YeshivaThe torah world Gateway
Beit Midrash
- Jewish Laws and Thoughts
- Texts of Jewish Thought
- Orchot Tzaddikim
The media server is dedicated by the Green family to the souls of their loved ones
שער הששה-עשר - שער העצלות
העצלות היא מידה רעה מאוד
מי שזאת המידה גוברת בו, ענייניו מקולקלים מאוד בעולם הזה ובעולם הבא, ועליו אמר שלמה המלך עליו השלום: "על שדה איש עצל עברתי, ועל כרם אדם חסר-לב. והנה עלה כולו קמשונים, כסו פניו חרולים, וגדר אבניו נהרסה" (משלי כד, ל-לא). דומה חכמת העצל לשדה איש עצל, לא די שאינו מגדל אף דברים גרועים, כגון חרולים וקמשונים המזיקים; ואפילו אם היה טורח בשדהו עד שיגדל תבואה, מחמת עצלותו יפסיד התבואה, כי גדר אבניו נהרסה, והוא עצל ואינו מתקן הגדר, ומתוך כך יכנסו הבהמות והגנבים ולוקחים הכל. ואמר "גדר אבניו נהרסה" - אף-על-פי שגדר אבנים חזק מאוד, אף-על-פי-כן הוא נהרס מחמת עצלותו, שלא תקן חסרונה קודם שנפלה. כן עניין העצל בתורה ובמצוות, כי העצלים אוהבים מנוחה, ומתוך כך המצוות קשות עליהם, ולמוד התורה כבדה על נפשם, ויברחו מן המדרש אל המנוחה. וכשהם יושבים בבית-הכנסת ישנים, כעניין שנאמר: "עצלה תפיל תרדמה" (משלי יט, טו), כי עצלות מביא שנה בטבע האדם. וכבר הזהיר שלמה המלך עליו השלום: "מעט שנות מעט תנומות, מעט חבוק ידים לשכב" (שם ו, י).
לא די לעצל שלא יגיע לידיעת התורה, כיון שאינו עוסק בתורה כראוי, אלא אפילו מחמת העצלות מעלה בלבו סברות של טעות. כי העצל יורה היתר לעצמו ויאמר: טוב לגוף המנוחה כדי שיתחזק, כי כשאדם חזק הוא יכול לעשות יותר מן החלש. ומטה אוזניו לדברים בטלים, ואומר שבזה יהא לבו פתוח. נמצא, שהעצלות גורם שיחפש סברות לומר שעושה מצווה לבטל מן הלמוד.
אף-על-פי שזאת הסברא היא אמת, שטוב לנוח כדי שיתחזק, או לשמוע מלי דבדיחותא לפתוח הלב, זהו דווקא לאדם הזריז ועוסק בתורה, כי אין כח אבנים כח האדם, או שיהיו עצמותיו כנחושה לטרוח תמיד, ופעמים צריך לנוח כדי שיתחזק; אבל העצל מישר זאת הסברא ונמשך אחריה עד שיתבטל מכל וכל, ולעולם בעניין שיש בו טורח יעשה סברא לפי העצלות.
העצל הוא רך הלבב ואינו גולה למקום תורה
ועליו אמר שלמה המלך עליו השלום שבעה דברים, כיצד העצל אומר:
אומרים לעצל: רב בעיר, לך ולמד תורה.
והוא משיב להם: מתיירא אני מן הארי שבדרך, שנאמר: "אמר עצל שחל בדרך" (משלי כו, יג).
אומרים לו: רב בתוך המדינה, עמוד ולך אצלו.
והוא משיב להם: מתיירא אני שלא יבוא ארי בתוך הרחובות, שנאמר: "ארי בין הרחבות" (שם).
אומרים לו: הרי הוא דר אצל ביתך.
והוא משיב להם: הארי בחוץ, שנאמר: "אמר עצל ארי בחוץ, בתוך רחבות ארצח" (שם כב, יג).
אומרים לו: הרי הוא בתוך הבית.
והוא משיב להם: ואם הולך אני ומוצא הדלת נעול, אני צריך לחזור.
אומרים לו: פתוח, שנאמר: "הדלת תסוב על צירה, ועצל על מיטתו" (שם כו, יד).
