making of the Akeidah”- In preparation for Rosh HaShana
Load More
ג. ע"כ, דוקא בעצם קדושת יום הש"ק עצת ד' הופיעה על חכמי קודש, לא מצד עצם הניגוד אל ההידור והיופי הטוב מצד עצמו, כ"א מסבה צדדית, תולדת השחצנות שפוגעת ממילא בגבול הקדושה, שמא שלפא ומחוייה, לבצר את כח תשוקת ההתהדרות העלולה להכות שורש עמוק יותר מדאי, דוקא ע"י כח הקדושה העידון והמנוחה של יום הקדוש.
ד. ההידור הזה כשהוא פוגע בהתרבותו, והנטיה אל מראה עינים, המשעת את הלב מכל מה שהוא אמת וטוב, פנימי ונצחי, הוא מוצא מקום אפילו במה שהוא בתחילה מיוסד בתכלית הטוב, בתכלית היושר והאורה, וכשהוא מעוֵת את דרכו הוא פוגע במרכז החיים והקדושה בכשלון יותר גדול, בהוציאו אל החולין והגרעון של חיצוניות וקטנות מה שהוא נשגב וקדוש עד מאד. מה נאמנה ונעימה היא התעוררות הנפשית של ההידור הישראלי לראש הבנות היקרות בעיר של זהב, עיר עז לנו (ישעיה כו, א) ירושלים דדהבא, אומה טובה וקדושה היא מורשת אִמוֹת טובות, ו"תורת אמך" זו כנסת ישראל (ברכות לה ע"ב).
ה. ע"כ, ההשגה הסוביקטיבית המילדת את ההרגשה הטובה והקדושה היא צריכה להכנת קדושת האֵם, שכל עומק הרגשתה בנקודה היותר ראשית של נטיית נפשה, ההוד והפאר המיוחדים לה, מלמד שקלעה הקב"ה לחוה והביאה לאדם (בכרות סא ע"א), שמה צריכה ההרגשה הקדושה הכללית של מרכז האומה בכללותה בהדרה וקדושתה למצא מקום.
ו. והחומר היותר נאֶה לקבל צורה נאותה, היא ההרגשה העדינה והקדושה שהיא להיות בסיס להנשמה האלהית הנשאבת ממרומי השכל העליון מקור תורת אל, זאת העיר של זהב הנתונה בראש הבנות היקרות בנות ציון הקשור[ות בקשר אמיץ] וקיים בכל רגשי לב טהור בעמם וארצם. ומרכז חיי האומה וכבודה הוא הדרן ויפין.
ז. אמנם התכנית הזאת, צריכה להיות שומה לא מחפץ טבעי שפל, באין אור ושכל, באין קדושה ותפארת פנימית הנובעת ממקורה של תורה, כי רק כשהעז של ההרגשה הטהורה היא תולדה מאור הקדושה השכלית של דעת אלהים אמת, שממנה באה ההרגשה של אהבת הכנסיה וכל פרטי כחותיה, ושיהי' מרכז החיים שלה מקור האושר, הנצח וההוד, אז היא הרגשת אמת וצדק שיש לה יסוד קיים לעד.
