משתמש:אריאל ביגל נ"י/ארגז חול/תאריכי פטירה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
* שנת תר"צ - [[רבי נפתלי טרופ]], '''הגרנ"ט''' - ראש [[ישיבת ראדין]]. | * שנת תר"צ - [[רבי נפתלי טרופ]], '''הגרנ"ט''' - ראש [[ישיבת ראדין]]. | ||
* שנת תר"צ - [[רבי שמעון נתן נטע בידרמן]] - האגמו"ר החמישי של [[חסידות לעלוב]]. | * שנת תר"צ - [[רבי שמעון נתן נטע בידרמן]] - האגמו"ר החמישי של [[חסידות לעלוב]]. | ||
* שנת תש"ז - [[רבי חזקיהו יוסף מישקובסקי]] - רבה של קרינקי וסגן יו"ר "אגודת הרבנים" | * שנת תש"ז - [[רבי חזקיהו יוסף מישקובסקי]] - רבה של קרינקי וסגן יו"ר "אגודת הרבנים" בפולין. | ||
* שנת תשי"ז - [[רבי אפרים הכהן]] - זקן מקובלי ירושלים. | * שנת תשי"ז - [[רבי אפרים הכהן]] - זקן מקובלי ירושלים. | ||
* שנת תשע"ב - [[הרב גדליה אייזמן]] - משגיח רוחני ב[[ישיבת קול תורה]]. | * שנת תשע"ב - [[הרב גדליה אייזמן]] - משגיח רוחני ב[[ישיבת קול תורה]]. | ||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
* שנת ב' אלפים קצ"ו - '''[[נפתלי בן יעקב]]'''{{דרוש מקור}}. | * שנת ב' אלפים קצ"ו - '''[[נפתלי בן יעקב]]'''{{דרוש מקור}}. | ||
* שנת ג' אלפים תתצ"ו - '''[[רבי עקיבא]]''' - מגדולי ה[[תנא]]ים (על פי העולה מדברי [[בעל הלכות גדולות]]<ref>מובא בשמו ב{{מקור|טור אורח חיים תקפ]]}}</ref>). | * שנת ג' אלפים תתצ"ו - '''[[רבי עקיבא]]''' - מגדולי ה[[תנא]]ים (על פי העולה מדברי [[בעל הלכות גדולות]]<ref>מובא בשמו ב{{מקור|טור אורח חיים תקפ]]}}</ref>). | ||
* שנת תשנ"ב - '''[[הרב ברוך שלום הלוי אשלג]]''' - | * שנת תשנ"ב - '''[[הרב ברוך שלום הלוי אשלג]]''' - מקובל ו[[אדמו"ר]] מחבר ספר "ברכת שלום". בנו וממשיך דרכו של [[הרב יהודה לייב הלוי אשלג]]. | ||
'''ו'''': | '''ו'''': | ||
* שנת תקע"ב - '''[[רבי אריה לייב משפולי]]''', '''הסבא משפולי''' - אדמו"ר חסידי. | * שנת תקע"ב - '''[[רבי אריה לייב משפולי]]''', '''הסבא משפולי''' - אדמו"ר חסידי. | ||
| שורה 216: | שורה 216: | ||
* שנת תשמ"ז - '''[[הרב בצלאל ז'ולטי]]''' - רבה של [[ירושלים]]. | * שנת תשמ"ז - '''[[הרב בצלאל ז'ולטי]]''' - רבה של [[ירושלים]]. | ||
* שנת תשס"ז - '''[[הרב אליעזר יהודה וולדינברג]]''' - חבר בית הדין הרבני הגדול ומחר שו"ת "[[ציץ אליעזר]]". | * שנת תשס"ז - '''[[הרב אליעזר יהודה וולדינברג]]''' - חבר בית הדין הרבני הגדול ומחר שו"ת "[[ציץ אליעזר]]". | ||
==[[כסלו]]== | ==[[כסלו]]== | ||
'''א'''' (ראש חודש כסלו<ref>בשנים חסרות ובשנים כסדרן. בשנים מלאות א' בכסליו הוא ב' דראש חודש. </ref>): | '''א'''' (ראש חודש כסלו<ref>בשנים חסרות ובשנים כסדרן. בשנים מלאות א' בכסליו הוא ב' דראש חודש. </ref>): | ||
| שורה 237: | שורה 236: | ||
* שנת תקפ"ח - '''[[רבי דוב בער שניאורי]]''', '''אדמו"ר האמצעי''' - האדמו,ר השני בשושלת [[חסידות חב"ד]]. | * שנת תקפ"ח - '''[[רבי דוב בער שניאורי]]''', '''אדמו"ר האמצעי''' - האדמו,ר השני בשושלת [[חסידות חב"ד]]. | ||
