Orchot Tzaddikim (class 62), "Truth" part i | Rabbi Ari Shvat | Beit Midrash

Beit Midrash

Jewish Laws and Thoughts
Texts of Jewish Thought
Orchot Tzaddikim

קטגוריה משנית

The media server is dedicated by the Green family to the souls of their loved ones

Female Lesson Parashat Hashavua Series'Library Piskei Din (Hebrew)Test Yourself

שער העשרים ושלושה - שער האמת

האמת
הנשמה נבראת ממקום רוח-הקודש, שנאמר: "ויפח באפיו נשמת חיים" (בראשית ב, ז), ונחצבה ממקום טהרה, ונבראת מזוהר העליון מכסא הכבוד. ואין למעלה במקום קדשי-הקודשים שקר, אלא הכל אמת, שנאמר: "וה' אלוהים אמת" (ירמיה י, י). ומצאתי, כי כתיב: "אהיה אשר אהיה" (שמות ג, יד), וכתיב: "וה' אלוהים אמת, הוא אלוהים חיים ומלך עולם" (ירמיה שם). ועתה יש להודיעך שהקדוש-ברוך-הוא אלוהים אמת, כי תמצא עשרים ואחת פעמים אהי"ה שהוא בגימטריא אמת, וגם-כן אהי"ה בגימטריא עשרים ואחת. והאלוהים עשה את האדם להיות ישר (קהלת ז, כט), וחותמו של הקדוש-ברוך-הוא אמת (שבת נה, א), וכתיב: "דבר שקרים לא יכון לנגד עיני" (תהילים קא, ז), וכשאדם עוסק בשקר אז אין השקר דבק לאמת. וכשיש אמת, כביכול מכון שבתו בשמים כנגד בני-אדם, כי כשיש אמת בבני-אדם, אז מודים שעשה שמים וארץ והים וכל אשר בם. וזהו שנאמר: "עשה שמים וארץ את הים ואת כל אשר בם" (שם קמו, ו), וסמיך לה: "השמר אמת לעולם, עשה משפט וגו'". וכשיש בגידה ושקר, כביכול אז כמי שאין מכון שבתו בשמים ובארץ. ומי שהוא זוכה להתבונן בדברים אלו איך הנשמות נחצבות ממקור האמת, יעשה כל ענייניו באמת, ולא יכניס השקר במקום קדושת האמת. ולכך אמר הפסוק: "קרוב ה' לכל קראיו, לכל אשר יקראוהו באמת" (שם קמה, יח), כי הקדוש-ברוך-הוא שהוא אמת מתקרב למי שקוראו באמת.

