YeshivaThe torah world Gateway
Beit Midrash
- Jewish Laws and Thoughts
- Ein Aya
- Ein Aya
The media server is dedicated by the Green family to the souls of their loved ones
ב"ה
" On the Slippery Slope: Bare Minimum= Bare Results (When Chumrot are Necessary!) "
1. מסכת שבת סב ע"ב
וּמְזַלְזֵל בִּנְטִילַת יָדַיִם (מביאה לידי עניות), אָמַר רָבָא: לָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלָא מְשָׁא יְדֵיהּ כְּלָל, אֲבָל מְשָׁא וְלָא מְשָׁא — לֵית לַן בַּהּ (פרש"י: מעט מים כגון רביעית מצומצם) וְלָאו מִלְּתָא הִיא, דְּאָמַר רַב חִסְדָּא: אֲנָא מְשַׁאי מְלֵא חָפְנַי מַיָּא וִיהַבוּ לִי מְלֵא חָפְנַי טֵיבוּתָא.
Ein Aya (87)
Rabbi Ari Shvat
77 - Wealth: When is it a Worthwhile Assignment?
78 - On the Slippery Slope
79 - "Stuck Up"- Too High & Mighty for His Own Good
Load More
א. אמנם כפי האמור, די בשורש קטן המוטבע בקנין נפשי להפריח ממנו פרחים של ברכה והכשר לחיי כבוד. ע"כ הי' מקום לחשוב כי זה המזלזל בנט"י, שאמנם אות הוא שבנפשו לא קננה ההכרה בערך קדושת האכילה ורוממותה מצד תעודת החיים הבאה על ידה, אבל מ"מ כיון שהוא עושה איזה רושם מעשי לחובת המצוה עכ"פ תפעול עליו את פעולתה לטוב, להרחיב רגשי הקדושה והטהרה בנפשו.
ב. אמנם במקום שיסוד הדבר הוא המצוה [ה]חיובית, אשר גם באין דעת זאת היא חובתו, לא יוכר כאן ענין של עדינות נפש עצמית מצד הסגולה הפנימית שלה, המכרת בערך הגדול של קדושת האכילה, באופן שתהיה ראויה לשפע ברכה והשפעה הגונה. ובאשר ברעיון שפל, האכילה מורידה את האדם אל התהום הבהמי, לא די פעולה חיובית, רק אם יצטרף גם כן עמה אור דעה והכרה פנימית לקדש את האדם ולהעלותו, במקום שהשפלתו היא מוכנת ומצויה.
ג. ע"כ צריך שיראה את חיבתו הפנימית למעשה ההתקדשות, בהעדיפו על החיוב, מאהבת הקדושה והכרת התכלית שבפעולה, באופן שאיננה רק פעולה שוללת המיאוס לבד כ"א היא פעולה חיובית שיש מה לקבל ממנה. ואז הוא קרוב לאוצר הטוב, שהוא ראוי לקבל בשפע רב, כי כל אשר יגדל שפע עשרו וכבוד שולחנו כן ירחיב את גבול נועם ד' וטהרת החיים הטובים והמאירים באור צדק ויושר.
ד. ע"כ לא יסתפק ב- משא ולא משא, שיהיה משא מצד החובה גם באין דעה והרגש, ולא משא מצד הכרתו הפנימית, שאז לכל היותר לא תעלה הנטילה בדעתו יותר מערכה השלילי שאין בו קבלה, כ"א מניעת מיאוס שמהידים העסקניות. אבל ר"ח אמר, שהוא משא מלא חפניו מים, כלומר ברעיון שהוא מקבל כאן דבר מה, מלא חפנים נחת ושפע קודש בדעת ערך הגדול של השולחן אשר לפני ד'*, המקור של העמדת הכח לחיים מלאים קדושה ואור עליון. ויהבו ליה מלא חופנא טיבותא, שכיון שבא האדם עד המעמד המוסרי הגבוה, עד שיוכל להוציא חיים קדושים ממקור ההרחבה והרוחת השולחן, אז כבר הוא ראוי לברכת ד', בדי עושר למען יוסיף בטוב לו לגדל פעלים לטובה ובהרחבת דעתו לרומם לבבו בדעת ד' ויראת ד' תמימה, ורק אז ינצל מאותה ההשפלה שטבע האכילה בנטייתה הבהמית פועל(ת) על הנפש האנושית להכהות מאוריה, ויצא על ידה מאפילה לאורה "אור צדיקים ישמח"*, ומאן דאית ליה סעודתא ליכלא ביממא או כעין יממא*.
3. יחזקאל מא, כב- הַמִּזְבֵּחַ עֵץ שָׁלוֹשׁ אַמּוֹת גָּבֹהַּ וְאָרְכּוֹ שְׁתַּיִם-אַמּוֹת, וּמִקְצֹעוֹתָיו לוֹ, וְאָרְכּוֹ וְקִירֹתָיו, עֵץ; וַיְדַבֵּר אֵלַי--זֶה הַשֻּׁלְחָן, אֲשֶׁר לִפְנֵי ה'.