'''י'''': | '''י'''': | ||
* שנת תרצ"ד - '''[[רבי משה מרדכי אפשטיין]]'''- ראש [[ישיבת חברון]]. | * שנת תרפ"ז - '''[[רפי רפאל דאבוש]]''' - [[אב בית דין|אב"ד]] טריפולי וממנהיגי [[יהדות לוב]]. | ||
* שנת תרצ"ד - '''[[רבי משה מרדכי אפשטיין]]''' - ראש [[ישיבת חברון]]. | |||
* שנת תשי"ד - '''[[רבי איסר זלמן מלצר]]''' - ראש [[ישיבת סלוצק]] ו[[ישיבת עץ חיים]] ומחבר ספרי "אבן האזל". | |||
'''י"א''': | |||
* שנת תרצ"ד - '''[[הרב יחיא קאפח]]''' - [[דיין]] בצנעא ומגדולי חכמי [[יהדות תימן]]. | |||
'''י"ב''': | |||
* שנת של"ד - '''[[רבי שלמה לוריא]]''', '''מהרש"ל''' - מגדולי האחרונים בפולין. | |||
* שנת תקי"ז - '''[[רבי יצחק למפרונטי]]''' - מחכמי איטליה, מחבר האנציקלופדיה התורנית "פחד יצחק". | |||
* שנת תר"א - '''[[רבי אברהם דב אויערבאך מאווררוטש]]''' - אדמו"ר, מחבר ספר "בת עין". | |||
'''י"ג''' | |||
* שנת ד' אלפים ר"ס - '''[[רבינא|רבינא בר רב הונא]]''', '''רבינא האחרון''' - חותם [[התלמוד הבבלי]]<ref>ע"פ [[אגרת רב שרירא גאון]]. </ref>. | |||
* שנת תרפ"א - '''[[רבי ישראל טאוב]]''' - מייסד [[חסידות מודז'יץ]] והאדמו"ר הראשון שלה. | |||
* שנת תרצ"ד - '''[[רבי ישראל פרידמן מטשורטקוב]]''' - האדמו"ר השני של [[חסידות טשורטקוב]]. | |||
* שנת תש"ה - '''[[רבי שלום הדאיה]]''' - אב"ד הספרדים בירושלים וראש [[ישיבת המקובלים בית אל]]. | |||
'''י"ד''': | |||
* שנת ב' אלפים שי"ז או שי"ח - '''[[ראובן בן יעקב]]'''. | |||
* שנת תרכ"ט - '''[[רבי מנחם נחום פרידמן]]''' - האדמו"ר הראשון של [[חסידות שטפנשט]]. | |||
* שנת תשע"א - '''[[הרב נתן גשטטנר]]''' - אב"ד קרית אגודת ישראל וראש ישיבת פנים מאירות בבני ברק. חבר שו"ת להורות נתן. | |||
'''ט"ו''': | |||
* שנת ג' אלפים תתקע"ט - '''[[רבי יהודה הנשיא]]''', '''רבי''' - חותם ה[[משנה]]{{דרוש מקור}}. | |||
'''ט"ז''': | |||
* שנת תרע"ח - '''[[רבי מנחם קאליש]]''' - האדמו"ק השני של [[חסידות אמשינוב]]. | |||
* שנת תש"ח - '''[[רבי שאול ידידיה טאוב]]''' - האדמו"ר השני של [[חסידות מודז'יץ]]. | |||
==[[טבת]]== | ==[[טבת]]== | ||
גרסה מ־10:28, 20 באוקטובר 2015
|
|
תשרי
א' (יום ראשון של ראש השנה):
- שנת ב' אלפים פ"ה או פ"ו שרה אמנו(דרוש מקור)
- רבקה אמנו(דרוש מקור)
- חנה אם שמואל(דרוש מקור)
- שנת ג' אלפים של"ט - גדליה בן אחיקם, נציב יהודה (לפי דעת ראב"ע[1], רד"ק[2] ורבנו ירוחם[3]).
- שנת ד' אלפים תשע"ב - רבי אמנון ממגנצא - מחבר הפיוט "ונתנה תוקף" (אור זרוע ראש השנה רעו).
- שנת תקכ"א - רבי יהודה עייאש - בעל שו"ת "בית יהודה".
- שנת תר"ג - רבי אהרן אבן צור מפאס - בעל "זבחי צדק".
- שנת תר"מ - רבי מאיר ליבוש בן יחיאל מיכל וייזר, המלבי"ם - מגדולי מפרשי התנ"ך.
- שנת תרע"ד - הרב יעקב דוד וילבסקי, הרידב"ז - רבה של צפת.
