רבי יעקב קאשטרו: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) (←ספריו) |
אין תקציר עריכה |
||
| (9 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Maharikas.jpg|שמאל|ממוזער|200px|שער ספרו ערך לחם קושטא, תע"ח]] | |||
'''רבי יעקב ב"ר אברהם קאשׂטרו''' ('''מהריק"ש''') היה מגדולי רבני [[מצרים]] בדור שאחרי [[גירוש ספרד]]. | '''רבי יעקב ב"ר אברהם קאשׂטרו''' ('''מהריק"ש''') היה מגדולי רבני [[מצרים]] בדור שאחרי [[גירוש ספרד]]. | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד ב[[מצרים]] בשנת רפ"ה למשפחה מכובדת ממגורשי ספרד. בגיל צעיר עלה ל[[ארץ ישראל]] ולמד בישיבתו של [[ | נולד ב[[מצרים]] בשנת רפ"ה למשפחה מכובדת ממגורשי ספרד. בגיל צעיר עלה ל[[ארץ ישראל]] ולמד בישיבתו של ה[[מהרלב"ח]], וכן למד מפי ה[[רדב"ז]]. | ||
בגיל צעיר | בגיל צעיר התמנה לכהן כרב קהילת ה[[מוסתערבים]] בקהיר, והחל לכתוב פסקי הלכה רבים. עד מהרה פשטו הוראותיו בכל מצרים, עד שהפך לגדול חכמי מצרים, וכינוהו "מרם דאתרא", כפי שכינו לפניו רק את ה[[רמב"ם]] והרדב"ז. רבי דוד גרשון (מגדולי חכמי מצרים) כתב: "כדבריו...פוסקים בכל ארץ מצרים ובכל גלילותיה אף במקום שחולק על מרן הב"י, יען כי הוא מרא דאתרא". | ||
הוא התכתב בהלכה עם הרל"בח, הרדב"ז, רבי יוסף קארו, ה[[מבי"ט]] ועוד. | הוא התכתב בהלכה עם הרל"בח, הרדב"ז, רבי יוסף קארו, ה[[מבי"ט]] ועוד. | ||
| שורה 23: | שורה 24: | ||
*'''מזכרת הגיטין'''- כנ"ל. | *'''מזכרת הגיטין'''- כנ"ל. | ||
*"שיטה" על [[מסכת בבא קמא]] | *"שיטה" על [[מסכת בבא קמא]] | ||
*'''קול יעקב'''- דרשות | *'''קול יעקב'''- דרשות. אבד. | ||
{{ציר זמן לרבנים|התחלה= | {{מפרשי השולחן ערוך}} | ||
{{ציר זמן לרבנים|התחלה=5285|מספר שנים=87}} | |||
{{מיון רגיל:קאשטרו יעקב}} | {{מיון רגיל:קאשטרו יעקב}} | ||
[[קטגוריה:אחרונים]] | |||
[[קטגוריה:פוסקים]] | [[קטגוריה:פוסקים]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:מפרשי השולחן ערוך]] | ||
[[קטגוריה:חכמי מצרים]] | |||
גרסה אחרונה מ־22:40, 18 בינואר 2022
|
|
רבי יעקב ב"ר אברהם קאשׂטרו (מהריק"ש) היה מגדולי רבני מצרים בדור שאחרי גירוש ספרד.
תולדות חייו[עריכה]
נולד במצרים בשנת רפ"ה למשפחה מכובדת ממגורשי ספרד. בגיל צעיר עלה לארץ ישראל ולמד בישיבתו של המהרלב"ח, וכן למד מפי הרדב"ז.
בגיל צעיר התמנה לכהן כרב קהילת המוסתערבים בקהיר, והחל לכתוב פסקי הלכה רבים. עד מהרה פשטו הוראותיו בכל מצרים, עד שהפך לגדול חכמי מצרים, וכינוהו "מרם דאתרא", כפי שכינו לפניו רק את הרמב"ם והרדב"ז. רבי דוד גרשון (מגדולי חכמי מצרים) כתב: "כדבריו...פוסקים בכל ארץ מצרים ובכל גלילותיה אף במקום שחולק על מרן הב"י, יען כי הוא מרא דאתרא".
הוא התכתב בהלכה עם הרל"בח, הרדב"ז, רבי יוסף קארו, המבי"ט ועוד.
בשנת ש"ל ביקר בארץ ישראל, והתאכסן בביתו של רבי יוסף קארו בצפת, ומזכיר לפעמים בספריו את הנהגותיו.
מלבד כהונתו כרב ודיין, ייסד גם ישיבה ועמד בראשה.
נפטר בקהיר בשנת שע"ב, בגיל 87.
אחד מפסקיו הידועים הוא הפסק כי יהודי אתיופיה הינם צאצאי שבט דן, ולכן הינם חלק מעם ישראל.
ספריו[עריכה]
- אהלי יעקב- שו"ת
- ערך לחם- הגהות על השולחן ערוך
- תולדות יעקב- על מסכת ביצה
- הלכות נזירות- נדפס בסוף שו"ת הלכות קטנות לרבי יעקב חאגיז
- מזכרת הגיטין- כנ"ל.
- "שיטה" על מסכת בבא קמא
- קול יעקב- דרשות. אבד.
| תקופת חייו של רבי יעקב קאשטרו על ציר הזמן |
|---|
 |