YeshivaThe torah world Gateway
Beit Midrash
- Shabbat and Holidays
- Jewish Holidays
- Tu Bishvat
The media server is dedicated by the Green family to the souls of their loved ones
1. שמות טז, לה
בני ישראל אכלו את המן ארבעים שנה עד בֹאם אל ארץ נושבת, את המן אכלו עד בֹאם אל קצה ארץ כנען.
2. יהושע ה, יא-יב
...ויאכלו מעבור הארץ ממחרת הפסח מצות וקלוי בעצם היום הזה. וישבות המן ממחרת באכלם מעבור הארץ, ולא היה עוד לבני ישראל מן, ויאכלו מתבואת ארץ כנען בשנה ההיא.
3. ר' משה אלשיך, תורת משה, יהושע, שם
ראוי לשים לב למה תלה שביתת המן באכילה מעבור הארץ. ועוד אומר "ויאכלו מתבואת ארץ כנען בשנה ההיא", כי הלוא מכל שכן שאכלוה בשאר השנים, ומהו אומר בשנה ההיא? ויתכן עשה להם הוא יתברך בזה כאשר עשה בעמוד אש וענן, כי לא היה מש עמוד הענן עד בוא עמוד האש, כך לא הושבת המן עד אוכלם מעבור הארץ, והוא כי ביום סילוק משה רבנו ע"ה [בז' באדר] חדל מטר המן מן השמים, ומאשר לקטו ביום ההוא אכלו עד יום ט"ז בניסן.
והנה לא יבצר מהיות תבואה בערבות מואב שהיו יכולים לאכול בין סילוק משה לט"ז בניסן. אלא שרצה הקב"ה שיבואו מקודש לקודש, ועד אוכלם מעבור הארץ כנען, שהוא בט"ז בניסן אחר העומר, בירך את המן שיתקיים לאכול ממנו עד אוכלם כבר מעבור הארץ ואחר כך הושבת. וזהו "וישבות המן ממחרת באכלם מעבור הארץ", ומאז - "לא היה עוד לבני ישראל מן". "לא ירד" לא נאמר, אלא - "לא היה". כי מאשר היה להם מיום סילוק משה רבנו ע"ה לא נתקיים עוד לזון ממנו.
ולמה היה הדבר הזה שלא הושבת ונתקיים על דרך נס, כדי צורך כל ישראל מ' יום מה שלקטו ביום אחד? הלא הוא שעל ידי כך נמצא כי "ויאכלו מתבואת ארץ כנען בשנה ההיא", שנכנסו מקדושת המן ללֶחם הארץ, ולא אכלו בשנה ההיא ביני וביני מדגן ערבות מואב.
4. הרב אברהם אזולאי, חסד לאברהם, מעין שלישי נהר כא
הנה יש להקשות למה בארץ ישראל יגרע ממנו המן הרוחני? ויש לומר כי הטעם לזה הוא כי במדבר אין פירותיו כדאים לקבל את רוחניותה של הקדושה, כי אין גוף טמא נעשה כלי לקבל רוחניות הקדושה... ועל כן נתן להם הקב"ה המן מן השמים. אמנם פירות א"י הם על ידי הקדושה, ואותה הרוחניות שהיה ראוי אל המן נתלבש בפירות הקדושים ההם, ועל כן לא היה מן בא"י כי אם במדבר.
5. הראי"ה קוק, אורות הקודש ג, עמ' רצה
א. המאכל של ארץ ישראל מקֻדש בפנימיותו ואינו מגֻשם כי אם בחיצוניותו, אבל ממאכלי חוץ לארץ צריכים להיזהר. ולפי רוב הציפיה לארץ ישראל מתעלה המאכל שבחוץ לארץ גם כן.