ב' (יום שני של ראש השנה):
- שנת תרפ"ב - רבי אברהם פרלוב, "הינוקא מסטולין" - האדמו"ר השישי של חסידות קרלין.
- שנת תש"א - רבי סלמאן אליהו - מקובל, מחבר ספר "כרם שלמה".
ג' (צום גדליה):
- שנת ג' אלפים של"ט - גדליה בן אחיקם, נציב יהודה (לפי מסורת חז"ל[4]).
- שנת תמ"ג - רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר - מחבר ספר "מגן אברהם" על שולחן ערוך חלק אורח חיים.
- שנת תרכ"א - רבי ישראל ליפשיץ - מחבר פירוש "תפארת ישראל" על המשנה.
- שנת תר"צ - רבי נפתלי טרופ, הגרנ"ט - ראש ישיבת ראדין.
- שנת תר"צ - רבי שמעון נתן נטע בידרמן - האגמו"ר החמישי של חסידות לעלוב.
- שנת תש"ז - רבי חזקיהו יוסף מישקובסקי - רבה של קרינקי וסגן יו"ר "אגודת הרבנים" בפולין.
- שנת תשי"ז - רבי אפרים הכהן - זקן מקובלי ירושלים.
- שנת תשע"ב - הרב גדליה אייזמן - משגיח רוחני בישיבת קול תורה.
ד':
- שנת תקפ"א - רבי אברהם דנציגר מוילנא - מחבר ספר "חיי אדם".
- שנת תרל"ט - הרב יהודה חי אלקלעי - רב בבולגריה, ממבשרי הציונות.
ה':
- שנת ב' אלפים קצ"ו - נפתלי בן יעקב(דרוש מקור).
- שנת ג' אלפים תתצ"ו - רבי עקיבא - מגדולי התנאים (על פי העולה מדברי בעל הלכות גדולות[5]).
- שנת תשנ"ב - הרב ברוך שלום הלוי אשלג - מקובל ואדמו"ר מחבר ספר "ברכת שלום". בנו וממשיך דרכו של הרב יהודה לייב הלוי אשלג.
ו':
- שנת תקע"ב - רבי אריה לייב משפולי, הסבא משפולי - אדמו"ר חסידי.
- שנת תשע"ב - הרב חנן פורת - איש חינוך והתיישבות ציוני-דתי, חבר הכנסת, ממייסדי ישיבת בית אורות ותנועת ,גוש אמונים.
ז':
- שנת ב' אלפים שי"ב - זבולון בן יעקב(דרוש מקור)
ט' (ערב יום הכיפורים):
- שנת ג' אלפים תתפ"ד - נקבר רבי אלעזר בן רבי שמעון (בבלי בבא מציעא פד ב).
- שנת ג' אלפים תתצ"ו - רבי עקיבא - מגדולי התנאים (ע"פ אחת המסורות(דרוש מקור)).
- שנת ר"פ - רבי אברהם סבע - מקובל ממגורשי ספרד, בעל ספר "צרור המור".
- שנת תש"ך - רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק, הגרי"ז מבריסק - ראש ישיבת בריסק בליטא ובירושלים, ומחבר "חידושי הגרי"ז".
י' (יום הכיפורים):
- זכריה בן יהוידע - נביא וכהן גדול בבית המקדש הראשון (ירושלמי תענית ד ה).
- שנת ד' אלפים רע"א - רב אחאי בריה דרבה בר אבוה - מחכמי הדור הראשון לסבוראים[6].
- שנת תרכ"ו - רבי שמואל דוד לוצאטו, שד"ל - פרשן המקרא משורר ובלשן איטלקי.
- שנת תשט"ו - הרב יהודה לייב הלוי אשלג - מחבר "פירוש הסולם" על ספר הזוהר.
- שנת תש"ע - רבי שמעון נתן נטע בידרמן - האדמו"ר השביעי מלעלוב.
- שנת תשע"א - הרב משה בוצ'קו - ראש ישיבת עף חיים במונטרה שבשוויץ וישיבת היכל אליהו בכוכב יעקב.
י"א:
- שנת ד' אלפים רכ"ז או רכ"ח - רב טביומי, מר בר רב אשי - מאחרוני אמוראי בבל, ראש ישיבת סורא(דרוש מקור).
- שנת ד' אלפים רכ"ז או רכ"ח - רב הונא בריה דמר זוטרא - מאחרוני אמוראי בבלתבנית:שרוש מקור.
- שנת תרס"ד - רבי יוסף זכריה שטרן - רבה של שאוול, בעל שו"ת "זכר יהוסף".
י"ב:
- שנת תקל"ז - רבי אברהם המלאך - בנו של המגיד ממזריטש.
