YeshivaThe torah world Gateway Beit Midrash
Beit Midrash
- Jewish Laws and Thoughts
- Rav Kook books
- Ein Aya
The media server is dedicated by the Green family to the souls of their loved ones
1. עין איה / שבת ד, א, על מסכת שבת דף מט ע"א
א"ר ינאי, תפילין צריכין גוף נקי כאלישע בעל כנפים, מאי היא? אביי אמר שלא יפיח בהן, רבא אמר שלא יישן בהן. ואמאי קרי ליה בעל כנפים, שפעם אחת גזרה מלכות אדום וכו'.
א. כלל גדול הוא, שדברים שהם קטנים במעלתם בעניני ההשלמה האנושית הם קדומים בזמנם, והמעלות העליונות שהן גדולות במעלה הן מאוחרות בזמן, מפני שהמעלה הקודמת, שהיא כמו בסיס לה, צריכה להתקדם להן.
ב. והנה התפילין הם ברית מיוחד לישראל, עדות על התיחדותם המצויינת בתור "ממלכת כהנים וגוי קדוש" (שמות יט, ו), אשר הפליא אדון כל ב"ה אותם מכל העמים אשר על פני האדמה, ע"כ הדרכתם ומוסרם הוא יותר נשגב ויותר נעלה מההדרכה הנתבעת מכל עם ולשון, ו"לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום" (תהילים קמז, כ).
ג. אבל מעלת הדרך ארץ הטבעית, טהרת המדות, בנטיה נקיה אל הצדק והיושר המוחש והמורגש ושנאת הרשע והעוֶל במדה הגלויה, זאת היא נחלת כל האדם אשר על פני האדמה, וכלל תורת בני נח הנם יסודי המוסר הטבעי. המוסר הטבעי הפשוט איננו צריך למשאות נפש גדולות ורמות, אבל צריך שיהיה גופו של אדם נקי מזוהמת הרשעה המיוחדת לחיתו טרף וחזירי יער, והמוסר הזה הטבעי הוא פרוזדור להטרקלין של זיו הקודש.
ד. ע"כ מי יוכל לעלות אל הר ד' להתיחד במוסר הנשגב והעליון הנרצה ע"פ הקדושה העליונה המכוונת בתפילין, רק מי שגופו נקי, שהמוסר הטבעי כבר קנוי לו כראוי, ולא הפסידו במעשים רעים ומדות עכורות ורעות, שהם תועבה לאדם שלם מצד צורתו האנושית. כיון שהמוסר הטבעי, המוסר הגופני, נכבש לפניו, צריך הוא בתור אדם מישראל, העומד להיות שם ד' נקרא עליו (עפ"י דברים כח, י), להתעלות במוסר עליון הנובע ע"פ עומק הקדושה העליונה, שתתגלה ע"י קדושתן של ישראל והתיחדותן. העליה אל הר המוסר העליון היא ע"י כנפים , המרוממות את רוחו של אדם מישראל, שכבר קנה לו תחילה המעלה הטבעית. אבל לא יחשוב איש, שיוכל לעלות למעלת המוסר האלהי, ובלבו תהיה חלאתו, להיות נוטה לכל דבר של השחתה מוסרית, המונחת בטבעו של אדם.
ה. והנה התכונה של עמידת האדם בחזקו ותקפו גם בעת צרה , תלויה היא ע"פ אותה ההתעצמות הטבעית שיש בנפשו עם הדבר הקדוש שאליו הוא נושא את נפשו, וכל מה שההתעצמות היא יותר קרובה וטבעית לאדם, ימצא בנפשו אונים לעמוד בפני כל גלי ים זועף, ואת מקומו בל ינח. והנה מי יוכל להכיר בעצמו כשרון של קישור אמיץ לקדושת התפילין, המעלה אותנו על במתי ארץ, המרומם אותנו ממעל להמוסר הטבעי הפשוט, ומרוממנו לעוּף במרומי קדושה עליונה, רק מי שכבר הכשיר נפשו אל הקדושה הטבעית הגופנית הכללית, ומרגיש בנפשו איך שמהמוסר הזה עם כל הודו וטהרו, הנפש ממנו לא תמלא, כ"א בהיותה מתרוממת עד לעֹז חביון של המוסר הקדוש שממקורה של תורה, ע"פ הקישור הטבעי המתחזק ע"פ ההקדמה של המוסר הגופני הטבעי הקדום בזמן, יהיה הגוף נקי ובעל התפילין יהיה לבעל כנפים , כי עובי חוֹמַרו לא ימשכנו לרדת למטה, וימצא את עצמו מלא אונים ועֹז ד' בכל עת צרה.
ו. ובעמדו בעז גבורתו נגד מלכות הרשעה בעת רעה ההיא, ראוי הוא להקרא בעל כנפים, שהנם לאות על טהרת גופו ונקיונו.