ח. ירושלים דדהבא, כדעביד ר"ע סופר האותיות שבתורה (מנחות כט ע"ב), שכולהו סתימתאה אליבי' (סנהדרין פו ע"א), שיצתה נשמתו באחד (ברכות סא ע"ב), ודברים שלא נתגלו למשה נתגלו לר"ע וחביריו (במדב"ר יט, ו), מאור קדוש ועליון כזה, מקור יסוד האורה השכלית, נכונה היא ההרגשה המבוססת על ההשכלה האמיתית של תורת אמת הנעוצה בעומק הנשמה הישראלית, להיות עולה ומפרחת, ומ"מ בהיותה יורדת בתחום הרגש המשתתף עם התכונה של הנטיה אל הברק החיצוני צריכה לכח מצמצם, הנותן לה גבול, השומר בכבוד את ערכה ואומר לה עד פה תבא (עפ"י איוב לח, יא), שמתגלה ממילא בהכרח התמעטות הקישוטים אפילו היותר נעוצים ביסוד התכונה לחבת הכלל והקדושה, למען הכניע את ההדר החיצוני, להראות ע"י התמעטות זה הצביון במעט את יקרת היופי הפנימי של המנוחה והקדושה של הדרת החיים שהם מקודשים בנועם ויופי עליון, של הקדושה העליונה, "טוב להודות לד' ולזמר לשמך עליון, להגיד בבוקר חסדך ואמונתך בלילות" (תהילים צב, ב-ג), "מה גדלו מעשיך ד' מאד עמקו מחשבותיך. איש בער לא ידע וכסיל לא יבין את זאת" (שם, ו-ז), "שקר החן והבל היופי אשה יראת ד' היא תתהלל" (משלי לא, ל).
Chemdat Yamim Moreshet Shaul: Twin Foundations
Based on Siach Shaul, Pirkei Machshava V’Hadracha p. 690
P'ninat Mishpat P'ninat Mishpat: Complaints about Contractor’s Work – part II
(based on ruling 83037.1 of the Eretz Hemdah-Gazit Rabbinical Courts)
Rabbis in Midrash
Lessons
fast navigation
P'ninat Mishpat P'ninat Mishpat: Realtor’s Fee on Large Commercial Building – part I
(based on ruling 85031 of the Eretz Hemdah-Gazit Rabbinical Courts)
(based on ruling 85031 of the Eretz Hemdah-Gazit Rabbinical Courts)
Chemdat Yamim Moreshet Shaul: The Goal of an Agricultural Yeshiva – part I
Based on Siach Shaul, Pirkei Machshava V’Hadracha p. 263 (address at the laying of the cornerstone of the Yeshiva Chakla’it in Kfar Haroeh)
Based on Siach Shaul, Pirkei Machshava V’Hadracha p. 263 (address at the laying of the cornerstone of the Yeshiva Chakla’it in Kfar Haroeh)
Re'e NEVER EXTREME EXCEPT ISRAEL
Parshat Re'eh
Judaism is against extremism, so how can we understand the seemingly extreme statements found in our sages in favor of living in the Land of Israel and against living in Chutz laAretz? The article deals with the seeming contradiction between the strength of Free-Will and the strength of being influenced by our surroundings.
Ekev DANCE FOR ISRAEL- FOR YOUR BENEFIT
Parshat Eikev
Description: The 7 Haftarot we read after Tisha B'Av ("Shiva D'Nichemta") surely get us excited that they're coming TRUE, and awaken us to yearn, dance & join the return to Zion! The short article also deals with the problems and solutions facing the American Jewish community as discussed at a recent panel, as well as the question why Jews come from America to Israel to help when we face problems, but Israelis don't come to aid Jews in America when they face anti-Semitism.
P'ninat Mishpat P'ninat Mishpat: Complaints about Contractor’s Work – part II
(based on ruling 83037.1 of the Eretz Hemdah-Gazit Rabbinical Courts)
(based on ruling 83037.1 of the Eretz Hemdah-Gazit Rabbinical Courts)
Chemdat Yamim Moreshet Shaul: Twin Foundations
Based on Siach Shaul, Pirkei Machshava V’Hadracha p. 690
Based on Siach Shaul, Pirkei Machshava V’Hadracha p. 690
D'varim Judaism’s Social Vision
Re’eh
Giving is more than an act of generosity—it is an essential part of human dignity that belongs to everyone, rich and poor alike. The ultimate goal of help is to empower others to stand on their own.
Kuzari -Rabbi Ari Shvat Kuzari class 9 - "Seeing is Believing" (parag. 21-30)
These paragraphs elaborate on the theme that seeing and knowing is better than any attempt to prove logically, and begins explaining the difference between Israel and gentiles.
