YeshivaThe torah world Gateway Beit Midrash
Beit Midrash
- Jewish Laws and Thoughts
- Rav Kook books
- Ein Aya
The media server is dedicated by the Green family to the souls of their loved ones
1. הראי"ה קוק, עין איה שבת ב, רצ על מסכת שבת לד ע"א
א"ל אילמלא לא היית עמנו, ואפילו היית עמנו ולא נמנית עמנו יפה אתה אומר, עכשיו שהיית עמנו ונמנית עמנו יאמרו זונות מפרכסות זו את זו ת"ח לא כש"כ, יהב ביה עיניה ונח נפשיה.
הדיעות הגדולות, המתעוררות בלב גדול המרגיש בעצמו שהוא מוכרח לרומם את קרן הדור ולהעלותו מירידתו, לפעמים הן נדמות לדברים זרים, ומי שלא היה במחיצת אותו האיש הנועד מההשגחה האלהית להרחיב את הדיעות ולצרף את הלבבות, למען יוכלו להתרומם למעלה יותר עליונה ממה שהיו עומדים עליה עד כה, הוא בצדק יהיה חזק בדעתו לחלוק על כל הדברים הרמים והטובים, בין במעשה בין בעיון, היוצאים מצד ההשפעה העליונה ההיא.
ב. אמנם מי שיהיה במחיצתו של אותו צדיק, הלא דברי יושר ואמת כשהם יוצאים מן הלב הם נכנסים בלב כל מבין, בפרט בלבב תלמיד חכם יראי ד' שלבבם פתוח להשכיל אל כל דבר אמת וצדק.
ג. ע"כ יקלטו הדברים בלב עד כדי למעט את התקוממות המחלוקת. כי עכ"פ ישכיל וידין כי דרך סלולה וכבושה יש לו לדורש הדברים הגדולים והעליונים אע"פ שהם גבוהים מכפי המורגל, אבל בכ"ז יכול להיות שלא יבא עוד לכלל הסכמה, כי רק כבֵד יכבד את המבוקשים הגדולים, ובלב חרד ביראת רוממות יביט על המועצות העליונות, אבל לבו לא יתנהו להאמין שיש בהן ערך מעשי בהוה.
ד. אמנם לפעמים יחד[ו]ר כ"כ האור האלהי עד כדי קניית הלב, עד שבאותו מעמד תהיה ג"כ מדת ההכרה גדולה כ"כ עד שתמצא הסכמה מולהבת ג"כ לפעול ולעשות בעבודת הקודש לפי אותה המדה הרוממה המתעלה על המורגל. אמנם אחרי שהעליה הזאת אינה באה לפי כל התכונה הקנויה של האנשים ההם, כ"א מצד ההשפעה של קרני האור הזורח מאותו המאור הגדול והקדוש, אשר יד ד' עליו לטובה, לפקח עינים עיורות ולהאיר מחשכי ארץ.
ה. ע"כ יוכל להיות שאח"כ ישוב לטבעו, ויחזרו להיות זרים לו בפועל כל אותם הדרכים החדשים העליונים. אבל אחר שכבר מצאה ההסכמה מקום בקיבוץ של ראשי דור חשובים, כבר הוא אות נאמן שיש עכשיו שעת הכושר להרים את מצב הזמן משפלותו, וכל מניעה ועיכוב עומד הוא נגד טובת האומה בכללה ונגד טובת הכלל כולו המסתעף מזה. וכל דבר ניגודי למטרה מסויימת שכבר הוכרה, אינו בא כ"א מרפיון כח המטרה וערכה.
ו. ומה גדולה היא הירידה אם יחשוב העם שמועצות התורה וההדרכה הרוחנית כ"כ רפויה היא בידי תלמידי חכמים, עד שאין להם במטרתם הכרה חזקה. ע"כ לא תוכל ההסכמה להיות עומדת וחזקה, וההכרה בכח הקיבוץ כ"כ נעשית דלה מפני מיעוט הציור של תכנית המעלות שיוכלו לצאת לאור ע"י קיבוץ הכחות, א"כ לא רק על המצב הירוד ישאר הדור כ"א עוד ירד ממנו למטה מטה.
ז. ע"כ חוזרת אז כבר העליה, שהיתה בתחילה נדרשת לשם התעלות, להיות עכשיו נדרשת לשם הכרח והגנה מצרה גדולה וירידה יותר גרועה שמוכרחת להפתח, אחרי שכבר התחיל האור היותר צח להתפלש ולהיות ג"כ מוסכם, אלא שמסבת שלטון ההרגל המתגבר על ההתרוממות הזמנית שכבר הספיקה לכלול חלק רשום מהקיבוץ של הרשומים שבדור שבידם לפעול לטובה, יהיה הדבר חוזר להעלם ולהסגר.
ח. עכשיו תצא התביעה רשומה, ומניעת ההסכמה תגרם חילול כבוד לתורה והוגֶיה מצד רפיון ההכרה שבתעודה המתיחסת להם, שראויה לבא עם חָזקתה אחר ההסכמה שכבר האירה איזה פעם.
ט. ע"כ מצא עז ד', קדוש עליון זה, לדחות את היחיד שעִם כל תומו, עמד על דרך ההתעלות שהתחיל עכשיו להופיע לעצרו, בהכירו שאין זה הסבא מבני הדור העומד להיות מתעלה ביותר יתרון אחַר שכבר היה עמם, וכבר נמנה, מה יאמרו עכשיו, שהירודים שבבנ"א מכירים את טובת קיבוצם הכללית וצירופם, מפני שהם מכירים את מטרתם לפי מעמדם; ואם תלמידי חכמים לא יכירו זה, הלא ירידה תהיה לדור, ירידה חדשה הגרועה מאותה הירידה השוקטת קודם שהותחלו תביעות חדשות להאמר. יהיב ביה עיניה ונח נפשיה, למען לא יִתפס בכף של מחלוקת כללית בהתאמצות לסתום בפני האור האלהי שהתחיל כבר לזרוח במדה היותר גדולה מכפי ההרגל שכ"כ גבר על האי סבא, עם כל גדולתו.
2. באר היטב, קע, טז
איתא במסכת דרך ארץ: לא ישמח אדם בין הבוכים ולא יבכה בין השמחים, ולא יהיה ער בין הישנים ולא ישן בין הערים, ולא יושב בין העומדים ולא עומד בין היושבים. כללא של דבר: אל ישנה אדם דעתו מדעת חבירו ובני אדם.
3. אגרות הראיה (מוסד הרב קוק) / כרך א / קסד, עמ' ריד-רטו
הישן יתחדש, והחדש יתקדש, ויחדו יהיו לאבוקות אודים על ציון, ובמשיכת חן תחל אז ציון למשוך אל תוכה את בחירי בניה בוניה, ומשכללי הבנין, הנטע והמזרע, התעשיה והמסחרים, יהיו במשך הזמן גם הם זלופים מטל חיי נצח, מים טהורים יזורקו עליהם, ויכירו את חסנם ואשרם בהיותם בונים חומות וחֵיל לישראל בארץ חמדת עולמים.
רוח הדת הנלחץ והמרוצץ, אשר הושגר באירופא הנוצרית ובאזיה המושלמנית, אשר לא הטיבה הרבה מהראשונה, ולא יכלה להיטיב, לא הי' יכול לדור בכפיפה אחת עם התחיה החברותית, המלאה אונים וחפץ חיים מזהירים, שכדי לשכללם יפה צריך דוקא אור אלהים אמת בתוך הנשמה הקיבוצית, וזה לא נמצא כי אם בישראל כמו בראש ימות ההיסתוריה גם עכשו.
4. אורות הקודש ח"ג, עמ' שס-שסא - ..."הנה אנכי שלח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום ד' הגדול והנורא, והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם". רוח הנעורים הסוער, המתעורר בעז ובגבורה, עם רוח הזקנה המסודר, המלא כובד ראש וזהירות, יחד מתאגדים לאגודה לפעול פעולתם בחיים, הרוחניים והגשמיים, להחיש ישועה, ולהעשות בסיס לצמח ד', עריכת נר לבן ישי משיח ד', רוח אפינו, אשר בא יבואו אלינו שניהם יחד, אליהו הנביא עם משיח בן דוד.

