YeshivaThe torah world Gateway
Beit Midrash
- Jewish Laws and Thoughts
- Texts of Jewish Thought
- Orchot Tzaddikim
The media server is dedicated by the Green family to the souls of their loved ones
שער הששה-עשר - שער העצלות
העצלות היא מידה רעה מאוד
מי שזאת המידה גוברת בו, ענייניו מקולקלים מאוד בעולם הזה ובעולם הבא, ועליו אמר שלמה המלך עליו השלום: "על שדה איש עצל עברתי, ועל כרם אדם חסר-לב. והנה עלה כולו קמשונים, כסו פניו חרולים, וגדר אבניו נהרסה" (משלי כד, ל-לא). דומה חכמת העצל לשדה איש עצל, לא די שאינו מגדל אף דברים גרועים, כגון חרולים וקמשונים המזיקים; ואפילו אם היה טורח בשדהו עד שיגדל תבואה, מחמת עצלותו יפסיד התבואה, כי גדר אבניו נהרסה, והוא עצל ואינו מתקן הגדר, ומתוך כך יכנסו הבהמות והגנבים ולוקחים הכל. ואמר "גדר אבניו נהרסה" - אף-על-פי שגדר אבנים חזק מאוד, אף-על-פי-כן הוא נהרס מחמת עצלותו, שלא תקן חסרונה קודם שנפלה. כן עניין העצל בתורה ובמצוות, כי העצלים אוהבים מנוחה, ומתוך כך המצוות קשות עליהם, ולמוד התורה כבדה על נפשם, ויברחו מן המדרש אל המנוחה. וכשהם יושבים בבית-הכנסת ישנים, כעניין שנאמר: "עצלה תפיל תרדמה" (משלי יט, טו), כי עצלות מביא שנה בטבע האדם. וכבר הזהיר שלמה המלך עליו השלום: "מעט שנות מעט תנומות, מעט חבוק ידים לשכב" (שם ו, י).
לא די לעצל שלא יגיע לידיעת התורה, כיון שאינו עוסק בתורה כראוי, אלא אפילו מחמת העצלות מעלה בלבו סברות של טעות. כי העצל יורה היתר לעצמו ויאמר: טוב לגוף המנוחה כדי שיתחזק, כי כשאדם חזק הוא יכול לעשות יותר מן החלש. ומטה אוזניו לדברים בטלים, ואומר שבזה יהא לבו פתוח. נמצא, שהעצלות גורם שיחפש סברות לומר שעושה מצווה לבטל מן הלמוד.
אף-על-פי שזאת הסברא היא אמת, שטוב לנוח כדי שיתחזק, או לשמוע מלי דבדיחותא לפתוח הלב, זהו דווקא לאדם הזריז ועוסק בתורה, כי אין כח אבנים כח האדם, או שיהיו עצמותיו כנחושה לטרוח תמיד, ופעמים צריך לנוח כדי שיתחזק; אבל העצל מישר זאת הסברא ונמשך אחריה עד שיתבטל מכל וכל, ולעולם בעניין שיש בו טורח יעשה סברא לפי העצלות.
העצל הוא רך הלבב ואינו גולה למקום תורה
ועליו אמר שלמה המלך עליו השלום שבעה דברים, כיצד העצל אומר:
אומרים לעצל: רב בעיר, לך ולמד תורה.
והוא משיב להם: מתיירא אני מן הארי שבדרך, שנאמר: "אמר עצל שחל בדרך" (משלי כו, יג).
אומרים לו: רב בתוך המדינה, עמוד ולך אצלו.
והוא משיב להם: מתיירא אני שלא יבוא ארי בתוך הרחובות, שנאמר: "ארי בין הרחבות" (שם).
אומרים לו: הרי הוא דר אצל ביתך.
והוא משיב להם: הארי בחוץ, שנאמר: "אמר עצל ארי בחוץ, בתוך רחבות ארצח" (שם כב, יג).
אומרים לו: הרי הוא בתוך הבית.
והוא משיב להם: ואם הולך אני ומוצא הדלת נעול, אני צריך לחזור.
אומרים לו: פתוח, שנאמר: "הדלת תסוב על צירה, ועצל על מיטתו" (שם כו, יד).
לבסוף שלא היה יודע מה להשיב, אמר להם: אם הדלת פתוח או נעול, מבקש אני לישן מעט. שנאמר: "עד מתי עצל תשכב, מתי תקום משנתך" (שם ו, ט).