י"ג:
- שנת תקס"ג - רבי שלום שכנא מפרוהוביטש - בנו של רבי אברהם המלאך.
- שנת תקצ"ח - רבי עקיבא איגר - רבה של פוזנן ומגדולי האחרונים.
- שנת תרמ"ג - רבי שמואל שניאורסון, אדמו"ר מהר"ש - האדמו"ר הרביעי של חסידות חב"ד - ליובאוויטש.
- שנת תרמ"ה - רבי מנחם מנדל פאנט - האדמו"ר השני של חסידות דעעש.
- שנת תרס"ז - רבי ישראל פרידמן מסדיגורא - האדמו"ר השני של חסידות סידגורא.
י"ד (ערב סוכות):
- שנת תקע"ה - רבי ישראל הופשטיין, המגיד מקוז'ניץ - מחשובי האדמור"ים בפולין.
- שנת תש"ט - רבי יוסף צבי דושינסקי, מהרי"ץ - גאב"ד העדה החרדית בירושלים.
- שנת תשמ"ה - הרב בן ציון דרוק - ראש ישיבת נובהרדוק בירושלים.
- שנת ב' אלפים רנ"ה או רנ"ו - יעקב אבינו(דרוש מקור)
- שנת תרנ"ו - רבי מרדכי לייפער - האדמו"ר השני של חסידות נדבורנה.
- שנת תשס"ח - הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא - הרב הראשי לישראל, ראש ישיבת מרכז הרב ודיין בבית הדין הרבני הגדול.
ט"ז (היום הראשון של חול המועד סוכות. בחו"ל יו"ט שני של סוכות):
- שנת תנ"ח - רבי משה זכות, הרמ"ז - רב ומקובל במנטובה.
- שנת תרס"ט - רבי שלום דובער שניאורסון מרציצא - אדמו"ר בשושלת חסידות חב"ד קאפוסט.
- שנת תרע"ד - רבי צבי הירש שפירא - רבה של מונקאטש והאדמו"ר השני של חסידות מונקאטש, מחבר ספר "דרכי תשובה" על יורה דעה.
י"ז (היום השני של חוה"מ סוכות. בחו"ל היום הראשון של חוה"מ):
- שנת תשי"ז - רבי דוד מרדכי טברסקי מטולנא - האדמו"ר השלישי בשושלת חסידות טולנא.
י"ח (היום השלישי של חול המועד סוכות. בחו"ל היום השני של חול המועד):
- שנת תקס"ב - רבי משולם איגרא - רבה של פרשבורג.
- שנת תקע"א - רבי נחמן מברסלב - מייסד חסידות ברסלב.
- שנת תקפ"א - רבי בצלאל רנשבורג, מהר"ב רנשבורג - מכחמי פראג, פוסק ופרשן התלמוד.
י"ט (היום הרביעי של חול המועד סוכות. בחו"ל היום השלישי של חוה"מ):
- שנת תקנ"ח - רבי אליהו מוילנא, המכונה הגאון מוילנא והגר"א - מגדולי האחרונים.
- שנת תקע"ד - רבי יצחק יעקב רבינוביץ' מפשיסחא, היהודי הקדוש - אדמו"ר בולט בפולין ומיסד זרם בחסידות.
כ' (היום החמישי של חוה"מ סוכות. בחו"ל היום הרביעי):
- שנת תכ"ד - רבי העשיל מקראקא, הרבי ר' העשיל- בעל "חנוכת התורה".
- שנת תקפ"ט - רבי אליעזר פאפו - רב בבולגריה ומחסר ספר "פלא יועץ".
- שנת תשס"ו - רבי אברהם ישכר אנגלהרד - האדמו"ר השישי מחסידות ראדזין.
כ"א (הושענא רבא):
- שנת כ"ד - רבי יחיאל ב"ר אורי- אבי הרא"ש.
- שנת תרס"ד - רבי דוד משה פרידמן מטשורטקוב - האדמו"ר הראשון של חסידות טשורטקוב.
כ"ב (שמיני עצרת ובא"י גם שמחת תורה):
- שנת תשכ"ז - רבי משה יעקב הכהן רביקוב, "הסנדלר" - מקובל וצדיק נסתר מיפו.
כ"ג (אסרו חג סוכות בא"י. בחו"ל שמחת תורה):
- שנת ד' אלפים תשע"ה - רבי חנוך ב"ר משה מקורדובה - מארבעת השבויים, בנו של רבי משה ב"ר חנוך.
- שנת תשל"ב - רבי דוד יונגרייז - ראב"ד העדה החרדית בירושלים.
כ"ד (בחו"ל אסרו חג סוכות):
- שנת רס"ט - רבי יהודה מינץ, מהר"י מינץ - רבה של פדובה.