Shoftim TESHUVA IN COURT OF LAW?
Parshat Shoftim-Chodesh Elul
Why does parshat Shoftim always come out during Elul? This innovative and central explanation is an eye-opener regarding many aspects of Judaism.

The Month of Elul TESHUVA IS THE ANSWER
The month of Elul serves as a vital time for self-reflection and personal accountability to prepare for true repentance.

P'ninat Mishpat P'ninat Mishpat: Realtor’s Fee on Large Commercial Building – part I
(based on ruling 85031 of the Eretz Hemdah-Gazit Rabbinical Courts)
(based on ruling 85031 of the Eretz Hemdah-Gazit Rabbinical Courts)

P'ninat Mishpat Complaints about Contractor’s Work – part II
(based on ruling 83037.1 of the Eretz Hemdah-Gazit Rabbinical Courts)
(based on ruling 83037.1 of the Eretz Hemdah-Gazit Rabbinical Courts)

Chemdat Yamim Moreshet Shaul: The Goal of an Agricultural Yeshiva – part I
Based on Siach Shaul, Pirkei Machshava V’Hadracha p. 263 (address at the laying of the cornerstone of the Yeshiva Chakla’it in Kfar Haroeh)
Based on Siach Shaul, Pirkei Machshava V’Hadracha p. 263 (address at the laying of the cornerstone of the Yeshiva Chakla’it in Kfar Haroeh)

Chemdat Yamim The Goal of an Agricultural Yeshiva – part II
Based on Siach Shaul, Pirkei Machshava V’Hadracha p. 263 (address at the cornerstone laying for the Yeshiva Chakla’it in Kfar Haroeh – 1938)
Based on Siach Shaul, Pirkei Machshava V’Hadracha p. 263 (address at the cornerstone laying for the Yeshiva Chakla’it in Kfar Haroeh – 1938)

Re'e NEVER EXTREME EXCEPT ISRAEL
Parshat Re'eh
Judaism is against extremism, so how can we understand the seemingly extreme statements found in our sages in favor of living in the Land of Israel and against living in Chutz laAretz? The article deals with the seeming contradiction between the strength of Free-Will and the strength of being influenced by our surroundings.

Ekev DANCE FOR ISRAEL- FOR YOUR BENEFIT
Parshat Eikev
Description: The 7 Haftarot we read after Tisha B'Av ("Shiva D'Nichemta") surely get us excited that they're coming TRUE, and awaken us to yearn, dance & join the return to Zion! The short article also deals with the problems and solutions facing the American Jewish community as discussed at a recent panel, as well as the question why Jews come from America to Israel to help when we face problems, but Israelis don't come to aid Jews in America when they face anti-Semitism.