2. רבנו בחיי אבן פקודה, ספר חובות הלבבות- שער הבחינה פרק ה
עיין בדברים, אשר בהם קיום הגופות והשארם על ענינם וגבולם עד עת קצם, תמצאם ברב ובמעט, כפי רוב הצורך אליהם. וכל אשר יהיה הצורך אליו גדול , יהיה מזומן ונמצא, וכל מה שאפשר לעמד בלעדו ולהתעכב זולתו, תהי מציאותו יותר קשה והזדמנותו מעוטה. והדמיון בזה האויר הנשאף, מפני שאי אפשר לעמד בלעדיו שעה אחת בשום פנים, המציאו הבורא יתברך בעולם והזמינו הזמנה, שאינה נמנעת משום אדם באיזה מקום שיהיה ובכל עת וזמן, ומפני שהצורך גם כן למים , אלא שהם יכולים לעמד בלעדיהם יותר ממה שיכולים לעמד בלתי האויר, שלחם הבורא על פני כל הארץ וקבצם במקום מיוחד שהולכים בעלי חיים אליו, איננו נמנע מהם אלא שאינם בכ"מ כאויר. ומביאים אותם בדמים לקצת בני אדם, מה שאין כן באויר, והם מזומנים לקצת החיים יותר מקצתם, והאויר שוה במציאותו והשגתו לכלם תמיד על ענין אחד. ומפני שהצורך ג"כ אל המאכל , אלא שאפשר לעמד בזולתו ולמצא תמורתו יותר ממה שאפשר באויר ובמים הרבה, היתה השגתו יותר קשה ומציאותו יותר יקרה מן המים, אלא שהוא עם כל זה נמצא הרבה ואיננו נמנע כלל מבני אדם. וכן אודות המלבושים מן העורות והצמר והצמחים, יש להם תמורה יותר מן המאכל, והשגתם יותר מעוטה אלא לאחר זמן, מפני שיוכל האדם לעמד זולתם ולהסתפק מהם במעט בזמן ארוך יותר ממה שיוכל במזון. אבל האבנים היקרות, והזהב , והכסף ושאר מיני המוצאים, מפני שהיה הצורך אליהם בעצמם מעט ותועלתם יותר רחוקה, אלא מצד ההסכמה עליהם, לא נמצא מהם אצל המון ב"א מה שנמצא מן המאכל אצל אחד מהם. וזה בעבור העילה אשר זכרנו, שיוכל האדם לעמוד זולתם. ישתבח הבורא החכם החומל והמרחם על עבדיו, אשר עינו עליהם לטובה בכל מה שיש בו תקנתם...
א"ר ינאי, תפילין צריכין גוף נקי כאלישע בעל כנפים, מאי היא? אביי אמר שלא יפיח בהן, רבא אמר שלא יישן בהן. ואמאי קרי ליה בעל כנפים, שפעם אחת גזרה מלכות אדום וכו'.
א. כלל גדול הוא, שדברים שהם קטנים במעלתם בעניני ההשלמה האנושית הם קדומים בזמנם, והמעלות העליונות שהן גדולות במעלה הן מאוחרות בזמן, מפני שהמעלה הקודמת, שהיא כמו בסיס לה, צריכה להתקדם להן.
ב. והנה התפילין הם ברית מיוחד לישראל, עדות על התיחדותם המצויינת בתור "ממלכת כהנים וגוי קדוש" (שמות יט, ו), אשר הפליא אדון כל ב"ה אותם מכל העמים אשר על פני האדמה, ע"כ הדרכתם ומוסרם הוא יותר נשגב ויותר נעלה מההדרכה הנתבעת מכל עם ולשון, ו"לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום" (תהילים קמז, כ).
ג. אבל מעלת הדרך ארץ הטבעית, טהרת המדות, בנטיה נקיה אל הצדק והיושר המוחש והמורגש ושנאת הרשע והעוֶל במדה הגלויה, זאת היא נחלת כל האדם אשר על פני האדמה, וכלל תורת בני נח הנם יסודי המוסר הטבעי. המוסר הטבעי הפשוט איננו צריך למשאות נפש גדולות ורמות, אבל צריך שיהיה גופו של אדם נקי מזוהמת הרשעה המיוחדת לחיתו טרף וחזירי יער, והמוסר הזה הטבעי הוא פרוזדור להטרקלין של זיו הקודש.
ד. ע"כ מי יוכל לעלות אל הר ד' להתיחד במוסר הנשגב והעליון הנרצה ע"פ הקדושה העליונה המכוונת בתפילין, רק מי שגופו נקי, שהמוסר הטבעי כבר קנוי לו כראוי, ולא הפסידו במעשים רעים ומדות עכורות ורעות, שהם תועבה לאדם שלם מצד צורתו האנושית. כיון שהמוסר הטבעי, המוסר הגופני, נכבש לפניו, צריך הוא בתור אדם מישראל, העומד להיות שם ד' נקרא עליו (עפ"י דברים כח, י), להתעלות במוסר עליון הנובע ע"פ עומק הקדושה העליונה, שתתגלה ע"י קדושתן של ישראל והתיחדותן. העליה אל הר המוסר העליון היא ע"י כנפים , המרוממות את רוחו של אדם מישראל, שכבר קנה לו תחילה המעלה הטבעית. אבל לא יחשוב איש, שיוכל לעלות למעלת המוסר האלהי, ובלבו תהיה חלאתו, להיות נוטה לכל דבר של השחתה מוסרית, המונחת בטבעו של אדם.
