YeshivaThe torah world Gateway
Beit Midrash
- Jewish Laws and Thoughts
- Rav Kook books
- Ein Aya
The media server is dedicated by the Green family to the souls of their loved ones
1. הראי"ה קוק, עין איה שבת, ב, רפה על מסכת שבת, לג ע"ב
ויחן את פני העיר, אמר רב מטבע תיקן להם, ושמואל אמר שווקים תיקן להם, ורבי יוחנן אמר מרחצאות תיקן להם.
א. הגברת המוסר הטוב המתאים אל הצדק העליון והגברת כח החברה הקיבוצית הוא ע"י התמדת היחש שימצא בין אדם לחבירו, שיהיה כל אחד מרגיש איך שע"י מה שחבירו נמצא בעולם וגם יש לו צרכים שלפי ההשקפה החיצונה הוא דוחק את גבולו וממעט את צרכיו הוא, באמת אין זאת אלא השקפה של טעות, שמזה נולדת השנאה והתחרות וצרות עין בין אדם לחבירו ובין מדינה לחבירתה.
ב. אבל המבט הפנימי מורה אותנו שכל מה שיתרבו בני אדם, יותר יוכלו להועיל איש לאחיו ע"י התחלפות הכחות שיוכל כ"א להשתמש וליהנות במה שחבירו מוציא אל הפועל. וכל מה שתהיה הכרה זו יותר גלויה ובולטת, יותר יתרחב כח האהבה ואחוות החברה האנושית, שממנה תוצאות לכל הטוב היותר נשגב שראוי להיות שורר בעולם.
ג. והנה כדי להגביר את הרושם של הטוב המושפע לבנ"א איש מרעהו, יש על זה שלשה דרכים: הדרך האחד הוא, להרבות את התמדת המצבים שעל ידם יכיר האדם את יחוסו לחבירו, והנה כל זמן שלא נמצא מציאות המטבע, ידע האדם שהוא יכול להיות נהנה בתוצאות פעולותיו של חבירו רק כ"ז שיזדמן שהוא צריך למה שביד חבירו וחבירו יהיה צריך למה שבידיו, אבל כ"ז שלא יפגשו שתי אלה הנקודות, לא ירגיש את הטוב שהוא מקבל מחבירו. אבל בהיות התמצית של הנקודה כלולה במטבע העוברת לסוחר, הרי בכל עת שיש לו מותר מצרכיו הוא מוכרם במטבע, והוא בטוח שכבר בא לידו כח שסוף כל סוף יביאנו להשיג ע"י עמל חבירו את הנצרך לו, א"כ מתרבה רושם האהבה שהוא יסוד המוסר בריבוי האיכות ע"י המקרים המתמידים.
ד. עוד יורחב כח האהבה הכללית ע"י מה שיראה האדם שלא רק מהאנשים הנמצאים כבר בחוגו תימשך מהם תועלת לו, ושיוכל לסבלם אחר שכבר נמצאו אתו יחד, כ"א עוד יותר, שהוא יוכל לבא לידי מדה זו לעשות כונניות בחכמה שירבו הבאים אל מקום אחד, וכפי רוב הבאים והִתרבות הצרכים כן תרבה הברכה והעבודה, זאת היא פעולת שווקים.
ה. אמנם כל אלה יהיו לתועלת רק ע"י מה שיפותח רגש האדם לטהרה ולטוב טעם שאז יִתרבו צרכיו. ולפי רוב הצרכים כן יהי' הריבוי הנצרך לו מן האנשים מתרחב. ותחילת הטעם הטוב מתילד מהרחבת מושג הנקיון והטהרה הנמצא במרחצאות,
ו. שכל אלה ראה יעקב אבינו, הכולל את כל השלימות ואוגדם יחד להשריש בשכם שהוא נגד הפרצה שהיתה עתידה שם בחלוקת מלכות בית דוד*, מפני מיעוט ההכנה להבין איך אפשר שתתאים השלימות החמרית והחברתית עם השלימות המוסרית והעיונית. אבל יעקב איש תם, רק הוא בא שלם. ומעשה אבות סימן לבנים ולאגד את כל כשרון יחדיו, להיות בחוברת לקדש שם השי"ת ששמו שלום*, "והקדישו את קדוש יעקב ואת א-להי ישראל יעריצו*".