ואיזה דבר נקרא אמת?
זהו המפנה לבו מכל דבר שבעולם, ומתקרב אל הקדוש-ברוך-הוא לבד, ושכלו הולך ומתחזק להידבק באור העליון, וישים מחשבתו בחשקו תמיד. וזה העניין ישיג האדם כשהוא מתבודד בחדרו, ומפני זה ירבה כל חסיד להיפרד ולהתבודד, ולא יתחבר עם בני-אדם רק לצורך גדול. אבל אם התפלל בהנעת שפתיו אל הכותל ומחשב בענייני העולם, ויקרא בלשונו ולבו בעניין אחר, אם שיחשוב להתכבד איך קולו ערב כדי למצוא חן בעיני בני-אדם לקבל מהן שבח - אז אין עבודתו אמת, והוא מאותם שנאמר עליהם: "קרוב אתה בפיהם ורחוק מכליותיהם" (ירמיה יב, ב). לכך אנו מתפללים: "וטהר לבנו לעבדך באמת" - שנעשה כל עבודתנו באמתות ולהאמין בלב ונפש חפצה, ולא מפני אנשים ולא בשביל ממון או רעות-רוח, וזהו שנאמר: "אם תשוב עד שדי תבנה" (איוב כב, כג) - שאין מחשבה חוצצת בינך ובין שדי, אז תבנה בבניין חזק בזוהר השכינה. לכן אמר דוד: "ה' מי יגור באהלך, מי ישכן בהר קודשך. הולך תמים ופועל צדק ודבר אמת בלבבו" (תהילים טו, א-ב) - ולא אמר "דובר אמת בפיו", אלא רוצה לומר שיהיה האמת תקוע וקבוע בלב האדם. לכך חסידים הראשונים כשהיה להם מיקח היו נותנים אותו לקונה כפי הסכמת לבבם, איך שהיו מסכימים לתן, אפילו אם היה הקונה רוצה להוסיף לא היו רוצים אלא כפי הסכמת לבבם. אדם חשוב ההולך בדרך זה לדבר אמת בלבבו, אם קבל עליו במחשבותיו לעשות דבר אחד, יכתוב אותה מחשבה שלא ישכחנה ולא יחל דברי מחשבותיו; ואם אינו יכול לעמוד בו, ילך אצל חכם ויתיר לו מחשבותיו. ויהדר שלא יהיה במחשבתו כלום כל זמן שלא יוציאם בפיו. כל הדובר אמת בלבבו, ואינו רוצה לחשב השקר, אפילו דברים שלא יכון להם - כל דבריו ומחשבותיו יתקיימו, שנאמר: "ותגזר אמר ויקם לך" (איוב כב, כח). ומי שהוא איש אמת, בכל משא ומתן שלו, הן במיקח וממכר הן בהלוואה, לעולם יאמר בראשון סוף דעתו, וירגיל כל אותם המתעסקים עמו שידעו שלא ישנה, ולא יעדיף ולא יחסיר.

אמר החכם: תדיר תשים האמת לעומתך. רצונו לומר, שיעשה סימנים לעצמו, כגון לעשות משא ומתן שיזכור שלא ישקר - יכתוב בכתב, ויביא אצלו אותו כתב, ויראה בו קודם משאו ומתנו. וכן יכתוב בבית-מדרשו ועל שולחנו, שיזכור ולא ידבר שקר וכדי שלא ישכח לדבר האמת. וכן עשה חכם אחד כתב על כתלי ביתו ובבית-מדרשו בכל הכתלים למעלה: "זכר יום המיתה ולא תחטא". ומי שאינו מדבר אלא אמת, יחיה ויאריך ימים וינצל. סמך לדבר - מה שאומר הפסוק: "וה' אלוהים אמת, הוא אלוהים חיים ומלך עולם"(ירמיה י, י). ואם לא ידבר אלא אמת, ינצל כל ימי חייו, דכתיב: "תורת אמת הייתה בפיהו ועולה לא נמצא בשפתיו וגו', כי מלאך ה' צבאות הוא" (מלאכי ב, ו-ז).

המלאכים העליונים הם צורת אמת ואינם בגופות, והנשמות יאירו מהם כאור היוצא מן השמש. הנשמות הם בגופות, על-כן אינם יודעים הנסתרות רק מעט ובמראות הלילה, שאין הנשמות מתעסקות בצרכי הגוף, והיודע סוד הנשמות יעיד בדבר. והחלומות מעין המחשבות, דכתיב: "רעיונך על משכבך סלקו" (דניאל ב, כט). והחלומות על-ידי מלאך המלווה לאדם. ולפי שאין כל המחשבות אמת, על-כן מחשבותיו אמת, גם בלילה יראה מראות אמת, וידע העתידות כמו המלאכים.

והמדבר אמת, אין מעלה כמוה
וכן כתיב: "ראש דברך אמת" (תהילים קיט, קס), ונאמר: "מדבר שקר תרחק" (שמות כג, ז). גם הרמיזות של אדם יהיו אמת, כי שכר האמת גדול מאוד. לכן ירגיל עצמו לילך באמת. וילמד תורה וידע האמת, שיוכל לעשות המצוות על אמיתותן וכהלכתן. ולעולם יודה על האמת. אפילו בדברי האגדה שאין בו קיום מצוות ילמד כדי שיאמין הלב דבר-אמת. ואל תבוש לקבל האמת מאיזה אדם שיהיה, אפילו מקטן שבקטנים ונבזה, אפילו הכי תקבל האמת ממנו, כי מרגלית טובה שהיא ביד קטן ונבזה, אפילו הכי חשובה היא המרגלית.