לבסוף שלא היה יודע מה להשיב, אמר להם: אם הדלת פתוח או נעול, מבקש אני לישן מעט. שנאמר: "עד מתי עצל תשכב, מתי תקום משנתך" (שם ו, ט).
עומד ממיטתו ונותנים לפניו לאכול, מתעצל לתת לתוך פיו, שנאמר: "טמן עצל ידו בצלחת, נלאה להשיבה אל פיו" (שם כו, טו).
ואיזהו השביעי? שנאמר: "מחרף עצל לא יחרש" (שם כ, ד) - ואמר רבי שמעון בן יוחאי: זהו שלא למד תורה בנעוריו, ורוצה ללמוד בזקנותו, ואינו יכול. וזהו: "ושאל בקציר ואין" (שם).
עד כאן גינה שלמה את העצל. ומשה רבנו עליו השלום אמר דבר גדול מכולם, שנאמר: "כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשתו" (דברים ל, יד) - רק הוצא דבר מפיך (דברים רבה ח, ו). ומי שמתעצל בזה שלא יוציא דברים מפיו, אין לך עצלות גדול מזה.
ראה איך עצל רחוק מן המידות הטובות ואינו שווה כלום לשליחות, כחלה שאינה שווה לשנים, שנאמר: "כחמץ לשנים וכעשן לעינים, כן העצל לשלחיו" (משלי י, כו), ונאמר: "חכם עצל בעיניו משבעה משיבי טעם" (שם כו, טז). פירושו של זה הפסוק כך הוא: מלך שיש לו רצים ושלוחים הרבה, ועשו כולם שליחות של מלך, וגם השיבו דבר למלך כשחזרו משליחותם. ואחד מעבדי המלך היה איש עצל, ומערים לומר חולה הוא, ונח ואוכל משולחן המלך. כשרואה חבריו יגעים מטורח הדרך, מחזיק עצמו חכם בעיניו מכל חבריו. ושטות הוא בידו, דכתיב: "חזית איש מהיר במלאכתו, לפני מלכים יתיצב" (שם כב, כט); אף כאן המלך משלם גמול לפקחים, שהיו משיבים טעם המלך.
כללו של דבר: העצל אינו שווה לא לעולם הזה ולא לעולם הבא, כי מיאנו ידיו לעשות.
ואמר החכם: העצל שבבני-אדם - שנתעצל לקנות אוהבים חכמים ויראי השם יתברך. ויש יותר עצל ממנו, שכל אלו היו בידם ואבדם. הקדוש-ברוך-הוא ברא בריה חלשה, האוגרת לחמה וטורחת, כדי להחכים העצל, דכתיב: "לך אל נמלה עצל, ראה דרכיה וחכם" (משלי ו, ו). לכן יתבייש בראותו הנמלה זריזה וזהירה בענייניה, ילמד ממנה לאחוז בה כמוה במידת הזריזות, לצאת נפשו מתחת העצלות מידי שחת.
ויש עצלות שהיא טובה מאוד
כגון היושב ומתעצל לעשות רעות ולרדוף אחר התאוות.
אמרו על אדם שרצה המלך לשלחו למקום סכנה ולא אבה ללכת, וחרפו המלך.
אז אמר למלך: מוטב שתחרפני ואני חי משתתפלל בעדי ואני מת.
ועל זה העניין אמרו רבותינו: יש זריז ונשכר, ויש זריז ונפסד; יש עצל ונשכר, ויש עצל ונפסד.
זריז ונשכר - שעושה מלאכתו כל השבוע ואינו עושה בערב-שבת.
זריז ונפסד - שעושה מלאכה כל השבוע ועושה גם-כן בערב-שבת.
עצל ונשכר - שאינו עושה מלאכה כל השבוע ואינו עושה בערב-שבת.
עצל ונפסד - שאינו עושה מלאכה כל השבוע ועושה בערב-שבת (פסחים נ, ב).
ראה איך העלו חכמים בלבבם שיש זריזות שהיא טובה ויש זריזות שהיא רעה, וכן בעצלות. לכן תחשוב שתעשה הטוב בכל איבריך ובכל מחשבותיך, ותבחר מכל איבר ואיבר קצת קלות וקצת כבדות, והכל לשם שמים.
