YeshivaThe torah world Gateway
Beit Midrash
- Library-Sifria
- Jewish Laws and Thoughts
- Prayer
- Kaddish
מתוך כך, תפילה זו בכוחה להרים אותנו גם במצבים של שפל נורא, והיא התפילה הנאמרת על ידי אבלים ברגעים הקשים שלהם, בשעה שביתם חרב עליהם. תפילה זו משותפת על ידי הציבור כולו, שהשליח הציבור או אחד מאומרי הקדיש המחויבים מדיני אבילות אומר את הקדיש, והציבור עונים אמן בזמן הראוי.
חלק הענייה שבקדיש
ישנה השתתפות נוספת של הציבור באמירת חלק מהקדיש, והוא: "יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא...". ישנם מנהגים שונים בין האשכנזים לבין הספרדים- אלו עונים עד "ולעלמי עלמיא", ואלו עונים עד סוף המילים "דאמירן בעלמא". אולם הטעם לשניהם הוא אותו טעם. טעם האשכנזים האומרים עד "ולעלמי עלמיא" הוא, שעד שם ישנן עשרים ושמונה אותיות החל מ"יהא שמיה רבא מברך", ואילו הספרדים נוהגים לפי השיטה המחייבת אמירת עשרים ושמונה מילים אשר מסתיימות במילים "דאמירן בעלמא".
אם כן המשותף בשניהם הוא העשרים ושמונה שהוא גימטריא של המילה "כח". וכתב הטור 1 שזה רומז לתפילת משה רבינו בזמן חטא המרגלים: "ועתה יגדל נא כח השם" 2 . לתפילה זו רומזות גם מילות הקדיש הפותחות במילה "יתגדל". כלומר, המילים "יהא שמיה רבא..." הם תפילה על התגלות כח ה' בעולם שהוא במצב של חולשה וצריכים להתאמץ להעלותו. זה מחייב גם מאמץ נפשי וגם מאמץ גופני, כפי שאמרו חז"ל 3 שיש לענות את הקדיש בכל כוחו. וכתבו המפרשים 4 שהכוונה היא בכל כח כוונתו וגם בכל כוחו ממש, ובלבד שלא יצעק צעקות בבית הכנסת.
קידוש ה' בקדיש
שתי המילים הראשונות בקדיש: "יתגדל ויתקדש", לקוחות מדברי יחזקאל הנביא על זמן גוג ומגוג. שם כתוב שבאותה מלחמה יתערב ה' בכוחו הגדול, ויכריע את גורל המלחמה שתהיה המלחמה האחרונה בינינו לבין האומות: "והתגדלתי והתקדשתי ונועדתי לעיני גוים רבים" 5 .
מצות המצוות שלנו, תכלית התורה והמעשים הטובים, היא קידוש ה'. ענין קידוש ה' בחיים, ולאו דוקא על ידי מסירות נפש, הוא להגדיל את שמו הגדול הנקרא עלינו ושוכן בתוכנו, לעיני עולם ומלואו, לעד ולעולמי עולמים. קידוש ה' הזה עתיד להיות בשלמותו הגדולה באחרית הימים, במלחמת גוג ומגוג. מלחמה זו תהיה המלחמה האחרונה בין ישראל לעמים, והיא אותה המלחמה שתביא את השלום האמיתי והסופי. באותה מלחמה יכירו וידעו כל יושבי תבל ושוכני ארץ כי המלחמה בישראל היא מלחמה בה', ולכן תוצאותיה ברורות מראש. על אותה מלחמה נאמר 6 : "ויצא ה' ונלחם בגויים ההם כיום הילחמו ביום קרב", ובסיומה של אותה מלחמה נאמר 7 : "והתגדלתי והתקדשתי ונועדתי לעיני גוים רבים". מילים אלו עומדות ביסוד אמירת הקדיש: "יתגדל ויתקדש שמיה רבא".
