רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 12: שורה 12:


==קורות חייו==
==קורות חייו==
נולד בשנות הג'ת"ת לאביו [[רבי יוסי הגלילי]].
נולד בשנות הג'ת"ת לאביו [[רבי יוסי הגלילי]]. היה מ[[שבט בנימין]] מבני סנאה דרך אביו{{הערה|תלמוד הירושלמי, מסכת תענית, פ"ד, הלכה ד'}}.


היה תנא בדור הרביעי.
היה תנא בדור הרביעי.

גרסה מ־06:55, 26 במאי 2021

Baustelle.PNG הערך נמצא בשלבי עריכה
כדי למנוע התנגשויות עריכה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
שימו לב! אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחתו של הכותב.
אין מידע לגבי מניח תבנית זו. יש לערוך עם חתימה ( ~~~~ ) כפי שמוסבר בדף התבנית


רבי אליעזר
תקופתו תנאים
דור רביעי
רבותיו רבי עקיבא
מקום קבורתו מושב דלתון
הדף "רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו רבי אליעזר (פירשונים).

רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגללי (שנות הג'ת"ת - שנות הג'תת"ק) הינו אחד מהתנאים.

קורות חייו

נולד בשנות הג'ת"ת לאביו רבי יוסי הגלילי. היה משבט בנימין מבני סנאה דרך אביו‏[1].

היה תנא בדור הרביעי.

חי בשנות הג'ת"ת - ג'תת"ק.

משנתו

לרבי אליעזר לא היו הלכות במשנה חוץ מאחת שבה חלק לרבי עקיבא: ‏[2] "אלף אמה מגרש, ואלפיים אמה שדות וכרמים"[3].

מה שאמר במשנה, מסכת סוטה פרק ה' משנה ג' נקבע להלכה‏[4]. ‏[6].

אולם, בבריתות הובאו כמה מהלכותיו.

ר' אליעזר למד בכרם ביבנה. פעם אחת, כשנכנסו רבותינו לכרם ביבנה היו שם רבי יהודה ורבי יוסי ור' נחמיה ור' אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי פתחו כולם בכבוד אכסניא ודרשו ורבי יהודה היה ראש המדברים. רבי אליעזר דרש על הפסוק: "ויברך ה' את עובד אדום"[7][8].

בבראשית רבה[9] רב הונא אומר בשם ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי כך: "אפילו אותן שכתוב בהן‏[10]: "כי הנני בורא שמים חדשים" כבר הן ברואין מששת ימי בראשית הדא הוא דכתיב ‏[11] "כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה" הארץ חדשה אין כתיב כאן אלא החדשה".

מוזכר גם בויקרא רבה[12] שאמר:‏[13]"ד"א "איש כי יהיה זב מבשרו" זש"ה ‏[14]: "ביום נטעך תשגשני ובבקר זרעך תפריחי" - "ביום נטעך" ביום שנטעתי אתכם לי לעם עשיתם פסולת כמד"א ‏[15] "סיגים כסף היו" "תשגשגי" שגישתון אורחא הה"ד ‏[16] "כסף סיגים מצופה על חרש". ד"א "תשגשגי" ששגישתון בי הה"ד ‏[17] "ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו ולבם לא נכון עמו ולא נאמנו בבריתו" "ובבקר זרעך תפריחי" ר' חמא בר חנינא ור' ישמעאל ב"ר נחמן ר' חמא בר חנינא אמר משל לאחד שהיתה לו ערוגת ירק מלאה השכים בבקר ומצאה שהוריקה ר' ישמעאל ב"ר נחמן אמר לאחד שהיתה לו ערוגה מלאה פשתן השכים בבקר ומצאה גבעולין נד קציר נדנדתם עליכם קצירין של מלכות קצירין של יסורים קצירו של מלאך המות דא"ר יוחנן בשם ר' אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי בשעה שעמדו ישראל על הר סיני ואמרו ‏[18] "כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע" באותה שעה קרא הקדוש ברוך הוא למלאך המות ואמר לו אף על פי שעשיתי אותך קוזמוקטור על הבריות אין לך עסק באומה זו למה שהן בני הה"ד ‏[19] "בנים אתם לה' אלהיכם" ואומר ‏[20] "ויהי כשמעכם את הקול מתוך החשך" וכי יש חשך למעלה והכתיב ‏[21] "ונהורא עמיה שרא" אלא זה מלאך המות שקרוי חשך הה"ד ‏[22] "והלוחות מעשה אלהים המה וגו'" אל תקרי חרות אלא חירות ר' יהודה ורב נחמן ורבנן ר' יהודה אמר חירות ממלאך המות ר' נחמן אמ' חירות מן המלכיות ורבנן אמרי חירות מן היסורין "ביום נחלה" ביום שהנחלתי לכם את התורה "וכאב אנוש" ר' יוחנן ורבנן ר' יוחנן אמר הבאתם עליכם מכה מגרת ומתשת ר' יוחנן אמר הבאתם עליכם מכה גברתנית ומתשת ואי זו זו זיבות וצרעת לפיכך משה מזהיר את ישראל ואומר להן "איש איש כי יהיה זב מבשרו"".