ב. וזהו סוד הזכרת ירושלים בעל נהרות בבל או בשיר המעלות שובה בכל סעודה. צפית ארץ ישראל הבאה תכף למזון מעדנת את המאכל שבחוץ לארץ, ועושה אותו קרוב לעילוי של ארץ ישראל
ג. גם בארץ ישראל, מפני התמעטות הקדושה שעל ידי החורבן יש הגשמה לפי הערך במאכל, שעולה ומתרחן על ידי צפית הישועה המובלטת במזמורים האמורים.
5. משנה, סוטה ט, יב
רשב"ג אומר, העיד רבי יהושע - מיום שחרב בית המקדש... ניטל טעם הפירות.
6. מסכת ברכות, ח ע"א
אמרו ליה לר' יוחנן, איכא סבי בבבל. תמה ואמר: 'למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה' כתיב, אבל בחוצה לארץ לא! כיון דאמרי ליה: מקדמי ומחשכי לבי כנישתא, אמר: היינו דאהני להו.
7. החתם סופר בחידושיו לחולין, עא ע"ב
והנה שבח א"י זבת חלב ודבש, עם שהוא כפשוטו... מ"מ זה התואר מורה עוד קדושת הארץ ופירותיה, כי הם מולידים קדושה בנפש האוכל אותם, ומוסיפים אהבה ודבקות בד'. כי התורה... בלי סיג ופסולת נקראת "דבש וחלב תחת לשונך" (שה"ש ד, יא)... כן פירות א"י. ולרמז לדבר זבת חלב ודבש סופי תיבות - אותיות שבת, כי בכל מאכליה קדושה כמו סעודת שבת.
9. הרב צבי יהודה קוק, מובא באוצרות הראי"ה ג, הל' יסודי התורה, פ"ב
והנה בכל דבר קיימא לן בפ"ק דבכורות (ז ע"ב) "היוצא מן הטמא טמא", חוץ מדבש היוצא מן הדבורים שהוא טהור, וחלב... מהדם למאן דאמר (נדה ט.) "דם נעכר ונעשה חלב". על כן הדברים הגדולים הנם דומים לדבש וחלב שע"י נעשה טהור מטמא.
10. הראי"ה קוק, עולת ראי"ה א, עמ' מ, על 'והיה כי יביאך ד' אל ארץ הכנעני'
ארץ ישראל יש לה הסגולות החיות העליונות של יסוד הקדושה היותר עליונה המתגלה בעולם, שיש בכוחה להפוך את התוכן היותר רע והיותר מקולקל לטובה ולברכה. לפיכך שֵם הארץ הוא כנען, האיש המקולקל והמקולל, אוצר הכיעור והזוהמה והשפלות האנושית... והיחס של הכנעניות של הארץ כולה, מסר ונתנה לך, בכוחך למזגו, להופכו ולהעלותו אל מרום הקודש.
11. הראי"ה קוק, עולת ראיה א, עמ' שעד
"רב חסדא ורב המנונא הוי יתבי בסעודתא, אייתו לקמייהו תמרי ורמוני, שקל רב המנונא בריך אתמרי ברישא, א"ל ר"ח לא ס"ל מר להא דא"ר יוסף ואיתימא ר' יצחק כל המוקדם בפסוק זה מוקדם לברכה, א"ל זה שני לארץ וזה חמישי לארץ! א"ל מאן יהיב לן נגרי דפרזלא ונשמעינך" (ברכות מ"א:). כשם שהברכות עצמן מעירות את הלבבות לדעות ישרות, שהן אבות למעשים ישרים ומדות טובות, כן גם פרטיהן להלכותיהן בנויים ע"פ דרכים מפולשים למדות טובות ויקרות ועקרי תורה באמונות ודעות. ובאשר חבת אה"ק היא יסודה של תורה, שהיא מביאה את כלל עם ד' וכל העולם כולו להשלמתם, ע"כ סדרי קדימתן של הברכות מחוברים ותלויים הם במדת סמיכתם של המינים שמברכים עליהם אל הזכרת הארץ שבאלה פסוקי התורה. להורות, כי כל הקרוב קרוב יותר לארץ ישראל, מי שיש לו יותר קשור אהבה לארץ, ויותר השתדלות בענין ישוב ארה"ק, הוא מוקדם לברכה.