ועתה שהאריך הגלות בעונותינו הרבים יותר מדי, יש לישראל להיבדל מהבלי העולם ולאחוז בחותמו של הקדוש-ברוך-הוא שהוא אמת, ולקדש עצמם אף במותר להם (יבמות כ, א), ושלא לשקר לא לישראל ולא לגוי, ולא להטעותם בשום עניין, שנאמר: "שארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב, ולא ימצא בפיהם לשון תרמית" (צפניה ג, יג). ועוד כתיב: "וזרעתיה לי בארץ" (הושע ב, כה) - כלום אדם זורע כור אחד אלא להכניס כמה כורים, כך זרע הקדוש-ברוך-הוא ישראל בארצות כדי שיתווספו עליהם גרים (פסחים פז, ב). וכל זמן שהם מתנהגים עימהם בלא מרמה, ידבקו בהם. והנה הקדוש-ברוך-הוא הקפיד על גזל של רשעים, שנאמר: "ותמלא הארץ חמס" (בראשית ו, יא).

מעשה ברבי שמעון בן שטח, שקנה חמור מישמעאלי אחד. הלכו תלמידיו ומצאו אבן טובה תלויה בצווארו. אמרו לו תלמידיו: רבי, "ברכת ה' היא תעשיר" (משלי י, כב). אמר להם: חמור קניתי, אבן טובה לא קניתי. הלך והחזיר לאותו הישמעאלי. קרא עליו אותו הישמעאלי: ברוך ה' אלוהי שמעון בן שטח! (דברים רבה ג, ג).

וכן יש בירושלמי (בבא מציעא פ"ב ה"ה): חכמים הזקנים קנו חטים מן הגויים, ומצאו בו צרור של מעות והחזירו להם. אמרו הגויים: בריך אלההון דיהודיא! וכן יש הרבה מעשים שהחזירו מפני קדוש השם.

וכשיש אמת למטה, אז ישקיף השם יתברך בצדק על הארץ, שנאמר: "אמת מארץ תצמח, וצדק משמים נשקף" (תהילים פה, יב). לכן ראה שיהיו כל ענייניך באמת, רע או טוב, ותסמוך על "האל הנאמן, שמר הברית והחסד לאהביו ולשמרי מצוותו" (דברים ז, ט). ומה היא נאמנותו? שהוא שומר הברית.

אם צדיק שחטא חטא קל, הוא פורע גמולו בעולם הזה. וזה דבר ברור, שטוב יותר לצדיק להיות נדון אפילו בייסורין כאיוב כל ימיו בגופו, שהוא דבר בזוי, בעולם הזה, שהוא לו זמן קצר לחיות, ולתת גמול הטוב לנשמה, שהיא נכבדת בעולם העליון, שאינו כלה ואינו פוסק לעולמים, וזה יותר טוב לצדיק ממה שלא היה פורע לו חטאיו בעולם הזה והיה דן אותו בעולם הנשמות בייסורי גיהנם, או מחמת חטאו ימעט לנשמתו מן מעלתה בעולם הנשמות והדבקה לזיו העליון, אשר לזה האור אין לו ערך ודמיון. ולרשעים נתן להם גמולם בהנאה מועטת הפוסקת בעולם קצר, הוא העולם הזה, וחטאם שמור לעולם הארוך, ובצער גדול שהוא גיהנם, אשר לאותו צער אין לו ערך.

הרחמן ידריכנו באמיתו, ויביאנו לחדריו להגיע לאור העליון, אשר שם חביון עוזו וצבי תפארתו.

Orchot Tzaddikim