במסכת ברכות ניתנות דוגמאות לתפילת שווא, כמו תפילת על מין הולד, או "שלא יהיו אלו בני ביתי" על אירוע שכבר קרה, או לסיכום: כל מה שהוא "לשעבר". האם מדובר באיסור, או ב"עצה טובה קמ"ל"? ושאלה זו היא גם לשיטת הברטנורא, "מאי דהוה הוה", וגם לשיטת הישועות יעקב שחוששים שנס ינכה לו את הזכויות, כי אולי הוא מוכן "לבזבז" זכויות על נס? ואם מדובר באיסור, מה הטעם שזה אסור? מה בכך שאדם התפלל לשווא?

בס"ד שלום מלשון המשנה והשולחן ערוך שאמרו "הרי זו תפילת שווא" ולא אמרו "לא יתפלל" וכו', משמע שאין בדבר איסור. אולם רבי חיים בן עטר כותב בספרו "חפץ השם" על מסכת ברכות (דף ס עמוד א, ד"ה היתה) שיש איסור להתפלל לפני ה' תפילת שוא. וכן ראה בשו"ת יביע אומר חלק א' (חלק אורח חיים סימן לה אות יא).שיש איסור בדבר. וכך כתב גם הרב חיים פנחס שיינברג ז"ל, ומדמה את המתפלל תפילת שווא לעניית אמן יתירה שנאסרה. ניתן להסביר את האיסור גם לפי הברטנורא וגם לפי הישועות יעקב ואין כאן מקום להאריך. בברכה רואי מרגלית