ומכאן עוד טעם לסיבת אמירת הקדיש בארמית: ארמית היא שפת הגלות ומאפיינת את המצב הגלותי הגורם לנו להתחשב בשפתם ולדבר בה. יתכן וטעם זה של אמירת הקדיש בארמית נובע מתוך ענינו המיוחד של הקדיש לגלות את קידוש ה' וגדלות ישראל עמו, לא רק בשבילנו ולעינינו, אלא לעיני העולם ומלואו, לרבות הגויים הזרים והרחוקים השוכנים בו. קדיש זה מלמדנו שאחרית גדולה זו מורכבת מעליות הדרגתיות שניתן להבחין בהם במבט בוחן גם בזמן גלות. עליות אלו אינן סוף הדרך, אלא רק תחנות המובילות אל אותה תכלית גדולה, ואף על פי כן אין למעט בערכן. כל תחנה כזאת מראה לנו, חוץ מהעמדה שהיא כבשה בעליתנו למעלה, את כיוון העליה הגדולה למעלה מכל הוויתנו הנוכחית, אותו קידוש ה'. דרכה אנו מגיעים לאותו יום שבו "ונשגב ה' לבדו ביום ההוא" 8 , "ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו, והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד" 9 .
הקדיש מחדש את הקשר לארצנו
הזכרנו שיסוד הקדיש הוא בתפילת משה רבינו בזמן הנורא שעם ישראל, בראשות מנהיגיו המרגלים, החליטו לוותר על ארץ ישראל ולא להיכנס אליה. לאותה תפילה ענה ה' למשה ואמר 10 : "ואולם חי אני וימלא כבוד ה' את כל הארץ". לא רק שמעשי הרשע לא יועילו, להיפך, כבוד ה' ימלא את כל הארץ, לעומת מחשבותם של הרשעים לצמצם את כבודו בחלק מהארץ.
אולם, אותם האנשים המוציאים את דיבת הארץ רעה יאבדו את זכותם לחלק בארץ. הם רק יעכבו את הגאולה ואת חזרת ישראל לזמן קצר, ועם ישראל חזור יחזור לארצו בכח גדול וביד חזקה. חולשות אלו מחייבות אמירה בכל כח הלב והגוף- "יתגדל ויתקדש שמיה רבא" ו"יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא", בכל העולם ובכל העולמות. עולמות הרוח, עולמות הישיבות ובתי הכנסת ועולמות הגוף. הגברת כח המשק והנשק הישראליים והתאחדותם עם עולם התורה, כדי שכח נשמת התורה יופיע בתוך גבורת האומה, גדולתה וכלכלתה.
חז"ל מספרים 11 שבזמן שישראל עונים "אמן יהא שמיה רבא" האמירה עושה רושם גדול בשמים ומזכירה לפני הקב"ה את חורבן ביתו ואת גלות בניו, והיא מעוררת את מידת הרחמים לגאול את ישראל ולשים קץ לצרותיהם. כך כותב הטור 12 : "יתגדל ויתקדש" הוסד על פי המקרא "והתגדלתי והתקדשתי לעיני הגויים" האמור במלחמת גוג ומגוג, שאז יתגדל שמו של הקב"ה, דכתיב: "ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד".
יש מפרשים 13 "שמיה רבא" על שם ה' שאינו שלם, שיתגדל ויחזור להיות שלם, והיינו לעת הגאולה כאשר ינקום מעמלק, שכן נשבע שלא יהיה השם שלם עד שינקום ממנו. רק אז יהיה השם שלם וגם כסאו, דכתיב 14 : "האויב תמו חרבות לנצח", וכתיב 15 : "וה' לעולם ישב כונן למשפט כסאו". הרי השם שלם והכסא שלם.
^ 1 סימן נו.
^ 2 במדבר יד, יז.
^ 3 מסכת שבת דף קיט ע"ב.
^ 4 רבנו יונה מסכת ברכות יג ע"ב.
^ 5 יחזקאל לח, כג.
^ 6 זכריה יד, ג.
^ 7 יחזקאל שם.
^ 8 ישעיה ב, יז.
^ 9 עובדיה א, כא, זכריה יד, ט.
^ 10 במדבר יד, כ.
^ 11 מסכת ברכות ג ע"א.