12. דברים פרק ח, ח
ארץ חטה ושערה וגפן ותאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש:
13. בראשית פרק מג, יא
ויאמר אלהם ישראל אביהם אם כן אפוא זאת עשו קחו מזמרת הארץ בכליכם והורידו לאיש מנחה מעט צרי ומעט דבש נכאת ולט בטנים ושקדים:
14. טור אורח חיים סי' רח
ויש אומרים "ונאכל מפריה ונשבע מטובה", ואין לאומרו, שאין לחמוד הארץ בשביל פריה וטובה, אלא לקיים המצוות התלויות בה...
15. הב"ח (בית חדש), שם
תימה! הלא קדושת הארץ הנשפעת בה מקדושת הארץ העליונה, היא נשפעת גם בפירותיה שיונקים מקדושת השכינה השוכנת בקרב הארץ... ועל כן, ניחא שאנו מכניסין בברכה זו "ונאכל מפריה ונשבע מטובה", כי באכילת פירותיה אנו ניזונים מקדושת השכינה ומטהרתה, ונשבע מטובתה.
16. ירמ' ב, ז
ואביא אתכם אל ארץ הכרמל לאכל פריה וטובה...
17. חידושי חתם סופר, סוכה לו
נלע"ד רבי ישמעאל נמי לא אמר מקרא ואספת דגנך אלא בא"י ורוב ישראל שרויין שהעבודה בקרקע גופה מצוה משום יישוב א"י ולהוציא פירותיה הקדושים, ועל זה ציותה התורה 'ואספת דגנך', "ובועז זורה גורן השעורים הלילה", משום מצוה. וכאלו תאמר: לא אניח תפילין מפני שאני עוסק בתורה הכי נמי [=כך גם כן] לא יאמר: לא אאסוף דגני מפני עסק התורה, ואפשר אפילו שארי אומנויות שיש בהם יישוב העולם הכל בכלל מצוה. אבל כשאנו מפוזרים בעו"ה בין אומות העולם, וכל שמרבה העולם יישוב מוסיף עבודת ה' חורבן מודה ר' ישמעאל לרשב"י ועל זה אנו סומכים על ר' נהוראי במתני' סוף קידושין, 'מניח אני כל אומנויות שבעולם ואיני מלמד בני אלא תורה', היינו בחו"ל וכנ"ל.
18. בָּרוּךְ אַתָּה יי, אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, עַל העץ ועל פרי העץ וְעַל תְּנוּבַת הַשָּׂדֶה וְעַל אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה שֶׁרָצִיתָ וְהִנְחַלְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ לֶאֱכוֹל מִפִּרְיָהּ וְלִשְׂבּוֹעַ מִטּוּבָהּ. רַחֵם (נָא) יי אֱל-ֹהֵינוּ עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירֶךָ וְעַל צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ, וְעַל מִזְבְּחֶךָ, וְעַל הֵיכָלֶךָ. וּבְנֵה יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקּדֶשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ וְשַׂמְּחֵנוּ בְּבִנְיָנָהּ, וְנֹאכַל מִפִּרְיָּהּ וְנִשְׂבַּע מִטּוּבָהּ וּנְבָרֶכְךָ עָלֶיהָ בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה. כִּי אַתָּה יי טוֹב וּמֵטִיב לַכּל וְנוֹדֶה לְּךָ עַל הָאָרֶץ וְעַל פירותיה. בָּרוּךְ אַתָּה יי עַל האֶרֶץ וְְעַל פירותיה. 19. אורות, עמ' קעא- בארץ ישראל אפשר להשיג איך שהבשר של הגוף הישראלי הוא קדוש ממש כקדושת הנשמה, ואין צורך כ"כ להרגיז את הגוף ממנוחתו הטבעית, כ"א להעלותו... מצוה לטעום בפה מלא מתענוג מתיקות זיו הקדושה הרעננה של ארץ ישראל... וצריכים להודיע לכל העולם כולו, לעלובי הגלות האפלה.. ארץ נעימה דורשת היא את בניה, פושטת היא את זרועותיה אלהים באהבה, על כל פשעים היא מכסה באהבתה, שובו שובו, בנים גולים, בנים נדחים, לחיק אמכם..
