1.                  שבת סג ע"א

א"ר כהנא כד הוינא בר תמני סרי שנין והוה גמירנא ליה לכוליה הש"ס ולא הוה ידענא דאין מקרא יוצא מידי פשוטו עד השתא מאי קמ"ל דליגמר איניש והדר ליסבר:

2.                  רשב"ם, בראשית לז, ב

ואף אני שמואל ב"ר מאיר חתנו זצ"ל נתווכחתי עמו [רש"י] ולפניו והודה לי שאילו היה לו פנאי היה צריך לעשות פירושים אחרים לפי הפשטות המתחדשים בכל יום.

3.                   תוספות יו"ט, נזיר ה, ב, "הרשות נתונה לפרש במקראות, כאשר עינינו הרואות חיבורי הפירושים שמימות הגמרא.

4.                  חולין ז ע"א

אף אני מקום הניחו לי אבותי להתגדר בו.

5.                  דברים כז

ד וְהָיָה, בְּעָבְרְכֶם אֶת-הַיַּרְדֵּן, תָּקִימוּ אֶת-הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם, בְּהַר עֵיבָל; וְשַׂדְתָּ אוֹתָם, בַּשִּׂיד.  ה וּבָנִיתָ שָּׁם מִזְבֵּחַ, לד' אלקיך:  מִזְבַּח אֲבָנִים, לֹא-תָנִיף עֲלֵיהֶם בַּרְזֶל.  ו אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת תִּבְנֶה, אֶת-מִזְבַּח ד' אלקיך; וְהַעֲלִיתָ עָלָיו עוֹלֹת, ללד' אלקיך.  ז וְזָבַחְתָּ שְׁלָמִים, וְאָכַלְתָּ שָּׁם; וְשָׂמַחְתָּ, לִפְנֵי ד' אלקיך.

6.                  יהושע ח

(ל) אָז יִבְנֶה יְהוֹשֻׁעַ מִזְבֵּחַ, לד' אלקי יִשְׂרָאֵל, בְּהַר, עֵיבָל.  (לא) כַּאֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה עֶבֶד-ד' אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כַּכָּתוּב בְּסֵפֶר תּוֹרַת מֹשֶׁה--מִזְבַּח אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת, אֲשֶׁר לֹא-הֵנִיף עֲלֵיהֶן בַּרְזֶל; וַיַּעֲלוּ עָלָיו עֹלוֹת לד', וַיִּזְבְּחוּ שְׁלָמִים...  לג וְכָל-יִשְׂרָאֵל וּזְקֵנָיו וְשֹׁטְרִים וְשֹׁפְטָיו עֹמְדִים מִזֶּה וּמִזֶּה לָאָרוֹן נֶגֶד הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם נֹשְׂאֵי אֲרוֹן בְּרִית-ד', כַּגֵּר כָּאֶזְרָח--חֶצְיוֹ אֶל-מוּל הַר-גְּרִזִים, וְהַחֶצְיוֹ אֶל-מוּל הַר-עֵיבָל:  כַּאֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה עֶבֶד-ד', לְבָרֵךְ אֶת-הָעָם יִשְׂרָאֵל--בָּרִאשֹׁנָה.

7. רמב"ן בראשית לח, טז

זה כתבתי תחלה, ועכשו שזכיתי ובאתי לירושלם, שבח לא-ל הטוב והמטיב, ראיתי בעיני שאין מן קבות רחל לבית לחם אפילו מיל, והנה הוכחש הפירוש הזה [= לביטוי "כברת ארץ"]..., אבל הוא שם מדת הארץ כדבר רבנו שלמה.

8. שמואל א יג, כא

ְהָיְתָה הַפְּצִירָה פִים לַמַּחֲרֵשֹׁת וְלָאֵתִים וְלִשְׁלֹשׁ קִלְּשׁוֹן וּלְהַקַּרְדֻּמִּים וּלְהַצִּיב הַדָּרְבָן. 

