1. שבת דף נה ע"א
א"ל הקב"ה לגבריאל, לך ורשום על מצחן של צדיקים תיו של דיו, שלא ישלטו בהם מלאכי חבלה, ועל מצחם של רשעים תיו של דם, כדי שישלטו בהם מלאכי חבלה. אמרה מדת הדין לפני הקב"ה, רבש"ע, מה נשתנו אלו מאלו? אמר לה הללו צדיקים גמורים והללו רשעים גמורים.

2. הראי"ה קוק, עין איה שבת ה, כא על מסכת שבת דף נה ע"א
אמרה מדת הדין לפני הקב"ה, מה נשתנו אלו מאלו.
א. אלו האנשים, אמנם היו נאנחים ונאנקים על התועבות הנעשות, אבל בפועל לא הוציאו את טוב לבבם, לא הראו מחאה פעלית.
ב. א"כ היתרון שלהם בא מצד הטוב הגנוז עמהם בסתר לבבם, ובזה הלא הסקירה העליונה סוקרת עד מחבואי לבבם של הרשעים היותר גמורים, ובהם ג"כ נמצא שלא רק בחירה חפשית לגמרי לרשעה גרמה להם את מצבם הרע והמקולקל, כ"א סיבות רבות ושונות, שהרבה מהן אינן תלויות בהם, וכיון שאין ההוצאה (על) [אל] הפועל מכריעה כאן, איך מדת הדין עומדת, במה נשתנו אלו מאלו.

3. רמ"ח לוצאטו, "מאמר החכמה"
א. והנה מתפללים שתהיה ההשפעה בגלוי, עד שירגישו הנבראים באמתתה, וזהו "וידע כל פעול כי אתה פעלתו, [ויבין כל יצור כי אתה יצרתו, ויאמר כל אשר נשמה באפו: ה' אלקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה]" וכו'.
ב. והנה מדרגות הנבראים שלוש והם: המעשים, היצורים, והברואים, בבחינת שלושה עולמות: בריאה, יצירה, עשיה, וכנגדם: "ידע כל פעול" - "ויבין כל יצור" - "ויאמר כל אשר נשמה באפו". ואמנם "מלכותו בכל משלה" הכוונה השליטה הגמורה שהאדון שולט בכל, שאפילו הרעה מחזירה לטובה...
ג. הנשמה של האדם מתחלקת לחמש בחינות - נקראות: נפש, רוח, נשמה, חיה, יחידה. עוד יש: נשמות מעולם העשיה, ונקראות נפשות, ומעולם היצירה, ונקראות רוחות, ומהבריאה ונקראות נשמות, ומהאצילות, ונקראות נשמות לנשמות.

ד. ומלבד כל הבחינות האלה שזכרנו שיש לנשמה, יש בחינה אחרת שנקראת מלבוש ונקראת צלם, והיא בחינה אחת נפשית שבה מתחלקות כל אלה הבחינות הנזכרות כדי לבוא ולעמוד בתוך הגוף, ומלבד כל זה עוד בחינה תחתונה שנקראת כוח הגוף...
ה. כלל הענין הוא, כי כבר ביארנו במקום אחר, איך הנפש הנבדלת מתחלקת לחלקים רבים, וכללם: נפש, רוח, נשמה, חיה, יחידה; וגם אלה החמישה חוזרים ומתחלקים לחלקים פרטיים רבים...

4. רמח"ל, דרך ה', חלק ג, א
והנה בנפש האדם יבחנו בחינות וכוחות, כגון, הדמיון, והזכרון, השכל, והרצון, כולם כוחות בנפש, מוגבלים בגבולים ידועים ופועלים בדרכים מיוחדים.