ללחן של הרב ארי שבט ללימוד ברכת "על המחיה" בעל-פה! (בנוסחים השונים)- https://www.halachayomit.com/rabasalhamichya.html
Rabbi Ari Shvat
Lectures at various yeshivot, michlalot and midrashot. Has published many books & Torani articles and is in charge of Rav Kook’s archives.
Ein Aya Practical Tricks How Not to Accept Gossip by Giving the Benefit of the Doubt
Ayn Aya, Shabbat v, 65
P'ninat Mishpat P'ninat Mishpat: Complaints about Contractor’s Work – part II
(based on ruling 83037.1 of the Eretz Hemdah-Gazit Rabbinical Courts)
Rabbis in Midrash
Lessons
fast navigation
P'ninat Mishpat P'ninat Mishpat: Realtor’s Fee on Large Commercial Building – part I
(based on ruling 85031 of the Eretz Hemdah-Gazit Rabbinical Courts)
(based on ruling 85031 of the Eretz Hemdah-Gazit Rabbinical Courts)
Chemdat Yamim Moreshet Shaul: The Goal of an Agricultural Yeshiva – part I
Based on Siach Shaul, Pirkei Machshava V’Hadracha p. 263 (address at the laying of the cornerstone of the Yeshiva Chakla’it in Kfar Haroeh)
Based on Siach Shaul, Pirkei Machshava V’Hadracha p. 263 (address at the laying of the cornerstone of the Yeshiva Chakla’it in Kfar Haroeh)
Re'e NEVER EXTREME EXCEPT ISRAEL
Parshat Re'eh
Judaism is against extremism, so how can we understand the seemingly extreme statements found in our sages in favor of living in the Land of Israel and against living in Chutz laAretz? The article deals with the seeming contradiction between the strength of Free-Will and the strength of being influenced by our surroundings.
Ekev DANCE FOR ISRAEL- FOR YOUR BENEFIT
Parshat Eikev
Description: The 7 Haftarot we read after Tisha B'Av ("Shiva D'Nichemta") surely get us excited that they're coming TRUE, and awaken us to yearn, dance & join the return to Zion! The short article also deals with the problems and solutions facing the American Jewish community as discussed at a recent panel, as well as the question why Jews come from America to Israel to help when we face problems, but Israelis don't come to aid Jews in America when they face anti-Semitism.
P'ninat Mishpat P'ninat Mishpat: Complaints about Contractor’s Work – part II
(based on ruling 83037.1 of the Eretz Hemdah-Gazit Rabbinical Courts)
(based on ruling 83037.1 of the Eretz Hemdah-Gazit Rabbinical Courts)
Chemdat Yamim Moreshet Shaul: Twin Foundations
Based on Siach Shaul, Pirkei Machshava V’Hadracha p. 690
Based on Siach Shaul, Pirkei Machshava V’Hadracha p. 690
D'varim Judaism’s Social Vision
Re’eh
Giving is more than an act of generosity—it is an essential part of human dignity that belongs to everyone, rich and poor alike. The ultimate goal of help is to empower others to stand on their own.
Kuzari -Rabbi Ari Shvat Kuzari class 9 - "Seeing is Believing" (parag. 21-30)
These paragraphs elaborate on the theme that seeing and knowing is better than any attempt to prove logically, and begins explaining the difference between Israel and gentiles.