- שנת תקמ"ב - רבי יעקב יוסף מפולנאה - תלמיד הבעל שם טוב ומחבר ספר תולדות יעקב יוסף.
- שנת תרל"ה - רבי אליהו גוטמכר - רבה של גריידיץ וממבשרי הציונות.
- שנת תשע"א - הרב יהודה מועלם - ר"מ בישיבת פורת יוסף.
כ"ה:
- שנת תק"ע - רבי לוי יצחק מברדיטשב - רבה של ברדיטשב ואדמו"ר, מתלמידי המגיד ממזריטש.
- שנת ת"ר - רבי משה סופר, החתם סופר - רבה של פרשבורג, מייסד וראש ישיבת פרשבורג.
- שנת תשנ"ח - רבי דוד מתתיהו רבינוביץ''- האדמו"ר מביאלה - בני ברק.
כ"ו:
- שנת תקפ"ז - רבי אשר מסטולין - האדמו"ר השני בשושלת אדמו"רי חסידות קרלין.
כ"ז:
- שנת ד' אלפים תתקל"ה או תתקל"ח - רבי יצחק הזקן מדנפיר, ר"י הזקן - מגדולי בעלי התוספות.
- שנת תק"ב - רבי אלעזר רוקח - רב בגליציה ובהולנד, מחבר ספר "מעשה רוקח".
- שנת תשע"ו - הרב יורם אברג'יל - מייסד וראש מוסדות "רב פעלים - קול רינה" בנתיבות.
כ"ח:
- שנת שצ"ד - רבי אפרים זלמן שור - רב בפולין, מחבר ספר "תבואות שור".
כ"ט (ערב ראש חודש חשוון):
- שנת ג' אלפים תמ"ט - שמעון הצדיק - מאנשי כנסת הגדולה וכהן גדול(דרוש מקור).
- שנת רס"ח או רס"ט - רבי יצחק אברבנאל - הוגה דעות ופרשן המקרא בדור גירוש ספרד.
- שנת תר"א - רבי אברהם דוד מבוטשאטש - רב ופוסק, בעל "אשל אברהם" על אורח חיים.
ל' (א' דראש חודש חשוון):
- שנת תרט"ז - רבי צבי הירש חיות, מהר"צ חיות - רבה של ברודי, פרשן התלמוד וחוקר.
מרחשוון
א' (ב' דראש חודש חשוון):
- שנת תכ"ג - רבי מנחם מנדל קורכמל - מחבר שו"ת "צמח צדק" (הקדמון).
- שנת תרע"ט או תר"פ - רבי יוסף ענגיל - רבה של קראקא ומחבר ספרי "אתוון דאורייתא" ועוד.
- שנת תקנ"א - רבי דוד חזן- מחבר שו"ת "חקרי לב".
- שנת תשע"ב - הרב בנימין אייזנר - רב ומחנך ציוני דתי.
ב':
- שנת ש"ן - רבי שמואל די מודינה, מהרשד"ם - בעל שו"ת מהרשד"ם.
- שנת תשכ"ד - רבי ברוך הגר - האדמו"ר הראשון של חסידות סרט ויז'ניץ.
ג':
- שנת תרי"א - רבי ישראל פרידמן מרוז'ין - מייסד שושלת חסידות רוז'ין.
- שנת תרכ"ו - רבי יוסף זונדל מסלנט - מורה ההוראה של העדה האשכנזית בירושלים.
- שנת תרכ"ז - רבי יהודה לייב שניאורסון, מהרי"ל - מייסד שושלת חסידות קאפוסט.
- שנת תר"פ - רבי יוסף יוזל הורוביץ, הסבא מנובהרדוק - מייסד וראש ישיבת בית יוסף-נובהרדוק ומייסד שיטת נובהרדוק במוסר.
- שנת ת"ש - רבי יצחק זעליג מורגנשטרן, האדמו"ר מסוקולוב - אדמו"ר בפולין, נינו של רבי מנחם מנדל מקוצק.
- שנת תשע"ד - הרב עובדיה יוסף - הרב הראשי לישראל והראשון לציון, נשיא מועצת חכמי התורה.
ד':
- שנת תרפ"ג - רבי יואב יהושע וינגרטן - רבה של קינצק ומחבר שו"ת "חלקת יואב".
- שנת תש"ד - רבי קלונימוס קלמן שפירא, האדמו"ר מפיאסצנה - מחבר ספרי חובת התלמידים ועוד.
ה':
- שנת תרל"ה - הרב צבי הירש קלישר - רבה של טהורון, ממבשרי הציונות.