עומד ממיטתו ונותנים לפניו לאכול, מתעצל לתת לתוך פיו, שנאמר: "טמן עצל ידו בצלחת, נלאה להשיבה אל פיו" (שם כו, טו).
ואיזהו השביעי? שנאמר: "מחרף עצל לא יחרש" (שם כ, ד) - ואמר רבי שמעון בן יוחאי: זהו שלא למד תורה בנעוריו, ורוצה ללמוד בזקנותו, ואינו יכול. וזהו: "ושאל בקציר ואין" (שם).
עד כאן גינה שלמה את העצל. ומשה רבנו עליו השלום אמר דבר גדול מכולם, שנאמר: "כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשתו" (דברים ל, יד) - רק הוצא דבר מפיך (דברים רבה ח, ו). ומי שמתעצל בזה שלא יוציא דברים מפיו, אין לך עצלות גדול מזה.
ראה איך עצל רחוק מן המידות הטובות ואינו שווה כלום לשליחות, כחלה שאינה שווה לשנים, שנאמר: "כחמץ לשנים וכעשן לעינים, כן העצל לשלחיו" (משלי י, כו), ונאמר: "חכם עצל בעיניו משבעה משיבי טעם" (שם כו, טז). פירושו של זה הפסוק כך הוא: מלך שיש לו רצים ושלוחים הרבה, ועשו כולם שליחות של מלך, וגם השיבו דבר למלך כשחזרו משליחותם. ואחד מעבדי המלך היה איש עצל, ומערים לומר חולה הוא, ונח ואוכל משולחן המלך. כשרואה חבריו יגעים מטורח הדרך, מחזיק עצמו חכם בעיניו מכל חבריו. ושטות הוא בידו, דכתיב: "חזית איש מהיר במלאכתו, לפני מלכים יתיצב" (שם כב, כט); אף כאן המלך משלם גמול לפקחים, שהיו משיבים טעם המלך.
כללו של דבר: העצל אינו שווה לא לעולם הזה ולא לעולם הבא, כי מיאנו ידיו לעשות.
ואמר החכם: העצל שבבני-אדם - שנתעצל לקנות אוהבים חכמים ויראי השם יתברך. ויש יותר עצל ממנו, שכל אלו היו בידם ואבדם. הקדוש-ברוך-הוא ברא בריה חלשה, האוגרת לחמה וטורחת, כדי להחכים העצל, דכתיב: "לך אל נמלה עצל, ראה דרכיה וחכם" (משלי ו, ו). לכן יתבייש בראותו הנמלה זריזה וזהירה בענייניה, ילמד ממנה לאחוז בה כמוה במידת הזריזות, לצאת נפשו מתחת העצלות מידי שחת.
ויש עצלות שהיא טובה מאוד
כגון היושב ומתעצל לעשות רעות ולרדוף אחר התאוות.
אמרו על אדם שרצה המלך לשלחו למקום סכנה ולא אבה ללכת, וחרפו המלך.
אז אמר למלך: מוטב שתחרפני ואני חי משתתפלל בעדי ואני מת.
ועל זה העניין אמרו רבותינו: יש זריז ונשכר, ויש זריז ונפסד; יש עצל ונשכר, ויש עצל ונפסד.
זריז ונשכר - שעושה מלאכתו כל השבוע ואינו עושה בערב-שבת.
זריז ונפסד - שעושה מלאכה כל השבוע ועושה גם-כן בערב-שבת.
עצל ונשכר - שאינו עושה מלאכה כל השבוע ואינו עושה בערב-שבת.
עצל ונפסד - שאינו עושה מלאכה כל השבוע ועושה בערב-שבת (פסחים נ, ב).
ראה איך העלו חכמים בלבבם שיש זריזות שהיא טובה ויש זריזות שהיא רעה, וכן בעצלות. לכן תחשוב שתעשה הטוב בכל איבריך ובכל מחשבותיך, ותבחר מכל איבר ואיבר קצת קלות וקצת כבדות, והכל לשם שמים.
