YeshivaThe torah world Gateway
Beit Midrash
The Torah study is dedicatedin honor of
עם ישראל
מצות לא תעשה על הבית דין שלא לקבל עדות בעל עברה, שנאמר: "אל תשת ידך עם רשע להיות עד חמס" (שמות כ"ג)
סיפורה של מצוה
מחזה מרשים היה לראות מידי יום כיצד הרחוב היה מתרוקן מאנשים, החנויות נסגרות והפעילות השוקקת בדרך כלל פוסקת כמעט לחלוטין למשך כחצי שעה. כחצי שעה לאחר חצות היום, בזמן מנחה גדולה, היו כל הסוחרים סוגרים את החנויות, ורצים להתפלל מנחה בבית הכנסת הסמוך לאולם בית הדין שהיה ברחוב הסמוך. בדרכם לבית הכנסת היו מושכים איתם את העוברים ושבים לבוא ולהתפלל, כשלטענה הידועה של "אני אתפלל במניין מאוחר יותר", ענו כי מאוחר יותר לא תהיה להם את הזכות להתפלל במחיצתו של הגאון, הרב הראשי לישראל, מרן הראי"ה קוק, וכי אם הסוחרים מוכנים להפסיד עבודה, כולל רבים שאינם שומרי תורה ומצוות, אזי יכול גם עובר אורח לבוא ולהתפלל.
אוירה מיוחדת שרתה בבית הכנסת - התפילה המתונה, ושיעורו הקצר של הרב לאחר התפילה נתנו לכל אותם יהודים, צעירים ומבוגרים, מטען רוחני עצום, וביחוד שלאחר התפילה הרב היה מתעכב ומברך את כל הזקוק לברכה.
אותו היום סתם יום של חול היה, ללא שום סימנים מיוחדים של אירוע חריג. הש"ץ סיים את תפילתו, וכנהוג המתין לרב שיסיים על מנת להתחיל בחזרת הש"ץ. אולם, הרב במקום לסיים את תפילתו בזמן הרגיל, סימן לש"ץ להתחיל בחזרה מבלי להמתין לו. כשעמדה התפילה להסתיים תמהו המתפללים על אורך תפילתו של הרב. הם המתינו עוד שעה קלה בתקוה כי הרב יסיים תיכף ויעביר את שיעורו היומי, אך משראו כי הרב שקוע בתפילה עמוקה ללא שום סימן כי עומד הוא לסיים, התפזרו איש לדרכו.
לעת ערב רבים מהמתפללים התקבצו ובאו לתפילת ערבית. הנכנסים שפשפו את עיניהם בתדהמה, הרב עדיין עמד בתפילה, ובחשבון שעשו נמצא כי הרב עומד בתפילת שמונה עשרה קרוב לשש שעות. הרב היה נראה כשקוע בעולם אחר, ובלב המתפללים הייתה תחושה מעורבת של התפעלות, וגם קצת חשש מהסיבה שבגינה הרב החליט להאריך כל כך בתפילתו. דקות ספורות לאחר שקיעת החמה הרב פסע שלוש פסיעות אחורנית וסיים את תפילתו, נהרה הייתה שפוכה על פניו, והרב היה נראה עייף אך מרוצה מאוד.
לימים סיפר זאת הצדיק הירושלמי, ר' אריה לוין זצ"ל, והוסיף את טעמו של הרב מדוע האריך כל כך בתפילה. מסתבר כי באותו היום בית הדין בראשותו של הרב היה אמור לסיים נתינת גט לאשה. משהגיע עת כתיבת הגט הבחין הרב כי אחד העדים רושם לעצמו רשימות אישיות על דף נייר שהוציא מכיסו. הרב התבונן ושם לב כי מדובר בדף רשמי של הבנק ה'אנגלו-פלשתינה'. בירור קצר העלה כי האיש עובד כפקיד בבנק, והרב הבין כי האיש לקח מהבנק דף נייר לצרכיו האישיים. הרב חשש כי בנייר יש שווי של פרוטה, וממילא נמצא כי האיש הינו גנב שמשמעותו היא שהוא פסול לעדות, וכי הגט עלול להיפסל. הרב רצה להחליף את העד, אולם לא מצא את הדרך לעשות זאת בלי שהעד יפגע ובלי חלילה להלבין את פניו. לכן הרב משך את הדיון עד לתפילת מנחה, אז עצר את המשך הדיון, היות עליו להתפלל במניין הקבוע, או אז האריך בתפילה כל כך עד לשקיעת החמה שאז כבר אי אפשר להמשיך לדון וממלא הדיון נדחה למחרת, אז כבר הופיע עד אחר, כשר, שחתם על הגט.