ו':
- שנת תס"א - רבי יהודה החסיד השני - מנהיג קהילת האשכנזים בירושלים.
ז':
- שנת תר"צ - רבי יוסף לייב בלוך - ראש ישיבת טלז.
- שנת תרצ"ד - רבי מאיר שפירא מלובלין - מייסד וראש ישיבת חכמי לובלין והוגה רעיון "הדף היומי".
ח':
- שנת תר"מ - רבי מנחם נחום קפלן מהורדנה - רבו של החפץ חיים.
ט':
- שנת פ"ח - רבי אשר ב"ר יחיאל, הרא"ש - מגדולי הראשונים.
- שנת ת"ש - רבי שמעון שקופ - ראש ישיבת גרודנא ומחבר ספר "שערי יושר".
י':
- שנת ב' אלפים שכ"ב - גד בן יעקב(דרוש מקור).
- שנת תרי"ב - רבי יצחק מינקובסקי מקרלין - בעל "קרן אורה" על הש"ס.
- שנת תשכ"ו - הרב דב בעריש ויידנפלד, הרב מטשיבין - ראש ישיבת כוכב מיעקב טשיבין ומחבר ספר "דובב שפתי ישנים".
י"א:
- שנת אלף תרנ"ו - מתושלח בן חנוך[7]
- שנת ב' אלפים ר"ח או ר"ט - רחל אמנו[8].
- שנת ב' אלפים שי"ח - בנימין בן יעקב(דרוש מקור).
- שנת תקנ"ח - רבי מנחם נחום מטשרנוביל - מייסד שושלת חסידות טשרנוביל לענפיה ומחבר ספר "מאור עיניים".
- שנת תרמ"ד - רבי אברהם וינברג (הראשון) - מייסד חסידות סלונים ובעל "יסוד העבודה".
- שנת תרצ"ב - רבי יהודה לייב חסמן - משגיח בישיבת סלבודקא בליטא, בחברון ובירושלים. מחבר ספרי "אור יהל".
- שנת תשע"ב - הרב נתן צבי פינקל (מיר - ראש ישיבת מיר.
י"ב:
- שנת תקמ"ח - רבי זאב וולף קיצעס - מתלמידי הבעל שם טוב.
- שנת תרכ"ו - רבי נחום לעווי משאדיק - מחכמי ירושלים ומחבר "אבני קודש".
- שנת תשנ"ב - רבי יהודה צדקה - ראש ישיבת פורת יוסף ומחבר ספר "קול יהודה".
י"ג:
- שנת תקמ"ד - רבי ברוך מקוסוב - מתלמידי המגיד ממזריטש. מחבר ספרי "יסוד האמונה" ו"עמוד העבודה".
י"ד:
- שנת תש"ג - רבי אברהם אלימלך פרלוב - האדמו"ר השמיני של חסידות קרלין.
ט"ו:
- שנת ג' אלפים תרכ"ב - מתתיהו בן יוחנן - כהן גדול ואבי משפחת החשמונאים. מנהיג המרד ביוונים(דרוש מקור).
- שנת תשי"ד - רבי אברהם ישעיהו קרליץ, החזון איש - פוסק חשוב, מחבר ספר "חזון איש", ממנהיגי היהדות החרדית בארץ ישראל וממעצבי דמותה.
ט"ז:
- שנת תק"צ - רבי עמקם רוזנבוים, "רבי עמרם חסידא" - רב וצדיק בהונגריה ובצפת.
- שנת תרצ"ז - הרב בן ציון אברהם קואינקה - ראב"ד העדה הספרדית בירושלים, חבר מועצת הרבנות הראשית לישראל ועורך "המאסף".
- שנת תשכ"ד - הרב ראובן כץ - רבה של פתח תקווה וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל.
- שנת תשנ"ה - רבי שלמה קרליבך - מליחן, זמר ומקרב לבבות.
- שנת תשס"ב - הרב אלעזר מנחם מן שך - ראש ישיבת פוניבז' בבני ברק ומנהגי היהדות החרדית בארץ ישראל.
- שנת תשע"ד - הרב אברהם צוקרמן - ראש ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה ומרכז ישיבות בני עקיבא.
י"ז:
- שנת תקפ"ו - רבי מנחם מנדל מקוסוב - אבי שושלת חסידות קוסוב (שממנה יצאה חסידות ויז'ניץ) ומחבר ספר "אהבת שלום".
י"ח:
- שנת תשי"ז - רבי יעקב פרידמן- האדמו"ר השלישי בשושלת אדמו"רי חסידות הוסיאטין.
- שנת תשל"א - רבי רפאל ברוך טולידנו - רבה של מקנס וממנהיגי יהדות מרוקו באר"י.