תהא קל לשבת עם חברים המתחברים לתורה ולמצוות,
ותהא כבד לשבת עם הליצנים ועושים רעה;
ותהא קל בעיניך לראות דת ודין ועניני המצוות,
ותהא כבד בעיניך לראות מעשה הבלים ולהסתכל באשת איש ובעבודה-זרה;
ותהא קל באוזניך לשמוע מוסרים ותוכחות ודין-תורה,
ותהא כבד באוזניך לשמוע נבול-פה ודברים בטלים;
ותהא קל באפך לכעוס על הרשעים,
ותהא כבד לכעוס על הצדיקים;
ותהא כבד בפיך ובלשונך המריבות והשקרים והליצנות והלשון הרע,
ותהא קל בפיך בדברי-תורה ותוכחות ולצוות על הטוב;
ותהא כבד בידך להרים יד ברעך,
ותהא קל בידך ליתן צדקה ולעשות מלאכתך באמונה;
ותהא כבד ברגליך לילך בדרכי הרשעים - ללכת למשתאות וללכת בטיולים,
ותהא קל ברגליך לרוץ לבתי-כנסיות ולבתי-מדרשות וללכת לבקר חולים ולעשות לוויה ולכל המצוות;
ותהא כבד בלבבך לחשב הרהורים רעים,
ותהא כבד על הקנאה ועל השנאה,
ותהא קל בלבבך לחשב הרהורי תורה ולהשיג מעלות אהבת השם יתברך ויראתו הטהורה, ובזה תהא קל וזריז בלבך להתדבק באור העליון.
Rabbi Ari Shvat
Lectures at various yeshivot, michlalot and midrashot. Has published many books & Torani articles and is in charge of Rav Kook’s archives.
Additional Lessons Answering Accusations of Israeli-Occupation
& Why the Moral Mitzvot are Geared Only to Jews- Not Gentiles?
Ein Aya Practical Tricks How Not to Accept Gossip by Giving the Benefit of the Doubt
Ayn Aya, Shabbat v, 65
Ein Aya Understanding the Beauty of Shabbat - Tasting the World to Come
Ein Aya Shabat Chapter A Paragraph 15
Chemdat Yamim Moreshet Shaul: The Goal of an Agricultural Yeshiva – part I
Based on Siach Shaul, Pirkei Machshava V’Hadracha p. 263 (address at the laying of the cornerstone of the Yeshiva Chakla’it in Kfar Haroeh)
P'ninat Mishpat P'ninat Mishpat: Realtor’s Fee on Large Commercial Building – part I
(based on ruling 85031 of the Eretz Hemdah-Gazit Rabbinical Courts)
Rabbis in Midrash
Lessons
fast navigation
The Month of Elul TESHUVA IS THE ANSWER
The month of Elul serves as a vital time for self-reflection and personal accountability to prepare for true repentance.
P'ninat Mishpat P'ninat Mishpat: Realtor’s Fee on Large Commercial Building – part I
(based on ruling 85031 of the Eretz Hemdah-Gazit Rabbinical Courts)
(based on ruling 85031 of the Eretz Hemdah-Gazit Rabbinical Courts)
Chemdat Yamim Moreshet Shaul: The Goal of an Agricultural Yeshiva – part I
Based on Siach Shaul, Pirkei Machshava V’Hadracha p. 263 (address at the laying of the cornerstone of the Yeshiva Chakla’it in Kfar Haroeh)
Based on Siach Shaul, Pirkei Machshava V’Hadracha p. 263 (address at the laying of the cornerstone of the Yeshiva Chakla’it in Kfar Haroeh)
Re'e NEVER EXTREME EXCEPT ISRAEL
Parshat Re'eh
Judaism is against extremism, so how can we understand the seemingly extreme statements found in our sages in favor of living in the Land of Israel and against living in Chutz laAretz? The article deals with the seeming contradiction between the strength of Free-Will and the strength of being influenced by our surroundings.
Ekev DANCE FOR ISRAEL- FOR YOUR BENEFIT
Parshat Eikev
Description: The 7 Haftarot we read after Tisha B'Av ("Shiva D'Nichemta") surely get us excited that they're coming TRUE, and awaken us to yearn, dance & join the return to Zion! The short article also deals with the problems and solutions facing the American Jewish community as discussed at a recent panel, as well as the question why Jews come from America to Israel to help when we face problems, but Israelis don't come to aid Jews in America when they face anti-Semitism.
P'ninat Mishpat P'ninat Mishpat: Complaints about Contractor’s Work – part II
(based on ruling 83037.1 of the Eretz Hemdah-Gazit Rabbinical Courts)
(based on ruling 83037.1 of the Eretz Hemdah-Gazit Rabbinical Courts)
Chemdat Yamim Moreshet Shaul: Twin Foundations
Based on Siach Shaul, Pirkei Machshava V’Hadracha p. 690
Based on Siach Shaul, Pirkei Machshava V’Hadracha p. 690
D'varim Judaism’s Social Vision
Re’eh
Giving is more than an act of generosity—it is an essential part of human dignity that belongs to everyone, rich and poor alike. The ultimate goal of help is to empower others to stand on their own.
