האם יש עדיפות לתפילה לאחר הנץ (לא ותיקין) מתפילה לפני הנץ?, אם כן, אם יש חוסר נוחות מסוימת בתפילה המאוחרת - האם מותר מלכתחילה המניין לפני הנץ (כגון: נסיעה קצרה למנין)? ובאותו ענין מה הדין כאשר התפילה המאוחרת גורמת להפסד זמן של לימוד תורה האם המניין שלפני הנץ מותר לכתחילה?

לכתחילה עדיף להתפלל בהנץ החמה או לאחריה, כיון שעיקר זמן תפילה הוא מהנץ החמה ועד סוף שעה רביעית (בשעות זמניות) שהוא שליש היום. ולהרבה פוסקים עדיף להתפלל ביחיד לאחר הנץ ולא במניין קודם הנץ, קל-וחומר שעדיף להתפלל במניין לאחר הנץ. אולם במקום צורך או דוחק מותר לאדם להתפלל מעלות השחר (ועדיף מזמן שמותר להניח תפילין ולהתעטף בטלית, שהוא כ-50 דקות קודם הנץ החמה). וצורך זה הוא במקום שצריך לצאת מקודם לעבודתו או לנסיעה וכדומה, אבל לא לצורך נוחות בלבד. מכל מקום, כל שהתפלל אחר עלות השחר יצא ידי חובה. ואם בגלל התפילה במניין שלאחר הנץ החמה יבוא לידי ביטול תורה, מותר להתפלל קודם הנץ החמה, שכן ביטול תורה לא גרע מכל צורך אחר שבגללו מותר להתפלל קודם הנץ החמה.