- שנת תשמ"ז - רבי נחום פרצוביץ - ראש ישחיבת מיר בירושלים.
- שנת תשנ"א - הרב מאיר דוד כהנא - מייסד וראש ישיבת הרעיון היהודי ומחבר ספר "אור הרעיון". חבר הכנסת ומנהיג פוליטי.
- שנת תשנ"ה - רבי ישראל דב אודסר - מזקני חסידות ברסלב ומייסד הזרם המכונה "נ-נח" בחסידות זו.
י"ט:
- שנת תר"י - רבי אליהו רגולר מקאליש - מחבר שו"ת "יד אליהו".
- שנת תרפ"ב - רבי דוד צבי הופמן, רד"צ הופמן - רב פוסק ופרשן המקרא בהונגריה ובגרמניה.
כ':
- שנת תרי"ב - רבי שלום מקמינקא - מייסד חסידות קמינקא ומתלמידי רבי נפתלי צבי מרופשיץ.
- שנת תשמ"ד - רבי מרדכי שרעבי - ראש ישיבת המקובלים נהר שלום.
כ"א:
- שנת של"ד - רבי דוד בן זמרה, הרדב"ז - רבה של יהדות מצרים.
- שנת ת"ד - רבי אברהם אזולאי - ממקובלי חזרון, בעל ספר "חסד לאברהם" (לפי גרסאות מסוימות(דרוש מקור)).
כ"ב:
- שנת תרפ"ז - רבי יששכר דב רוקח (הראשון) - האדמו"ר השלישי של חסידות בעלזא.
כ"ג:
- שנת תקפ"א - רבי יוסף רפאל חזן - הראשון לציון ומחבר שו"ת "חקרי לב".
כ"ד:
- שנת ת"ד - רבי אברהם אזולאי - ממקובלי חזרון, בעל ספר "חסד לאברהם" (לפי גרסאות מסוימות(דרוש מקור)).
- שנת תש"י - רבי גדליה משה גולדמן - האדמו"ר החמישי של חסידות זוויהל.
- שנת תשנ"ה - הרב שלמה גורן - הרב הראשי לצה"ל ולישראל.
כ"ה:
- שנת תש"י - רבי מרשכי רוקח - האדמו"ר מבילוגריי.
כ"ו:
- שנת תקס"ד - רבי רפאל הכהן מהמבורג - מתלמידי הגר"א, בעל "תורת יקותיאל" ועוד.
- שנת תשע"ב - הרב מנחם מנדל מנדלזון - רב מושב קוממיות.
כ"ז: שנת תשנ"ז - רבי יעקב לייזר - האדמו"ר השני של חסידות פשעוורסק באנטוורפן. כ"ח:
- שנת כ"ד- רבינו יונה גירונדי - מחכמי ספרד הראשונים, מחבר ספר "שערי תשובה" ועוד.
כ"ט (ערב ראש חודש כסלו):
- שנת תשמ"א - הרב אברהם סילברט - מייסד וראש ישיבת בני עקיבא אוהל שלמה בבאר שבע.
- שנת תשמ"ד - רבי אברהם אביש הלוי קנר - האדמו"ר השלישי של חסידות טשכויב.
ל' (א' דראש חודש כסלו)[9]:
- שנת תשמ"ז - הרב בצלאל ז'ולטי - רבה של ירושלים.
- שנת תשס"ז - הרב אליעזר יהודה וולדינברג - חבר בית הדין הרבני הגדול ומחר שו"ת "ציץ אליעזר".
כסלו
א' (ראש חודש כסלו[10]):
- שנת ש"ט - רבי שלום שכנא מלובלין - רבה של לובלין, רבו וחמיו של הרמ"א.
ב':
- שנת תש"כ - רבי עקיבא סופר - ראש ישיבת פרשבורג בירושלים ומחבר ספר "דעת סופר".
- שנת תשכ"ג - הרב אהרן קוטלר - מייסד וראש ישיבת לייקווד בארצות הברית.
ד':
- שנת תרל"ח - רבי יעקב דוד קאליש - האדמו"ר הראשון של חסידות אמשינוב.
ה':
- שנת שצ"ב - רבי שמואל אליעזר הלוי אידלס, המהרש"א - מגדולי מפרשי התלמוד.
- שנת תרט"ז - רבי דוד לוריא, הרד"ל - רב, פוסק, מקובל ומפרש המדרשים.
- שנת ת"ש - רבי ברוך דב ליבוביץ' - מייסד וראש ישיבת כנסת בית יצחק בקמניץ ומחבר ספר "ברכת שמואל".
ז':
- שנת תשי"ב - הרב יעקב משה חרל"פ - רב שכונת שערי חסד בירושלים, מתלמידיו וממשיכי דרכו של הראי"ה קוק.