ה. והנה התכונה של עמידת האדם בחזקו ותקפו גם בעת צרה , תלויה היא ע"פ אותה ההתעצמות הטבעית שיש בנפשו עם הדבר הקדוש שאליו הוא נושא את נפשו, וכל מה שההתעצמות היא יותר קרובה וטבעית לאדם, ימצא בנפשו אונים לעמוד בפני כל גלי ים זועף, ואת מקומו בל ינח. והנה מי יוכל להכיר בעצמו כשרון של קישור אמיץ לקדושת התפילין, המעלה אותנו על במתי ארץ, המרומם אותנו ממעל להמוסר הטבעי הפשוט, ומרוממנו לעוּף במרומי קדושה עליונה, רק מי שכבר הכשיר נפשו אל הקדושה הטבעית הגופנית הכללית, ומרגיש בנפשו איך שמהמוסר הזה עם כל הודו וטהרו, הנפש ממנו לא תמלא, כ"א בהיותה מתרוממת עד לעֹז חביון של המוסר הקדוש שממקורה של תורה, ע"פ הקישור הטבעי המתחזק ע"פ ההקדמה של המוסר הגופני הטבעי הקדום בזמן, יהיה הגוף נקי ובעל התפילין יהיה לבעל כנפים , כי עובי חוֹמַרו לא ימשכנו לרדת למטה, וימצא את עצמו מלא אונים ועֹז ד' בכל עת צרה.
ו. ובעמדו בעז גבורתו נגד מלכות הרשעה בעת רעה ההיא, ראוי הוא להקרא בעל כנפים, שהנם לאות על טהרת גופו ונקיונו.
2. רבנו בחיי אבן פקודה, ספר חובות הלבבות- שער הבחינה פרק ה
עיין בדברים, אשר בהם קיום הגופות והשארם על ענינם וגבולם עד עת קצם, תמצאם ברב ובמעט, כפי רוב הצורך אליהם. וכל אשר יהיה הצורך אליו גדול , יהיה מזומן ונמצא, וכל מה שאפשר לעמד בלעדו ולהתעכב זולתו, תהי מציאותו יותר קשה והזדמנותו מעוטה. והדמיון בזה האויר הנשאף, מפני שאי אפשר לעמד בלעדיו שעה אחת בשום פנים, המציאו הבורא יתברך בעולם והזמינו הזמנה, שאינה נמנעת משום אדם באיזה מקום שיהיה ובכל עת וזמן, ומפני שהצורך גם כן למים , אלא שהם יכולים לעמד בלעדיהם יותר ממה שיכולים לעמד בלתי האויר, שלחם הבורא על פני כל הארץ וקבצם במקום מיוחד שהולכים בעלי חיים אליו, איננו נמנע מהם אלא שאינם בכ"מ כאויר. ומביאים אותם בדמים לקצת בני אדם, מה שאין כן באויר, והם מזומנים לקצת החיים יותר מקצתם, והאויר שוה במציאותו והשגתו לכלם תמיד על ענין אחד. ומפני שהצורך ג"כ אל המאכל , אלא שאפשר לעמד בזולתו ולמצא תמורתו יותר ממה שאפשר באויר ובמים הרבה, היתה השגתו יותר קשה ומציאותו יותר יקרה מן המים, אלא שהוא עם כל זה נמצא הרבה ואיננו נמנע כלל מבני אדם. וכן אודות המלבושים מן העורות והצמר והצמחים, יש להם תמורה יותר מן המאכל, והשגתם יותר מעוטה אלא לאחר זמן, מפני שיוכל האדם לעמד זולתם ולהסתפק מהם במעט בזמן ארוך יותר ממה שיוכל במזון. אבל האבנים היקרות, והזהב , והכסף ושאר מיני המוצאים, מפני שהיה הצורך אליהם בעצמם מעט ותועלתם יותר רחוקה, אלא מצד ההסכמה עליהם, לא נמצא מהם אצל המון ב"א מה שנמצא מן המאכל אצל אחד מהם. וזה בעבור העילה אשר זכרנו, שיוכל האדם לעמוד זולתם. ישתבח הבורא החכם החומל והמרחם על עבדיו, אשר עינו עליהם לטובה בכל מה שיש בו תקנתם...
Rabbi Ari Shvat
Lectures at various yeshivot, michlalot and midrashot. Has published many books & Torani articles and is in charge of Rav Kook’s archives.