4. משלי יג
ח כֹּפֶר נֶפֶשׁ-אִישׁ עָשְׁרוֹ; וְרָשׁ, לֹא-שָׁמַע גְּעָרָה. (DOESN'T HAVE BUFFER-ZONE)
ט אוֹר-צַדִּיקִים יִשְׂמָח; וְנֵר רְשָׁעִים יִדְעָךְ.
5. מסכת יומא עה ע"ב
״וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה בְּתֵת ה׳ לָכֶם בָּעֶרֶב בָּשָׂר לֶאֱכוֹל וְלֶחֶם בַּבֹּקֶר לִשְׂבּוֹעַ״ (שמות טז, ח), תָּנָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה: בָּשָׂר שֶׁשָּׁאֲלוּ שֶׁלֹּא כַּהוֹגֶן — נִיתַּן לָהֶם שֶׁלֹּא כַּהוֹגֶן, לֶחֶם שֶׁשָּׁאֲלוּ כַּהוֹגֶן — נִיתַּן לָהֶם כַּהוֹגֶן. מִכָּאן לִמְּדָה תּוֹרָה דֶּרֶךְ אֶרֶץ שֶׁלֹּא יֹאכַל אָדָם בָּשָׂר אֶלָּא בַּלַּיְלָה. וְהָאָמַר אַבָּיֵי: הַאי מַאן דְּאִית לֵיהּ סְעוֹדְתָּא — לָא לֵאכְלַיהּ אֶלָּא בִּימָמָא! כְּעֵין יְמָמָא קָא אָמְרִינַן [מחדש: לא מדבר על שעות היום, אלא כשאכילתו בהירה/לא חשוכא]. אָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב: בַּתְּחִלָּה הָיוּ יִשְׂרָאֵל דּוֹמִין כְּתַרְנְגוֹלִים שֶׁמְּנַקְּרִין בָּאַשְׁפָּה [כבהמות=חשוך, עַד שֶׁבָּא מֹשֶׁה וְקָבַע לָהֶם זְמַן סְעוּדָה.
P'ninat Mishpat P'ninat Mishpat: Realtor’s Fee on Large Commercial Building – part I
(based on ruling 85031 of the Eretz Hemdah-Gazit Rabbinical Courts)
Rabbis in Midrash
Lessons
fast navigation
Shoftim TESHUVA IN COURT OF LAW?
Parshat Shoftim-Chodesh Elul
Why does parshat Shoftim always come out during Elul? This innovative and central explanation is an eye-opener regarding many aspects of Judaism.
The Month of Elul TESHUVA IS THE ANSWER
The month of Elul serves as a vital time for self-reflection and personal accountability to prepare for true repentance.
P'ninat Mishpat P'ninat Mishpat: Realtor’s Fee on Large Commercial Building – part I
(based on ruling 85031 of the Eretz Hemdah-Gazit Rabbinical Courts)
(based on ruling 85031 of the Eretz Hemdah-Gazit Rabbinical Courts)
Chemdat Yamim Moreshet Shaul: The Goal of an Agricultural Yeshiva – part I
Based on Siach Shaul, Pirkei Machshava V’Hadracha p. 263 (address at the laying of the cornerstone of the Yeshiva Chakla’it in Kfar Haroeh)
Based on Siach Shaul, Pirkei Machshava V’Hadracha p. 263 (address at the laying of the cornerstone of the Yeshiva Chakla’it in Kfar Haroeh)
Re'e NEVER EXTREME EXCEPT ISRAEL
Parshat Re'eh
Judaism is against extremism, so how can we understand the seemingly extreme statements found in our sages in favor of living in the Land of Israel and against living in Chutz laAretz? The article deals with the seeming contradiction between the strength of Free-Will and the strength of being influenced by our surroundings.
Ekev DANCE FOR ISRAEL- FOR YOUR BENEFIT
Parshat Eikev
Description: The 7 Haftarot we read after Tisha B'Av ("Shiva D'Nichemta") surely get us excited that they're coming TRUE, and awaken us to yearn, dance & join the return to Zion! The short article also deals with the problems and solutions facing the American Jewish community as discussed at a recent panel, as well as the question why Jews come from America to Israel to help when we face problems, but Israelis don't come to aid Jews in America when they face anti-Semitism.
P'ninat Mishpat P'ninat Mishpat: Complaints about Contractor’s Work – part II
(based on ruling 83037.1 of the Eretz Hemdah-Gazit Rabbinical Courts)
(based on ruling 83037.1 of the Eretz Hemdah-Gazit Rabbinical Courts)
Chemdat Yamim Moreshet Shaul: Twin Foundations
Based on Siach Shaul, Pirkei Machshava V’Hadracha p. 690
Based on Siach Shaul, Pirkei Machshava V’Hadracha p. 690
D'varim Judaism’s Social Vision
Re’eh
Giving is more than an act of generosity—it is an essential part of human dignity that belongs to everyone, rich and poor alike. The ultimate goal of help is to empower others to stand on their own.