תהא קל לשבת עם חברים המתחברים לתורה ולמצוות,
ותהא כבד לשבת עם הליצנים ועושים רעה;
ותהא קל בעיניך לראות דת ודין ועניני המצוות,
ותהא כבד בעיניך לראות מעשה הבלים ולהסתכל באשת איש ובעבודה-זרה;
ותהא קל באוזניך לשמוע מוסרים ותוכחות ודין-תורה,
ותהא כבד באוזניך לשמוע נבול-פה ודברים בטלים;
ותהא קל באפך לכעוס על הרשעים,
ותהא כבד לכעוס על הצדיקים;
ותהא כבד בפיך ובלשונך המריבות והשקרים והליצנות והלשון הרע,
ותהא קל בפיך בדברי-תורה ותוכחות ולצוות על הטוב;
ותהא כבד בידך להרים יד ברעך,
ותהא קל בידך ליתן צדקה ולעשות מלאכתך באמונה;
ותהא כבד ברגליך לילך בדרכי הרשעים - ללכת למשתאות וללכת בטיולים,
ותהא קל ברגליך לרוץ לבתי-כנסיות ולבתי-מדרשות וללכת לבקר חולים ולעשות לוויה ולכל המצוות;
ותהא כבד בלבבך לחשב הרהורים רעים,
ותהא כבד על הקנאה ועל השנאה,
ותהא קל בלבבך לחשב הרהורי תורה ולהשיג מעלות אהבת השם יתברך ויראתו הטהורה, ובזה תהא קל וזריז בלבך להתדבק באור העליון.
Rabbi Ari Shvat
Lectures at various yeshivot, michlalot and midrashot. Has published many books & Torani articles and is in charge of Rav Kook’s archives.
The Giving of the Torah When Should We Use Facts, Logic or Kabbala in Learning Torah?
Ein Aya Shabbat 4 7
Ein Aya Complete G-dliness Doesn't Weaken But Enhances Natural Drives
Ein Aya Shabat Chapter B Paragraph 50
Rabbis in Midrash
Lessons
fast navigation
Kuzari -Rabbi Ari Shvat Kuzari class 9 - "Seeing is Believing" (parag. 21-30)
These paragraphs elaborate on the theme that seeing and knowing is better than any attempt to prove logically, and begins explaining the difference between Israel and gentiles.
Ein Aya Various Universal Stages of the Geula Process
Rav Kook examines the various stages of redemption, explaining how (in addition to the obvious oft-mentioned stages of ingathering the exiles, reviving the Hebrew language, army, state etc.) the messianic dream of world prosperity, the State of Israel and world unity can and are realistically and logically gradually coming true.
Kuzari -Rabbi Ari Shvat Kuzari class 8- "Answering Questions on the Kuzari's Proof from Mass Revelation
How do we know that the "claim" of mass revelation to 2,000,000 witnesses at Mt. Sinai is really true? This important class answers all of the questions skeptics ask about this claim of the Kuzari.
Ein Aya Armies Still Necessary for Balance & the War Against Wars
Rav Kook explains why the world was originally divided into the various seemingly contradicting ideologies and cultures, in order to develop each one respectively. Swords or armies symbolize how each respective ideology defends themselves, as well as deters their opposing ideologies and cultures. On the other hand, the messianic era will be one of peace, and Rav Kook explains the transition to that stage, which mankind is already undergoing.
The Land of Israel LGBT'S IN ISRAEL
The question was asked, how can one make Aliyah with the LGBT parades?
Kuzari -Rabbi Ari Shvat Kuzari class 7 - Five Accumulative Proofs of G-d
As a preparation for the Kuzari's classic proof of G-d from the mass-revelation at Sinai, we start here with 5 other directions to strengthen our belief which also contribute to what the Kuzari will present as well.
Ein Aya Muscle & Meaning: The Dual Nature of Gevurah (Physical Strength)
Is physical strength and fitness a necessity or an ideal? Although it if often totally overlooked among topics of Judaism, Rav Kook writes that it clearly is also a necessity to deter the many enemies of Israel, but even in Y'mot HaMashiach, in the Messianic era, to a certain extent, it's ideal continues even after our enemies will have been finished off.