מוזכר בתלמוד הבבלי במקום אחר‏[23] ששם מובא שאמר: "מה תלמוד לומר לנטות אחרי רבים להטות?"‏[24][25]. ובהמשך כתוב: "התורה אמרה, עשה לך בית דין נוטה!" (וזה אומר שצריך בית דין "נוטה" (?)).

הגמרא מתרצת שרבי יאשיה לא סובר כרבי אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי‏[26][27].

בעוד מקום בתלמוד הבבלי[28] כתוב שהיה לר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי אח בשם "רבי חנניא", ושם כתוב.

במשנת רבי אליעזר‏[29] ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי אומר: "שהמבצע והמברכו עליהן הוא אומר ובוצע ברך נאץ, אלא יקוב הדין אלא יקוב הדין את ההר, אבל במקום שאי אפשר לדון, ודאי מותר לבצוע. כגון שתי ספינות, שהן עוברות בנהר, ושני גמלים שהן עוברין במעלה בית חורין, ואין יכולין שניהן לעלות כאחד. לענין הדין קרובה ושאינה קרובה, קרובה תדחה מפני שאינה קרובה. טעונה ושאינה טעונה, שאינה טעונה תדחה מפני הטעונה. היו שניהן קרובות או רחוקות, טעונות או שאינן טעונות, אין אפשר להם אלא בפשרה. וכן בדומה להן. מה שכר נטל על כך, ואמר עם קני אגוע, שרשי פתוח אלי מים. עם קני אגוע, שיהוא ימיהן כימי בתיהן, שנ' לא יבנו ואחר ישב. וכחול ארבה ימים, שיהוא ימיהן כימי בניהן ובני בניהן. וכן הוא אומר לא ייגעו לריק ולא ילדו לבהלה. שרשי פתוח אלי מים, אלו פירות האילן. וטל ילין בקצירי, אלו פירות הארץ. כבודי חדש עמדי, אלו שאר נכסים. וקשתי בידי תחליף, זה הנצחון במלחמה. הרי בעולם הזה. בעולם הבא מניין. כולו שלאנן ושליו, וכשם שאין בית המקדש כלה. ומנ' שנקרא בית המקדש קן. שנ' גם צפור מצאה בית ודרור קן לה. וכחול ארבה ימים. מלמד, שהיו מגינין על בני דורן כחול הים. שרשי פתוח אלי מים. מלמד, שאין פוסקת מזרען, וטל ילין בקצירי זה טל שלתחית המתים, כבודי חדש עמדי, זה זיו השכינה, שנ' וחפרה הלבנה. וקשתי בידי תחליף. זה שהצדיקים גוזרין והקב"ה מקיים.".

בבראשית רבה[30] רבי הונא אומר בשם רבי אליעזר שנח, כשיצא מהתיבה הכישו אותו "ארי ושברו, ובא לשמש מטתו ונתפזר זרעו ונתבזה".

פטירתו

נפטר בשנות הג'תת"ק, נקבר במושב דלתון על יד קבר אביו רבי יוסי הגלילי ועל יד קבר אחיו שמואל. תקופתו של רבי אליעזר הייתה לקראת סוף התנאים בדור הרביעי לתנאים שאז הפסיקו הגזרות.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. תלמוד הירושלמי, מסכת תענית, פ"ד, הלכה ד'
  2. סוטה ה ג
  3. סוטה ה ג
  4. הרמב"ם על המשנה, מסכת סוטה, פרק ה', משנה ג'.
  5. במדבר, ל"ה
  6. כך המשנה:"בו ביום דרש רבי עקיבא ‏[5]: "ומדותם מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפיים באמה" וגו', ומקרא אחר אומר (שם): "מקיר העיר וחוצה אלף אמה סביב", אי אפשר לומר אלף אמה, שכבר נאמר אלפיים אמה, ואי אפשר לומר אלפיים אמה, שכבר נאמר אלף אמה, הא כיצד? אלף אמה מגרש, ואלפיים אמה תחום שבת, רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר: אלף אמה מגרש, ואלפיים אמה שדות וכרמים."
  7. שמואל ב', ו', י"א, אולם הפסוק הזה מוזכר גם בדברי הימים א', י"ג, י"ד.
  8. ברכות, ס"ג, ע"ב.
  9. בראשית רבה א יג
  10. ישעיה, סה, כב.
  11. ישעיה, ס"ו, כ"ב.
  12. ויקרא רבה, י"ח, ג'.
  13. כל המדרש
  14. ישעיה יז, יא
  15. יחזקאל כב, יח
  16. משלי כו, כג
  17. תהלים עח, לו
  18. שמות כד, ז
  19. דברים יד, א
  20. שם ה, כ
  21. דניאל ב, כב
  22. שמות לב, טז
  23. סנהדרין ג ב
  24. שמות כ"ג, ב'.
  25. במילים פשוטות יותר: "מה תלמוד לומר מה כוונת התורה בפסוק: "ולא תענה על ריב לנטות אחרי רבים להטות"?".
  26. והפסוק "לנטות אחר רבים להטות נדרש לדעתו לדרשה אחרת", לקמן בגמרא.
  27. להמשך לחץ כאן!.
  28. חולין יב ב
  29. פרשה ט"ז.
  30. בראשית רבה, ל"ו, ד'.