2. מלכים א, יב, ה
וַיֵּלֶךְ רְחַבְעָם שְׁכֶם כִּי שְׁכֶם בָּא כָל-יִשְׂרָאֵל לְהַמְלִיךְ אֹתוֹ. ב וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ יָרָבְעָם בֶּן-נְבָט וְהוּא עוֹדֶנּוּ בְמִצְרַיִם אֲשֶׁר בָּרַח מִפְּנֵי הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וַיֵּשֶׁב יָרָבְעָם בְּמִצְרָיִם... יד וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם כַּעֲצַת הַיְלָדִים לֵאמֹר אָבִי הִכְבִּיד אֶת-עֻלְּכֶם וַאֲנִי אֹסִיף עַל-עֻלְּכֶם אָבִי יִסַּר אֶתְכֶם בַּשּׁוֹטִים וַאֲנִי אֲיַסֵּר אֶתְכֶם בָּעַקְרַבִּים.
3. מסכת שבת, י ע"ב
מסייע ליה לרב המנונא משמיה דעולא דאמר אסור לאדם שיתן שלום לחבירו בבית המרחץ... שם גופיה איקרי שלום דכתיב ויקרא לו ה' שלום (שופטים ו, כד).
4. מסכת מגילה, יז ע"ב
ומה ראו לומר בינה אחר קדושה שנאמר (ישעיהו כט, כג ) "והקדישו את קדוש יעקב ואת א-להי ישראל יעריצו", וסמיך ליה "וידעו תועי רוח בינה".
Rabbi Ari Shvat
Ein Aya Why Judaism Respects the Corpse and the Dead- Eternity, Not Superstition
Ein Aya Shabat Chapter B Paragraph 52
The Giving of the Torah When Should We Use Facts, Logic or Kabbala in Learning Torah?
Ein Aya Shabbat 4 7
Rabbis in Midrash
Shoftim TESHUVA IN COURT OF LAW?
Parshat Shoftim-Chodesh Elul
Why does parshat Shoftim always come out during Elul? This innovative and central explanation is an eye-opener regarding many aspects of Judaism.
The Month of Elul TESHUVA IS THE ANSWER
The month of Elul serves as a vital time for self-reflection and personal accountability to prepare for true repentance.
P'ninat Mishpat P'ninat Mishpat: Realtor’s Fee on Large Commercial Building – part I
(based on ruling 85031 of the Eretz Hemdah-Gazit Rabbinical Courts)
(based on ruling 85031 of the Eretz Hemdah-Gazit Rabbinical Courts)
P'ninat Mishpat Complaints about Contractor’s Work – part II
(based on ruling 83037.1 of the Eretz Hemdah-Gazit Rabbinical Courts)
(based on ruling 83037.1 of the Eretz Hemdah-Gazit Rabbinical Courts)
Chemdat Yamim Moreshet Shaul: The Goal of an Agricultural Yeshiva – part I
Based on Siach Shaul, Pirkei Machshava V’Hadracha p. 263 (address at the laying of the cornerstone of the Yeshiva Chakla’it in Kfar Haroeh)
Based on Siach Shaul, Pirkei Machshava V’Hadracha p. 263 (address at the laying of the cornerstone of the Yeshiva Chakla’it in Kfar Haroeh)
Chemdat Yamim The Goal of an Agricultural Yeshiva – part II
Based on Siach Shaul, Pirkei Machshava V’Hadracha p. 263 (address at the cornerstone laying for the Yeshiva Chakla’it in Kfar Haroeh – 1938)
Based on Siach Shaul, Pirkei Machshava V’Hadracha p. 263 (address at the cornerstone laying for the Yeshiva Chakla’it in Kfar Haroeh – 1938)
Re'e NEVER EXTREME EXCEPT ISRAEL
Parshat Re'eh
Judaism is against extremism, so how can we understand the seemingly extreme statements found in our sages in favor of living in the Land of Israel and against living in Chutz laAretz? The article deals with the seeming contradiction between the strength of Free-Will and the strength of being influenced by our surroundings.
Ekev DANCE FOR ISRAEL- FOR YOUR BENEFIT
Parshat Eikev
Description: The 7 Haftarot we read after Tisha B'Av ("Shiva D'Nichemta") surely get us excited that they're coming TRUE, and awaken us to yearn, dance & join the return to Zion! The short article also deals with the problems and solutions facing the American Jewish community as discussed at a recent panel, as well as the question why Jews come from America to Israel to help when we face problems, but Israelis don't come to aid Jews in America when they face anti-Semitism.