9.                   יהושע י, יב- אָז יְדַבֵּר יְהוֹשֻׁעַ לד' בְּיוֹם תֵּת ד' אֶת הָאֱמֹרִי לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר לְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן.

10.              רמב"ם הל' מלכים יב, ב

וכל אלו הדברים וכיוצא בהן לא ידע אדם איך יהיו עד שיהיו.

11.              ישעיהו ס, ח

מִי אֵלֶּה כָּעָב תְּעוּפֶינָה וְכַיּוֹנִים אֶל אֲרֻבֹּתֵיהֶם.

12.              שו"ת הרב האי גאון, טעם זקנים, עמ' 60

וכמו נשואים על העבים ועל הענן שנאמר "מי אלה כעב תעופנה".

13.              ירמיהו לא, ז

הִנְנִי מֵבִיא אוֹתָם מֵאֶרֶץ צָפוֹן, וְקִבַּצְתִּים מִיַּרְכְּתֵי-אָרֶץ--בָּם עִוֵּר וּפִסֵּחַ, הָרָה וְיֹלֶדֶת יַחְדָּו:  קָהָל גָּדוֹל, יָשׁוּבוּ הֵנָּה.

14.              דברים ז, יד

בָּרוּךְ תִּהְיֶה, מִכָּל-הָעַמִּים,  לֹא-יִהְיֶה בְךָ עָקָר וַעֲקָרָה, וּבִבְהֶמְתֶּךָ.

15.               הר"ח מוולוז'ין, רוח חיים, אבות א, ד

יהי ביתך בית ועד לחכמים והוי מתאבק בעפר רגליהם, והוי שותה בצמא את דבריהם.

א. יתכן לפרש כי במ"ח דברים שהתורה ניקנית בהם... אחד מהם הוא המחכים את רבותיו על ידי שאלותיו החריפים וממילא רווחא שמעתתע. והנה הלימוד נקרא מלחמה כמו שאמרו [סנהדרין קיא ע"ב] מלחמת של תורה. אם כן גם התלמידים לוחמים יקראו. וכמו שאמרו חז"ל [קידושין ל ע"ב, ע"פ תהלים קכז] "לא יבושו וגו' כי ידברו את אויבים בשער", אפילו אב ובנו, הרב ותלמידו נעשו אויבים זה את זה, ואינם זזים משם...".

ב. ואסור לו לתלמיד לקבל דברי רבו כשיש לו קושיות עליהם.  ולפעמים יהיה האמת עם התלמיד. כמו שעץ קטן מדליק את הגדול. וזה שאמר "יהי ביתך בית ועד לחכמים והוי מתאבק", מלשון "ויאבק איש עמו" (בראשית לב, כד), שהוא ענין התאבקות מלחמה, כי מלחמת מצוה היא. וכן אנו נגד רבותינו הקדושים אשר בארץ ונשמתם בשמי מרום, המחברים המפורסמים, וספריהם אתנו, הנה על ידי הספרים אשר בבתינו, בתינו הוא בית ועד לחכמים אלה, הוזהרנו גם כן וניתן לנו רשות להתאבק וללחום בדבריהם ולתרץ קושייתם, ולא לישא פני איש, רק לאהוב האמת. ג. אבל עם כל זה יזהר בנפשו מלדבר בגאוה וגודל לבב, באשר מצא מקום לחלוק, וידמה כי גדול הוא כרבו או כמחבר הספר אשר הוא משיג עליו, וידע בלבבו כי כמה פעמים לא יבין דבריו וכוונתו, ולכן יהיה אך בענוה יתירה, באמרו "אם איני כדאי אך תורה היא [וללמוד אני צריך] וכו'." וזהו שאמר "הוי מתאבק" כנ"ל, אך בתנאי - "בעפר רגליהם", רוצה לומר בענוה והכנעה ולדון לפניהם בקרקע.