Ein Aya Why Judaism Respects the Corpse and the Dead- Eternity, Not Superstition
Ein Aya Shabat Chapter B Paragraph 52
Lessons
fast navigation

The Land of Israel LGBT'S IN ISRAEL
The question was asked, how can one make Aliyah with the LGBT parades?

Kuzari -Rabbi Ari Shvat Kuzari class 7 - Five Accumulative Proofs of G-d
As a preparation for the Kuzari's classic proof of G-d from the mass-revelation at Sinai, we start here with 5 other directions to strengthen our belief which also contribute to what the Kuzari will present as well.

Ein Aya Muscle & Meaning: The Dual Nature of Gevurah (Physical Strength)
Is physical strength and fitness a necessity or an ideal? Although it if often totally overlooked among topics of Judaism, Rav Kook writes that it clearly is also a necessity to deter the many enemies of Israel, but even in Y'mot HaMashiach, in the Messianic era, to a certain extent, it's ideal continues even after our enemies will have been finished off.

Chukat "HOW ENTEBBE STOLE THE BICENTENNIAL
The Difference Between Historic & Eternal"
As we approach America's 250th birthday, it's worth remembering her 200th Bicentennial birthday, on Jul. 4th 1976, when Israel "stole the show" by shocking the world & miraculously saving 101 hostages in a foreign continent. As Pres. As Pres. Trump decides which countries get priority in his new Middle-East, it's worth reminding him of the difference between historic events and eternally historic ones. This obviously connects with this week's parsha, as well!

Kuzari -Rabbi Ari Shvat Kuzari class 6 - The Parable of the King of India
The advantages of testimony over circumstantial evidence or philosophical speculation.

Kuzari -Rabbi Ari Shvat Kuzari class 5- "Proofs of G-d"
This may be the most important class of the entire book, where we finally get to the Jewish proof of the existence of G-d and truth of the Torah. We should follow His own direction where He tells us how to get to Him: through the Nation of Israel: Jewish history, Jewish prophets (and today, prophecies fulfilled), and national reward & punishment towards Am Yisrael.

Ein Aya One Humanity, One Creator, One Jerusalem
Rav Kook innovatively and beautifully explains this aggadeta where our sages say that after Jerusalem was destroyed her cinnamon fragrance is only found locked in a particular kingdom's treasury.


