^ 12 סימן נו.
^ 13 טור שם, על פי התוספות במסכת ברכות דף ג ע"א.
^ 14 תהילים ט, ז-ח.
^ 15 שם.
^ 2 במדבר יד, יז.
^ 3 מסכת שבת דף קיט ע"ב.
^ 4 רבנו יונה מסכת ברכות יג ע"ב.
^ 5 יחזקאל לח, כג.
^ 6 זכריה יד, ג.
^ 7 יחזקאל שם.
^ 8 ישעיה ב, יז.
^ 9 עובדיה א, כא, זכריה יד, ט.
^ 10 במדבר יד, כ.
^ 11 מסכת ברכות ג ע"א.
^ 12 סימן נו.
^ 13 טור שם, על פי התוספות במסכת ברכות דף ג ע"א.
^ 14 תהילים ט, ז-ח.
^ 15 שם.
Igrot Hare’aya Refuting Criticism by the Ridbaz – #311 – part IV
Date and Place: 19 Sivan 5670 (1910), Yafo
Rabbis in Midrash
Lessons
fast navigation
Shoftim TESHUVA IN COURT OF LAW?
Parshat Shoftim-Chodesh Elul
Why does parshat Shoftim always come out during Elul? This innovative and central explanation is an eye-opener regarding many aspects of Judaism.
The Month of Elul TESHUVA IS THE ANSWER
The month of Elul serves as a vital time for self-reflection and personal accountability to prepare for true repentance.
P'ninat Mishpat P'ninat Mishpat: Realtor’s Fee on Large Commercial Building – part I
(based on ruling 85031 of the Eretz Hemdah-Gazit Rabbinical Courts)
(based on ruling 85031 of the Eretz Hemdah-Gazit Rabbinical Courts)
P'ninat Mishpat Complaints about Contractor’s Work – part II
(based on ruling 83037.1 of the Eretz Hemdah-Gazit Rabbinical Courts)
(based on ruling 83037.1 of the Eretz Hemdah-Gazit Rabbinical Courts)
Chemdat Yamim Moreshet Shaul: The Goal of an Agricultural Yeshiva – part I
Based on Siach Shaul, Pirkei Machshava V’Hadracha p. 263 (address at the laying of the cornerstone of the Yeshiva Chakla’it in Kfar Haroeh)
Based on Siach Shaul, Pirkei Machshava V’Hadracha p. 263 (address at the laying of the cornerstone of the Yeshiva Chakla’it in Kfar Haroeh)
Chemdat Yamim The Goal of an Agricultural Yeshiva – part II
Based on Siach Shaul, Pirkei Machshava V’Hadracha p. 263 (address at the cornerstone laying for the Yeshiva Chakla’it in Kfar Haroeh – 1938)
Based on Siach Shaul, Pirkei Machshava V’Hadracha p. 263 (address at the cornerstone laying for the Yeshiva Chakla’it in Kfar Haroeh – 1938)
Re'e NEVER EXTREME EXCEPT ISRAEL
Parshat Re'eh
Judaism is against extremism, so how can we understand the seemingly extreme statements found in our sages in favor of living in the Land of Israel and against living in Chutz laAretz? The article deals with the seeming contradiction between the strength of Free-Will and the strength of being influenced by our surroundings.
Ekev DANCE FOR ISRAEL- FOR YOUR BENEFIT
Parshat Eikev
Description: The 7 Haftarot we read after Tisha B'Av ("Shiva D'Nichemta") surely get us excited that they're coming TRUE, and awaken us to yearn, dance & join the return to Zion! The short article also deals with the problems and solutions facing the American Jewish community as discussed at a recent panel, as well as the question why Jews come from America to Israel to help when we face problems, but Israelis don't come to aid Jews in America when they face anti-Semitism.
P'ninat Mishpat P'ninat Mishpat: Complaints about Contractor’s Work – part II
(based on ruling 83037.1 of the Eretz Hemdah-Gazit Rabbinical Courts)
(based on ruling 83037.1 of the Eretz Hemdah-Gazit Rabbinical Courts)