ח':
- שנת תש"ג - רבי דוד בורנשטיין - האדמו"ר השלישי של חסידות סוכטשוב.
- שנת תש"ב - רבי פינחס דוד הלוי הורוביץ - האדמו"ר הראשון של חסידות בוסטון.
ט':
- שנת תקפ"ח - רבי דוב בער שניאורי, אדמו"ר האמצעי - האדמו,ר השני בשושלת חסידות חב"ד.
י':
- שנת תרפ"ז - רפי רפאל דאבוש - אב"ד טריפולי וממנהיגי יהדות לוב.
- שנת תרצ"ד - רבי משה מרדכי אפשטיין - ראש ישיבת חברון.
- שנת תשי"ד - רבי איסר זלמן מלצר - ראש ישיבת סלוצק וישיבת עץ חיים ומחבר ספרי "אבן האזל".
י"א:
- שנת תרצ"ד - הרב יחיא קאפח - דיין בצנעא ומגדולי חכמי יהדות תימן.
י"ב:
- שנת של"ד - רבי שלמה לוריא, מהרש"ל - מגדולי האחרונים בפולין.
- שנת תקי"ז - רבי יצחק למפרונטי - מחכמי איטליה, מחבר האנציקלופדיה התורנית "פחד יצחק".
- שנת תר"א - רבי אברהם דב אויערבאך מאווררוטש - אדמו"ר, מחבר ספר "בת עין".
י"ג
- שנת ד' אלפים ר"ס - רבינא בר רב הונא, רבינא האחרון - חותם התלמוד הבבלי[11].
- שנת תרפ"א - רבי ישראל טאוב - מייסד חסידות מודז'יץ והאדמו"ר הראשון שלה.
- שנת תרצ"ד - רבי ישראל פרידמן מטשורטקוב - האדמו"ר השני של חסידות טשורטקוב.
- שנת תש"ה - רבי שלום הדאיה - אב"ד הספרדים בירושלים וראש ישיבת המקובלים בית אל.
י"ד:
- שנת ב' אלפים שי"ז או שי"ח - ראובן בן יעקב.
- שנת תרכ"ט - רבי מנחם נחום פרידמן - האדמו"ר הראשון של חסידות שטפנשט.
- שנת תשע"א - הרב נתן גשטטנר - אב"ד קרית אגודת ישראל וראש ישיבת פנים מאירות בבני ברק. חבר שו"ת להורות נתן.
ט"ו:
- שנת ג' אלפים תתקע"ט - רבי יהודה הנשיא, רבי - חותם המשנה(דרוש מקור).
ט"ז:
- שנת תרע"ח - רבי מנחם קאליש - האדמו"ק השני של חסידות אמשינוב.
- שנת תש"ח - רבי שאול ידידיה טאוב - האדמו"ר השני של חסידות מודז'יץ.
טבת
שבט
אדר
ניסן
אייר
סיוון
תמוז
א' ב' ג:
- שנת תשנ"ד - רבי מנחם מנדל שניאורסון מליובאוויטש - האמדמו"ר השביעי והאחרון בשושלת חב"ד ליובאוויטש.
אב
א' (ראש חודש אב):
ה':
- שנת של"ב - רבי יצחק לוריא אשכנזי, האר"י - מגדולי המקובלים בצפת.
אלול
א' (ב' דראש חודש אלול): ב': ג':
- שנת תרצ"ה - הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הראי"ה - הרב הראשי לישראל הראשון, רבה של ירושלים וראש ישיבת מרכז הרב.
כ"ט (ערב ראש השנה):
- שנת תש
הערות שוליים
- ↑ זכריה ח יח
- ↑ רד"ק ירמיהו מא א
- ↑ מובא בשולחן ערוך אורח חיים תקמט ב.
- ↑ תוספתא סוכה ו י; בבלי ראש השנה יח ב
- ↑ מובא בשמו בטור אורח חיים תקפ]]
- ↑ (ע"פ אגרת רב שרירא גאון)
- ↑ רש"י מביא שמתושלח נפטר שבוע לפני המבול. ע"פ הכתוב, המבול היה בי"ז לחודש השני, ונחלקו (בבלי סנהדרין קח ע"ב) האם מדובר באייר או בחשוון. א"כ לדעה זו, נפטר מתושלח בי"א בחשוון.
- ↑ על פי "מדרש תדשא".
- ↑ תאריך זה לא קיים בכל שנה אלא רק בשנה "מלאה".
- ↑ בשנים חסרות ובשנים כסדרן. בשנים מלאות א' בכסליו הוא ב' דראש חודש.
- ↑ ע"פ אגרת רב שרירא גאון.