מצוה גדולה (111)
הרב שמואל הולשטיין
95 - לא תגורו
96 - "אל תשת ידך עם רשע להיות עד חמס"
97 - "לא תטה משפט אביונך בריבו"
Load More
Rabbis in Midrash
Lessons
fast navigation
Shoftim TESHUVA IN COURT OF LAW?
Parshat Shoftim-Chodesh Elul
Why does parshat Shoftim always come out during Elul? This innovative and central explanation is an eye-opener regarding many aspects of Judaism.
The Month of Elul TESHUVA IS THE ANSWER
The month of Elul serves as a vital time for self-reflection and personal accountability to prepare for true repentance.
P'ninat Mishpat P'ninat Mishpat: Realtor’s Fee on Large Commercial Building – part I
(based on ruling 85031 of the Eretz Hemdah-Gazit Rabbinical Courts)
(based on ruling 85031 of the Eretz Hemdah-Gazit Rabbinical Courts)
P'ninat Mishpat Complaints about Contractor’s Work – part II
(based on ruling 83037.1 of the Eretz Hemdah-Gazit Rabbinical Courts)
(based on ruling 83037.1 of the Eretz Hemdah-Gazit Rabbinical Courts)
Chemdat Yamim Moreshet Shaul: The Goal of an Agricultural Yeshiva – part I
Based on Siach Shaul, Pirkei Machshava V’Hadracha p. 263 (address at the laying of the cornerstone of the Yeshiva Chakla’it in Kfar Haroeh)
Based on Siach Shaul, Pirkei Machshava V’Hadracha p. 263 (address at the laying of the cornerstone of the Yeshiva Chakla’it in Kfar Haroeh)
Chemdat Yamim The Goal of an Agricultural Yeshiva – part II
Based on Siach Shaul, Pirkei Machshava V’Hadracha p. 263 (address at the cornerstone laying for the Yeshiva Chakla’it in Kfar Haroeh – 1938)
Based on Siach Shaul, Pirkei Machshava V’Hadracha p. 263 (address at the cornerstone laying for the Yeshiva Chakla’it in Kfar Haroeh – 1938)
Re'e NEVER EXTREME EXCEPT ISRAEL
Parshat Re'eh
Judaism is against extremism, so how can we understand the seemingly extreme statements found in our sages in favor of living in the Land of Israel and against living in Chutz laAretz? The article deals with the seeming contradiction between the strength of Free-Will and the strength of being influenced by our surroundings.
Ekev DANCE FOR ISRAEL- FOR YOUR BENEFIT
Parshat Eikev
Description: The 7 Haftarot we read after Tisha B'Av ("Shiva D'Nichemta") surely get us excited that they're coming TRUE, and awaken us to yearn, dance & join the return to Zion! The short article also deals with the problems and solutions facing the American Jewish community as discussed at a recent panel, as well as the question why Jews come from America to Israel to help when we face problems, but Israelis don't come to aid Jews in America when they face anti-Semitism.
P'ninat Mishpat P'ninat Mishpat: Complaints about Contractor’s Work – part II
(based on ruling 83037.1 of the Eretz Hemdah-Gazit Rabbinical Courts)
(based on ruling 83037.1 of the Eretz Hemdah-Gazit Rabbinical Courts)
